כשטמטום פוגש סקסיזם: "נקודת פריצה" הוא רימייק מגוחך ומיותר
בולשיט ניו אייג'י, תסריט שמזלזל באינטלגנציה של הצופים שלו וליהוק גנרי של דוגמנים. "נקודת פריצה" עושה עוול גדול לסרט הכיפי והחמוד מ-1991. בשביל אקסטרים ספורט מצולם היטב יש לנו את יוטיוב
בולשיט ניו אייג'י, תסריט שמזלזל באינטלגנציה של הצופים שלו וליהוק גנרי של דוגמנים. "נקודת פריצה" עושה עוול גדול לסרט הכיפי והחמוד מ-1991. בשביל אקסטרים ספורט מצולם היטב יש לנו את יוטיוב
ההתחלה מבולגנת ועד הסוף אין בו שמץ ביקורתיות כלפי הנושאים שבמרכזו, אבל "ג'וי" הוא בסך הכל סרט מרתק ומענג, ועוד הוכחה לגדולה של ג'ניפר לורנס
"חתונה מנייר", סרטו העלילתי הארוך הראשון של ניצן גלעדי, הוא התגלית הכי מרגשת של השנה בקולנוע הישראלי. זהירות על הלב, הולכים לשבור לכם אותו
גם בסרטה השלישי מאחורי המצלמות, ממשיכה אנג'לינה ג'ולי להוכיח שעבודת הבימוי גדולה עליה. על אף שסרטה החדש עורר עניין רב בשל הליהוק של בראד פיט, ההקבלה לחייהם הפרטיים וכמויות העירום המשמעותיות שבתוכו, התוצאה היא שעמום ארוך, מייגע וחסר מעוף
לראשונה אי פעם, אנו מקבלים שני סרטים של פיקסאר באותה שנה, ולאחר "הקול בראש" המופתי, עולה כאן "הדינוזאור הטוב". אז האמנם פעמיים כי טוב? למרבה הצער, לא במקרה זה
על אף שבמרכזו עומד סיפור דרמטי בשיאה של המלחמה הקרה, סרטו החדש של סטיבן ספילברג ממשיך את הקו של "לינקולן" וזונח את הדרמה לטובת פלפולים משפטיים ודיאלוגים יבשושיים. מלבד דמותו הנהדרת של מארק ריילנס קשה למצוא בו משהו שנשאר איתנו אחרי עליית הכתוביות
במקור היה סרטו החדש של בראדלי קופר לתאר את נפילתו וניסיון עלייתו המחודש של שף בעל חוש להרס עצמי. בפועל הנפילה מוסברת בשתי דקות וההמשך כולו ג'אנק פוד מחומם של סרטי המונים
הוא אמנם יפה לעין ולא מזיק, אבל קשה למצוא סיבה טובה אחת לשלוח מישהו ל"קרימזון פיק", הסרט הטרי של גיירמו דל-טורו
"חוקי הפשע" לא מצליח להתבלט בין הסרטים השונים בז'אנר סרטי הפשע אבל ייחודו הוא שסוף סוף ניתן לראות את ג'וני דפ חוזר למקורות כשחקן מוצלח
אחרי שהמפלצות ובני האדם למדו לכבד אלה את אלה ולחיות בשלום, לא היתה שום הצדקה להמשיך את סרט האנימציה הזה. אבל חוק ההמשכונים ההוליוודי חזק מכל היגיון וכך נותרנו עם הסרט חסר ההצדקה הזה
בניגוד לסרטי תלת-ממד אחרים, "אוורסט" מצדיק את השימוש בשיטת הצילום המיוחדת. והוא גם יוציא לכם את החשק לטפס על הרים בזמן הקרוב
סרט ההמשך ל"הרץ במבוך" אפילו לא טורח להסביר את ההיגיון הפנימי שמצדיק את קיומו. זהו אותו אוסף של סצנות מרדף, מדבריות, מאבק ביישות מסתורית וסיום פתוח לסרט הבא. שמישהו יגאל אותנו מהז'אנר הזה
גאי ריצ'י הוא כבר מזמן לא הבמאי המגניב שצוחק על עולם הפשע הבריטי, אבל הוא עדיין יודע לייצר קומדיית אקשן כיפית. עם ליהוק נהדר וכתיבה משעשעת, מצליח "שם קוד מ.ל.א.ך." להתעלות על החסרונות שלו
חגיגות שלושים השנה ל"בחזרה לעתיד" הן הזדמנות לחזור לפרק השלישי בסדרה, ולגלות כי גם בו יש הרבה מה להעריך ולאהוב
על אף שהבמאי שלו יצר את אחד מסרטי האימה הטובים של השנה שעברה, ולמרות שהנושא במרכז הסרט מסקרן, "להתעורר מהפחד" לא מצליח להתעלות מעל הרמה הרגילה של הז'אנר
הסרט החמישי בסדרת "משימה בלתי אפשרית" מספק סצנות אקשן מרשימות אבל יגרום לצופים לשכוח מה היתה עלילתו ברגע שייצאו מאולמות הקולנוע
"ערים של נייר" הוא הסרט השני שמבוסס על ספר של ג'ון גרין שמגיע לקולנוע תוך שנה. האם זה מעיד על תחילתה של מסורת ואם כן, בכלל לא בטוח שזה דבר רע
"ללא כפפות" היה יכול להישכח בין דפי ההיסטוריה כעוד סרט אגרוף סוחף אך שגרתי, אך ייזכר כזה שהוכיח כי ג'ייק ג'ילנהול מעולה גם בתפקיד מסת שרירים
הקומיקס הפופולרי והמצליח זוכה לגרסה מרהיבה, כיפית ונאמנה למקור בסרט האנימציה החדש. הבעיה היחידה היא שאם לא קראתם את "אסטריקס" יכול להיות שלא תמיד תבינו מה מתרחש על המסך
סת' מקפרלן האזין לכל מבקריו ודחף ל"טד 2" עלילה מרגשת שעוסקת בזכויות הדב. הבעיה עם זה היא שהסרט על הדובי הכי פרוע בסביבה הפך להיות מייגע ומטרחן
סרט הביכורים של לי גילת משחזר את הנוסחאות המוכרות והצפויות של הקולנוע הישראלי, אבל לא מצליח להפוך אפילו אותן לזכירות. המרכיבים הטובים נמצאים שם, אבל משהו בחיבור לא עובד
הסרט החדש של שמי זרחין מתגלה כדרמה עמוקה ומרגשת מן הרגיל, וגם מציעה לרותם זיסמן כהן את תפקידה הטוב עד כה. הדרך לכיבוש פרסי אופיר כבר סלולה
"סאן אנדראס" לא מחדש יותר מדי דברים עבור חובבי סרטי אסונות אבל כל עוד יודעים את זה, אפשר לגמרי להישען לאחור בכיסא וליהנות ממנו. בכיסא שמתחת למשקוף, כן?
הקומדיה החדשה בכיכובם של אוון ווילסון וג'ניפר אניסטון מנסה להיות קלילה ומודעת לעצמה, אבל חוסר המאמץ הזה גם לא מצדיק שתשקיעו בקניית כרטיס
כולם הניחו ש"צילי" של עמוס גיתאי לא יהיה אמנותי ומורכב. אף אחד לא חשב ש"צילי" של עמוס גיתאי יהיה חלטורה מקושקשת שסטודנטים לקולנוע יתביישו להגיש
השחקן המנוסה ראסל קרואו מציל את הבמאי המתחיל ראסל קרואו ב"עקבות במים", דרמת מלחמה עתירת קלישאות אך בסופו של דבר לא רעה בכלל
"הנוקמים: עידן אולטרון" אמור להיות סרט קיץ מהנה בכיכוב שלל גיבורי-על והוא באמת כזה. אבל עבור הצופה הממוצע, שלא מכיר עוד שלל המותגים מעולם מארוול, הוא עלול להיות עמוס מדי
סרטו החדש של ג'יי. סי. שנדור לא גדול ופומפוזי מספיק כדי שתזכרו אותו עד לשלב סיכומי השנה, אבל האיכות שבה הוא נעשה מעידה על היוצר שלו, שמסתמן כאחד הבמאים הגדולים בדור החדש של הוליווד
למרות כמה מהלכים תסריטאיים שסוטים מהמקור באופן שגרתי ובנאלי, העיבוד הקולנועי הראשון להרפתקאותיו של הדב פדינגטון מתגלה כמקסים ואף נושא מסר חברתי
סרטם החדש של אולפני דרימוורקס מסמל את הבעייתיות שהובילה את האולפנים למשבר הנוכחי. מצד אחד סרט חמוד, מושקע ומהנה, אבל חסר את האקסטרה שתהפוך אותו לבלתי נשכח
הדרמה הטרייה בכיכובה של ג'וליאן מור תירשם בדפי ההיסטוריה כראשונה שהעניקה לה אוסקר, אבל יש לה עוד הרבה איכויות: מדובר בסרט חכם ומרגש להפליא על השפעות האלצהיימר
"הקולות" היה יכול להיות קומדיה רומנטית חמודה לגמרי אם הגיבור שלו לא היה, אתם יודעים, רוצח סדרתי שסובל מסכיזופרניה. ריינולדס עצמו מוכיח שהוא כבר היה צריך להיות כוכב בסדר גודל אחר לגמרי
ההחלטה של דיסני לעבד את המחזמר הקודר על סיפורי האחים גרים לסרט, מעקרת אותו מיתרונותיו ומשאירה אותנו עם ביצועים מוזיקליים בינוניים ובחירות תסריט תמוהות. למריל סטריפ יצאה מזה מועמדות לאוסקר, אבל למה אנחנו צריכים לסבול?
סרטו של אלחנדרו גונזלס אינאריטו הוא חגיגה של שליטה מרשימה באמנויות הקולנוע, שמעורבת בבוז עמוק לסרטים של הוליווד, מבקריה וחלק מצופיה. זה לא אומר שאי אפשר ליהנות ממנו, אבל במקביל גם קשה שלא להיפגע
הסרט "הגננת" מפציע בתזמון מושלם, להזכיר לנו שלא לעולם חוסן מפני כוחן של המילים הכתובות. מרלין וניג לא תתייחס הפעם אל הרמזים הפדופילים או העירום הגברי והלא ארוטי שבסרט אלא דווקא למילים
הסרט השבדי עטור השבחים "כוח עליון" מצליח להשתמש בסיפור קטן כדי להעלות באופן מושחז ומרתק שלל שאלות שירתקו את הצופים, על עצמם ועל בני הזוג שלהם