רוח וצלצולים: על החדשים של קניה ווסט, דאפי וטייני טמפה

טייני טמפה הפך בשנה האחרונה מסנסציית אנדרגראונד לאחד מהקולות הפופולריים באנגליה, בעיקר בזכות "Pass Out", מהלהיטים הבולטים של השנה והנאמבר וואן הראשון שלו. השבוע הזה נותן לטייני יותר מסיבה אחת לחגוג עד עילפון: הסינגל החדש "Written In The Stars", נכנס למקום הראשון והאלבום המלא, "Disc-Overy", שיצא שלשום ומכיל שיתופי פעולה עם קלי רולנד ואלי גולדינג, מכר כשלושים אלף עותקים, וזה רק ביום הראשון. המקום הראשון במצעד האלבומים בשבוע הבא כבר סגור, והוא לגמרי של טייני.

בעוד שלעקם את האף על ראפרים שהתמסחרו זה די קל, להוציא שיר של טייני טמפה מהראש זו משימה בלתי אפשרית. השירים של טייני מהירים, מרקידים ומרעננים, ובאלבום החדש יש לא פחות משלושה עשר כאלה. "דיסקברי" נשמע כאילו מישהו קנה סטוק של להיטי ערסים-לייט בבאסטה בשוק וערם אותם אחד על השני בגסות. בהתאם, הוא נהנה מכריזמה סיטונאית; אם באים אליו במצב רוח הנכון, אפשר לעשות איתו חיים משוגעים.

"Wonderman" השיר של טייני טמפה שבו מתארחת אלי גולדינג, צפוי לצאת כסינגל בתקופה הקרובה. במקביל, מתכננת אלי להוציא מחדש את "Lights", אלבום הבכורה שלה, ולקדם אותו עם שיר הנושא, שמשום מה לא הופיע באלבום.

כנראה שמישהו במחנה גולדינג הבין שכל מה שיצא מההבטחה הגדולה של 2010 הוא שפלורנס וולץ' היא עדיין הזמרת הכי דומיננטית באנגליה. הסינגלים שבאו אחרי "Starry Eyed" היו עיסות אקוסטיות משמימות ולמרות שהיא עסוקה מאד בהופעות, אלי גולדינג הפכה במרוצת השנה למוצר מדף בינוני. אבל "Lights" יכול לשנות את המצב: הוא שיר לא פחות טוב מ"סטארי אייד" ו"Under The Sheets", שני האסים של האלבום, והוא מחזיר את אלי לעניינים. אם במקור מישהו חשב שעדיף למתן את הזווית האלקטרונית של גולדינג, אין ספק שהוא טעה בענק; בלעדיה, אלי גולדינג לא שווה כלום.

קייטי טאנסטל היתה האלי גולדינג של 2004; ההבטחה הנשית הכי גדולה באנגליה. "Eye To The Telescope", אלבום הבכורה שלה, מכר מיליונים והצטיין בפופ-פולק מהסוג הרדיופוני, כזה שמתחבב במהירות על הביקורת והקהל כאחד. ההתלהבות מטאנסטל הגיעה לשיאה כש "Black Horse And Cherry Tree" שלה בוצע ב"אמריקן איידול" וקייטי יצאה לטור בן שנתיים בארה"ב. אחרי אלבום שני שאף אחד, כולל היא עצמה, לא ממש אהב, טאנסטל לקחה הפסקה בת 18 חודשים והשבוע היא חוזרת ממנה עם "Tiger Suit", אלבום שלישי.

"Tiger Suit" נכנס השבוע למקום החמישי במצעד האלבומים הבריטי - מקום לא מדהים לאלבום לא מדהים. טאנסטל היתה ונשארה זמרת מצוינת ויוצרת מוכשרת וב"Tiger Suit" היא מנסה בכל כוחה להשתחרר מנטייתה הטבעית לכתוב שירים שמתיישבים בול על פסקולים ופרסומות. הבעיה היא שטאנסטל מוצלחת רק כשהיא לא מנסה להתחכם, ולכן שירים עם וייב קצת ממוחזר, כמו"Uummannag Song", "Fade Like A Shadow" והסינגל החדש "Weirdo", הם עדיין הצד החזק שלה. הבעיה מתחילה דווקא כשטאנסטל מתנסה ברוק פרוע יותר והולכת על אוירת הבאד-גירל המחוספסת, אז היא מאבדת את הקסם הנוגה שלה ונשמעת כמו עוד סטיבי ניקס וונאבי. לא רק שזה לא אמין, זה אפילו קצת מרגיז.

ונסיכת פופ אחרונה: דאפי, שכמו עונה של "מד מן", קופצת עשור באלגנטיות ועוברת מהרומנטיקה של הסיקטיז לאדג'יות של הסבנטיז. אחרי שאלבום הבכורה המעולה שלה מכר 6.5 מיליון אלבומים, דאפי מתכננת את אחד מהקאמבקים הגדולים של השנה. האלבום החדש כבר מעורר באז וציפייה אדירה, ומתוכו דלף השבוע הסינגל "Well Well Well", שעליו עבדה עם אלברט המונד סניור (האבא של גיטריסט הסטרוקס) והרוטס. התוצאה לא מאכזבת: השיר החדש פאנקי ומסחרר והדליפה הזו מבשרת טובות. האלבום המלא יצא ב-30 לנובמבר, ויש מצב שהוא יהיה אחד השווים של השנה.

בין " Alors On Danse" ל-"We Speak No Americano", קיץ 2010 התאפיין בלהיטים פרחיים במיוחד. הלהיט המאסף של העונה מקליל קצת את הטונים האגרסיביים: ארמנד ואן הלדן ודי ג'יי A-Trak, עובדים תחת השם Duck Sauce ומשחררים קטע דיסקו בשם "ברברה סטרייסנד" שמכיל סימפול מבוני אם ועושה בשבועות האחרונים את דרכו מהמועדונים, שם הוא כבר להיט, לרדיו ולמצעדים. "סטרייסנד" היא עוד חייל ממושמע בצבא הלהיטים של ואן הלדן, וכמו כל אחיו גם הוא משאיר חיוך על הפנים ועיקצוצים קטנים ברגליים. אם תציצו בקליפ תגלו שגם קניה ווסט, פארל וויליאמס, דיפלו, כרומיאו, סנטיגולד וקווסטלאב חושבים ככה.

קניה ווסט לא רק מתארח בקליפים של חברים. הוא גם משחרר שיר חדש למעריצים מדי יום שישי במסגרת הפרוייקט המדהים "G.O.O.D Fridays" ומצייץ שטויות בטוויטר בלי הכרה. בשישי האחרון הוא שלח לעולם את "Chrisitian Dior Denim Flow", שיר יפיפה מיומנו של אייקון אופנה, שמתארחים בו (בין היתר) קיד קאדי וג'ון לג'נד. ווסט הבטיח שהאלבום החדש יצא ב-22 לנובמבר, כלומר יהיה קריר ואיכותי.