כשאהרן קשלס ונבות פפושדו ליהקו בתחילת העשור הקודם את "מי מפחד מהזאב הרע", הם חיפשו לתפקיד בתו של הגיבור "ילדה שיכולה להחזיק את המסך בלי לדבר". לאחר חיפושים ארוכים, הם מצאו בסופו של דבר שחקנית מתחילה שהותירה בהם חותם בלתי נשכח - תלמידת יסודי בשם בר מיניאלי, שקודם לכן כיכבה בסדרה "קופיקו" ובסרט "עד סוף הקיץ". "בצילומים גילתי ילדה שיודעת על קולנוע הרבה יותר מאנשי מקצוע, תענוג אמיתי", נזכר היום קשלס.
שנתיים לאחר מכן, גם הבמאי יוני גבע ליהק את מיניאלי, והפעם לסרט "אבוללה", בו גילמה את חברתו הטובה של הגיבור. "עשינו המון אודישנים וראינו המון ילדות, אבל לא מצאנו את האחת שמתאימה, עד שהגיעה בר", הוא מספר כיום. "מרגע שראיתי אותה ידעתי שאני רוצה שתהיה בסרט. היא שחקנית מעולה, עם כריזמה שקשה להתעלם ממנה. היה תענוג לעבוד איתה, ובזמן הצילומים כל אנשי הצוות דיברו על כך שהיא תהיה כוכבת כשתהיה גדולה. אנחנו עוד נשמע עליה הרבה, ואני בוודאות אכתוב לה תפקיד בסרט הבא שלי".
המחמאות הללו גורמות למיניאלי האדמונית מלכתחילה להאדים עוד יותר, אבל הן לחלוטין במקום. מאז שני הסרטים הללו, ראינו אותה בין השאר בסדרות "צפוף" ו"אחותי קפצה כיתה" ובמחזה המוזיקלי "אנני", והעתיד שלה ורוד לא פחות מאשר שהיא ג'ינג'ית.
כעת, אפשר להתענג עליה בסדרה הטרייה "משפחה בהנפקה", בה היא עושה לראשונה תפקיד טלוויזיוני ראשי. לולא הקורונה, היינו רואים אותה כבר בקרוב בשלל פרויקטים טריים נוספים, אך סביר להניח שגם המשבר הנוכחי, כמו גם הגיוס הקרב של מיניאלי, לא יעצרו את דרכה למעלה. כמי שעוקב אחר הקריירה שלה שנים, הרשו לי להצטרף לתחזית של קשלס וגבע: זה שם שעוד נשמע הרבה. לפחות בעולם התרבות המקומי, מיניאלי תהיה אחת הבולטות של דור המילניאלז.
ב"משפחה בהנפקה", המשודרת בימים ב'-ד' ב-HOT בידור ישראלי, מגלמת מיניאלי תיכוניסטית יזמית, בת למשפחה מן המעמד הבינוני, שמפתחת סטארט-אפ מצליח; כל כך מצליח, עד שהיא מקבלת לא פחות משני מיליון דולר מקרן הון סיכון, מה שכמובן הופך אותה לעשירה בהרבה מהוריה, ומערער את הסדר המשפחתי. הסדרה עלתה בשבוע שעבר, וכבר הספיקה לגרוף מחמאות נלהבות ומוצדקות, כולל מאריאנה מלמד, מבקרת הטלוויזיה של "הארץ" שאינה מחלקת שבחים בקלות.
את הוריה של מיניאלי בסדרה מגלמים דביר בנדק ודנה סמו. במציאות, השחקנית הפורחת היא בתה של אריאלה רבינוביץ'-מיניאלי, שבצעירותה כיכבה בין השאר ב"שפשוף נעים", הפרק השלישי בסדרת "אסקימו לימון", וכן ב"בלוז לחופש הגדול" ובלהיטים נוספים.
"תמיד ידעתי על הקריירה של אמא שלי", אומרת השחקנית בריאיון לוואלה! תרבות. "היא גם האדם הכי חזק וחברותי בעולם, וכשהיא נכנסת לחדר, היא מכירה את כולם וכולם מכירים אותה ומדברים איתה, אז הקריירה שלה תמיד היתה באוויר".
מתי בפעם הראשונה ראית דברים שלה?
"האמת, הפעם הראשונה היתה אסון. הייתי בת חמש, וההורים היו בחו"ל. הסייעת מהגן באה לשמור אלינו והחליטה שזה יהיה רעיון מעולה להושיב אותי מול 'שפשוף נעים'. למזלי, אמא שלי לבושה לאורך כל הסרט, אחרת זה היה יכול להיות רע עוד יותר. אני לא זוכרת אם צפיתי בסרט שוב, אבל תאמין לי שהתמונות נחרתו בזיכרון".
יצא לך להיות בקשר עם עוד בנים של שחקנים בסדרה?
"היה לי קשר עם הבן של יפתח קצור, שמשחק את בן זוג של אמא שלי בסרט. תמיד רצינו לעשות שחזור לאחת הסצינות המפורסמות מתוכו, כשהוא מביא לה פרחים, אבל עדיין לא יצא לנו לעשות את זה. חבל, כי זה יכול להיות גאוני. אולי בפורים הבא, אם כולנו נהיה בריאים".
התפשטות הקורונה השפיעה כמובן גם על מיניאלי. "אנני" ירדה מהבמה, ופרויקטים עתידיים בהם היא מעורבת הוקפאו אף מהם. "זה בעייתי מבחינתי בעיקר בגלל הגיוס שלי", מסבירה השחקנית, בת 19, שעומדת להצטרף לתיאטרון צה"ל. "כבר דחיתי אותו בשנה, ולא אדחה אותו שוב. אני גם ככה מתגייסת עם אנשים שקטנים ממני בשנה, אז לא אחכה עוד פעם. אני נורא רוצה להתגייס, מה שלא יהיה. אם מישהו ירצה שאשתתף בהפקה שלו, שיזיז את התאריכים בשבילי, או שאני פשוט איאלץ לוותר. את הצבא בטח שלא אפספס".
לא שקלת להיות הבר השנייה הכי מפורסמת שלא התגייסה?
"תמיד היה לי ברור שאתגייס. בבית שלנו זה ממש חובה לעשות צבא, ובלי קשר לזה, אני באמת רוצה. גם בכיתה שלי בתלמה ילין כמעט כולם התגייסו".
מעבר לכך, איך המצב משפיע עליך?
"אני אדם חרדתי ואני בחרדות מזה שאסור לצאת ולהיפגש. זה מפחיד. עד מתי נהיה בהסגר? עד מתי החיים שלנו ייראו ככה?".
מיניאלי מחכה בקוצר רוח לא רק לשיבה הכללית לשגרה, אלא גם לפברואר 2021, בו תחליף קידומת ותהיה בת עשרים. "לדעתי, זה ישנה משהו בראש של אנשים", היא מסבירה. "19 עדיין נתפס בתודעה כטינאייג'רית. עשרים כבר לא. כרגע, עדיין מתלבטים לתת לי תפקידים בוגרים בגלל הגיל".
לפחות בכל הקשור לאודישנים, מיניאלי התחילה לפחות לקבל לאחרונה הזדמנויות להתנסות בתפקידים בוגרים יותר, על כל המשתמע מכך. "תמיד הייתי על המשבצת של הילדה, עכשיו זה מתחיל להשתנות", היא אומרת. "למשל, היו לי לאחרונה אודישנים שאני בסיטואציות אינטימיות עם שחקנים שגדולים ממני".
איפה עובר הגבול מבחינתך?
"לא מזמן קראתי בתסריט שצריך להתנשק ושהשחקן מולי נוגע לי בחזה. נזכרתי שאני בת 19, ושסביר להניח שכל השחקנים האחרים יהיו מבוגרים ואמרתי לעצמי שאם אבוא ואלך עד הסוף זה דווקא ייתן לי נקודות. מה שכן, שאלתי את הפרטנר לפני כל סצינה אם הוא בסבבה ואם הוא מרגיש עם זה נוח. תקשיב, גבר בן 25 מול נערה בת 19, הוא לאו דווקא ירגיש בנוח".
ואת?
"כשאני ארגיש לא בנוח, אני אדע. אני בן אדם שכל הזמן אומר מה שהוא מרגיש".
מה שבטוח, מיניאלי תמיד מרגישה שהיא ג'ינג'ית. "אני מאה אחוז ג'ינג'ית, וזה לא מציק לי בכלל", היא אומרת. "תמיד ג'ינג'יות מספרות שירדו עליהן בבית ספר, אבל זה לא קרה לי. להפך - לדעתי, לצבע שלי היו נקודות בכל תפקיד שקיבלתי. רואים עוד ועוד שחקניות עם שיער חום ופתאום אני באה, זה מבדל אותי. אני מאוהבת בזה שאני ג'ינג'ית ואם אצבע את השיער, זה יהיה לעוד יותר אדום".
שמעתי אותך באחד הראיונות מדברת גם על כמה שהעור שלך לבן.
"אני הכי לבנה שיש, אני שלגיה. כשאני הולכת לים זה אולי מבאס קצת, אבל רוב הזמן זה לא מבאס בכלל. רוב הבנים שהתחילו איתי לפני שהיה לי חבר אמרו לי שזה בגלל שאני לבנה כל כך. תמיד רק מחמיאים לי על זה. אני חושבת שהניגוד בין העור הלבן לשיער הכהה זה משהו שהם מאוד אוהבים".
לסיכום הפרק של העיסוק במראה שלך - תמיד כשאני רואה אותך, אם זה באינסטגרם ואם זה ב"משפחה בהנפקה", את נראית לי הרבה יותר בוגרת ובשלה מאשר הגיל שלך.
"תמיד אומרים לי 'וואו, את בוגרת לגילך'. לא 'בוגרת' וזהו, אלא 'בוגרת' לגילך. אתה מבין את ההבדל?"
זה לפחות משתנה קצת עם השנים?
"פעם, אם בסוף יום צילומים כולם היו הולכים לבר, לא יכולתי לבוא, או שהייתי באה ולא שותה. היום אני כבר יכולה. לאט-לאט אני כבר יושבת עם כולם ולא מרגישה כמו איזה ילדה לא רצויה".
וכבונוס - לא סתם זכית להצביע בבחירות, אלא עשית זאת ארבע פעמים בשנה, כולל הבחירות המקומיות.
"ההורים שלי קצת הביכו אותי, כי כל הזמן צילמו אותי. אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה, אז נעזרתי בהם ובחברים להחליט מה להצביע. כל פעם הצבעתי אותו דבר. כל פעם ביבי - סתם, סתם".
בדומה לגיבורת הסדרה, גם מיניאלי החלה לשלשל לכיסה סכומי כסף מכובדים כבר בגיל צעיר, אבל כאן הדימיון מסתיים - "אני דיסקלוקלית", היא אומרת. "כסף ומספרים לא מדברים אליי בכלל. אף פעם לא ידעתי וגם עכשיו אני לא יודעת כמה בדיוק אני מקבלת על כל סדרה, אבל אני כן שמחה שיש לי עצמאות כלכלית ושאני לא מבקשת מההורים שלי כסף".
במה את כן דומה לדמות שלך בסדרה?
"שנינו דרמה קווינס. זה שהיא מתעצבנת ויוצאת מהחדר בסערה - אז חד משמעית, גם אני דרמטית כמוה".
יש לה חוש אופנה משגע.
"לצערי, החוש שלי הרבה פחות טוב משלה. יש חנות בשם SECOND שמלבישה אותי לכל אירוע, ובלעדיה אני אבודה. עכשיו למשל, בימי הקורונה, אני פשוט נשארת בבית עם הפיג'מה".
אם, ברוחה של גיבורת הסדרה, היית מפתחת סטארט-אפ - באיזה תחום זה היה?
"הייתי רוצה אפליקציה שמלמדת אותך מלא מלא על קולנוע. שאתה נכנס לשם של סרט מסוים ומפרטים לך למה צילמו אותו ולמה ערכו אותו בצורות מסוימות. מאז ומעולם התעניינתי בדברים האלה. כל פעם שאני בצילומים אני תמיד שואלת למה זה כתוב ככה ולמה זה מצולם ככה, וגם כשאני צופה בדברים בנטפליקס אני שואלת את עצמי למה יש תאורה מסוימת ואז הולכת לקרוא ניתוחים בנושא. אני כל הזמן חושבת מעבר למה שאני רואה".
ומה הלאה?
"אני רוצה לקחת קורס בתולדות הקולנוע באוניברסיטה הפתוחה, ואני רוצה גם לעשות קולנוע בעצמי. אני מאוד אוהבת לכתוב ורוצה לטפח את זה. יש לי הרבה רעיונות לתסריטים ואני רוצה ללמוד תסריטאות".
למרות המחשבה שקולנוע הוא בימינו עסק לקשישים בלבד, יצא לי דווקא להכיר לא מעט שוחרים של המסך הגדול בקרב דורה של מיניאלי. אחד הבולטים שבהם היה ארי נשר זיכרונו לברכה, שלמד איתה ביסודי ובתיכון.
"הוא היה החבר הכי טוב שלי והייתי קצת מאוהבת בו תקופה", היא אומרת. "אף פעם לא היינו בני זוג, אבל רציתי להתנשק עם מישהו לפני שנכנסתי לתיכון וביקשתי ממנו שיהיה הנשיקה הראשונה שלי. זה היה מביך, אבל הוא הסכים. אין יום שאני לא חושבת עליו, אבל אני מרגישה שאם אדבר עליו, אהפוך אותו למשהו צהוב. פעם אמרתי עליו משפט בריאיון והפכו את זה לכותרת, ואני לא רוצה כותרות על חשבונו".
זאת לא תהיה הכותרת, אני מבטיח.
"הוא הבן אדם הראשון בחיים שלי שאהבתי. הוא לא אהב אותי רומנטית, אבל אהב מספיק כדי לגרום לי להרגיש אהובה. הוא לימד אותי הרבה על חברות, על אהבה ועל לחיות את החיים. הוא מת צעיר, אבל חי כל יום עד המיצוי שלו. אני לא בוכה אותו דבר מאז שבכיתי על ארי. חוויתי במותו רגש שלא חוויתי אף פעם קודם לכן, ואני כבר לא עצובה אותו דבר. כשקורה משהו עצוב, אני עצובה קצת פחות, כי אני מבינה ששום דבר לא באמת מעציב כמו המוות שלו".
למיניאלי שלושה אחיות ואחים. אחד מהם, אור, היה מכוכבי "נינג'ה ישראל". הם החברים הכי טובים, וכשיעברו דירה מבית ההורים - זה יהיה ביחד, אבל בינתיים טוב לה בבית.
גם המשפחה הטלוויזיונית שלה סימפטית למדי, וכך השחקנים שמגלמים אותה. "דביר בנדק הוא מתנה לאנושות, אחד השחקנים המשובחים במדינה ופרטנר מדהים", היא אומרת על הכוכב המגלם את אביה. "היה יום שהייתי ממש לחוצה והוא לקח אותי הצידה, הסתכל עליי בחום אבהי והרגיע אותי. הוא כל כך לא מעושה. יש כל כך הרבה אמת במשחק שלו, שזה לא נראה שהוא משחק. דנה סמו שמשחקת את אמא שלי קרעה את כולנו מצחוק בצילומים. לא הפסקנו להשתין ממנה".
ומיכאל הנגבי, המגלם את המנטור של הגיבורה?
"הוא תופעה. הוא גאון, וגם הכי ילד בעולם. אני תמיד רצינית בצילומים והוא שטותניק. הייתי אומרת לו שלכאורה אני הילדה והוא הבוגר, אבל בעצם התפקידים בינינו הפוכים".
איפה נתראה עוד חמש שנים, בהנחה שיהיה עולם עד אז?
"אני מאוד רוצה לפרוץ בחו"ל, ויש לי אנגלית טובה, אז זה נראה לי מעשי - אבל קודם כל, אני רוצה תפקיד רציני ובוגר בארץ. אוכיח את עצמי פה ואז אולי אוכל לפרוץ גם שם".