וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"מטרופוליס" - עכשיו בגרסת הבמאי

טלי גולדשטין

3.7.2008 / 20:38

סלילים שהכילו סצינות חתוכות מסרט המופת האילם של הבמאי הגרמני פריץ לאנג, נמצאו זרוקים בארכיון של מוזיאון לקולנוע בבואנוס איירס

עולם הקולנוע כמרקחה. לאחר שמונים שנים נתגלו סצינות אבודות מסרט המופת "מטרופוליס" של הבמאי הגרמני פריץ לאנג. ה"גרדיאן" הבריטי דיווח היום (חמישי) כי הקטעים נמצאו בארכיון של מוזיאון בארגנטינה. הסצינות האבודות היו סצינות מרכזיות בסרט המדע הבדיוני האילם שנחתכו מאחר שנתפסו כאלימות מדי או ארוכות מדי. כעת ניתן יהיה לראותן בפעם הראשונה מאז מאי 1927 – החודש האחרון בו הוקרן הסרט בברלין, שהתגלה ככישלון קופתי.

ד"ר ריינר רותר, ראש המוזיאון הקולנוע בברלין "דויטשה קינמטיק", כינה את מציאת הסצינות כ"חשיפה מסעירה" ואמר כי מעכשיו אפשר לראות את אחד הסרטים המפורסמים אי פעם "דרך עיניים חדשות".

עלילת "מטרופוליס", הממוקמת בעיר-מדינה עתידנית בדיונית, מתמקדת בעימות בין העובדים ומעבידיהם הקפיטליסטים הנצלנים. סרט זה היה בזמנו אחד הסרטים היקרים ביותר להפקה. הוא עלה כ-7 מיליון רייכסמארק, אך לא הצליח ללכוד את לב המבקרים והציבור כאחד.

אולפני הסרטים "פרמאונט" קיצרה את הסרט מאחר שחששה שלא יתקבל באהדה גם בקרב הצופים האמריקאים. עקב כך, הופשטה העלילה וסצינות מרכזיות נעלמו להן על רצפת חדר העריכה.

הגרסה המשוחזרת, שאותה זכו לראות עד כה רק קומץ מומחי קולנוע ומבקרים בברלין, אמורה לשפוך אור חדש על שאלות חשובות שהטרידו דורות על גבי דורות של צופי הסרט. הגרסה הלא ערוכה פותרת את התעלומה לגבי מדוע מריה, מנהיגת העובדים, נתפסת בטעות בעיני ההמון הזועם ככפילתה הרעה, רובוט נקבה. בנוסף, הופך תפקידיהם המזערי של דמויות משנה אחרות בגרסה המקוצרת לרחב ומובן יותר בגרסה המלאה.

תעלומה לבלשים מתחילים

הסיפור, אותו חשף העיתון הגרמני "די צייט", ראה אור לאחר שפולה פליקס דידייר, אוצרת במוזיאון "מוסיאו דל סין" שבעיר בואנוס איירס, החליטה לחפש אחר הסצינות בארכיון בעקבות שמועות שהן מעלות אבק שם מאז תחילת שנות ה-90. מחשש שהמציאה לא תתקבל ברצינות הראויה לה בארגנטינה, טסה דידייר לגרמניה על מנת להציג את הממצאים בפני מומחים שקבעו כי אלו קטעים אותנטיים.

לפי ה"די צייט", הכל החל כשעותק של הגרסה הארוכה יותר נשלח לבואנוס איירס ב-1928 לפי בקשת חברת ההפצה "טרה". מבקר קולנוע בשם מנואל פנה רודריגז השיג את הסלילים לאחר מכן ומכר אותם בשנות ה-60 ל"קרן לאמנות לאומית של ארגנטינה". עותק שלהם הועבר ל"מוסיאו דל סין" ב-1992, אך הערך האמיתי שלהם לא הוכר עד עתה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully