חשבונות חשמל, ארנונה ומים, הפכו לסעיף קבוע בהוצאות ובחיי היומיום. אין משק בית שלא נאלץ להתמודד עם תשלומי החשבונות - בהוראת קבע, תשלום ישיר חודשי או בדרכים אחרות. פעמים רבות ערוצי התשלום הקבועים חוסכים את ההתמודדות עם הניירת, אולם הדבר יוצר מצב בו רבים אינם מכירים את אופן החיוב או אפילו את הסכומים. כמה כללים פשוטים יכולים לסייע בהבנת דפי החשבון, למנוע חיוב יתר ואף לתת כלים פרקטיים בהתמודדות עם הרשויות, אם עולה הצורך.
ראשית יש לדעת שהחשבון מגיע אחת לחודשיים ועל גביו יצוין מספר מד המים - המספר המופיע מתחת לזכוכית מד המים. במועצה לצרכנות ממליצים לבדוק האם מספר מד המים זהה למספר שרשום בחשבון, שכן ישנה אפשרות שבטעות תקבלו חשבון של מישהו אחר. פרט חשוב: ניתן להחליף את מד מים כל 5 שנים ללא עלות. ובכל מקרה, כדאי לבדוק מדי פעם את מד המים על מנת להתחקות אחר הקריאה של התאגיד.
בחשבון המים ראוי שיופיעו פרטי המשלם, שם כתובת. כמו כן, מבקשים להפנות את תשומת הלב לטעויות שנופלות בעת מעבר דירה; וכשנכס מושכר - כדאי למשכיר להעביר את חשבון הארנונה, המים והחשמל על שם השוכר, כדי שבמקרה שהשוכר לא ישלם את החשבונות לא יחויב בעל הבית בגינם. עוד מציינים במועצה לצרכנות שלשוכר העוזב את הנכס כדאי לוודא שהחשבונות אכן עברו על שם הדייר הבא או הבעלים. כמו כן, יש לשים לב למספר הנכס, כתובת, גוש, חלקה ותת חלקה, המצויים בנסח הטאבו של הנכס. וכמובן לוודא שהמספר תואם למספר הנכס בארנונה.
עיקר התלונות שמתקבלות במועצה לצרכנות בנוגע לחשבונות המים, מתייחסות לגביית יתר, פעמים רבות בגלל שהצרכנים לא עדכנו את מספר הנפשות בדירה, או בגלל נזילת מים שמנפחת את החשבון, תקלה במד המים הפרטי או המשותף, חשבון גבוה משמעותית מהרגיל בגלל אי התקנת מד מים. ברשימת התלונת הנוספות - תאגידי מים שמתמהמהים בתגובות או בהחזרים, סגירת חשבון בעת מעבר דירה, וריבית על אי תשלום במועד. אם נתקלתם בבעיה, פנו לתאגיד המים בכתב, או אל רשות המים.
המושגים שכדאי להכיר
רגע לפני שנגשים לקרוא את החשבון, ערכנו את רשימת המושגים שכדאי להכיר וייסעו בפיענוח דפי הפירוט:
תאריך קריאה נוכחית: התאריך בו נעשתה קריאת הצריכה הנוכחית.
תאריך קריאה קודמת: התאריך שבו נעשתה קריאת הצריכה הקודמת.
קריאה קודמת: כמות הקוב שנמדדה בקריאה הקודמת.
גרף צריכה: מציג את התפלגות צריכת המים הפרטית בתקופות החשבון האחרונות.
תוספת לצריכה/מים חמים: חיוב עבור כמות מים שלא הופיעה במד הדירתי; הדבר קורה, למשל, כאשר מוחלף מד מים ישן והותקן חדש, וזו הקריאה של המד הישן, או במקרים שבהם יש בדירה מד מים נוסף על המד הדירתי, כמו מד מים חמים של דוד משותף לכל הדיירים.
שימו לב - נכון להיום ישנם בניינים שבהם אספקת המים החמים מגיעה לכל דייר מדוד משותף ולו מד מים נפרד. במקרים אלה, מאחר שכל צרכן משלם עבור השימוש שלו במים, ובכל חריגה מהכמות הבסיסית מחויב הצרכן בתעריף גבוה יותר, מומלץ להתקין שעון מים דירתי נוסף, שימדוד את צריכת המים החמים של כל דייר. דירות עם מעט נפשות לא ייאלצו לשאת בתשלום עבור דירות שבהן יש הרבה נפשות.
מספר מסלקה: מספר מזוהה של הצרכן בתאגיד (מספר פנימי).
פרטי תאגיד המים: כתובת התאגיד ודרכי ההתקשרות עמו.
הסכום: הסכום הסופי לתשלום עבור צריכת המים.
צריכה משותפת: הצריכה המשותפת של כל הבניין נתחלקת באופן שווה בין כל הדיירים. חישוב הצריכה המשותפת נעשה על ידי הפחתת הכמות הפרטית של כל דיירי הבניין מהכמות שנמדדה במד הראשי של הבניין (כמות הקוב מהמד הראשי פחות כמות הקוב מכל המדים הפרטיים מהווה צריכה משותפת).
שימו לב - חשוב לשים לב לצריכה המשותפת, שכן אם אין לכם בבניין גינה או אם אין שימוש מופרז במים, הצריכה המשותפת צריכה להיות נמוכה מאוד. אם כמות הקוב בצריכה המשותפת נראית לכם גבוהה, כדאי לבדוק אם יש נזילה או אם המד לא תקין.
כיצד מחושב החשבון ומה קורה אם יש חריגה?
התעריף מסווג לפי מספר נפשות, חשוב לבדוק האם סיווג הנפשות תואם למציאות וכמובן לעדכן את תאגיד המים במידה וחל שינוי במספר הנפשות המתגוררות בבית. כל בן משפחה מקנה לכם 5 קוב של מים במחיר בסיסי, ויכול לחסוך עד 20 שקל לחשבון. שכחתם לדווח? אפשר לקבל החזר רטרואקטיבי על שתי תקופות אחרונות של החשבון בלבד, כלומר מקסימום 4 חודשים. החשבון בנוי ממספר ימי צריכה, כלומר הימים בפועל שבגינם חויב החשבון. חשוב לבדוק את מספר ימי הצריכה, שכן כמות הקוב מחושבת באופן יחסי למספר ימי הצריכה.
תעריפי המים נקבעים בכללים אשר נחקקו מכוח החוק ואי אפשר לדרוש תעריף גבוה יותר. החל בתאריך 1 ביולי 2010 ועד תאריך 1 בינואר 2011 התעריף הבסיסי הוא 2.5 קוב לנפש בחודש, במחיר 8.630 שקל כולל מע"מ, 7.44 שקל ללא מע"מ. תעריף עבור צריכה גבוהה מהבסיס - 12.476 שקל כולל מע"מ, 10.755 שקל ללא מע"מ. חלק מהחשבוניות מציגות תעריף ללא מע"מ, אך הוא מתווסף בתחתית העמוד. המינימום לדרישת תשלום עבור מים הוא 3 קוב, כלומר גם אם אין כלל צריכה חובה עליכם לשלם את הסכום המינימלי.
אם החשבון מופרז יחסית לתקופה קודמת, ואינכם יודעים את הסיבה, ייתכן שקיימת נזילה או בעיה אחרת. יש לבדוק אפשרות של נזילה בצנרת המים הפרטית על ידי סגירת כל הברזים לרגע ובדיקת הפרפר המרכזי במד המים. אם הוא ממשיך להסתובב, סביר שיש נזילה. במקרה זה יש להזמין שרברב שיתקן את הנזילה וייתן אישור על כך, ואחרי כן יש ליידע את תאגיד המים ולדרוש כי הצריכה העודפת תחויב בתעריף הנמוך (התעריף הבסיסי).
אם לא נמצאה נזילה בצנרת הפרטית או המשותפת, יש לפנות לתאגיד המים על מנת שיבדוק את מד המים. בדיקת המד והחלפתו היא באחריות תאגיד המים, ואסור לו לדרוש על כך תשלום. אם יימצא כי ישנה בעיה במד המים והצרכן חויב בשל כך, על התאגיד לחשב את הכמות הממוצעת של הצריכה ולחייב רק בגינה, ולא לחייב את הצרכן בגין הצריכה העודפת. אם יימצא כי המד תקין והצריכה הממוצעת גבוהה יותר, התאגיד רשאי לחייב עבור צריכה גבוהה יותר.
מה קובע החוק?
בינואר 2010 נכנסה לתוקף רפורמה הניהול משק המים בישראל. הרפורמה שינתה את התעריפים וביססה אותם על עלויות הכוללות את המים, הפקתם, התפלתם, שיווקם, החזקת המערכות (לרבות החלפת מונים) וניהול תאגידי המים. כמו כן נקבע כי מחיר המים כולל את שירותי הביוב, זאת בניגוד לעבר, כאשר רשויות מקומיות גבו מחיר נפרד עבורם באמצעות אגרה.
הרשות הממשלתית למים וביוב ("רשות המים") היא הגורם אשר מרכז את כל הטיפול במשק המים בישראל, מפקח על השימוש במים, קובע את התעריפים לשימוש, ואחראי על כל ספקי המים - מחברת מקורות ועד לספקים המקומיים, המובילים את המים לצרכנים הביתיים.
מרבית הרשויות המקומיות הקימו תאגידי מים בהתאם להוראות החוק לטיפול במשק המים והביוב. בערים שעדיין לא הוקמו תאגידי מים, משלמים הצרכנים את המחיר האחיד שנקבע למים בלבד, ומחיר שירותי הביוב הוא המחיר שנקבע על ידי הרשות המקומית באישור משרד הפנים לפני מועד כניסת הרפורמה לתוקף. כמו כן רשאית הרשות לגבות הוצאות נוספות בגין החלפת מונים ובדיקתם וכדומה. ואולם במרבית היישובים העירוניים יש תאגידים, ובשאר היישובים התאגידים נמצאים בשלבי הקמה.
המחיר שנקבע על ידי רשות המים הינו מחיר אחיד לכל התאגידים, ולתאגיד אסור לגבות מעבר למחיר שנקבע עבור כל קוב מים. חשבון המים מורכב משני תעריפים. חשבון המים הינו עבור חודשיים, לכן התעריף הבסיסי הינו 5 קוב לנפש. אדם יחיד ישלם תעריף נמוך בגין 10 קוב ראשונים. המינימום לדרישת תשלום עבור מים הינו 3 קוב, כלומר צרכן שהשתמש בקוב אחד בלבד עדיין ישלם לפחות עבור שלושה. אלה הם דמי השימוש הבסיסיים של התאגיד.
צרכן חייב לדווח על מספר הנפשות בביתו לתאגיד המים והביוב, כמו כן על הצרכנים לבדוק מעת לעת את חשבון המים ולראות אם מספר הנפשות המדווח נכון. אם הוא לא תואם את מספר הנפשות החיות בבית, יש לעדכן את תאגיד המים המקומי באמצעות טפסים שאפשר להוריד מאתר הספק המקומי, ובצירוף צילום של תעודת הזהות וספח, או אישור משרד הפנים על הכתובת.
צרכן המתגורר בדירה שכורה ולא בכתובת הרשומה במשרד הפנים צריך להגיש תצהיר על מספר הנפשות, בצירוף מכתב מתאגיד המים במקום שבו רשומה כתובתו של הצרכן, המעיד שאיננו צרכן באותו תאגיד. אחת לשלוש שנים יידרשו הצרכנים לשוב ולדווח ולצרף מסמכים המעידים על מספר הנפשות המתגוררות בנכס, שאם לא כן מספר הנפשות יחזור להיות 2.
אם הרשות המקומית שלכם לא הקימה תאגיד מים והיא זו שממשיכה לספק לכם את המים, חלק מהכללים שנקבעו ברפורמה אינם חלים עליה. חל עליה החלק הנוגע לתעריף הנגבה עבור שירותי המים. תשלום עבור שירותי הביוב נגבה בנפרד באמצעות אגרה.
יש לכם תלונה צרכנית? מוזמנים לפנות לוואלה! עסקים במייל yael_g@walla.net.il
או בקבוצת הפייסבוק "אכלו לי שתו לי"
רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן