תנו לזמרות ללבוש חזיות: משרד התרבות שוב החליט לחשוב עבור כולם. דעה

    הנחיית משרד התרבות לפיה יונהג קוד לבוש באירועים שהמשרד מממן מתעלמת הן מהמציאות (מה בדיוק אמורים ללבוש בצהרי היום בים בחודש אוגוסט?) והן מכך שלא כל משלמי המסים משתייכים לסקטור השמרן. עמית אשל מעוניינת שיתנו לציבור להחליט לבד מה פוגע בו

    • חנה גור
    • מירי רגב
    עמית אשל

    לפני שבועות אחדים דווח כי שרת התרבות והספורט מירי רגב תמהה במהלך ישיבת ממשלה סוערת על מהותו של מימון ממשלתי. "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?", שאלה רגב בנוגע לתאגיד השידור הציבורי ועוררה תגובות סוערות מבית, כשגם חבריה לקואליציה התרעמו. הדיון סביב התאגיד אמנם נרחב הרבה יותר מהאמירה המשונה למדי של שרת התרבות, אך דבריה של רגב שופכים הרבה מאוד אור על ההנחייה שהוציא משרדה בסוף השבוע האחרון, שלפיה יונהג קוד לבוש באירועים שהמשרד מממן. "פסטיבלים ואירועים הממומנים מכספי ציבור, יכבדו את הציבור הרחב הנמנה על המגזרים והסקטורים השונים שמגיעים אליהם", נמסר.

    כפי שדווח ב"הארץ", ההנחייה יצאה לאחר שבסוף השבוע האחרון עלתה הזמרת חנה גור להופיע בפסטיבל "לחגוגוסט" שנערך בחוף מי עמי באשדוד, כשלגופה מכנסיים קצרים, חולצה מכופתרת פתוחה ובגד ים. לדברי גור, היא התבקשה "להתלבש", והורדה מהבמה לאחר שלושה שירים. קל להפוך את חנה גור לשעירה לעזאזל – זמרת שממוקמת הרחק מהמיינסטרים. קשה היה לו היו אנשי ההפקה מתבקשים להוריד מהבמה אמן שמסוקר חדשות לבקרים עם גב של עשרות אלפי מעריצים. מה היה קורה אם אביב גפן היה נדרש להסיר את האיפור בשנות ה-90' כדי "לכבד את כלל הסקטורים", או אם דנה אינטרנשיונל היתה צריכה להישאר בבית ולא לייצג את ישראל באירוויזיון כדי שכל הטוקבקיסטים יהיו רגועים?

    עוד בוואלה!

    בחולון נמנע אסון ברגע האחרון: כך עוצרים את קריסת הבניין הבאה

    לכתבה המלאה
    דווקא לבושה כאן. חנה גור (צילום: אופיר קפון)
    תרבות לא נועדה מעולם לרצות את כלל הסקטורים, כי היא מורכבת מבני אדם. כאלה שמופיעים לעתים באיפור כבד, או בבגד ים ומעליו עליונית, או מעוטרי נוצות, או עם כיפה לראשם, והרשימה יכולה להמשיך ולהתארך

    התניית מימון ממשלתי בקוד לבוש "הולם" אינה אלא עוד הטייה קלה במדרון התלול-גם-כך שמייצר משרד התרבות והספורט. אפשר להתווכח על הבגדים שבהם בחרה חנה גור להופיע (בחוף הים, בצהרי היום, בחודש אוגוסט, מיינד יו), אבל הגבלתה של אמנות – בין אם בתיאטראות, בספרות או על בימות "לחגוגוסט" – לטובת תקציבים, קצת מוציאה ממנה את העוקץ, אולי אפילו מצביעה על חוסר הבנה מסוים במהות שלה. תרבות לא נועדה מעולם לרצות את כלל הסקטורים, כי היא מורכבת מבני אדם. כאלה שמופיעים לעתים באיפור כבד, או בבגד ים ומעליו עליונית, או מעוטרי נוצות, או עם כיפה לראשם, והרשימה יכולה להמשיך ולהתארך.

    כפי שגור כתבה בעמוד הפייסבוק שלה, "קשה להסביר עד כמה אמירה שכזאת מקוממת כל אמן בהווייתו". נראה שלא במקרה היתה זו גור שגרמה לתגובה כל כך חריפה; חזה של אישה לא עושה לאנשי משרד התרבות והספורט את מה שעושות להם הופעות אחרות. הוא כנראה מרגיז אותם הרבה יותר. "אם כך, זמרות וזמרים יאלצו להסתיר טפח וטפחיים, פסלים וציירים יאלצו להימנע מלפסל ולצייר גוף אישה או גבר במערומיהם, וכמובן, חלילה שהחזה יהיה גדול מהממוצע. לא אכנע לשום דיכוי מכל סוג שהוא", הבהירה.

    ברכיים מותר לחשוף. כנראה. מירי רגב (צילום: אביב חופי)

    "זה בדיוק ההבדל שבין חופש הביטוי לחופש המימון", אמרו במשרד התרבות והספורט. אך נראה שבכל זאת קצת מבולבלים במשרד ולא ממש בטוחים של מי הכסף. כשמדובר בתאגיד השידור, הכסף הוא של הממשלה ("נעמיד כסף"). כשמדובר בקוד לבוש בהופעות תרבות, הכסף הוא של הציבור – אבל מתברר בדיעבד, שמדובר בסקטור השמרן בציבור, זה שמתיישר עם דרכה של רגב. כלומר, למעשה, גם במקרה הזה הכסף הוא של הממשלה בסופו של דבר.

    משרד התרבות והספורט יכול לצקצק על "ההבדל שבין חופש הביטוי לחופש המימון" ורגב יכולה להגיד "נעמיד כסף", אבל הכסף הזה הוא קודם כל שלנו. של משלם המסים. ומשלם המסים גדל והתחנך להיות אדם ביקורתי וחושב כי הוא צרך תרבות פה ושם, וכשיעלה על הבמה אמן שלבוש בצורה מסוימת, יוכל משלם המסים להחליט בעצמו מה הוא חושב עליו. ככה, פשוט. מבלי שאף משרד מכתיב תכנים, או לבוש, או מועדי הופעות. כי משלם המסים הוא-הוא "כלל הסקטורים", ואני סומכת עליו בעיניים עצומות. ממליצה בחום לחברים במשרד התרבות והספורט לעשות את אותו הדבר, זה יחסוך להם הרבה כאבי ראש.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully