(צילומים: ג'ניפר אבסירה)
אני אוהבת להתעורר בבוקר, להאזין למוזיקה ולפתוח עולם שנותן לי תחושה, או אשליה של תחושה, שאני יכולה להיות בשליטה, ובו בזמן לתת לעצמי ללכת לאיבוד טוטאלי ברחבי הרשת. הצפת הדימויים גורמת לי לשלווה ייחודית שאותה אני מתקשה למצוא בדרכים אחרות. אינני צופה כלל בטלוויזיה ולא קוראת עיתונים ומבחינתי החיים בחוץ נמצאים ברשת.
אנשים אוספים כל הזמן דברים באובססיביות. אצלי אלו בלוגים של אמנות, עיצוב, ארכיטקטורה, דפוס, אופנה או כל דבר אחר המעורר בי השראה. השיטוט מעורר בי את ההרגשה שהזמן נוזל בחדר שלי, בראש שלי, על המוזיקה שאני שומעת, ושאין משמעות לעולם החיצוני שנמצא מעבר לחדרי הקטן. מפל הדימויים הויזואליים שהרשת מכילה מעניק לי תחושה של נחמה וחופש אינסופי. באופן משונה, אני נכנסת לנבכי מוחי דווקא בעזרת השיטוט ברשת והצפת הדימויים, שנספגים במחשבות ובזיכרון ונערמים ללא סדר וסוף. חשוב לי לציין שלא אקבל את אותה החוויה ללא המוזיקה; אני זקוקה לפסקול תמידי ברקע כדי להתחבר למקומות אמיתיים שמהם אני יכולה לקבל השראה.
השיטוט ברשת מהווה מין גירוי שלעולם לא יבוא על סיפוקו. קשה לי להפריד את האינטרנט מהחיים שלי מפני שהוא חלק מההוויה שלי. לאחרונה התחלתי לשלב דימוי חיצוני לדימוי שלי. אני מצלמת סדרת צילומים אקראית ועוזבת את הצילומים בצד. בזמן שאני משוטטת באינטרנט באתרים היחסית קבועים שלי (חרף העובדה שרשימת האתרים החדשים אינסופית) אני צדה דימויים שתופסים לי את העין. כשאני מרגישה עייפות אני חוזרת לצילומים שלי ומתחילה לשלב אותם יחד כמו משחק. שיטת העבודה שלי מאוד אימפולסיבית ואינטואיטיבית; העבודה המהירה מעניקה לי את התחושה של סדר בתוך הכאוס שהיה פרוס מולי כמה דקות קודם לכן. בסופו של דבר, היצירה החדשה הזו מספקת לי תחושת שחרור רגעית. אני נהנית מהתהליך הלא ברור שכרוך בסוג כזה של יצירה: לרוב אין לי תמה ולכן הוא יכול לקחת אותי לכל כיוון. תחושת ההרפתקה הלא נודעת יוצרת אצלי ריגוש שמתחדש בכל פעם.
ביחס ליצירה הגמורה, מצד אחד חציה שלי וחציה של הרשת, על אף שהדימוי תמיד יעבור עיבוד מסוים. מצד שני, אני ידעתי לבחור אותו מתוך אלפי דימויים אחרים. ישנו תהליך מעגלי שמסתיים בכך שהעבודות שלי חיות ברשת ולפעמים אפילו מופיעות באותם האתרים שהיוו מקור השראה וכעת מעניקות השראה בתורן.
עוד בוואלה!
