זוכרים את ההתחלה, כששבט קנקאי הדיח את נעמה כי היא חזקה ומאיימת? היא הבטיחה שהם ישלמו על זה, ומאז נראה שזה המניע העיקרי שלה להמשיך לקום בבוקר, יום, יום, על האי בכוחות מחודשים. האישה הזאת חזקה - היא לא נלחצת, לא מתחרפנת, יודעת לשמור על קול בזמן משימות. היא מרגישה לאן הרוח נושבת בזמן אמיתי. היא אינטואיטיבית, והיא יודעת בדיוק למי להגיד מה כדי לשטוף להם את המוח ככה שיעשו בדיוק מה שהיא רוצה. היא לא צריכה בריתות ולא צריכה אסטרטגיות, כי יש לה משהו הרבה יותר טוב מזה - יש לה נסיון, כזה שבא עם הגיל.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראיתם?
אני רוצה לדבר רגע על משהו שאני שמה לב אליו בתוכניות ריאליטי לאחרונה. הפריים-טיים הפך להיות אייג'יסטי בטירוף. גם העונת ה-VIP של האח הגדול וגם בעונה הזאת של הישרדות מאד בולט לי היחס שמקבלים ה"מבוגרים" של הקבוצה. או בז'רגון של הישרדות - זקני השבט.
כמעט כל פרק אני שומעת אמירות כמו: "היית אומר לא למישהו כל כך מבוגר?" (נאמר על אסף אשתר, בהקשר של בקשת אורז מאיפוגו), או הערות שנוגעות לכוח פיזי כמו שנשמעו במועצת השבט הפרק הזה בהקשר לעינת ארליך ואסף אשתר לגבי היעדר הכוח הפיזי הדרוש, כי הם "מבוגרים" מדי בשביל משימות מסוימות. וביננו, המשימות בהישרדות לא דורשות כל כך הרבה כוח פיזי, יותר דיוק, מיומנות, ושיווי משקל. עם כל הכבוד לג'וזי, נעמה קסרי ש"מבוגרת" ממנו בכמה שנים טובות לא נופלת ממנו בכושר גופני, בטח שלא אם המשימה כוללת בסך הכל ריצה של עשרים מטר וטיפוס של ארבע דקות על רשת לא גבוהה.
עובדה, אורין ג'ולי פישלה כמעט בכל משימה שהשתתפה בה, בין אם נדרש כוח פיזי או לא, כולל משימות של קליעה למטרה, מה שאמור להיות המקצוע שלה, או לפחות הצד החזק שלה. ולמה היא פישלה? כי היא ילדה. מה מאפיין ילדים? אגואיזם, יוהרה, חוסר שליטה עצמית וריכוז עצמי שמונע מהם לראות את התמונה הגדולה, מה שמייצר ערפול חושים שעומד בינם לבין ההבנה של התמונה.
דרור אמר את זה זה הכי נכון. אורין היא לא שחקנית קבוצתית, היא משחקת רק בשביל עצמה, וטובת הקבוצה לא יכולה לעמוד לנגד עיניה כשהיא עסוקה בלהוכיח לעצמה, לאמא ואבא שלה ולעולם כולו, את היכולות האישיות שלה. זה מה שגרם לה לא להיות מסוגלת לסגת כשקלטה שלא הולך לה במשימת הרוגטקה, ולבזבז לשבט שלה כל כך הרבה זמן יקר. לא עניין אותה באותו רגע מה תהיה התוצאה של ההתנהגות שלה, כי כל מה שהעסיק אותה היה הכשלון האישי הרגעי - שלה, ואך ורק שלה. הדבר היחיד שמניע את אורין ג'ולי במשימות הוא תחרותיות שנובעת מהפחד להיות מודחת או מושפלת, ובנוסף היא גם לוקה בחוסר יכולת מוחלט להתמודד עם כשלון. שאם היא רק היתה קצת יותר בוגרת ופחות נשלטת על ידי האגו הילדותי שלה, כל זה לא היה קורה.
נעמה קסרי היא ההיפך הגמור, וגם עינת ארליך, שלא עושה הרבה, אבל נשארת במשחק למרות זאת. ולא סתם, אלא כי היא יודעת את חסרונותיה ויודעת להימנע ממצבים בהם הם יהיו לה לרועץ. ואם כבר אנחנו אייג'יסטים, אז עד הסוף - היתרון של אדם בוגר הוא היכולת לראות את התמונה השלמה. כשאתה רואה אותה על כל פרטיה ועל רכיביהם של האנשים שמככבים בה, יש לך את היכולת להבין את החוזקות והחולשות שלהם, ולדעת מתי לסגת ומתי להישאר, וכמובן גם מה להגיד ואיך - כדי להפעיל אותם, או להחליש אותם. וזו היכולת הכי חשובה בהישרדות.
זו לא "תוכנית חברתית" כמו שגיא זוארץ אמר (כפרה על גיא זוארץ, אחד הגברים) אלא תוכנית פסיכולוגית. זה לא שצריך להיות הכי מקובל כדי לנצח בהישרדות, אלא לדעת איך להיות פאפט-מאסטר שמושך בחוטים הנכונים ברגע הנכון. לילדה כמו ג'ולי לא יכולה להיות היכולת לתמרן מישהו מבחינה פסיכולוגית כי היא לא מכירה ולא מבינה את עצמה, ובעיקר חוזרת על מנטרות שבטח למדה על איזו ספה טיפולית: "אני יודעת שאני אימפולסיבית", כדי להיראות קצת יותר מודעת ממה שהיא. אבל זה לא מספיק.
אדם מודע באמת יודע גם להתעלות מעל האימפולסיביות שלו, ולא לתת לה לנהל אותו על כל צעד ושעל. ואדם כזה הוא אדם שיודע להיכשל בלי לקלל ולהתחרפן, כי זה אדם שכבר חווה כשלונות ולמד להתמודד איתם בלי להרגיש כשלון, ולמ=נצח בלי לקבל את היהירות המטופשת של אלה שמאמינים שהם בלתי מנוצחים. כן, אייל ברקובר, אני מדברת עלייך. אדם בוגר וחכם הוא אדם שמבין את הסייקל של החיים - כולנו פעם למעלה, פעם למטה, הכל משתנה כל הזמן, ושום דבר לא באמת סופי או מגדיר אותנו.
זו הגדולה של ה"מבוגרים" בתוכנית. הם חכמים מספיק כדי להבין מתי הם צריכים לא לקחת חלק בפעילות מסוימת כדי לא להכשיל משימה שלמה, יודעים להכיל תחושת אין אונים בכבוד, במקום לשבת על הרצפה ליד הרוגטקה ולקלל, וזה נראה לי כמו נכס הרבה יותר חשוב מאשר היכולת לדחוק סקוואט של מאה קילו. ושם בדיוק טמון היתרון הגדול של נעמה קסרי - כי אדם בוגר, במיוחד אמא, שמכירה את עצמה, מכירה גם אחרים, ויותר חשוב - יודעת גם לתמרן אותם. וככה היא לקחה תוצאה ידועה מראש כמו הדחתה של אורין, והפכה אותה על פיה בשבע שניות. היא ניגשה אל הילדים היהירים, נכנסה להם למוח, כמו גאון רשע עשתה מהם פלסטלינה גרמה להם לשנות את ההצבעה שלהם להצבעה שלה, ובשתי דקות ניצחה את המערכה הזאת. אז תזכור את זה, ג'וזי זירה, בפעם הבאה שאתה קורא לאנשים בזלזול "מבוגרים", שלא תמצא את עצמך מודח עוד שבוע, כי כך ייעשה לאיש אשר המלכה קסרי לא חפצה ביקרו.
