מי נתן לך רשיון?

אפשר להגיד שערוץ "She" שעלה בסוף החודש שעבר בלוויין, המתהדר גם בטייטל "ערוץ הנשים", רחוק מלהיות ערוץ בשביל נשים. הוא אולי על נשים. נשים מסוימות. נשים חשוכות, שחושבות שהן מברכות את המהפכה הפמיניסטית, אך למעשה מדובר בעוד הנצחה למעמדה הנחות של האשה בחברה. עצם זה שנשים, שהן לא מיעוט חברתי, זקוקות לערוץ נישה מיוחד משלהן, מקבע את העובדה הכואבת שהן קהל מיוחד ומבודל. תסלחו לי אם מתפרצת ממני לרגע הג'ודית באטלר הקטנה שבתוכי, אבל הגישה הפוסט פמיניסטית לא אמורה לכלוא את האשה בגטו כלשהו, גם אם מסביב אין חומות אמיתיות, אלא ערוץ טלוויזיה שמתעסק בשטויות.

אבל את התהיות הללו אולי כדאי להשאיר לקורס חברה ומגדר. הבעיה האמיתית שמרחפת מעל She היא לאו דווקא העובדה שלכדו את המין השני בתוך אפיק לווייני. אם להיות הוגנים, אז באותה מידה צריכים גברים ברחבי העולם לזעוק זעקת מחאה על ערוץ "אגו", זה שמכתיב להם שכל עיסוקם הוא פורנו רך, אקשן ומכוניות. מאחר שכותבת שורות אלו היא אשה, הרשו לי להלין אך ורק על העוולות הנוגעות למיני.

על פי ערוץ She, הנושאים הנוגעים לאשה בימינו הם דימוי הגוף, אופנה וקוסמטיקה, בישול ומעל הכל קשקשת. זה ערוץ שמתיימר להיות החברה הכי טובה שלך, רק שאותה חברה היא עקרת בית שמקליטה "אודטה" ומקטלגת את הטיפים בכרטסת א'-ב'; או שהיא אשת קריירה, וונדר וומן, שמספיקה לחתום חוזה ענק בעבודה ואז גם להוציא את הילד מהגן. בראבו. האם החברה הטובה הזאת אוהבת ספרות? כן, אם היא על גידול ילדים. האם היא אוהבת קולנוע? כן, אם "במבי" מציג בשבת בצהריים. שירה? מקסימום דפנה דקל בקלטת הילדים האחרונה שלה. אמנות? הממ... צבעי גואש נחשב?

האשה על פי She נותרה האשה הקטנה שההגמוניה הגברית היתה רוצה להנציח. עקרת הבית שמתמרנת בין המטלות השונות לבין הצורך להיות יפה עבור הגבר שלה. אז אם כך מה זה משנה? במילא היא לא תזכה לראות את הערוץ אף פעם, כי כשבעלה המפרנס יחזור הביתה הוא ישים את הרגליים על השולחן ויגיד לה: "מותק, לא עכשיו, תעבירי ערוץ יש משחק".