פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיי מדף: המקרה המוזר של יצחק לאור

      כרוניקת המחאה בעקבות הענקת פרס לנדאו לסופר ומשורר יצחק לאור, הסופר ג'יימס פטרסון קורא לאובמה להציל ספרים, טעימה מתוך העיבוד של BBC לג'יי קיי רולינג ועוד חדשות ספרות

      יצחק לאור (דודו בכר)
      לימור נחמיאס: "מתן הפרס הוא אקט שמשתק מפחד את קרבנותיו". יצחק לאור (צילום: דודו בכר)

      מחאה בעקבות הענקת פרס לנדאו לסופר והמשורר יצחק לאור

      פרס לנדאו של מפעל הפיס (פרס כספי בשווי 100 אלף שקלים) הוענק זה השנה ה-13 למצטיינים בתחום האמנויות והמדע. יצחק לאור זכה בפרס בתחום השירה, כשבנימוקי הוועדה נכתב כי הוא "מן הבולטים במשוררים שהופיעו בזירת השירה העברית בשלושת העשורים האחרונים". אולם עם היוודע דבר זכייתו של לאור, התעוררו קולות מחאה וקריאות לביטול הפרס.

      המחאה הגיעה משני כיוונים אידיאולוגים שונים: ארגוני ימין טענו שלאור הוא איש שמאל קיצוני ואנטי ציוני, ועל כן לא ראוי לקבל פרס מהממסד, ואילו פעילות פמיניסטיות ונשים שלטענתן נפגעו בעבר מלאור, האשימו את ועדת פרס לנדאו בעידוד אדם שנצברו נגדו במהלך השנים עשרות עדויות על הטרדות ותקיפות מיניות (כאן יש להדגיש כי יצחק לאור לא נחקר, לא נשפט, ולא הורשע מעולם בכל המיוחס לו. בשנת 2010 הוגשה נגדו תלונה במשטרה שנסגרה בשל התיישנות).

      במכתב ששלח למפעל הפיס עו"ד יוסי פוקס, יו"ר ארגון הימין "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל", הוא ביקש לשקול מחדש את מתן הפרס ללאור: "השופטים התעלמו מכך שמדובר באיש שמאל רדיקלי," הוא כתב, "חבר בארגונים אנטי ישראליים, בעל עמדות פוסט ציוניות, סרבן שירות אשר מגיב למציאות הקיומית וההיסטורית בעיקר בדרך של קריאה לסרבנות והסתה נגד הציונות הדתית".

      אולם ההתנגדות המשמעותיות יותר הגיעה מצד קבוצת נשים שהאשימה את ועדת הפרס בהענקת 100 אלף ש"ח לאנס ומטרידן (לטענתן) – קריאות שעוררו דיונים רבים ברשתות החברתיות. הסופרת לימור נחמיאס כתבה בעמוד הפייסבוק שלה כי "מתן פרס מפעל הפיס ליצחק לאור הוא אקט שמשתק מפחד את קורבנותיו. ואולי זו מטרתו, לשמר את תרבות האונס בה כולם יודעים למי יש כוח ועם מי אסור להתעסק. הייתי אומרת שמתן הפרס הוא כמו סרטוני עריפת הראשים של דאעש שמטרתם העיקרית היא לשתק מפחד את מתנגדיהם, אבל ההשוואה אינה ראויה כי לדאעש יש הרבה פחות כוח מלגבר הלבן בסדר הקיים".

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      נשים רבות נוספות הביעו מחאה דומה, כמו למשל הפעילה החברתית ספיר סלוצקר-עמראן שכתבה: "תודה רבה למפעל הפיס שבחרו את המשורר האנס יצחק לאור, שמדווחות עליו עשרות תלונות על אונס והטרדה מינית לפרס לנדאו והזרימו לו 100 אלף שקל לחשבון הבנק ואחלה דרך לציין השבוע את היום הבילנאומי נגד אלימות כלפי נשים".

      אשכר אלדן כהן, מי שהתלוננה נגד לאור על אונס – תלונה שנסגרה עקב התיישנות – ניסחה מכתב פומבי המופנה לנשיא המדינה ולאישי ציבור רבים, בבקשה לבטל את הפרס שהוענק ללאור. לאחר שהיא שוטחת את כל הטענות והתלונות שנאספו במשך השנים נגד לאור, היא מבקשת להביא לביטול הפרס. "לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תעניק פרס לאדם שבאופן סדרתי פגע ופוגע כה קשה בכה הרבה נשים," היא כותבת. "ההחלטה להעניק לו פרס היא יריקה בפרצופן של כלל הנשים ובמיוחד של כל קורבנות האלימות ובעיקר בקורבנות הרבות של יצחק לאור".

      עורך מגזין הספרות "יקום תרבות", אלי אשד, יצא להגנתו של לאור וטען שאין לבטל אף פרס בגלל טענות שלא הוכחו או דעות לא מקובלות. "למרבית הצער כמה מהיוצרים הגדולים בהיסטוריה," הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו, "היו טיפוסים מה זה מזעזעים, חלאת אדם .כולם [...] האמת היא שמיוצרים בולטים אין מה לחפש סטנדרטים של התנהגות מוסרית [...] דעתי בעניין היא שגם אם יוכח וזה מעולם לא הוכח שיצחק לאור הטריד מינית מישהי בעברו הרחוק, אין לבטל את הפרס שניתן לו על יצירתו הספרותית ולא על אישיותו ועל התנהגותו היום יומית שהם שני דברים שונים לחלוטין". בתגובה לפנייתנו מסר אשד כי הוא מתנגד בכל תוקף למעשי אונס ואלימות כלפי נשים ורק מבהיר שהוא לא רואה קשר בין איכות יצירה ובין אישיותו של מחברה.

      גם המשורר והעורך יהודה ויזן יצא להגנתו של לאור בטור שפרסם כאן בוואלה!. "בבואנו להעניק (או לשלול) פרס ספרותי לאדם כלשהו," כתב ויזן, "השאלה היחידה שמן הראוי שתעמוד על הפרק, היא 'מה תרומתו של X לספרות'. לא יותר ולא פחות. כל טיעון אחר אינו מן העניין ואינו מעניין. כל מידע אחר אינו רלוונטי. לא במקרה של עזרא פאונד, לא במקרה של פטר הנדקה, לא במקרה של נתן זך, לא במקרה של יצחק לאור ולא במקרים אחרים".

      עוזי דיין בכנס ישראל- שדרות לחברה במכללת ספר. נובמבר 2013 (יח"צ , טל הררי)
      יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין : "איננו יכולים להכריע בטענות" (צילום: טל הררי)

      הסופרת והמשוררת גילית חומסקי, שהייתה חלק מועדת הפרס יחד עם יהושע סיימון ועמינדב דיקמן, הואשמה גם היא בכך שלא מנעה את הענקת הפרס ללאור, עד כדי כך שקיבלה איומים על חייה על ידי פעילות פמיניסטיות קיצוניות, כך סיפרה בריאיון לגלי ישראל. מהר מאוד הסתבר שהיא דווקא התנגדה להענקת הפרס ללאור, הן ממניעים אידיאולוגים והן ממניעים אמנותיים. כך כתבה חומסקי בעמוד הפייסבוק שלה: "לפני מספר חודשים הוזמנתי על ידי מפעל הפיס להשתתף בוועדת פרס לנדאו לשירה. הסכמתי. אני אוהבת שירה. תכננתי להעניק את קולי למשוררת נפלאה, שלטעמי אינה מוערכת מספיק. ביום הוועדה התכנסנו, שלושה שופטים ושתי משקיפות מטעם מפעל הפיס. להפתעתי אחד השופטים (שהיה גם הבכיר ובעל ההשפעה בינינו) התעקש על מועמד אחד בלבד: יצחק לאור. הוא סירב לשנות בחירתו זו, או לנקוב באופציית מקום שני. השופט השני בחר תחילה במשוררת אחרת, אך בהמשך השתכנע מהראשון, והעניק אף הוא את קולו ללאור.

      "התנגדתי להחלטה זו, חד משמעית וללא סייג. סברתי שהבחירה בלאור שגויה, שירית ומוסרית. נטען נגדי שלאור מעולם לא הורשע (מה שנכון), וכי השיפוט הוא על יצירתו ולא על אישיותו. הואיל ואף בפרמטר זה לא סברתי שלאור צריך להיות הזוכה, הבהרתי שהבחירה נכפית עלי בניגוד לרצוני, שאיני עומדת מאחוריה ולא אגבה אותה. בשלב הזה היה יותר קל לקום וללכת. וכך לאור אמנם היה נשאר הזוכה, אבל הייתי חוסכת מעצמי עימות ואת מחירו. אבל הואיל והייתי הנציגה היחידה של כמה מגזרים ביחד (נשים זו רק דוגמא אחת), בחרתי להישאר ולהשתמש בקולי הציבורי כדי להצביע. דברים אלו הועברו לדירקטריון מפעל הפיס, שאישר את הזכייה. כיוון שכך, ביקשתי לציין את מה שמופיע בפרוטוקול ממילא: שלאור זכה ברוב של שניים, ולא פה אחד. לצערי בקשתי זו לא כובדה. זה היה שיעור חשוב על התנהלות ועדות, מחאה ציבורית ועל הקשר בין פרסים לשירה. איכשהו הדיון הפך להיות על פמיניזם. מודה שמה שבעיקר היה קשה לי, זה שלא דיברנו שם אפילו על שיר אחד".

      יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין, שאליו הופנו הבקשות לביטול הענקת הפרס ללאור, הגיב בעצמו בעמוד הפייסבוק שלו על הפרשה: "עם פרסום זוכי לנדאו במדעים ואמנויות הגיעו לדף זה ולמפעל הפיס מחאות כנגד זכייתו של יצחק לאור, הזוכה בפרס בתחום השירה. כל הפניות מדברות על כך שיצחק לאור הטריד מינית ואף אנס נשים, ולכן אסור לנו להעניק לו את הפרס [...] דירקטוריון קרן לנדאו דן בהחלטת ועדת השיפוט כאמור, ואף שקל את סוגיית הטענות שנשמעו כנגד מר לאור בעבר. הדירקטוריון מצא כי, הואיל ולמיטב ידיעתו, לא אומתו טענות אלה (אשר הוכחשו ע"י מר לאור) על ידי רשויות החוק, ואף לא ננקטו בגינן כל הליכים פליליים שהם, הרי שאין הוא יכול לשים עצמו במקומן של רשויות אלה ולהכריע בטענות, וממילא אין בידיו הצדקה להתערב בהחלטתה המקצועית של וועדת השיפוט.

      "הנושא כבד ומעיק ולא ניתן לפתרון באבחה. פניתי וביקשתי לכתוב אלינו תלונות של נשים שנפגעו, רצוי גם למשטרה אבל אפשר מכתב תלונה אישי שאני מתחייב שייבדק ולא יפורסם ברבים. בינתיים הגיע אלי מכתב אחד כזה, דיברתי עם הכותבת וסיכמנו על המשך הליך הבדיקה. אני מפציר בקוראות שמכירות נפגעות לשכנע אותן לעשות כמו הכותבת, דבר שייתן אפשרות לשקול את הסוגיה על סמך פניות של ממש".

      יצחק לאור הגיב לעיתון "הארץ" (ותגובות דומות פורסמו בשאר כלי התקשורת) ואמר: "אשר לטענות הפורום המשפטי: כל מה שאני יכול להגיד להגנתי, שבמשך 40 השנים האחרונות פירסמתי שירה, חייתי בארץ, וכתבתי עברית, אני רוצה להאמין שתרומתי לתרבות העברית גדולה יותר מזו שהפורום עצמו מבקש עכשיו לתרום לה: מחיקה. אשר לטענות ה'פמיניסטיות', שאינן אלא מסע שיסוי מכוער המתנהל נגדי כבר חמש שנים, ובתוכו אני מוצא את עצמי בסיטואציה הזויה: היתה תלונה ב-2010 של אשה אחת, על מה שאירע בינינו ב-1986. מעבר לזה, שום טענות פליליות לא הועלו נגדי, חרף הקמפיין שהזמין 'מתלוננות'. אף אחת לא נמצאה. המשטרה מעולם לא הזמינה אותי כדי להשיב לטענות. מאליו מובן שאיני חשוד, נאשם, או מורשע. לשוני היא לשון של משורר. נוגעת באש ובקרח. איני מחפש לייקים. צר לי שגם ברגע השמחה הזה משתמשות בי מפיקות הקמפיין כסמל, כדי לקדם את האג'נדה שלהן".

      תמונה ראשונה מתוך העיבוד של BBC ל"כיסא פנוי", ספרה למבוגרים של ג'יי קיי רולינג

      HBO ביחד עם ה-BBC מפיקות מיני סדרה (שלושה פרקים) מרב-המכר של ג'יי. קיי. רולינג "כיסא פנוי". בסידרה ישתתפו ג'וליה מקנזי, קילי הוס, רופוס ג'ונס, מייקל גמבון ועוד. הסדרה תשודר באנגליה במחצית הראשונה של 2015, וכבר נקנתה על ידי רשתות רבות ברחבי העולם.

      "כיסא פנוי" מספר את סיפורה של עיירה כפרית שלווה למראה, כאשר מתחת לפני השטח רוחשת מתיחויות, יריבויות ושנאות. מערכת הבחירות המקומית מעלה את היריבויות אל פני השטח, עד לפיצוץ הבלתי נמנע. הספר (ספרה הראשון למבוגרים של מחברת סדרת ספרי הארי פוטר) היה לרב-מכר עולמי ונמכר בלמעלה מששה מיליון עותקים. הוא ראה אור בשנה שעברה גם בעברית (בהוצאות ספרי עליית הגג וידיעות ספרים ובתרגומו של אסף גברון) ושהה במשך שבועות רבים ברשימות רבי המכר.

      כיסא פנוי, ג'יי קיי רולינג (יח"צ)
      ג'וליה מקנזי וקילי הוז מגלמות את שירלי וסמנתה מולינסון במיני-סדרה הממשמשת, "כיסא פנוי" (צילום: יח"צ)

      קוראים מעדיפים לקרוא סופרים מהמין שלהם, כך עולה מניתוח הרגלי קריאה של 40 אלף אנשים

      בגארדיאן הבריטי מדווחים כי האתר "Goodreads" ניתח נתונים של כ-40 אלף משתמשים ומצא אחוזי התאמה פנומנלים בין מין הקורא למין הסופר. 90% מרשימת "50 הספרים הנקראים ביותר ע"י גברים" (מדובר על ספרים שיצאו בשנת 2014) נכתבו על ידי סופרים ממין זכר, ו-92% מהספרים הנקראים ביותר ע"י נשים נכתבו על ידי סופרות ממין נקבה. באופן משעשע, בשני המקרים מדובר ב-45 מתוך 50 ספרים שעונים להתאמה המגדרית (45 סופרים אצל הקוראים ו-45 סופרות אצל הקוראות), אך האחוז ברשימת הנשים עולה, כיוון שאחד הסופרים המצויים בה הוא רוברט גלבריית', הלא הוא שם העט הגברי של ג'יי קיי רולינג.

      ניתוח הנתונים, כאמור, נעשה בעקבות הרגלי הקריאה של 40 אלף קוראים – 20 אלף נשים ו-20 אלף גברים. "בסופו של דבר," אמרו בהודעה מטעם Goodreads, "כשזה מגיע לספרים הפופלריים של שנת 2014 באתר Goodreads, כולנו עדיין דבוקים למגדר האישי שלנו". באתר מוסיפים כי גברים ונשים קראו אותו מספר כולל של ספרים השנה, אך אם מתייחסים אך ורק לספרים שיצאו לאור בשנת 2014 – נשים קראו כמות ספרים גדולה פי שניים מגברים.

      בהודעה באתר שלהם, הסבירו אנשי Goodreads כי החליטו לערוך את ניתוח הנתונים הזה בהשראת תנועת #readwomen , שהתעוררה בשנה האחרונה והפצירה בקוראים לשנות את הנתונים לפיהם ספרים שנכתבים ע"י נשים נקראים ומסוקרים הרבה פחות. לטענת עורכת ומייסדת האתר אליזבת חורי צ'נדלר, מטרת ניתוח וחשיפת הנתונים הייתה להניע דיון בנושא ולעודד התבוננות עצמית בקרב הקוראים לגבי הרגלי הקריאה שלהם. "רוב הגולשים באתר," אומרת חורי-צ'נדלר, "טוענים שהם לא מחליטים מראש אם לקרוא ספרות שנכתבה על ידי גבר או על ידי אישה. הכל תלוי בספר עצמו. אבל כשהם מסתכלים על הנתונים הללו, חלקם מבינים שאולי כדאי להם להתעניין באופן יזום בסופרים שונים ומגוונים יותר".

      וירג'יניה וולף (GettyImages , Central Press)
      וירג'יניה וולף. מישהו מפחד ממנה? (צילום: Getty Images)

      בצרפת נמצא עותק נדיר של 36 מחזות מאת שייקספיר; בארה"ב נמצא המכתב שהשפיע על כתיבת הספר "בדרכים" מאת ג'ק קרואק

      לפני כחודש דיווחנו כאן על מציאת סיפורים אבודים של טרומן קפוטה בספריה הציבורית בניו יורקר, והנה השבוע נמצאו עוד שני פריטים, נדירים בהרבה.

      הראשון הוא עותק נדיר של "הפוליו" של שייקספיר – עותק בן 200 שנה המאגד 36 מחזות של המחזאי הבריטי. הספר נמצא בספריה בסיינט-אומר בצפון צרפת, על ידי ספרנים שתכננו לאצור תערוכה שתעסוק בקשר ההיסטורי בין מחוז סיינט-אומר לבין אנגליה. הספרן רמי קורדונייר סיפר כי חסרים מספר עמודים בעותק, כולל העמוד הראשון, וזו כנראה אחת הסיבות שהקשו על זיהוי ייחודו ונדירותו. ה"פוליו" יצא לראשונה בשנת 1623, שבע שנים לאחר מותו של שייקספיר (האחראים להוצאת הספר הם חבריו השחקנים ג'ון האמינגס והנרי קונדל). הוא מכיל 36 מחזות של שייקספיר מתוך 38 הידועים לנו, ועבור 18 מהם – ה"פוליו" נחשב למקור היחיד. ידוע כי הודפסו 800 עותקים של ה"פוליו", רק 233 מתוכם עדיין קיימים. אחד העותקים נמכר במכירה פומבית בשנת 2006 בסכום של 2.8 מיליון דולר.

      השני הוא המכתב הארוך שכתב ניל קאסדי לחברו הטוב ג'ק קרואק בשנת 1950 – מכתב שנחשב לאחד הטקסטים המשפיעים ביותר על "דור הביט", וכזה ששימש השראה לכתיבת יצירתו הנודעת של קרואק, "בדרכים". מדובר במכתב בן 16 אלף מילים (18 עמודים) שנכתב בזרם תודעה אסוציאטיבי (שהושפע מסמים הזייתיים) ובו מתאר קאסדי ביקור ספוג אלכוהול, טעון מינית ולעתים קומי בעיר הולדתו דנוור. אחרי שקרואק קרא את המכתב, הוא כתב במשך שלושה שבועות דחוסים את ספרו המפורסם. מעט לפני מותו אמר קרואק שהמכתב הזה היה הופך את קאסדי לדמות ספרותית חשובה אם לא היה אובד.

      אחת החוליות האחראיות לאבידת המכתב הוא המשורר הנודע אלן גינסברג, שלקח את המכתב מקרואק ושלח אותו להוצאת ספרים בסן פרנסיסקו כדי שתוציא אותו לאור. אף אחד בהוצאה לא פתח את המכתב, וכשההוצאה עמדה להיסגר, אנשיה התכוונו לזרוק את המכתב לאשפה יחד עם כתבי יד אחרים ומעטפות שונות שמעולם לא נפתחו. השותף של המו"ל למשרד, בעליו של לייבל מוזיקה עצמאי, החליט לקחת לביתו את כל כתבי היד והמכתבים שמעולם לא נפתחו, מתוך כבוד למילה הכתובה. כשבתו הגיעה לפנות את ביתו לאחר מותו, היא מצאה את המכתב המפורסם, וכעת היא מעמידה אותו למכירה פומבית שתתקיים ב-17 בדצמבר בבית המכירות Profiles in History בצפון קליפורניה.

      ג'ק קרואק (Creative Commons , mbo)
      ג'ק קרואק מושפע (צילום: Creative Commons)

      סופר רבי המכר ג'יימס פטרסון פוצח בקמפיין להצלת ספרים וקורא לאובמה ולאמזון לתמוך בו

      הסופר ג'יימס פטרסון עסוק בשנים האחרונות בנסיונות להציל את ענף הספרים הקורס (לטענתו), ואחרי שבתחילת השנה תרם מיליון וחצי דולר לחנויות ספרים עצמאיות בארה"ב ובריטניה במטרה לעודד את צמיחתן, כעת הוא פותח בקמפיין חדש לעידוד הקריאה. הקמפיין כולל פרסומת טלוויזיונית שמתוארת בה שריפת ספרים, ובקשה מהנשיא אובמה שיהפוך את הקריאה לנושא בעדיפות לאומית גבוהה. "שריפת ספרים מתחוללת כעת באמריקה," אומרת הפרסומת, "ואתם מוזמנים. במיוחד הילדים. אתם מבינים, הם סוגרים את חנויות הספרים המקומיות שלכם. סוגרים ספריות. המו"לים גוססים. הספרות האמריקאית תהיה הבאה בתור לעלות בלהבות. מספיק! אנחנו יכולים לעצור את שריפת הספרים".

      כחלק מהקמפיין שלח פטרסון לבית הלבן עצומה בה הוא מבקש מהנשיא אובמה להתחייב בכל חודש להכנס לספריה או חנות ספרים, או לחילופין להופיע בציבור כשספר בידיו. הוא גם מעודד את הנשיא לכתוב לחבריו הפוליטיקאים ולצרף אותם ליוזמה הזו. אם העצומה שלו תגיע ל-100 אלף חתימות תוך 30 יום, הבית הלבן יהיה מחוייב להגיב.

      פטרסון התראיין למגזין Salon וציין כי בעשר השנים האחרונות פחתו חנויות הספרים בארה"ב מ-10,000 עד לכ-3,000 כיום. לדבריו הוא רוצה להסב את תשומת הלב של הציבור לתופעה הזו. הוא מציין גם שמעבר לנשיא ארה"ב, הוא היה מצפה גם מאמזון – הגוף הפרטי החזק ביותר בתחום – לתרום את חלקם לעידוד קריאה ולשימור חנויות ולא רק בהוזלת מחירי הספרים שלהם על חשבון הוצאות וגופים אחרים.

      ל"דיילי ביסט" סיפר פטרסון שרעיון הצתת הספרים בפרסומת הושפע מהספר "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי, ובהמשך הוסיף שהוא רוצה שמעמדם של ספרים ישתנה בציבוריות האמריקאית. "אני רוצה לקחת את זה להוליווד," הוא אומר; "בכל סרט שאני רואה מישהו מעשן, אבל מעולם לא ראיתי מישהו קורא ספר. תתעוררו!".

      ייתכן שהיוזמה של פטרסון נושאת פרי, כי פחות משבועיים אחרי הראיון שלו, במהלך חג ההודיה ביום חמישי האחרון, יצא הנשיא אובמה עם ערב רב עיתונאים לצדו אל חנות ספרים פרטית בוושינגטון הבירה, ורכש 17 ספרים.

      הפרסומת של פטרסון מזכירה בפעולות שלה יוזמה דומה שנוצרה בישראל בתחילת השנה עם מטרה סופית שונה: רותם סלע (עיתונאי ומו"ל עצמאי) ואמיר ווייטמן (סופר ופעיל חברתי), המתנגדים נחרצות לחוק הספרים, החליטו לייסד "יום זיכרון לספרות הישראלית ע"ש לימור לבנת" ב-6 בפברואר – יום כניסתו של חוק הספרים לתוקף. לצורך היוזמה פתחו סלע ווייטמן עמוד גיוס כספים ב"הדסטארט" ובו הזמינו את התומכים לתרום מכספם כדי לקיים יום הזיכרון הזה. במסגרת מימון ההמונים הפיצו השניים סרטון שבו נראה סלע שורף את הספר 1984. פרוייקט גיוס ההמונים אמנם השיג את יעדו (גויסו מעל עשרת אלפים שקלים), אך לא זכה להד ציבורי או תקשורתי.

      הסכם פשרה תקדימי: אפל תשלם פיצויים בסך 450 מיליון דולר בגלל מעורבות בקרטל הוצאות לאור של ספרים דיגיטליים

      שופטת פדרלית בארה"ב אישרה בשבוע שעבר עסקת טיעון לפיה על אפל לשלם 450 מיליון דולר ל-23 מיליון צרכנים שנפגעו מתיאום המחירים שלה עם 5 הוצאות לאור גדולות; מטרת תיאום המחירים הייתה לפגוע במאמציהן של אמזון וגוגל להגדיל את כוחן בשוק הספרים האלקטרונים, ובית המשפט הצביע על סטיב ג'ובס המנוח כמי שאחראי ליצירת הקרטל הזה.

      התביעה האשימה את אפל בכך שיזמה הסכמים לא חוקיים עם 5 מו"לים גדולים (האשט, הרפרקולינס, פינגווין, סיימון אנד שוסטר ומקמילן), לפיהם היא (אפל) זו שתקבע בלעדית את מחירי הספרים שימכרו בחנות המקוונת שלה, ולהוצאות אסור לאפשר למתחרות של אפל – אמזון וגוגל – לתמחר את הספרים הדיגיטלים כראות עיניהן (גם במחירי הפסד).

      המשפט נגד אפל וחמש ההוצאות לאור נפתח כבר בשנת 2012. התביעה הייצוגית נגדן הוגשה על ידי תובעים מ-33 מדינות ותחומי שיפוט בארצות הברית, ובזמן שאפל התעקשה שלא להודות במעשיה ולהתפשר עם התובעים, ההוצאות האחרות הגיעו בינתיים להסדר שלפיו ישלמו לצרכנים סך כולל של 166 מיליון דולר.

      אפל, כאמור תאלץ לשלם 450 מיליון דולר, כשרוב הסכום (כ-400 מיליון) ישולם בצורת הטבות שונות למיליוני הלקוחות שקנו ספרים דיגיטליים תחת ההסכם הזה, וכ-50 מיליון דולרים ישולמו כשכר טרחה לעורכי הדין הרבים שהתאחדו להגיש את התביעה. ב-15 בדצמבר אמור בית המשפט לדון בערעור שהגישה אפל על הקביעה לפיו היא לא עברה על חוק ההגבלים העסקיים. רק אם בית המשפט ידחה את הערעור, תצא לפועל עסקת הטיעון.

      אפל, ספרים (GettyImages , Mario Tama)
      כוח ספרותי חזק מדי (צילום: Getty Images)

      חנות ספרים בטייוואן שפתוחה 24 שעות ביממה זוכה להצלחה מסחררת

      ה-CNN מדווח כי בחנות הספרים בשם Eslite בטייפיי בירת טייוואן, יש יותר מבקרים בלילה ממוצע מאשר ברוב חנויות הספרים בעולם המערבי שפתוחות במשך היום. מדובר במתחם של חמש קומות במרכז טיייפיי, שמשלב בין ספרות, עיצוב פנים, אופנה וכמובן מסעדות ובתי קפה. השילוב הזה הפך את המתחם למקום בילוי שמושך, לדברי כתב ה-CNN, היפסטרים ותולעי ספרים כאחד – דבר המאפשר לחנות ספרים להתמודד עם אתגרי העידן הדיגיטלי. אחד ממנהלי החנות, טימותי וואנג, טוען שהצלחת העסק נובעת מיצירת "סביבה ידידותית והתייחסות לספרים, כמו גם ללקוחות, באדיבות ונעימות".

      "אנחנו מאמינים," ממשיך וואנג, "שככל שהחברה הופכת דיגיטלית יותר, כך בני האדם מוקירים יותר את התקשורת האישית והבלתי מתווכת עם בני אדם אחרים". החנות דיווחה על הכנסות של כ-425 מיליון דולר ב-2013, כשספרים מהווים כ-40% מהמכירות. וואנג טוען שבשנה הבאה ישנו צפי לעלייה של כ-8% במכירות. בעידן שבו חנויות ספרים הולכות ונסגרות ברחבי העולם המערבי, ההצלחה של Eslite מפתיעה בהחלט, וסביר להניח שנראה בקרוב יזמים נוספים שינסו להעתיק את ההצלחה הטייואנית למקומות אחרים בעולם.

      קרן ארנסט המינגווי מפרסמת סרטוני אנימציה בני 15 שניות המסכמים את ספריו המפורסמים

      המינגווי לממהרים: כדי לקדם את ספריו של ארנסט המינגויי אצל הצעירים (או במקום שיקראו אותם בפועל), קרן ארנסט המינגווי מציעה לכם סיכום קצרצר של העלילה ב-15 שניות של סרטון אנימציה בטכניקת סטופ-מושן.

      הזקן והים

      למי צלצלו הפעמונים

      הקץ לנשק

      חדשות בשורה

      * משרד התרבות הכריז על הזוכים בפרס על שם אריק איינשטיין. בקטגוריית הספרות זכו אמנון שמוש, יהודית רותם ונירה הראל - כל אחד מהם יקבל 50 אלף שקלים.

      * עיזבונו של גבריאל גרסייה מרקס נמכר לארכיון באוניברסיטת טקסס. סכום המכירה לא נמסר.

      הספריה המקומית בעיר פרגוסון בארה"ב – עיר שמתחוללות בה מהומות מאז נודע על זיכויו של שוטר לבן שירה למוות באזרח שחור – קיבלה תרומות בסך 175 מיליון דולר, כיוון שנשארה פתוחה וסיפקה מקום מפלט לתושבי העיר.

      * ספריית הכנסת השיקה אוסף נדיר שבו מוצגים 1,600 יצירות שכתבו 312 ח"כים ב-11 שפות, כולל ספרי ילדים ואפילו בישול. יותר משליש מכלל השרים והח"כים שכיהנו אי פעם בכנסת כתבו ספרים.

      * מייקל שייבון כתב מלים לשירים של מארק רונסון. הסופר והמוזיקאי משתפים פעולה באלבום החדש של רונסון שייצא לאור בינואר הקרוב.

      * מחר (יום חמישי) יתקיים ערב לכבוד המשורר ט' כרמי לציון 20 שנה לפטירתו של המשורר, בהשתתפות חיים גורי, חיים באר, אריאל הירשפלד, נעה ידלין, הלית ישורון ואחרים. בשעה 20:00 בבית ביאליק תל-אביב.