

הגל השקט
הגדרת ישובים להתרעה
הגדרת צליל התרעה
נושאים חמים
ספטמבר 2019
אוגוסט 2019
- נשאר רק להתכווץ
"הנערים", שיוצאת מחטיפת שלושת הנערים בקיץ 2014 אל רצח מוחמד אבו חדיר, היא סדרה אנושית על האווירה הציבורית שמתוכה נולד גיהנום. היא פורצת דרך על ידי הצגת כל הקולות במקביל, אבל לא תאפשר לצופה להתרחק. אז כן, זאת טלוויזיה מעולה, אבל אל תצפו ליהנות יותר מדי
- אין שאלה: "סליחה על השאלה" היא עדיין התוכנית הכי חשובה בטלוויזיה
שום דבר מהותי לא השתנה בין העונה הראשונה של "סליחה על השאלה" לעונתה השנייה והטרייה, וטוב שכך: עדיין מדובר בחובת צפייה, שיש המון מה ללמוד ממנה
- עד שיוכח אחרת, אסור להאמין לאף סצנה ב"מחוז ירושלים" הגזענית
אין דרך לראות את שתילת הנשק בבית תושב עיסאוויה לצורך צילומי הסדרה "מחוז ירושלים" (כאן 11) שלא כאקט גזעני. זה צעד שמשדר לצופים מסר חד משמעי על האוכלוסיה הזאת - וכפי שנחשף, על לא עוול בכפה. "מחוז ירושלים" הפרה את אמון הצופים ומתגלה כגרסה רעה של המציאות
יולי 2019
- דה וויס הייתה פעם הדבר הכי מרענן בטלוויזיה. היום היא פיהוק מתמשך
"דה וויס", על כל "הצלותיה הדרמטיות" ו"הכרעותיה הקשות" הפכה להיות המקום הכי צפוי בטלוויזיה. אפילו דמויות סוחפות כמו נסרין קדרי ודורון מדלי, שאחראים על מרבית רגעי החסד הנותרים בתכנית, כבר חוזרות על עצמן. אחרי חמש עונות, הפסקנו להסתובב
- מצעד הפסד: מהדורות החדשות פספסו את העיקר בסיקור חזרת הנערים בקפריסין
אפשר להבין את שמחתם של הנערים ושל משפחותיהם. מה שקשה לתפוס זה את פמפום הרגעים האלה במהדורות החדשות. עוד ועוד ציטוטים שכולם אמרו את אותו הדבר בדיוק ולא הוסיפו ערך לסיקור, עם מעט מדי שאלות נכונות
- צריך לשאול את השאלה הקשה: למה בכלל צריך תחזיות מזג אוויר בקיץ הישראלי?
כן, בהחלט הבנו, אנחנו ממשיכים בקיץ. תודה על זה, חברים. בחורף ובעונות המשוגעות, כשאנחנו באמת זקוקים להם, טוב שהם שם. בקיץ הישראלי העומד, אלו נראות היום כמו הדקות הכי מיותרות בטלוויזיה
יוני 2019
- כאילו זו לא טרגדיה: התשדיר של פיקוד העורף הוא בלתי נתפס, מחוצף, כמעט נבזי
במקום לנסות לספר לנו סיפור על רווחה, בריאות ודיור בר-השגה, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לקדם את הסיפור הזה, תשדירי שירות עולצים בטלוויזיה מציפים לנו שוב ושוב את חרדות הקיום, ומשקפים לנו בו בזמן שאנחנו ממשיכים להיות קורבנות, ושאנחנו שוב נדרשים להתגייס
- אם חיים אתגר כזה גיבור, שיילך להטריל אנשים חזקים יותר מטכנאי מזגנים
חיים אתגר הוא היורש הטבעי של חיים הכט ב"יצאת צדיק", ואיתו מובהק עוד יותר הדמיון של התוכנית הזו לסרטוני המכות למיניהם שאנחנו כה נהנים מהם. בשני המקרים, מדובר בשיימינג שמתמקד במטרות הקלות והלא נכונות, ולא באמת הופך את העולם לטוב יותר
- הסדרה על משפחת דיין מופלאה. חבל רק שהסיפור שלה נטחן עד דק
"דיין: המשפחה הראשונה" (yes דוקו) של ענת גורן היא סדרה שאי אפשר להסיר ממנה את העיניים, אבל אם נודה על האמת, היא לא באמת מצדיקה את עצמה. מה שהיה חסר בסדרה על משפחת דיין הוא קול אחר, חיצוני - קול שיציג אור חדש על הסיפור וידקור מעט את קווי העלילה המוכרים לנו
מאי 2019
- הישרדות VIP דבילים: כשהפרשנות של עמית סגל פוגעת בול
לפני שהצטרפו באיחור עם פאנל משלהם לערוצים המתחרים, ברשת 13 המשיכו לשדר את "הישרדות VIP", ובינינו - מה כבר ההבדל. עוד משחק של הדחות, שהלוואי שהיה מתרחש על אי מרוחק ולא כאן. עמית סגל הגדיר את הפארסה בצורה נכונה, והפרצוף של הכתבים אמר הכול: פנינו לגיהנום
- מנה מעוררת פיהוק: "מאסטר שף" מגישה תפריט מוכר וצפוי לעייפה
העונה החדשה של ריאליטי הבישול המצליח בקשת 12 מבהירה שמה שהיה הוא שיהיה: רק הסיפורים האישיים של המתמודדים והחוכמה התורנית של אייל שני מתחלפים. אין לה מה לחדש או רצון להפתיע, והשאלה הנשאלת היא: אז מה הטעם?
- על חבית של חומר נפץ: "מחוז ירושלים" מספקת סיפור טלוויזיוני טוב על מציאות בלתי נסבלת
מותחן הדוקו המשטרתי מלא בשוטרים כריזמטיים וחדורי מטרה שמצליחים לשמור על העיר המורכבת בין אוכלוסיות שעוינות זו את זו, ומספק קתרזיס נאה לחברה שמכורה לחדשות. בד בבד, על כל זה מרחפת תחושה שזאת גרסה מעט נוחה מדי של המציאות
אפריל 2019
- הפודקאסט המהפכני הפך לסדרה שגרתית: לא ברור למה צריך את "התיק נגד עדנאן סעיד"
סיפור המאבק לחפותו של עדנאן סעיד שימש בסיס לפודקאסט שהמציא את ז'אנר "הפשע האמיתי", ועכשיו הוא הפך גם לסדרה תיעודית. לפחות לפי הפרק הראשון, לא ברור למה היה צורך בגלגול הטלוויזיוני - ובכל זאת, יש גם תקווה
- גול עצמי: הבוזגלוס מיצתה את עצמה לחלוטין
התרחשויות לא מעניינות, אנרגיות חלשות וסצנות מעוררות פיהוק: העונה השלישית של הסדרה פשוט לא משכנעת. מלבד ההתמודדות עם הפציעות, שמספקות את הרגעים החזקים של העונה, גם לאנשים שאוהבים ספורט יש בה מעט מאוד
- החיים הם קברט: האגדות של ברודוויי מתעוררות לחיים בסדרה "פוסי/ורדון"
סם רוקוול ומישל וויליאמס מהפנטים בתור בוב פוסי וגוון ורדון, בסדרה שמשחזרת כמה מהנאמברים הגדולים בתולדות המיוזיקלז ואת הסיפור המרתק של הזוג שיצר אותם, בלי להסתיר את הצדדים היפים פחות. אף שהיא נמנעת מאמירות גדולות ונותרת בתחום הביוגרפי, מדובר בחגיגה לעיניים
מרץ 2019
- קרן מרציאנו דרשה מנתניהו בדיוק מה שמצופה ממנה: תשובות ולא תעמולה
נתניהו לא קיבל שום הנחה בריאיון שהעניק אמש במפתיע לחדשות 12. עם זאת, הוא הרוויח ממנו היטב כשקיבל זמן מסך עצום, העביר את מסריו והתעמת עם הטענות נגדו. המנצחת הגדולה של הערב היא המראיינת קרן מרציאנו שעמדה על חובתה העיתונאית לקבל הסברים. חבל שעמית סגל השתתק
- לתפוס את הראש בייאוש: "המקור" פתחה עונה בתחקיר מטלטל על אסון צפית
"המקור" היא הרי תוכנית תחקירים, היא רגילה לשחיתויות מסוג אחר. על המעלות של התוכנית בתחומים האלה כבר דובר לא מעט, אבל עורכיה הצליחו לגולל ברגישות ובאנושיות גם סיפור מסוג אחר, והניבו פרק פתיחה מטלטל על היוהרה והאטימות מאחורי אסון צפית
- "טרנסקידס" נותנת תשובה מוחצת לכל מי שתהה איך נער רוצה לשנות את מינו
"טרנסקידס", העוקבת אחר ארבעה בני נוער שחיים במגדר אחר ממינם הביולוגי ואחר התהליך הרפואי והאישי שהם עוברים, היא סדרת דוקו מצוינת. מעל הכול היא מוכיחה שכל עוד המסגרות החברתיות והמשפחתיות תומכות, השמיים לא נופלים וגם הצעד הזה הוא אפשרי
פברואר 2019
- לא טקסט פוליטי: "פאנץ'" חוששת לומר משהו על התרבות הישראלית
הדרמה הקומית החדשה של yes, שמספרת את אחורי הקלעים של עולם הסטנדאפ הישראלי בשנות התשעים, גדושה במוזיקה טובה ואווירה אפלולית מצוינת. עם זאת, יש משהו מתסכל בצפייה בה משום שכל דמות בה רק מנחילה אכזבה לדמות אחרת. היא גם מתרחקת מאמירה על המקום שבו אנו חיים
- גם לכאן הגיע הצל של אלאור אזריה: הכישלון של הסרט על הרמטכ"ל היוצא
אם מישהו חיפש הצצה מיוחדת לחייו, נפשו או סדר יומו של הרמטכ"ל היוצא, הוא לא ימצא אותה ב"איזנקוט" (כאן11), שמלווה את סיבוב הפרידה של רב-אלוף גדי איזנקוט. במקום זאת נוצר כאן סרט דל קלוריות וחסר שיניים, מלא בסיטואציות סתמיות
- בעידן של שעמום ממוחזר, "אבודים" היא סיבה טובה לצפות בטלוויזיה
צופית גרנט מצליחה להיות מקצועית כמי שמראיינת, מתעמתת, מנהלת את החקירה ומדובבת את הדמויות, גם בנושאים לא קלים ותמיד באנושיות ובאמפתיה. היא מובילה את הסיפור מבלי לגנוב פוקוס מהגיבורה שלה, ובכל זאת הנוכחות שלה מורגשת היטב. "אבודים" לא מאבדת מתח ולו לרגע
ינואר 2019
- מזל שיונית קטעה: כדאי שמירי רגב תבין שראיון לא מתבצע במעמד צד אחד
מסביב לכל הרעש שעשה אתמול נאום גנץ, שזכה לכ-20 דקות שידור ועוד דקות ארוכות של פרשנות ותגובות, נאמרו מעט מאוד דברים מהותיים, הן של המועמד והן של הפרשנים. וגם: טוב עשתה יונית שחתכה את הסיסמאות התמוהות של שרת התרבות בתגובה לנאום
- זו מדורת שבט? אסור לארץ נהדרת להפוך לפרומו ארוך לתכניות קשת
עיתונאים על שלטי חוצות, חשד לשוחד מיני במינוי שופטים - כן, קשה להתחרות בכותרות האלה, אבל מארץ נהדרת הציפיה היא לתת את הזווית המקורית לאירוע, ולא להסתפק בבדיחות על ההודעות שרצות כביכול בוואסטאפ של נאוה בוקר. וגם: יומני קירשנבאום היא סדרת דוקו חכמה ומענגת
- אם מאיה בוסקילה לא תזכה ב"כוכב הבא", נחשוד שהסיפור שם מכור
"הכוכב הבא" עושה חסד למאיה בוסקילה, מזכיר שוב שיש לה יכולות מטורפות, שעם קצת מזל היא הייתה הופכת להיות זמרת משמעותית יותר. לכן היא חייבת לזכות, בשביל התיקון: תיקון לה, תיקון למחזור של הדור שלה שלא ממש מצא את עצמו כאן ותיקון לז'אנר