פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אני חי את הרחוב"

      צילום: יח"צ, יחצ

      הליך הגירושין, התביעה מול קשת, המשברים הנפשיים והחיים החדשים כמוכר בפיצוציה ("אנשים זוכרים אותי מ'כוכב נולד' ופתאום רואים אותי מוכר סיגריות ובירה בקיוסק"). ישראל בר און לא מוותר על חלום המוזיקה: "פעם כשנפלתי זה היה מכל המדרגות. עכשיו אני עולה לאט". ריאיון

      "ישראל בר און דפק בכנרת הופעה מתוזמנת ומתוכננת היטב. הוא ידע מתי לפקוח עיניים, ומתי להיראות פגיע. מתי לעשות מעשה גבסו ולשלהב את הקהל, ומתי להסתגר עם הגיטרה כאילו שוב היה בחדר האודישנים. זו חכמת במה שמעטים ניחנו בה - להיחשף במתכוון" ('מעריב', בוקר אחרי גמר 'כוכב נולד' בו השתתף).

      קרני השמש בוודאי חיממו יותר מהרגיל את ישראל בר און באותו הבוקר ב-27 באוגוסט. היוצר ה-"עקרוט" כפי שכינתה אותו השופטת בתחרות מרגלית צנעני (מרגול), גרף מחמאות מקצה לקצה עם שירו המקורי "בדיוק כמו פעם" והפך בן לילה לכוכב. "הכוס מהשיר אולי ריקה, אבל אני בכל זאת אשתה לחייך ישראל, כי ככה לדעתי זה נראה כשנולד כוכב", הרעיף גל אוחובסקי על בר און המבויש בגמר. אלא שמאז חלף כבר למעלה מעשור, והשם ישראל בר און נפקד מהרדיו וממצעדי הסיכום השבועיים. במקום להרים כוס יין לחיי החיים החדשים שלו, ישראל בר און נעלם.

      ישראל בר און (יח"צ , יחצ)
      חוויה נדירה. ישראל בר און (צילום באדיבות המצולם)

      הליך גירושין בו הוא מצוי כיום ותביעה משפטית מול חברת "קשת" בה הוא מעורב, הובילו אותו למצב אותו הוא כבר מכיר: גיל העבודות המזמנות, כפי שנקרא אחד משיריו. "כתבתי את הפזמון בגיל 16, ורק 10 שנים אחרי ישבתי לכתוב אותו כמו שצריך", הוא אומר לוואלה! תרבות. "זה בעצם ישראל מהעבודות המזדמנות של גיל 18 מדבר עם ישראל מהעבודות המזדמנות של גיל 28. הרבה השתנה ושום דבר לא השתנה". בר און עובד כיום בקיוסק בפתח תקווה, אך לרגע לא מוותר על חיידק הבמה שמקונן בו מבלי לתת לו מרגוע.

      מה בעצם קורה מול קשת?

      "אני לא יכול לדבר על זה, כי הנושא נמצא במהלכו. מה שאני כן יכול לומר על כך, הוא שאני מקווה ומאמין שהסיפור יגיע לסיומו על הצד הטוב ביותר עוד במהלך השנה הזאת"

      אחרי כל הבלגן המשפטי מול "קשת", היית מוחק בדיעבד את "כוכב נולד" מקורות החיים?

      "תראה, "כוכב נולד" זו חוויה באמת נדירה שבסוף מספר מצומצם של אנשים עובר אותה. אף אחד לא יודע מה עובר עליהם. זו תחנה בחיים המוזיקליים שלי, ולהתעלם ממנה זה לא נכון, לטוב ולרע. ויש טוב ויש רע".

      אנשים ברחוב עוד מזהים אותך?

      "עד היום אני מקבל שאלות ותגובות ואהבה מהרחוב. אני עובד בעבודה יומיומית בקיוסק, כך שיש לי אינטרקאציה עם הרבה אנשים בכל יום. אנשים זוכרים אותי מ-"כוכב נולד" עומד על הבמה בווליום כינרת, ופתאום אני מוכר להם סיגריות ופותח להם את הבירה. אני חי את הרחוב, מה שנקרא".

      איך מתקדמים מכזה שיא שאתה מגיע אליו בגיל 19?

      "ידוע שיש סטטיסטיקה של אנשים שזוכים או משתתפים בכוכב נולד ולא קורה איתם אחרי זה כלום. אני נלחם בסטטיסטיקה הזאת בכל כוחי".

      בועז מעודה וג'קו אייזנברג שזכו אף הם בתכנית ודי נעלמו מהנוף הם גם חלק מההסטטיסטיקה הזאת?

      "אתה יכול להגיד את זה".

      כמות תכניות הריאליטי-מוזיקה בטח לא מקלה עליך.

      "בוודאי. וחוץ מזה, אל תשכח, אני בן 30 וזה מן הסתם משחק לרעתי. רוב היוצרים מגיעים לגיל 30 עם מוניטין מבוסס, אחרי שהם פרצו בגיל 20. אני עוד לא התחלתי לספר את הסיפור של הדמות שבכלל לא הייתה".

      אתה זוכר מה זה עקרוט?

      "נברת, אה? (צוחק). עקרב."

      אהבת את הכינוי הזה שמרגול הדביקה לך?

      "אתה יודע מה הקטע עם עקרב? יש עליו את הסיפור שהוא עוקץ בסוף למרות שהוא מבטיח שלא, כי זה הטבע שלו. זה מצחיק שהיא קראה לי עקרוט, אבל אני חושב שבכל אחד יש עקרוט. היא תפסה כאן שתי ציפורים. יעני היא התכוונה לג'וקר, אתה לא רואה בעיניים, אבל עקרב הוא גם אחד כזה שיכול סתם להרוס לעצמו כאילו לפעמים בגלל שזה הטבע שלו".

      וזה מה שקרה?

      "קרו עוד הרבה דברים, מן הסתם. חוויתי משבר נפשי אחרי כוכב נולד, להתכחש לזה לא יהיה נכון וגם לא בריא. פשוט לא עמדתי בעומס ההופעות והאירועים שבאו אחרי, ופשוט קרסתי כמו מדף. בבום".

      עד כמה הרקע שלך לפני התכנית משמעותי?

      "הייתי ילד רגיש ועדין בן 19 וחצי, חייל בודד שנפלט מהצבא. מבנה האישיות שלי הוא רגיש ועדין, וכנראה שאלו המינוסים החריפים שבאים עם אמנות".

      ומה קרה אחרי כוכב נולד?

      "התחתנתי עם האמא של הילד שלי, ועברנו להתגורר בבאר שבע. התרחקתי מזירת האירועים וההתרחשויות הסוערת כדי לרפא את הפצעים שלי. עם הזמן אזרתי אומץ להגדיר לעצמי מחדש למה אני רוצה לשיר והתחלתי לחשוב איך אני עושה את זה מחדש ובצורה בריאה יותר".

      איך אתה עושה את זה?

      "אני עושה את הדרך מלמטה, לאט לאט. אין לי כוונה להתפרסם בבום באיזו תכנית לחודשיים, אני לא מאמין בזה. אני מטפס מדרגה אחר מדרגה, וככה גם נפלתי - אז נפלתי רק ממדרגה אחת. פעם, כשנפלתי, זה היה מכל המדרגות. כואב הרבה יותר".

      ישראל בר און בגמר "כוכב נולד 7" (ליאב פלד)
      הייתי ילד רגיש. ישראל בגמר 'כוכב נולד' (צילום: ליאב פלד)

      בר און, כאמור, כבר לא ילד. יש לו אפילו ילד משלו, נועם בן ה-4. "זו חוויה גדולה להיות אבא. אני לומד בכל יום על עצמי ועל מי שהייתי דרך הילד שלי, וזו זכות גדולה בשבילי להיות אבא ולגדל אותו". בר און, כזכור, התחתן עם המנהלת שלו נויה שגדולה ממנו ב-11 שנה. לאחר דיווחים בתקשורת על אלימות מילולית שהפעיל כלפיה, השניים נמצאים כיום בהליך גירושין. "כל אחד מבין שהיה פה משהו מכוער, וכל אחד מבין שיש פה קטע של צד שמתנגח בצד השני על רקע הליך גירושין", הוא אומר בהתייחסו לדיווחים בתקשורת על כך שתקף את רעייתו מילולית. יש כאלה שזה קורה להם פחות מכוער והם מצליחים לא לערב את הילדים, ויש כאלה שפחות. המקרה הזה לצערי, בעל כורחי, הוא פחות כזה".

      למה לא הגבת אז, כשזה פורסם?

      "לא רציתי להגיב אז כשיצא כי זה מנותק מהמציאות. לענות למשהו שהוא מנותק מהמציאות למישהו שעושה מעשה מנותק מהמציאות, זה סתם להזין את זה. כל מי שיש לו שכל בראש וטיפה מכיר אותי מבין שנעשה לי פה עוול נוראי בפרסום הזה"

      בניה ברבי במצעד העברי השנתי של גלגל"צ בשיתוף וואלה, ספטמבר 2019 (ראובן קסטרו)
      אוהב אותו. בניה ברבי (צילום: ראובן קסטרו)

      הרבה לפני שנכנס לקלחת הפריים-טיים, מוזיקה תמיד הייתה בשביל ישראל בר און בעיקר תרפיה ומרגוע. הוא בן להורים דתיים, אבא מפיטסבורג ואמא מירושלים, וגדל במסגרות דתיות לכל אורך חייו: גן ובית-ספר יסודי של חסידות חב"ד, בית ספר יסודי ממלכתי-דתי וישיבה תיכונית. לבסוף התגלגל לתיכון דתי, "מקיף, מאוד לייט כזה", הוא נזכר. בר און חזר בשאלה עוד בטרם גיל 18, כשהתגורר עם הוריו - דבר שהוביל למציאות אבסורדית מבחינתו. "הרבה מריבות מיותרות בנושאים האלה", הוא משחזר, "אבל זה היה השקט שלי. לברוח בשישי בשו-שו עם הגיטרה וללכת לנגן עם חברים".

      עד כמה אתה חושב שיש לרקע הדתי שלך קשר למוזיקה שאתה עושה?

      "אני מאוד אוהב כל מיני ניגונים של של חב"ד. ניגונים אשכנזיים של פעם, חמודים כאלה".

      משהו ספציפי?

      "תניא של אברהם פריד. אבל גדלתי על מחרוזות חתונה בלופים".

      זה מורגש ביצירה שלך? בביצועים שלך?

      "בטח. לדוגמא דואט שביצעתי בכוכב נולד, "מי האיש". זה שיר שמדבר על ה-"חפץ חיים", והכרתי את השיר מילדות. לא דחפו לי את השיר הזה, אני ביקשתי לבצע אותו. תמיד ארצה לחזור למקום שממנו באתי - אל המקורות".

      למה?

      "אני מאמין שבשביל לתפוס תנופה קדימה, צריך לחזור לפעמים קצת אחורה".

      זה חלק ממי שאתה?

      "חלק מהותי. אני לא יכול ולא רוצה להתחמק מזה".

      איפה עוד זה בא אצלך לידי ביטוי?

      "אני אספר לך סיפור. ניגנתי לא מזמן בחתונה והכנסתי את הזוג הדתי לחופה עם השיר "בואי בשלום". אני ממש זוכר את ההרגשה, נתתי דרור לדוס שבי לצאת החוצה ויצא ממני כל מיני בוי בוי בוי".

      מניירות של דוס.

      "וואי, לגמרי. וזאת הייתה הבמה הספציפית שבה זה יכול היה להשתחרר".

      בתוך סבך החיים שמאיים לא אחת לייאש אותו, ישראל בר און עושה הכל בשביל לפרוץ שוב קדימה. לאחרונה הופק והוקרן בסימינטק סרט דוקומנטרי בבימוי של רביד גלעד, העוסק בניסיונו של בר און לחזור למרכז הבמה. הסרט, במימון הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה נוצר במסגרת פרויקט הגמר של החוג לקולנוע באוניברסיטת אריאל. "הסרט הזה זה ניצול מצבים, מזל, והרבה מאוד אמביציה".

      איך זה באמת קרה?

      "רביד, הבמאי של הסרט, גר קרוב לקיוסק שבו אני עובד ופנה אליי. עם קצת מזל הדברים התחברו. לא עשיתי כזה דבר בחיים, אבל החלטתי שכל מה שהוא ינחית עליי אני אעשה. זה חלק מלצמוח ולהשיל מעצמך את כל המחסומים, אבל עדיין לעשות הכל".

      הסרט הזה הוא בעצם תזכורת 'חבר'ה, שכחתם פה מישהו'?

      "מה זה שכחתם? אנשים עדיין מפרגנים, אז לא שכחו. אבל כן, יש פה תזכורת שיש פה איזה בחור שהוא עדיין טוב, ועדיין רוצה לעשות טוב. הוא עדיין רוצה לשיר".

      וזה המקום הטבעי שלך?

      "זה נבנה עם השנים, וזה לא פשוט. אני מציף את הדברים, חברים, יש פה סיפור הרבה מעבר למה שחשבתם וכל שיחות הסלון ובתי הקפה קרובים אולי ב-30 אחוז לאמת. זה מאיר את הדברים בעוד אור".

      ישראל בר און (אביב חופי)
      "בא בשם האמנות, לא הסלבריטאות". ישראל בר און ב-2008 (צילום: אביב חופי)

      להיות מפורסם באמצע שנות ה-2000 זה לא כמו להיות מפורסם ב-2019, כששנת 2020 מתדפקת על הדלת. עם פרסום גדול באה אחריות גדולה - והיא באה בדמות עוקבים ואוהדים שמצפים לפוסטים, עדכונים וסרטונים כל הזמן. בר און אולי עוד לא שם מבחינה מספרית, אבל ההבנה כיצד דברים עובדים בתחום הזה היום חלחלה אצל ישראל באופן די מהיר. "הבנתי שאני חייב להיות חלק מהזירה הדיגיטלית. אני פעיל היום הרבה יותר בפייסבוק ובאינסטגרם מבעבר. התחלתי לא מזמן עם פינה כזאת, 'שיר השבוע'. אני מעלה בכל שבוע קאבר לשיר מוכר ומשתדל שהוא יהיה קשור להתרחשויות ולהלך הרוח הציבורי".

      מה עוד?

      "אני מקפיד לקדם את המופע שלי "נפגשים על הדשא", עם שני חברים טובים שלי, רועי דלאל ושי פרי. אנחנו מבצעים שירים של אריק איינשטיין, מאיר אריאל ושלום חנוך. השילוש הקדוש. לא מזמן הופענו בתיאטרון "הקאמרי", ובאופן כללי המופע הזה הוא אחד הדברים הכיפיים והנהדרים שאני עושה בימים אלה".

      בפוליטיקה בפייסבוק אתה מתעסק? מתווכח? קורא?

      "עזוב, יש אחרים שיעשו את זה. אני כאן בשביל לשיר".

      הכל התחיל בבאר-שבע, תבנית נוף מולדתו של ישראל בר און. את התחנה הראשונה בקריירה המוזיקלית שלו הוא זוכר היטב, ומסתבר שמלבד כוכב נולד, זכה בר און גם בתחרות כשרונות בבאר-שבע שהפכה אותו למעין סמי-סלב בעיר. מעין הכנה למה שעוד עתיד לקרות לו. בנגב בו גדל נפתח לו לראשונה צוהר לעולמות מוזיקליים חדשים, שלא הכיר בעבר.

      אמרת שגדלת בעיקר על מוזיקה חסידית. אתה זוכר את הרגע הזה שאמרת 'וואו, יש פה עולם שלם שאני מפספס'?

      "כן. ישבתי פעם אחת בשישי בערב ברחוב, בשעה לא מאוחרת, כשהייתי בערך בן 17. באותה תקופה כבר הייתי דתל"ש, אך גרתי עם ההורים. חיכיתי לכמה חברים שיבואו כדי לשבת איתם לנגן, והיו לי כמה דקות מתות. פתאום שמעתי מאיזו מסעדה ממול הופעה מפורסמת של קולדפליי. אחרי זה שמעתי וראיתי אותה בריפיט שוב ושוב אצלי בבית. לקחתי מחשב, דיסקים, הופעות וחרשתי על הכל".

      איך עושים את המעבר מניגוני חב"ד ואברהם פריד לקולדלפליי?

      "בטפטופים. אח או חבר משמיע, או סתם משהו ששמעתי אפילו באוטובוס בדרך למשהו. מתחילים לכסות חורים בהשכלה".

      יש איזה אמן ספציפי שאתה מושפע ממנו או אוהב במיוחד?

      "כריס מרטין, הסולן של קולדפליי. משהו בצבע הקול שלו פשוט מושך אותך ישר, עוד לפני הפרפורמנס וזה שהוא עושה אהבה עם הקהל".

      אתה אוהב את המעמד הזה, של סלבריטאות? הערצת הקהל?

      "נחשדתי קצת אולי שבאתי בשם הסלבריטאות, אבל באתי בשם האמנות. יצא ככה שהדברים התגלגלו ונכנסתי לאותה תכנית, אבל הייתי צריך, ואני עדיין צריך להוכיח שאני לא גימיק חולף. יכולתי לעשות דברים שלא היה בהם מוזיקה כדי להתפרסם, ויכול להיות שטעיתי שלא הסכמתי לכל דבר וכן הייתי צריך להסכים למשהו, אבל באמת המוזיקה היא הדבר היחידי שמעניין אותי. לנגן, ליצור, להוציא תקליטים".

      לאיזו מוזיקה אתה מקשיב היום? יש איזה משהו בפלייליסט שצד לך את האוזן?

      "בניה ברבי. גם ישי ריבו מגיע לי לאוזן, למרות שהוא לפעמים מניח את תפישת העולם שלו בשירים בלי שאלות. פחות מתחבר לזה".

      אביב גפן?

      "גאון".

      איפה תהיה עוד עשר שנים?

      "אני בסך הכל מקווה להיות זמר שמספר את הסיפור שלו וטוב לו. להיות אבא טוב, חבר טוב, בריאות ושמחה. חוץ מזה, מה כבר עוד אפשר לבקש?".