וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תועבה תחת טובה

עינב שיף

13.7.2009 / 11:36

למרות חוסר יציבות, "זימה" של הקרטל הוא המרענן הרשמי של הקיץ הישראלי נכון לשנייה זו. עינב שיף מזיע

צדק מי שאמר שטיימינג זה הכל בחיים, והוא בוודאי בקשר לא רע עם להקת הקרטל. הוא כנראה האחד שהביא את הרביעייה (יקיר בן-טוב, יונתן גלילה, דני שניידרמן וטל רונן) לשחרר אלבום בכורה בשם "זימה", בעונה שבה לאף אחד, ובמיוחד לאף אחת, אין מטראז' מיותר של בד על הגוף. הטיימינג הוא גם האפקט שמגמד לחודשיים הקרובים את המגרעות שיש באלבום הזה, שמאפיינות אלבום בכורה של להקה שלא מודעת לפוטנציאל הגדול שיש לה ובצמתים מוזיקליים מסוימים בוחרת בדרך הקלה של התחברות למסורת הבינוניות, במקום לדלג מעל המכשול ולהצטרף לאחיותיה המבריקות בעולם.

כך למשל בולטת העליונות של הסינגלים מתוך האלבום, "רציתי לשים לך דיסק", "לא בנאדם" ו"רוקדת עם כולם" מעל שאר שירי האלבום, בזכות צליל גיטרות מתוחכם, ששואב לא מעט מהאווירה ששוררת בקצוות שבין המיינסטרים לאינדי אצל הרכבים כמו טי וי און דה רדיו, MGMT ואמפייר אוף דה סאן. הפתיחה של "רוקדת עם כולם", עם לופ קלידים אלגנטי וריף גיטרה אגרסיבי הוא בדיוק הצורה שבה להיט ישראלי בשנת 2009 צריך להיפתח. גם הגרסה של הקרטל ל"אוהב להיות בבית" של אריק איינשטיין היא בדיוק מה שהיה הופך את המחווה לאריק איינשטיין לתחרות החולצה הרטובה של חוף מציצים ולא ללוויה מייבשת לאדם שעדיין אתנו; ו"סוף כל סוף הדרכים" עם עיבוד הקולות השחור והנפלא שלו הוא דרך מצוינת לסגור את הפעם הראשונה ולרוץ לספר לחבר'ה.

אצל הקרטל אווירת העלא כיף כיפאק המבורכת – גם אם לעיתים מעט כפויה - מתבטאת בצורך לשיר על מין מזדמן, מארבים במועדונים, החיפוש האובססיבי אחרי ריגושים והריצה נגד שעון סוף השבוע. יחד עם זאת עולם הדימויים של הלהקה יכול לעבור שיוף נוסף; לקרטל יש יכולות לסגנן משפט כמו "מבפנים אני רוצה לצאת עלייך", שמגיע בסצנה יפה של התקף קנאה למשהו שיישמע פחות פלילי או לפחות סקסי בהרבה, אבל לא מגיע מספיק פעמים גם בנוגע לעריכה המוזיקלית של האלבום הקרטל היו חייבים לכפות על עצמם את אותם הסטנדרטים בכל השירים, ואם כבר להרחיב את גבולות הרוק הישראלי, אפשר היה להיפטר ממנו כמעט לחלוטין עם יותר העזה בעיבודים. למשל בצליל דיסקואידי מחד, שיתקשר עם הנו-דיסקו העכשווי, או גוון אסתטי יותר לשירים סטייל האלבום האחרון של פיניקס, עם פחות דיסטורשנים ועוד ווקאלז צבעוניים ומגוונים.

הקיציות המובהקת של "זימה", החיבור שלו לסקס, למיניות ולרוקנרול נוטף מוג'ו, שמאפיין את יולי-אוגוסט, מאפשרים לו עדיין להיות המרענן הרשמי של הקיץ נכון לשניות אלו שבהן הלחות מטפסת, מלכי הפופ מתים והבגדים רק נעלמים. "זימה" הוא כמו בירה מקומית שהיא לא גולדסטאר – לא יצירת מופת, אבל כמה כוסות ממנה וגם אתם שוכחים ממה שקורה מסביב.

הקרטל, "זימה" (הפקה עצמית)

  • עוד באותו נושא:
  • הקרטל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully