"אוגוסט: מחוז אוסייג'": מריל סטריפ נפלאה, הסרט פחות
למרות משחק משובח של מריל סטריפ, ג'וליה רוברטס, יואן מקגרגור, בנדיקט קמברבץ' וג'וליאן ניקולסון, "אוגוסט: מחוז אוסייג'" הוא עדיין דרמה משפחתית בנאלית של צלחות שבורות
למרות משחק משובח של מריל סטריפ, ג'וליה רוברטס, יואן מקגרגור, בנדיקט קמברבץ' וג'וליאן ניקולסון, "אוגוסט: מחוז אוסייג'" הוא עדיין דרמה משפחתית בנאלית של צלחות שבורות
במקום ללכת בעקבות הסיפור עליו הוא מתבסס, הפך בן סטילר את "חייו הסודיים של וולטר מיטי" לפנטזיית הרפתקאות מפוזרת, שתיזכר בעיקר בזכות כמויות חסרות תקדים של פרסום סמוי
הסרט הביוגרפי על חייו של נלסון מנדלה לא ייזכר כסרט משמעותי במיוחד, ובכל זאת שווה לצפות בו בזכות אישיותו הנדירה של המנהיג המנוח, ובזכות אידריס אלבה בתפקיד הראשי
מחפשים מה לעשות עם הילדים בחנוכה? תפסיקו לחפש: "לשבור את הקרח" מחזיר את דיסני לימי התהילה הגדולים, עם סרט קלאסי-מודרני מושלם שלא נופל במאום מ"היפה והחיה"
לקראת יציאת אחד הסרטים המדוברים של השנה, כוכבתו מגלה את כל האמת מאחורי סצינת המין השערורייתית שלו ומסבירה למה מהפכה חייבת להתחיל בסקס
בשביל ליהנות מ"פנתר לבן" צריך לכבות לשעה וחצי את הטעם הטוב והאיפוק. אבל אז אפשר לגלות סרט אפקטיבי עם לב גדול שמדבר על המתח העדתי בין עולים חדשים לעולים ותיקים
אל תנסו לחפש שום היגיון בעלילה של "תור: העולם האפל" כי חבל על הזמן שלכם, פשוט תתרווחו ותיהנו מהכיף שיש לסרט הזה להציע, ובעיקר מהדמות המעולה של לוקי הנבל
לא מספיק להשתמש בטקסט המקורי של וויליאם שייקספיר כדי להפוך עוד ביצוע כמו "רומיאו וג'ולייט" למוצדק. ולמרות שטוב לצפות פעם בגרסה לא מקושקשת - התוצאה פה תפלה ושגרתית
אמנם "כידון" אינו סרט מושלם, אבל הוא מחזיק מעמד לא רע כקומדיית פעולה ישראלית שמכסה במקביל כמה נושאים שזוכים לכותרות: שערוריות ריגול, חיסולים ובר רפאלי
"תשוקה", סרטו החדש והגרוע באופן מוגזם של בריאן דה פאלמה, גורם למפגש בין נומי ראפאס לרייצ'ל מקאדמס להיראות כמו תאונה מחרידה, ולא מהסוג שבא לכם להסתכל עליה
לצד היותו של "בית לחם" סרט אובייקטיבי לחלוטין על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא מצטיין בהיותו סרט אקשן משובח שלא מתבייש להפוך את מרחץ הדמים לבידור איכותי ברמה גבוהה
אילולא פרנסואה אוזון היה הומו מוצהר, אפשר היה לחשוד ש"צעירה ויפה", סרטו החדש, הוא תירוץ להפשיט ללא הרף את השחקנית הלוהטת מארין ואקט - כי שפע עלילתי לא תמצאו שם
אשטון קוצ'ר דווקא בסדר גמור בתפקיד מייסד אפל, אבל "ג'ובס", הסרט על חייו, הוא בית ספר לאיך לא עושים ביוגרפיה, והצפייה בו די מביכה
לא הכל מושלם ב"הנוער", סרט הביכורים עטור הפרסים של תום שובל, אבל הוא מנסח אמירה חברתית חסרת פשרות ומצליח גם לרגש, להפתיע ולהצדיק את הליהוק של משה אבגי
"פרדייס קרוז" בכיכובו של עוז זהבי נראה לפעמים כמו סרט שעוסק במציאות הישראלית באופן מלאכותי ואופנתי, אך יש בו גם תחושה טראגית אותנטית שהופכת אותו לגדול מסך פגמיו
"מנתק המים" סובל ממחלת הקולנוע הישראלי - יש לו רעיון טוב, שחקנים טובים, במאי טוב ותסריט שלא מצליח להשתוות לכל אלו. מתי ילמדו במאי ישראל לעבוד עם תסריטאי?
מי שיצפה ב"רק אלוהים סולח" בשביל ריאן גוסלינג יקבל אותו בתפקיד חציל, מי שמחכה לעוד "דרייב" יחטוף מנה של סוריאליזם מדכא ובכל זאת, הקסם המסתורי של הסרט שווה צפייה
"וולברין" חזר בסרט חדש, וסוף סוף הוא קיבל את כל המסך לעצמו - בלי עוד חברי אקס-מן ומוטאנטים שיגנבו לו את ההצגה, מה שהופך אותו לאחד מסרטי גיבורי-העל המוצדקים של השנה
"לדפוק התמחות", הקומדיה החדשה של אוון ווילסון ושותפו וינס ווהן היא אמנם חגיגת התוכן השיווקי הגדולה בתולדות הוליווד, אבל מסתתר בה גם סרט סימפטי ומשובב לב
"וושינגטון על הכוונת" הוא האח התאום של "המטרה: הבית הלבן", ושניהם אכזבה להורים שלהם - עם אפקטים זולים, תסריט בינוני, משחק מגושם ופטריוטיות מוגזמת
"בלינג רינג", סרטה החדש של סופיה קופולה, לא שונה מ"ספרינג ברייקרס" של הרמוני קורין לשניהם יש עלילה נטולת מסר שבסופו של דבר הופכת לכתב אישום שבלוני נגד הדור צעיר
ב"הנגאובר 3", הפרק החדש וככל הנראה האחרון של סדרת הקומדיות המצליחות אין אפילו בדיחה מצחיקה אחת. הוא תמוה, פוגע בנשים, הומואים ומיעוטים, ובאופן כללי לא נעים לצפייה
למרות ש"איש ללא סלולרי" נדיר בנוף המקומי בהיותו סרט של במאי ערבי-ישראלי העוסק באוכלוסיה ערבית, ולמרות שהוא מסקרן ובעל פוטנציאל, בסופו של דבר הוא אכזבה
אריאל ורומן, הבמאי הישראלי של "אייסמן", ניסה להגיד על הרוצח שבמרכז הסרט שלו המון דברים - ובסוף לא אמר כלום. למזלו, מייקל שאנון בתפקיד מחשמל גואל את העסק מבינוניות
עם הופעת אורח של לונדון וקירשנבאום וסיפור מטורלל על צאצא לא חוקי של המשורר הלאומי, "אני ביאליק" הוא לא סתם עוד מוקומנטרי הוא מסע מרתק אל הגבול בין מציאות ודימיון
סרטו החדש של פדרו אלמודובור מתרחש כולו בשמיים, על מטוס, בלי שום מילוט, וכך מכריח אתכם להתקע עם מספר מצומצם של דמויות, בדיחות קצת הומופוביות (כי מותר לו) והמון כיף
אחד הסרטים היקרים בתולדות הקולנוע הישראלי אמנם משתמש בתקציב שלו לשם ערכי הפקה, ליהוק ובימוי ברמה הגבוהה ביותר, אבל מציג תמונה מיופייפת של המצב במזרח התיכון
הסרטים התיעודיים המתחקים אחר חייהם של תלמידי ישיבת פוניבז' ושל מלש"בים צעירים ברחבי העולם מתהדרים בקונספט מרתק, אבל רק אחד מהם מצליח לספק לנו הצצה לנפש גיבוריו
סטפני מאייר, יוצרת "דמדומים", לא הסתפקה בערפדים וניפקה גם רומן שמבוסס על חייזרים - כצפוי, העיבוד הקולנועי כושל ומצליח להיות מביך יותר מהמתח המיני בין בלה לאדוארד
בשירת הברבור הקולנועית שלו, סטיבן סודרברג מפורר את המיתוסים של דור הפרוזאק בצורה אלגנטית ומפתיעה, וגם משאיר אחריו ירושה מבטיחה הכוכבת רוני מארה
בעוד שמלחמת לבנון קיבלה עיבודים רבים, האינתיפאדה הראשונה כמעט והודרה ממסכי הקולנוע. "רוק בקסבה" מנסה ומצליח לגעת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל מתקשה לטלטל ולזעזע
הסרט החדש בסדרת "מת לחיות" מציג עלילה כל כך מביכה, מסורבלת וסתמית, שהוא מבייש את כל הסדרה, ובעיקר את ברוס וויליס, שאילולא המשכורת, הוא בטח היה מת מהפאדיחה
וואלה! תרבות מביאה לכם דיווחים שוטפים מפסטיבל הקולנוע בברלין, והפעם: שני סרטים על הכיבוש, שניים על פורנו, מונולוג מרגש של יון תומרקין וכמה פשלות מביכות של כוכבים
"פופולרית" הצרפתי, שעוסק במזכירות-קלדניות, זורק את הצופים לאווירה פיפטיזית משכנעת, אבל משאיר אותם עם עלילה שטחית ומפוספסת
השחקן המעולה מגיש בדרמה של רוברט זמקיס עוד הופעה מצוינת, אך הסרט עצמו מתגלה בסופו של דבר כהטפת מוסר שטחית למדי