הגאון הפולני: "אידה" הוא סרט יפה עד דמעות
לא סתם זכה "אידה" הפולני למעמד של אחד הסרטים הטובים של השנה ופייבוריט לאוסקר: זהו אכן מעשה קסמים קולנועי, יפהפה ומהפנט, אם כי גם מעט מרתיע
לא סתם זכה "אידה" הפולני למעמד של אחד הסרטים הטובים של השנה ופייבוריט לאוסקר: זהו אכן מעשה קסמים קולנועי, יפהפה ומהפנט, אם כי גם מעט מרתיע
"התיאוריה של הכל", הסרט על סיפורו של סטיבן הוקינג, בקלות יכול היה להיות ביוגרפיה שגרתית וקיטשית, אך הוא מתגלה כדרמה מקורית ועמוקה בהרבה שהרוויחה ביושר את המירוץ לאוסקר
סוף כל סוף נחשף "ראיון סוף" והצפייה בו מגלה שספק אם היה שווה לטרוח בשבילו - מדובר בסך הכל בקומדיה לא מצחיקה בעליל, ובטח שאין לה שום עוקץ סאטירי
"רוז ווטר" הוא אחד מאותם סרטים שזוכים לבאזז בעיקר בזכות סיפור הרקע שלהם. אבל פרט לסיפור הרקע בו מככב ג'ון סטיוארט האם יש בסרט יותר מכוונות טובות?
"השופט", התוצר הראשון של חברת ההפקה החדשה של רוברט דאוני ג'וניור, הוא לא סרט גדול במיוחד, אבל שווה בגלל תצוגות המשחק הענקיות שבו
החדשות הטובות הן ש"ערבים רוקדים - זהות שאולה" דן ביחסי יהודים-ערבים ולא מרחם על אף צד. החדשות הרעות הן שהבימוי והתסריט גורמים לו להיראות מפורק ולא אמין
"זעם" החדש של בראד פיט מבטיח להראות לנו את מלחמת העולם השנייה כפי שמעולם לא ראינו - אבל בפועל, מתגלה כסרט שגרתי ומיותר
טכנית, "אהבה היא מוזרה" מוגדר כסרט דרמה אבל ההתעקשות של יוצרי הסרט לגולל מערכת יחסים רומנטית בין שני גברים בלי התמקדות בשיאים כאלה או אחרים, גורמת לסרט להיות מעט משעמם
ב"ג'ון וויק", קיאנו ריבס מגלם אדם שהורג אנשים שהרגו את כלבו וממשיך להיות המטאטא חסר ההבעה והחביב שכולנו מכירים ואוהבים. כן, עשו מזה סרט
"לוק" מתאר נסיעה אחת הרת גורל של טום הארדי המעולה ("עלייתו של האביר האפל"), מתרחש כולו ברכב וניזון משיחות הטלפון של גיבורו, ובכל זאת מצליח לשמור בעקביות על עניין
בעזרת עבודת מצלמה טובה, המראה ב"השער" הופכת לאחת היישויות המפלצתיות ביותר שנראו על המסך מאז חניבעל לקטר ומסייעת לסרט להתגבר על מבול קלישאות
סרטו הארוך הראשון של ווס בול מציג שאלה אחת גדולה: מדוע מפלצות רודפות אחרי בני נוער במבוך שמשתנה מדי לילה. לא בטוח שתקבלו על השאלה הזו תשובה מספקת
האפקטים טובים אבל ל"בתוך הסופה" אין שום דבר שלא ראינו כבר בעבר בסרטי סערות אחרים. הדמויות בו קלושות, אין שום שורה זכירה והצילום בגוף ראשון חסר משמעות ותוכן
הסרט החדש בז'אנר טרגדיות הנעורים הוא שמאלץ רומנטי, חינני למדי לפעמים, אבל לא ממש בעל ערך מעבר לטישו. גם בז'אנר שלו, "אם אשאר" הוא לא הסרט הטוב של הקיץ
"עיר החטאים: עלמה להרוג" מגיע תשע שנים אחרי הסרט הראשון, ובזמן שכולנו התקדמנו הוא עדיין מתלהב מאלימות פשטנית ומיזוגניה
אמן האנימציה הקדיש את "הרוח העולה", הסרט האחרון (בכלל!) שלו, לביוגרפיית האדם שבנה מטוס קרב יפני. מאכזבת העובדה שזו לא פנטזיה, ולא פחות מזה - שהוא מהלל אדם שהיה אחראי לפשעי מלחמה
הקרבות ב"הרקולס" לא רעים אבל הדמויות לא מעניינות והסיפור סטנדרטי. מצד שני, זה לא שיש לכם משהו אחר לעשות בקיץ, לא?
קצת כמו פרנק הגיבור העוטה כל הזמן מסכה על פניו, גם הסרט "פרנק" הוא חביב, מגניב, ולא ממש מקיים את כל ההבטחות שהוא מפזר
מדי פעם מגיע סרט שיוצר לפתע נחשול של צופים נלהבים המפוצצים את האולמות ואפילו מוחאים כפיים בסוף. זה מה שקרה עם "אפס ביחסי אנוש"
מה רע ב-166 דקות של רובוטים שהולכים מכות על רקע פרסומת למשקה חלב פופולרי בסין במקביל לבעיות עריכה קשות? דורון פישלר יסביר לכם מה רע
"הדרקון הראשון שלי" לא תוכנן מראש כסדרה ואילוצי סרט ההמשך חושפים אותו לבעיות שחיקה מוכרות אשר גורמות לו להפוך מסרט מלהיב לסרט פנטזיה די שגרתי
הדמות שמגלמת אנג'לינה ג'ולי זכתה לקבל סרט משום שהיא דמות פופולרית, והיא פופולרית כי היא רעה. אבל "מליפיסנט" גורם לה להפסיק להיות רעה. ביקורת
שעה וחצי בחברת דמויות איומות זה לא כזה כיף וההתנזרות המכוונת מכל הנאות הקולנוע גורמת ל"בן יחיד" להיות חוויה חדגונית. ועדיין - תצוגת משחק אדירה של אחת השחקניות אולי שווה הכל
החדשות הטובות הן שאלי כהן ("הקיץ של אביה", "שתי אצבעות מצידון") חזר ליצור קולנוע. החדשות הטובות פחות הן ש"הורה 79'" הוא לא הסרט שלו פיללנו, והוא חביב אבל מביך
"האישה האחרת" הוא סרט על נשים שרוצה להיות חלק מגל של העצמה נשית אבל מצליח רק בעיסוקו הראשי. מעבר לזה הדמויות שלו הן נשים קשקשניות שמדברות רק על גברים
וודי אלן רק מככב בקומדיה הרומנטית "רק ג'יגולו", וג'ון טורטורו לקח על עצמו את מלאכת כתיבה והבימוי. חבל שכך, שכן גם הגרועים בסרטי אלן לא מתקרבים לרמות התמהון של סרט זה
בסרט ההמשך של "ספיידרמן המופלא" מתברר שמאוד קל לגרום לאנשים לשנוא אתכם לעד. אבל כל זה מתגמד לעומת פעלולי התלת ממד. זהירות - קורי עכביש!
סרט החבובות החדש לא נוצר משום סיבה טובה יותר מלבד בידור טהור, והוא אמנם טיפשי וחסר היגיון לעיתים. אבל בסופו של דבר כשמדובר בחבובות הן פשוט חסינות ביקורת
לא ייאמן שסרט כמו "המבול" נעשה בכלל, הוא סאגה תנ"כית רצינית ומלאת אפקטים, שנראית כמו פנטזיה של טולקין, אבל נאמנה למקור הכתוב. והמשונה מכל - איכשהו כל זה עובד
הצופים עשויים לחשוב שמדובר בסרט קונצרטים אבל האמת היא ש"התו האחרון" הוא סרט מתח מבדר. מצד שני, העלילה שלו דבילית. אתם תחליטו אם יש כאן זיוף
יש בו משהו מייגע ומתסכל, ואין לו שום סיכוי למצוא קהל רחב, אבל "בתוך לואין דיוויס" הוא מפסגות יצירתם של האחים כהן ומטובי הסרטים שנעשו על מוזיקה
ב"ציידי האוצרות" יש הכל: כוכבי ענק, תקציב חלומי וסיפורים על גרמניה הנאצית - אז איך בכל זאת ג'ורג' קלוני הצליח להחטיא את המטרה, ולהיכשל במומחיות בסרטו המדובר?
אם "הדייט שהביך אותי" היה סרט טוב, השם העברי המגוחך שלו היה ממש עולה לנו על העצבים. מזל שהוא טריוויאלי, לא מספיק מצחיק ועמוס בקלישאות רומנטיות שדופות
השאלה היא לא אם המותחן הגותי "אני, פרנקנשטיין" הוא סרט טוב או גרוע השאלה היא אם הוא כל כך גרוע שזה טוב, ולמה אף אחת מהדמויות הראשיות בו לא יודעת איך לפתוח דלת?
אלן גינסברג, ג'ק קרואק וכל הסקס והסמים שבעולם לא יעזרו: "הרוג את יקיריך" עם דניאל רדקליף נראה כמו סרט אבוד בסדרת "הארי פוטר", וממש לא אחד המוצלחים שבהם
הספין-אוף החדש בסדרת "פעילות על טבעית" הבלתי נלאית מתאמץ לחדש ולהפחיד, אבל סובל מרוב הבעיות האופייניות לז'אנר, וייראה כמו נונסנס מוחלט למי שלא בקי בסרטים הקודמים