פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נביא זעם

      צילום: ראובן קסטרו

      אלי גורנשטיין מגלם רופא מרגיע בסרט המוערך "בשורות טובות", אבל הוא עצמו אינו איש בשורות. בריאיון לוואלה! הוא מנבא כי נתניהו מוליך את ישראל לימי פומפיי האחרונים, והבעיה שאין לאן לברוח, כי באירופה שהוא מכיר כל כך טוב, אף אחד לא מחכה לנו בזרועות פתוחות

      לפני כתשעה חודשים פורסמה רשימת המדבבים בעיבוד המחודש של "מלך האריות", וכך נודעה גם בשורת איוב - אלי גורנשטיין לא צפוי לשחזר בו את תפקידו הבלתי נשכח כסקאר. דור ה-Y, שגדל על קולו הרועם בסרט המקורי, התקומם כמתבקש והפיץ עצומה שדרשה להחזיר אותו למקומו, אך הפנייה נפלה על אוזניים ערלות.

      ועכשיו, מי שלא רצה את גורנשטיין בקולו ב"מלך האריות" מקבל אותו בגופו בלא פחות משלושה סרטים: "מוטי וולקנברוך מתעורר לחיים" השוויצרי, שעלה לא מזמן בנטפליקס; "אלוהי הפסנתר" של איתי טל, שהגיע לאולמות בשבוע שעבר; ו"בשורות טובות" של ארז תדמור, שיעלה כאן למסכים בסוף השבוע.

      בהתבסס על החוויות האישיות שלו, התסריטאי-במאי מציג כאן באופן סוחף ועוצמתי את סיפורו של זוג, בגילומם של רועי אסף ונלי תגר המצוינים, שלא מצליח להביא ילדים לעולם ונכנס לתהליך מפרך של טיפולי פוריות. גורנשטיין מגלם את הרופא שלהם, הדמות הסמכותית והמרגיעה היחידה בעולמם הכאוטי, ועושה זאת בסטייל שייחודי שלו. הוא מצליח לקחת דמות שהנפח העלילתי שלה משני למדי, ולהפוך אותה לגדולה, בתצוגת משחק שלא נוזל ממנה גרם של מאמץ יתר, ובכל זאת יש בה המון פלפל.

      "המומחיות שלי זה לגנוב את ההצגה, אבל זה לא בכוונות רעות", אומר גורנשטיין בריאיון לוואלה! תרבות, המתקיים לרגל צאת הסרט לאקרנים. "זה איזשהו אינסטינקט שיש בי, עוד מהסרט הראשון שעשיתי, 'הלהקה'. סצינת הלבן לא היתה כתובה בתסריט המקורי. אבי נשר אמר לי שצריך לעשות משהו עם לבן, ושיש לי רק טייק אחד, כי אין בגדים להחלפה. אני זוכר את עצמי מתהלך ומנסה לחשוב מה אעשה, ואז זה הגיע כאלתור, בתור התפרצות כזו. בדיעבד הבנתי שאני עושה דברים אינסטינקטיבית".

      אלי גורנשטיין (ראובן קסטרו)
      גונב הצגות סדרתי. אלי גורנשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      אפשר לזרוק השערה למה ארז תדמור בחר בך? הרופא שוב ושוב מספר סיפור על כך שגם הוא וזוגתו נדרשו לטיפולי פוריות, בגלל שהוא איבד אשך במהלך טיול בהימלאיה. בפה של שחקן אחר, זה אולי היה נשמע וולגרי ומגוחך. אצלך, המונולוג הזה עובר כמשהו קורקטי וממלכתי.

      "תשמע, הרופא מבקש מהם להיכנס לתהליך איום ונורא. זה לא משהו שקל לעשות, והוא מבין שאם יספר משהו אינטימי ולא נעים, הוא יעורר הזדהות. זו הרי הדרך הכי טובה לשבור קרח. לי עצמי, למשל, יש בעיה בכף הרגל: העצם בולטת וככל שאני מתבגר, כך זה נהיה גרוע יותר, ובעיקר מאוד לא אסתטי. אני כמעט כל בוקר שוחה בבריכה, וכיוון שאנחנו בישראל, אז אנשים זרים לפעמים מסתכלים ברגל שלי ושואלים אותי מה הבעיה ולמה אני לא עושה שום דבר כדי לפתור אותה, כאילו הם מכירים אותי. ואז אני משתף אותם במצב שלי, ומסביר להם שכבר אמות ככה, ואז אני נפתח והם נפתחים, כי אין מה לעשות, לדבר על חולשות זה משהו שמעורר פתיחות, והמעניין שלפעמים קל לנו להיפתח יותר לאדם זר, נהג מונית או עובר אורח, מאשר למישהו קרוב ומוכר".

      גיבור הסרט, איש נדל"ן, לא מפסיק לדבר בפלאפון. לא משנה כמה זוגתו סובלת, לא משנה כמה הפגישה עם הרופא חשובה, ובאחד מרגעי השיא של הסרט אתה מואס בכך ומחטיף לו סטירה שמעיפה לו את האוזנייה. זה משהו שמשגע אותך גם במציאות, שכולם כל הזמן משועבדים ככה למכשיר?

      "תשמע, זה הדבר הישראלי הזה, חוסר התרבות הזו. זוגתך עוברת מסע של גיהנום, ואתה ממשיך עם השטויות שלך. אתה תהיה אבא? אתה מסוגל להיות אבא? היה לי קל מאוד להתחבר למקום הזה, שמישהו מעצבן אותי ככה, כי אני מכיר את ההרגשה. לא תיכננתי להעיף לו את האוזנייה, אבל ככה יצא, וכשזה קרה, כל מי שהיה בצילומים התפקע מצחוק".

      העפת פעם סטירה למישהו?

      "סטירה לא, אבל יש רגעים שאני מתפרץ, וזה מעל ומעבר, עד כדי כך שאנשים לא מבינים מאיפה זה בא. אולי זה בא מתוך החינוך הגרמני שלי. הר הגעש הזה שמסתתר מתחת לחזות התרבותית זה משהו מאוד גרמני, שלפעמים גם מאפיין אותי, ובגלל זה גילמתי כל כך טוב את דמות הנאצי ב'המפיקים'".

      על מי אתה מתעצבן?

      "על אנשים ששומרים מקום בחנייה, אנשים שמעכבים אותי. אני מן הסתם משליך עליהם כעסים אחרים. על הבמה אני יכול לתעל את הכעסים שלי לתצוגת המשחק, מחוץ לה אני לא יכול, ואני מוציא את זה על המסכן שמעכב אותי בחניון".

      אלי גורנשטיין (ראובן קסטרו)
      מאוגוסט האחרון, צופה בסרטים בעשרה שקלים בלבד בימי שלישי. אלי גורנשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      ביום האחרון של חודש אוגוסט האחרון חגג אלי גורנשטיין את יום הולדתו ה-67, ואף שהוא פעיל מתמיד, זה הפך אותו כשיר לנפנף בתעודת "אזרח ותיק" עם כל ההטבות שנלוות אליה. "אתה חושב שלא עמדתי בתור לראות את 'ג'וקר' בעשרה שקלים ב'שלישי בשלייקעס'?", הוא שואל. "כמובן שכן, והיה נהדר. מאוד אהבתי את הסרט. חואקין פיניקס הוא ניקולסון החדש".

      חוץ מהעצומה למען החזרתו ל"מלך האריות", צבא המעריצים של גורנשטיין דאג להקים ולתחזק לו ערוץ יוטיוב מענג, המציג שלל פנינים מן הקריירה הארוכה והמפוארת שלו, שהתחילה בלהקת פיקוד מרכז בשלהי שנות השישים. "מעלים שם דברים שלא זכרתי שעשיתי. ראיתי למשל, לראשונה מזה שנים, כל מיני קטעים מ'קשת בענן', והיו שם פרקים על סף הווירטואוזי. ראיתי למשל פרק על דוד המלך, שאני רוקד ומנגן בנבל, שטויות, אבל באמת רואים שם כישרון שהיה כבר בהתחלה. פעם חשבתי שלקח לי הרבה שנים כדי באמת להיכנס למקצוע, אבל כשאני מסתכל אחורה אני רואה שזה אף פעם לא היה סתם, שהיה שם משהו מהתחלה, גם אם היום הייתי עושה דברים אחרת. אני רואה את עצמי שר את 'הלילה עבר' בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1977, ואני רואה איזה מין יופי כזה, נאיבי. בא לי לחבק את הילד הזה ששר שם".

      ובא לך לחבק את האנשים שאירגנו את העצומה בעדך? התרגשת מכל האהבה הזו שיש כלפייך?

      "רק בשנה האחרונה נהייתי באמת מודע לאהבה הזו, היא מלבבת. מאוד התרגשתי מהעצומה. יש לי הרבה רגעים של נחת, שאני אומר לעצמי - 'זכיתי'. תשמע, הרי דיבבתי באותה תקופה גם סרטים אחרים של דיסני, והקול שלי נכנס ככה לתודעה. ברגע שמישהו שומע את הקול שלך בגיל צעיר, ובשלבים המעצבים של חייו, אז אתה נשמר אצלו בראש עד סוף ימיו".

      אתה 1.95, אבל מה אתה יותר לדעתך - הקול שלך או הגובה שלך?

      "מבחינת התודעה של הקהל, זה קודם כל הקול. לא תמיד זוכרים כמה אני גבוה, אבל הקול מאוד מזוהה".

      במאי כמו ארז תדמור, שהיה יכול להיות הבן שלך, מעז לתת לך הוראות ועצות?

      "בטח, בשמחה, זה מצוין. הרבה פעמים הוא אמר לי 'תעשה פחות'. ככה היה גם כשעבדתי עם ערן קולירין ב'המסע הארוך'. הוא היה אומר לי 'תגיד רק את הטקסט, תגיד רק את הטקסט', עד שהגעתי למינימום והבנתי שהמינימום מספיק. אתה לא צריך שום דבר אחר".

      זה מקרי שאתה מופיע כעת בשלושה סרטים בו בזמן?

      "אני נורא אוהב קולנוע ורוצה לעשות כל דבר שקשור בקולנוע. אני מרגיש את החשיבות של זה. תיאטרון חולף ומתאדה, הקולנוע נשאר, וככל שאני מתבגר חשוב לי עוד יותר לעשות אותו. אני כל הזמן מבקש מהסוכנת שלי לחפש לי דברים בקולנוע".

      אלי גורנשטיין (יח"צ)
      אחת המעלות המרכזיות של הסרט המצוין. אלי גורנשטיין ב"בשורות טובות" (צילום מתוך הסרט)

      עם זאת, גורנשטיין פורח כעת גם בתיאטרון, ועושה חיל מעבר לים. הוא חולק את זמנו בין תל אביב לווינה, בה הוא מככב בהצגה "Vogel" בתיאטרון הבורג היוקרתי. ההופעה על הבמה במקום כזה היא סגירת מעגל מבחינתו - העץ המשפחתי המרכז-אירופאי המיוחס שלו כולל בין השאר את סבו, איש הרוח פליכס ולטש, אחד מן המקורבים לקפקא. לשני הוריו היה גם כן רקע תיאטרלי ואופראי, ואף שחיו בישראל, היתה להם זיקה חזקה לתרבות הגרמנית. בנם ודאי מביא להם כבוד רב כשהוא מופיע באוסטריה ודובר גרמנית כל כך שוטפת ומשכנעת, עד כדי כך שאנשים בקהל המומים לגלות שהוא בכלל ישראלי.

      סליחה על הפסיכולוגיה בגרוש, אבל כשאתה עומד על הבמה בווינה, אתה חושב לעצמך - מה ההורים היו אומרים?

      "כל הזמן. זו שאלה כל כך נכונה. תשמע, דברים לא קורים סתם. אני לא פה במקרה. אני חוזר לתרבות של סבא שלי ושל סבא רבא-שלי. ומה ההורים היו אומרים? אבא שלי תמיד היה גאה בכל דבר שאני עושה. לאמא שלי, לעומת זאת, תמיד היתה ביקורת - לא צריך ככה, לא צריך אחרת, לא צריך להגזים. הייתי סוג של אקסטנציה שלה מבחינתה. זה היה בלתי אפשרי. אני זוכר שהיא לקחה אותי לדוד שלי, הפרופ' חיים אדלר, ושאלה - 'מה כדאי שיעשה בחיים?' והוא אמר 'שיעשה מה שהוא רוצה'. גם אני הייתי מבולבל ממנה. בגללה לא יכולתי להקשיב לכישרון שלי בתיאטרון, וכשעשיתי תואר שני בחינוך, היא שאלה 'מה תעשה בחינוך'?"

      ניסית לטפל בזה?

      "הייתי בטיפול פסיכולוגי כדי להשתחרר ממנה, כי היא היתה כל כך דומיננטית בחיי, ואז בערוב ימיה היא ראתה אותי שר את האופרה 'נישואי פיגרו', ואחרי זה חלה אצלה הידרדרות דרמטית. התברר שיש לה גידול במוח, והיא אמרה לי 'אתה יודע ממה זה? כי ישבתי בקהל ושמעתי אותך שר את האריה שלך'. היא כנראה ראתה את עצמה בי, וטענה שזה מה שגרם לה לחלות. זה היה נורא לשמוע את זה, וכל הטיפול שלי נסוג אחורה".

      כאבא, ניסית להימנע מהטעויות שהיא עשתה איתך?

      "כן, אבל זה לא נושא שהייתי רוצה להיכנס אליו. ברור שעם הילד הראשון תמיד טועים יותר. גם אני הייתי הראשון. כשאתה עושה אתה טועה, ואחר כך אתה מבין, וילדים זוכרים. הם זוכרים הכל".

      אלי גורנשטיין (ראובן קסטרו)
      "הייתי צריך להיות מועמד לפרס אופיר על 'גט'". אלי גורנשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      הקשר בין גורנשטיין לבמאי ארז תדמור נוצר עוד ב"נפילות", סרטו הקצר מ-2017 שהיה בסיס לסרט הארוך והטרי. הקולנוען ליהק אותו לאחר שצפה בהופעתו המזהירה ב"גט" של רונית ושלומי אלקבץ, בו גילם את אב בית הדין הרבני. "עשיתי שם משהו אקסטרווגנטי, והייתי צריך להיות מועמד על זה לפרס אופיר", אומר השחקן, שקופח בזמנו. "יש סרטים שאני משתתף בהם שלא ראיתי פעם אחת, אבל את הסרט הזה הלכתי לראות שבע פעמים. כבר משלב התסריט הבנתי את זה, הטקסט הוא כמו שייקספיר. השפה כל כך יפה, ערבה לאוזן".

      אתה אחד השחקנים האחרונים שזכו לעבוד בקולנוע עם רונית אלקבץ.

      "היה נהדר לעבוד איתה, לא אשכח את המגע שלה. זה היה תענוג, אם כי חווית הצילומים לא היתה פשוטה. היינו חודש שלם בדלתיים סגורות, ורונית ושלומי התעקשו שכל השחקנים יישארו בכל הטייקים, גם אם לא מצלמים אותם. ישבנו ולא זזנו, בשיא החום של אוגוסט, ובלי מזגן, כי אסור היה להפעיל אותו בגלל הרעש. זה לא היה פשוט".

      ידעת אז שרונית חולה?

      "לא, אבל יום אחד באתי לתיאטרון ומישהו ששיחק איתי שם, והכיר אותה גם כן, אמר לי שהיא חולה, ואז התחלתי לחשב אחורה והבנתי למה היתה לה צרידות בקול, ולמה באה עם פאה לפרמיירה. נורא היה חבל לי עליה. היא מתה בדמי ימיה".

      אתה מסביבה חילונית, איך נכנסת לדמות של אב בית דין רבני?

      "הבנתי שאני הולך פה למשהו גדול, אז עשיתי תחקיר רציני. בדרך כלל הדיינים לא מדברים עם אף אחד, אבל בזכות הקשרים שלי הצלחתי לפגוש אחד מהם, ולהבין ממנו את נקודת המבט שלו. כשאתה משחק דמות אתה חייב להבין מה היא תופסת כצדק ולהביא את זה לידי ביטוי. פגשתי אישה אחת שאמרה לי -'אם הייתי צריכה להתגרש, אני מקווה שהיה לי רב כמוך'. נכון שהוא אומר לגיבורה משפט כמו 'דעי את מקומך, אישה', אבל אתה מרגיש שהוא אוהב אותה ומחפש איך לפתור לה את הבעיה. חיפשתי ומצאתי את המורכבות והקונפליקט בדמות הזו, ולכן היא יצאה כל כך טוב".

      אלי גורנשטיין (ראובן קסטרו)
      "לדבר על ביבי? אני מפחד" אלי גורנשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      למרות גובהו, גורנשטיין לא הצטיין בכדורסל ולא פיתח קריירה בתחום, גם לא חובבנית. לעומת זאת, כיום הוא גומע ארבעים בריכות של חמישים מטר ביום טוב, וכשהוא לא על הבמה או במים, אפשר למצוא אותו בפייסבוק, שם השחקן מקפיד להעלות בקביעות פוסטים נגד ראש הממשלה נתניהו ומשפחתו.

      "אני לא רוצה להתחיל לדבר על זה", הוא אומר. "אני מפחד. אני הרי עדיין שחקן פעיל, והם מסוכנים, מאוד מסוכנים. אני רואה מה קורה לחברים שלי, אתה מוואלה, אז אתה בכלל מבין".

      ובכל זאת, הפייסבוק שלך מדבר בעד עצמו.

      "אני מעלה רק עשירית ממה שאני רוצה לעלות, כי אשתי מחזיקה אותי, ולאחרונה אני רק משתף דברים שאחרים כתבו. היתה תקופה שכתבתי בעצמי, אבל הפסקתי. כל כלב בא יומו, זה ברור, אבל השאלה מה יקרה איתנו עד שזה ייגמר, כי אנחנו נגמרים, יורדים לטימיון. תראה מה שהוא עשה עם איראן - רק הפך את המצב לגרוע יותר. אני מרגיש שאנחנו בימי פומפיי האחרונים, ואני רואה את כל אלה שבעד נתניהו. הם רצים ומוציאים דרכונים פורטוגליים. למה הם עושים את זה? מתי מוציאים דרכון זר? כשאתה לא מאמין שהולך להיות טוב. הם תומכים בו ומוציאים דרכונים. לי אין דרכון זר".

      והיית רוצה?

      "מה חושבים כל האלה עם הדרכונים, שמחכים להם שם? אתה יודע איך שונאים אותנו שם? אני כל הזמן מדבר על זה עם השחקנים האוסטרים שאיתי בווינה. לא רק שיש באירופה שנאת יהודים מסורתית בגלל אנטישמיות, עכשיו יש גם שנאה בגלל האיבה לישראל, בגלל שאנחנו בריון שכונתי ומה שאנחנו עושים. אף אחד לא מחכה לנו שם".

      אלי גורנשטיין (ראובן קסטרו)
      "'מלך האריות החדש היה גרוע' טוב מאוד!" אלי גורנשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      בוא נסיים בחזרה לנקודת ההתחלה. לא דיבבת את "מלך האריות" החדש, אבל האם בכל זאת צפית בו?

      "לא".

      לא נורא, זה היה גרוע.

      "טוב מאוד! (צוחק). היה הרבה רעש לפני ואז זה נעלם, הם עשו אותו בשביל להכניס כסף, אבל הטכנולוגיה התפתחה לרעה. זה נראה עכשיו כמו נשיונל ג'יאוגרפיק, וחסר את הדמיון שהיה בסרטים המקוריים".

      למה בעצם לא לקחו אותך? אין גבול לחוצפה?

      "בכל העולם לקחו החלטה שכל המדבבים יהיו אחרים לעומת הגרסאות המקוריות, ולא יעזור כלום".

      שמעת על סדרת ההרצאות "סקאר זכאי!", שדורון פישלר ייסד ומריץ בהצלחה רבה?

      "הייתי המום כשסיפרו לי על זה. הם הזמינו אותי לבוא ואמרתי שיש גבול, אבל שלחתי הקלטה שלי".

      נו, וכאב בית דין רבני לשעבר, מה דעתך - הוא זכאי?

      "לא, חוששני שהראיות מראות הפוך. הוא אשם".

      אלי גורנשטיין (ראובן קסטרו)
      סקאר אשם! אלי גורנשטיין (צילום: ראובן קסטרו)