וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חזיז ורעם

17.3.2009 / 0:38

אחרי שצפה בתחקיר העלוב על אוהדי בית"ר ירושלים, מתקשה אודי הירש להחליט אם "השתולים" היא פארודיה על תוכנית תחקירים או הומאז' ל"מלאכיות של צ'רלי"

אמש, כשסיימתי לצפות ב"השתולים", חיפשתי בדירתי שתול עם מצלמה נסתרת. אחרי הפרומואים המבטיחים וההד העצום לו זכה החזיז המסתורי שנזרק על ביתה של אורלי וילנאי, הייתי בטוח שאני עומד לצפות בתוכנית שתטלטל את המדינה, או לפחות תלמד אותי דבר אחד חדש על לה פאמיליה, הארגון המיליטנטי של אוהדי בית"ר ירושלים. להפתעתי, התוצאה הזכירה יותר שילוב בין פארודיית התחקירים "שערוריה" של טל פרידמן (בגלל המושתל עם הפאה הלא משכנעת ששלחה אורלי וילנאי לגוב האריות, וכונה על ידי אחד מאוהדי בית"ר, באבחנה קולעת למדי, "מעפאן עם משקפיים"), סרט מאסכולת דוגמה 95' (בשל המצלמה המיטלטלת של המושתל, שלא לכדה ולו פריים מעניין וברור אחד) ו"המלאכיות של צ'רלי" (על שום שיחות הטלפון המבוימות והמגוחכות של ג'ון פורסיית, בגילומה של אורלי וילנאי, עם התחקירן). לבסוף הבנתי שהמעפאן הממושקף והאשכנזי היחיד בדירה הוא אני. מתברר שלא הייתי גיבור ריאליטי חדשני, שבמסגרתו נבדק כיצד מסכימים צופים לצפות בתוכנית תחקירים אפויה למחצה בפריים טיים, שמפוצצת את טבלאות הרייטינג.

40 שנה אחרי שרוני קלדרון עבר אוהד בית"ר במדים, חמוש בעוזי, בדרך לשער האליפות של הפועל תל אביב ו-35 שנה אחרי שאוהדי בית"ר פוצצו משחק מול הפועל פתח תקווה כשהם חמושים במוטות ברזל, וילנאי לא יכולה להרשות לעצמה לסיים תחקיר בן שבעה חודשים עם ממצאים כה עלובים. שימו לב לדברים שהיא העלתה בחכתה: ובכן, כמה מאוהדי בית"ר הם קיצוניים ובעלי נטייה לאלימות! לפעמים הם הולכים מכות, פורצים למגרש, ואפילו, שימו לב, מחדירים לאיצטדיון רימוני עשן וחזיזים! ההנהלה, לא להאמין, העבירה להם כסף! והם ממש, אבל ממש, לא אוהבים ערבים! אפילו די שונאים!

על כל אלה אמנם יכולתם לקרוא ולצפות בהרחבה בתקשורת הישראלית בשנים האחרונות, אבל אז לא היה לכם העונג לעשות זאת מבעד למצלמתו התזזיתית של מיקי, התחקירן המבוהל. לא הייתם צריכים לסבול גם את השיחות שלו עם וילנאי, שבהן דאגה לשלומו, והזהירה אותו פעם אחר פעם שייזהר – כדי שנזכור כל העת שיש לנו עסק עם מפלצות. חוץ מהפעם, כמובן, שבה ביקשה ממנו להחדיר רימון עשן מזויף למגרש, אבל למה להיות קטנוניים.

מי המושתל בישראל ביתנו?

הממצאים הירודים אינם הבעיה היחידה בתוכנית של וילנאי. רחוק מכך. ראשית, מיקי שלנו הוא אוהד הפועל תל אביב, כמובן. במילים אחרות, הוא בן כוחות האור שמושתל בקרב כוחות האופל. למי אכפת שלאירוע החמור ביותר במגרשים בשנים האחרונות, פציעתו הקשה של אדהם שביטה מאבוקה, אחראים כמה מאוהדי האדומים, או שאחד השירים הפופולריים במשחקי קבוצת הכדורסל המנוחה של המועדון היה "שתבוא שואה למכבי". האלימות והגזענות של אוהדי הפועל לא נכנסות לשום תבנית מוכרת בתודעתנו, ולכן נשכחות מיד.

אלימותם של אוהדי בית"ר, לעומת זאת, לעולם נשארת בזיכרון הקולקטיבי. אפילו הצופה הממוצע, שלא מבין דבר בספורט, שמע כמה פעמים שהצהובים מגלמים את כל הסחי והזוהמה של החברה הישראלית, ועל כן יש לספק לו תוכנית שתחפש את המטבע מתחת לפנס ותחזק את הדימוי השלילי.

אין פלא, איפוא, שבמעמד הצגת ממצאי התחקיר לאוהדי בית"ר, אומר אחד מהם לוילנאי: "רק אנחנו? אין אלימות במדינה? הבעיה של המדינה זה אוהדי בית"ר ירושלים". אי אפשר להצדיק את הגזענות והאלימות הדוחה של אנשי "לה פאמילייה", אבל האם הם פועלים בחלל ריק? התוכנית של וילנאי לא עושה כל מאמץ להכניס את ההתנהגות שלהם לקונטקסט רחב יותר, שהרי מהלך כזה יקלקל את התיזה ההתחלתית, לפיה מדובר בחיות אדם.

אלא שמספר שבועות אחרי הגזענות הבוטה שהתגלתה בקרב כל שכבות הציבור במהלך מבצע "עופרת יצוקה" (המלצה לעונה הבאה: השתילו תחקירן שיקרא טוקבקים), קשה להזדעזע מקריאות ה"מוות לערבים" של אוהדי בית"ר. כשהאיש החזק בממשלה הבאה יהיה פעיל כך לשעבר, קשה להתגולל על כמה פרחחים שמתגעגעים לכהנא. כשכל הסיעות המרכזיות בכנסת תומכות מהרחקתן מהבחירות של הסיעות הערביות, קשה להתפלא על הקמפיין של אוהדי בית"ר נגד השר ראלב מג'אדלה. הרבה יותר נוח להזדעק כששחקני בית"ר לא לוחצים לו ידיים בגמר גביע המדינה – צעד הגיוני למדי, ימים מספר לאחר שהשתלח במועדון שלהם.

בחולצה אדומה וצעיף צהוב

אלו לא הדברים היחידים שוילנאי מתעלמת מהם. היא גם לא מדברת על כך שנתוני האלימות בכדורגל הישראלי נמוכים יחסית לרבות ממדינות העולם (ספק אם מושתל שתשלח וילנאי ליציעי פיינורד ההולנדית יחזור משם חי או ללא צלקות נפשיות עמוקות, בשעה שהאוהדים שרים "חמאס, חמאס, יהודים לגז"). בנוסף, המושתל שלה מתייחס לשוטרים כאל "חסרי אונים", בשעה שבעיית האלימות האמיתית בכדורגל הישראלי טמונה בידיהם ובאלותיהם של כחולי המדים והיס"מניקים, שרבים מהם משתוללים ביציעים. היא גם לא טורחת לבדוק את השאלה מה בעברם וברקע הסוציו-אקונומי שלהם גרם לאנשי "לה פאמיליה" להתנהג כך ולהתנכר לחוק ולחברה הישראלית, פרט לשאלה מתחסדת במפגש עימם.

בגלגול הקודם של וילנאי, ככתבת רווחה, היא היתה עשויה להעמיק בשאלות האלה, אבל כעת היא כבר טאלנטית, וככזו עליה לייצר תוכניות שטחיות, סטריאוטיפיות וקלות לעיכול. היא יכולה להגיע למשחק של בית"ר בחולצה אדומה, לקנות צעיף צהוב, ולא לדרוש להוריד את הפאדיחה הקולוסאלית בעריכה, כי מי כבר שם לב לדקויות המטופשות הללו.

בשבועות האחרונים, בעקבות התקריות סביב תחקירי "גן אורנים" ו"לה פאמיליה" מותגה וילנאי כמי שתילחם על חופש הביטוי ולא תיתן לאיש לאיים עליה. איש לא יעצור גם את הפרק הבא של "השתולים", שבה יעברו התחקירנים טיפול קבוצתי, על מנת לעבד את הטראומות שעברו. לפי הפרומו, תסייע וילנאי לאחת מהן לעכל שבמסגרת תפקידה עברה הטרדה מינית. ממש חגיגה לדמוקרטיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully