קובי אריאלי , ינואר 2021. ראובן קסטרו
קובי אריאלי , ינואר 2021/ראובן קסטרו

מה הפשט?

15.1.2021 / 7:50

העונה השלישית של "שטיסל" עלתה לאוויר עם שחקן אורח מפתיע: קובי אריאלי. כעת הוא מקווה שהביקורות החיוביות יזכירו לאנשים שהוא קודם כל הדוס המצחיק מהטלוויזיה, ורק אחר כך הביביסט מהטוויטר. בשיחה עם עמית סלונים הוא מדבר על הכול, אבל בעיקר על איש אחד עם שיער כחול

בפרק השני של העונה השלישית של "שטיסל", מבקש מנהל החיידר החרדי שלום "שוּלֶם" שטיסל (דבל'ה גליקמן) מבנו הבכור צבי אריה (שראל פיטרמן) להתחבר לצד הדרמטי שלו. "לשיר אתה יודע יפה מאוד", אומר האב, "איך אתה מִשַּׂחְקֵן? לְשַׂחְקֵן אתה גם יודע?". במידה דומה, יוצרי הסדרה המצליחה פנו לידידם קובי אריאלי, ואמרו לו - אנחנו יודעים שאתה יודע לכתוב, לדבר, לעצבן, להצחיק, לגעת בלב, לנתח תהליכים ואפילו לבשל - אבל לשחק בתפקיד דרמטי בנטפליקס אתה יכול?

"הגעתי לסדרה הזאת בתסכול אדיר", אומר אריאלי, "קודם כל כתבתי כמה סיפורים בעונה הקודמת בכיף גדול מאוד. היוצרים הם חברים קרובים שלי. זה אנשים מהחצר שלי ממש. יהונתן אינדורסקי גדל בבניין שלי. אורי אלון משכונה אחרת, אבל גם מאותו אזור. המורשת התרבותית שלי זה 'שטיסל'. יש לי באצבעות ארבעה שטיסלים ואני לא הגשמתי את זה. זה עוד יקרה. אני לא מפחד. אני מקנא עד מוות פחות או יותר. וגם אוהב מאוד. וגם מתוסכל. זה מערכת רגשית שלמה, אז כשאמרו לי בוא תעשה תפקיד קפצתי על זה מיד".

זו תקופת הסגר השלישי, ואנחנו נפגשים בנמל תל אביב, שמלא בצעירים וצעירות שמנצלים את פרצת הספורט היחידני כדי לשבת בבגדי ספורט ולערוך פיקניקים מחתרתיים מול הכחול הגדול. מדי כמה דקות מגיע מישהו וזורק מילה לאריאלי. חלק מחמיאים, חלק מנסים ליזום ויכוח פוליטי, כולם מנסים לגרום לו לצחוק. הוא נאלץ לשתף פעולה ולזייף צחקוקים, זו כנראה הטרגדיה של אנשים מצחיקים. "כמות התגובות שאני מקבל מאז 'שטיסל' לא דומה לשום דבר אחר שעשיתי. יש לי חוויות מריאליטי, מוויכוחים פוליטיים, זה בכלל לא דומה. חרדי בא אליי ברחוב, ואתה מבין שהיחס שלו לסדרה מאוד מוזר, ואומר לי, 'זה קשה, אה?'. ואמרתי לו: 'כן, כן, אלה הם חיינו'. ואז הוא מתחיל להגיד לי שזה בטח היה קשה לפטר את מנהל החיידר, ואני מבין שהוא מדבר עם ווינבאך, הדמות שלי בסדרה, ולא איתי".

שטיסל, קובי אריאלי, דבל'ה גליקמן. ורד אדיר,
"חיבור טוטאלי בין דמות לשחקן". דבל'ה גליקמן וקובי אריאלי ב"שטיסל"/ורד אדיר

אני מכיר את החיבור לסדרה מעיניים חילוניות, אבל איך הסדרה מתקבלת בקהילה החרדית?

"אצל החילונים מדובר בהתלהבות חסרת פשר מזה שיש דוסים עם רגשות. הם לא עומדים בקסם הזה. דוסים בהתלהבות חשמל מטורפת מזה שהם רואים את עצמם בצורה אותנטית. לא היייתה אף יצירה שהייתה כל כך אמינה. האמינות הזאת היא מסממת לגמרי מרוב אושר. זה בני מיעוטים שמישהו עשה עליהם סדרה שמופיעה בנטפליקס והיא אמינה. זה הם".

איך חרדים בכלל רואים את הסדרה? קשה להאמין שיש יותר מדי מנויים ליס או נטפליקס במאה שערים.

"חרדים רואים את זה במספרים שאתה לא מבין. יש טלגרם שמורידים. מורידים לדיסק און קי. שולחים לגיסה. רואים הכול, וכולם. זה ברמה של גיסתי הצדקת, שאין לה שום גישה לשום ערוץ מדיה, מצלצלת אליי ואומרת: 'ככה אתה לא שולח שטיסל לבחורה בשמירת היריון, אתה לא מתבייש?'".

זאת לא היצירה הראשונה שעוסקת בחברה החרדית, מה הופך אותה לכל כך מצליחה?

"הדמות של שולם. יש בקולנוע דמויות ענקיות כאלה כמו מרלון ברנדו בתור 'הסנדק' או ג'וני דפ ב'צ'רלי והשוקולדה'. זה חיבור טוטאלי בין דמות לשחקן. זו הברקת ליהוק, או מזל או לא יודע מה בדיוק. ודבל'ה הוא דמות ענקית כזאת. שולם הוא איש אפור, מעפן מרחוב צדדי בירושלים. באמת חיים משעממים ואומללים. אין בו כלום. ודבל'ה ממלא את הדמות עד אפס מקום. אתה לא מבין מה קורה לדבל'ה בשתי דקות שהוא הופך מגליקמן לשולם. זה קרה בבית שלי. היה יום צילומים בירושלים ותרמתי את החדר שלי לאיפור של דבל'ה. ואז נכנס לחדר שחקן מבוגר, מין בראבא כזה עם שיערות סתורות, עצבני מקורונה כולו. מין תל אביבי מבוגר כזה בלי סבלנות. ופתאום יצא מהחדר איש ענק. מין דמות ענקית שמילאה כל פינה בבית. הזקן יושב שם, הביגוד יושב שם, הוא מקבל מבטא. היידיש יוצאת איפשהו מבפנים. פתאום אתה קולט שהוא חולש על כל המשפחה ועל כל העלילה, ובא לך להשתחוות. זה כח תסריטאי, וגם של ליהוק וגם של איפור ובעיקר של משחק.

"חוץ מדבל'ה, זו סדרה נעימה ונחמדה. בזה זה מתחיל ובזה זה מסתיים. ראינו כבר קיווע בקולנוע הישראלי. ראינו סיפורים רומנטיים ויחסי משפחה וראינו גם שירה האס. הכל ראינו והכל יפה ונעים וטוב. זה 7-8 כזה. דבל'ה עוד לא ראינו. וזה הדבר. בסופו של דבר אני מדמיין איזה גוי בן 37 שיושב באריזונה וצופה בדבל'ה בנטפליקס, ושולם מהלך עליו קסם. ואז אתה מבין מה זה קולנוע. זה קולנוע. בנאדם מבין מה הגודל של הדמות הזאת. אני יודע להסביר את הדיכוטומיה, איך דבל'ה גליקמן, יליד תל אביב, נכנס לראש של ירושלמי חרדי וזה קסם. האמריקני פשוט מקבל את המוצר המוגמר, והוא רואה את מרלון ברנדו הישראלי".

סיכוי טוב שאותו בחור אמריקני יכעס כשהוא יגלה שהשחקן שמגלם חרדי הוא חילוני במציאות. האמריקנים בימינו מאוד רגישים לניכוס תרבותי.

"רָעִים וְחַטָּאִים! עשה לי טובה. נפלנו בשבי של הפרוגרסיבים, השם ירחם עלינו. זה לא ייגמר. מי הגאון שקם בבוקר ואמר: 'ניכוס. אני הולך על ניכוס'. הם גאונים, עזוב. ראית את הסרט של אורלי וגיא על הקורונה? הם מדברים שם על זה שהדרך היחידה לנצח את המגיפה היא באמצעות יצירת 'עומק חיסוני'. ברגע שאני שומע ביטוי חדש שיושב טוב, אני מתחיל לחשוד. אני הייתי ליד אורי אורבך ז"ל כשהוא הפך לשר הכלום-ואני-לא-יודע-מה. ציפינו בכליון עיניים לראות איזה תיק הוא יקבל בממשלה, ואז אורי מצלצל בסוף הפגישה עם ביבי ואני אומר לו: 'נו? פיתוח אזורי?', והוא אמר לי: 'הרבה יותר גרוע'. ואז הוא נהיה שר הגמלאים והתחיל לצאת בכל מיני מבצעים שהוציאו את שמו ברבים, ורק אני ידעתי שקודם כל היה לו את השם של המבצע, ואחר כך הוא הוא גם חשב מה לעשות איתו. 'שלישי בשלייקס' וכל מיני כאלה. הוא פשוט היה קופירייטר. אז כשאני שומע קופירייטינג טוב אני מתחיל לחשוד. כשבתוך חצי דקה יש שם קליט לתופעה שלוקח בערך שלושה ימים להסביר אותה אתה מבין שאפשר לעזוב. היה למישהו את המילה 'ניכוס' והם מילאו אותה אחר כך בתוכן".

שטיסל, דבל'ה גליקמן. ורד אדיר,
מרלון ברנדו הישראלי. דבל'ה גליקמן בתור שולם שטיסל/ורד אדיר

קובי אריאלי נולד ב-1972 בירושלים. הוא למד בישיבות של הזרם הליטאי והחל את דרכו בעולם התקשורת החרדי, עד שפרץ את הגבול הדמיוני בין שבטי ישראל, ומצא את עצמו עם טור פופולרי בעיתון מעריב, שם עשה לעצמו שם גם בקרב הציבור החילוני. מאז, הרבה בזכות שפה עשירה ומודרנית, נוכחות מרשימה ובעיקר חוש הומור בלתי מתפשר ובלתי מתנצל, אריאלי מצא את עצמו חולש על לא מעט תחומים תחת הטייפ-קאסט של "דוס מחמד". הוא לא נעלב מהסטיגמה, אלא להפך, אימץ אותה.

לפני עשור העיתונאית נרי ליבנה הגדירה אותו בעיתון הארץ כ"קונצרן תקשורת של איש אחד, בעזרת השם כמובן". בדיעבד, זה היה אנדרסטייטמנט. לצד מופע סטנדאפ מצליח שרץ זה עשור, הרצאות ואירועים שהוא מנחה בדרך קבע, אריאלי הגיש פינות פובליציסטיות בערוץ 10 המנוח, היה פאנליסט בתוכניות "גב האומה" של ליאור שליין על שלל גלגוליהן, הנחה את "המהפכנים" בקשת, יצר תוכניות בישול שכנראה לעולם ישודרו בשידורים חוזרים, כתב טור שבועי לאתר mako (גילוי נאות: הייתי העורך שלו, הוא מ-ע-ו-ל-ם לא עמד בדדליין ובכל זאת אהבתי אותו), השתתף בתפקיד אורח ב"נבסו" של רשת, נכנס לפנתיאון ההומור הישראלי בתור ספיידרמענטש בתוכנית "הרצועה" בערוץ ביפ וכמובן, הפך לאישיות רדיופונית מוכרת, בעיקר כבן זוגה של עירית לינור בתכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל. לא פחות מארבעה שרי ביטחון נאלצו לקבל לא מעט מכתבים זועמים שמבקשים להדיח אותו מהתחנה, הוא שרד את כולם.

נראה שאחרי 20 שנה של מעמד איתן בקונצנזוס, משהו בשנים האחרונות, בחסות הרשתות החברתיות והפילוג החברתי שקיים ממילא בחברה שלנו, אריאלי נדחק אל מחוץ למיינסטרים, בטח מבחינה ברנז'אית. מי שפעם הוגדר כ"דוס מחמד" הפך למזוהה כביביסט בתפקוד גבוה.

יכול להיות שאתה מתרגש כל כך מהתגובות שאתה מקבל על "שטיסל" מכיוון שלרגע שוב הביקורות חיוביות והציבור הרחב מחבק אותך. חזרת להיות "קובי החמוד והאהוב".

"אני בנקודת זמן שאני חרד למעמד הזה ולכן אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לשמר אותו. אני לא כשיר לאבד את זה. הסיפור שלי במשך 20 שנה זה להיות 'החמוד האהוב' ואני לא מכיר סיפור אחר. הסיפור למעשה הוא 50 שנה, מאז שנולדתי. אני לא מכיר משהו אחר".

קובי אריאלי , ינואר 2021. ראובן קסטרו
ביביסט בתפקוד גבוה. קובי אריאלי/ראובן קסטרו

מי שעוקב אחריך בטוויטר חווה קובי אחר.

"אני בא באיזה תום שאומר, אני מצפה שהם יתעצבנו מהדעה ועדיין יאהבו את קובי, ולרוב זה קורה. בשבוע שעבר בא איזה סאונדמן באירוע ואמר: 'שמע, אתה נורא אבל אי אפשר לא לאהוב אותך, אז טוב שאתה עם עירית לינור, ככה כועסים עליך ושונאים אותה'.

"מה שעובר על הבחורה הזאת אני לא חושב שיש אח ורע, לא חושב שהיה דבר כזה. אני לא חושב שיש עוד מישהו שמותר לכתוב עליו בכל רחבי השיח הישראלי: 'דודה מכוערת'. דיבורים שלא כותבים כבר מזמן על אף אחד. מותר בארץ לכתוב על עירית הכול. כמובן שיש מי שיגידו שהיא קנתה את זה ביושר".

מבחוץ זה נראה שלעומתך, היא נהנית מהמעמד הזה, או לפחות דואגת לטפח אותו.

"היא כבר שם. היא אימצה את זה. אני לא. כשאני אומר משהו רע ברדיו על המפגינים, מתכווץ לי הלב מזה שאני רב עם אנשים, ממש תוך כדי שאני אומר אותו. אני מלא בכעס ועצבים ונמאס לי להיות כבר נחמד. אני עם שיערות לבנות, סוכרת, בן 50 עוד שנה, כמה אפשר?".

ומצד שני אתה אף פעם לא תפסיק לרצות להיות אהוב. זה מי שאתה. אתה לא יכול להיות עירית לינור.

"האמת שאני קרוע, אבל אני לא אשתחרר מזה".

מדי פעם אני רואה ציוצים שלך בטוויטר ואני מדמיין אותך יושב באיזשהו מקום עם יותר מדי זמן פנוי ואומר: "טוב, בוא נריב עם אנשים".

"כן. זה טוויטר. בעיתון ובפייסבוק אין בעיה, גם אם זה יהיה טקסט קצרצר. הסיפור בטוויטר שונה. זה לא רק מיעוט התווים, זה ה-Establishment. ההעמדה של השיח. הדיבור בטוויטר הוא בין שתי גבעות. אני בגבעה הזאת, ברק רביד בגבעה השניה. אנחנו לא יכולים לדבר גם אם אנחנו רוצים, אנחנו חייבים לצעוק. ותוסיף לזה שזה קצר, אז מה אני יכול כבר להגיד לו? 'מניאק'. אין מקום למסרים מורכבים. ומה הוא יכול להגיד לי? 'שופר של בלפור'.

"בפייסבוק זה שיח של זקנים עבשים, עם טקסטים ארוכים והכל זה אמלוק אחד גדול ואתה עובר לתמונה הבאה, וחוץ מזה לא מתקיים שום שיח. מישהו העיר את עיניי לא מזמן. עמדתי בכניסה לאולפן של 'חדשות 12' והתווכחתי עם מישהו, ובאינסטינקט אמרתי: 'אני לא נכנס לזה עכשיו'. חייכתי. ואז הוא אמר לי: 'אתה התרגלת לא לדבר. אתה יושב עם עירית, מביעים רק צד אחד, מסיימים לשדר והולכים הביתה'. והבנתי שהוא צודק. באמת התרגלתי, אבל אני כן צריך את זה, אני מאוד רוצה לדבר. אני שם לב שלא נשאר לי עם מי. בגלל זה כשפנית אליי והצעת לי להתראיין אתה לא מבין איך קפצתי על זה, כי אתה השמאלני האחרון שמוכן לדבר איתי. לא היו הרבה לפני, בוא נאמר את האמת.

"אין כמעט שום אדם שמשתמש כמוך במילים 'הנאשם מבלפור' כדי לתאר את ראש הממשלה שאני יכול לנהל איתו שיחה ובסופה לא נרצה להרוג אחד את השני. בגלל החבר'ה של המחאה, פתאום אני שם לב לתהום שנמצאת בינינו. אני מאמין באמונה שלמה שמדובר בוויכוח בין שכונות".

עירית לינור בפאנל סופרים בוואלה, ספטמבר 2015. ראובן קסטרו
"אין עוד אף אחד שמותר לקרוא לו 'דודה מכוערת' כמו שעושים לבחורה הזאת". עירית לינור/ראובן קסטרו

אני מכיר את תאוריית השכונות והשבטים שלך כבר שנים, וזה מדהים שהיא הקדימה את שתי הקצוות של הדיון על הפערים בחברה הישראלית. זו מין סקאלה של חמידות. בקצה אחד יש את הנשיא ריבלין שצריך לשמר את מעמדו כחמוד מספר 1 אז הוא טוען שדתיים, חילונים, חרדים וערבים נועדו לחיות ביחד במין אוטופיה היפית. ובקצה השני של הסקאלה נמצא אבישי בן חיים, שמציע גם בדרך חמודה את אותה תיאוריה בעצם רק בלי האוטופיה, אלא רק שסע וקרעים וגזענות עמוקה.

"אני חייב להגיד שאני מאוד מוטרד מהיחס לאבישי. התיאוריה שלו מוצגת מהפה של הבנאדם הכי לפלף בעולם, מדובר במרוקאי שלא הרים קול כבר 50 שנה, זו תופעת טבע. העובדה שהתזה ההגיונית, הנעימה והמעניינת שלו מצליחה לעורר אמוציות כאלה, זה חייב ללמד משהו על השיח".

מה זה מלמד?

"פשוט מאוד, אנשים לא אוהבים את החלוקה לתבניות כשהיא לא מתאימה למה שהם רוצים לחשוב על עצמם. 95% מהמתנגדים לתיאוריית אבישי בזעם מטורף זה 'דורון צברים'. מרוקאים שרוצים להיות עכשיו מתנגדים לפיטום אווזים ולתמוך בהפלות בתל אביב, ובא אליהם אבישי ואומר להם לא לבלבל את המוח, כי הם 'צברי'. זה לא יפה להגיד את זה, ואי אפשר כמעט להגיד את זה".

אבל אני יכול לזרוק לך עכשיו דוגמאות של אנשים שלא מייצגים את התבניות האלה. עירית לינור עצמה קפצה לה בין תבניות, וזה לגמרי בסדר, אנשים לא נולדים לתוך תודעה פוליטית בגלל ארץ המוצא של סבתא שלהם.

"אוקיי, רבאק, יש יוצאים מן הכלל, תירגעו. אבישי מדבר על חלוקה מאוד גדולה של שבטים כמוני, אבל מנקז את זה לכך שבסוף זו חלוקה של דמוקרטים ורפובליקנים, של אדום וכחול, פילים וחמורים. די, אפשר לקבל את זה. אנחנו בחלוקה גושית די מסודרת מיום הקמת המדינה. אבישי כן עושה שתי טעויות גדולות. הראשונה היא שהוא מדבר באקדמית וזה מעצבן. המשפט 'ההגמוניה שלא מודעת להגמוניותה' הוא משפט מעצבן גם אם הוא נכון. דבר עברית, מה אתה מבלבל לאנשים את המוח? והבעיה השניה היא שהוא נותן לממד המזרחי דגש גדול מדי, אבל אפשר להתווכח על זה".

זה כי בתפיסה שלך החלוקה היא דתית ולא עדתית.

"החלוקה המדויקת בעיניי היא איך אתה מגדיר את עצמך - 'יותר יהודי' או 'יותר ישראלי'. המילים המפורשות הם בעצם דתי וחילוני. זה הסיפור של ישראל עכשיו. זה לא אם סבתא שלך באה ממרקש או מוילנה, זה לא הסיפור כי בסופו של דבר זה באמת ייטשטש, אנשים מתחתנים אחד עם השני והילד יוצא חצי-חצי. זה עניין של זמן. אני יודע שבעוד 40 שנה התיאוריה הזאת לא תהיה רלוונטית, אבל 40 שנה פרנסה זה כלום בעיניכם?".

אבישי בן חיים, ברוך קרא, "ישראל השניה", ערוץ 13. חדשות 13, צילום מסך
"מרוקאי שלא הרים קול כבר 50 שנה, זו תופעת טבע". אבישי בן חיים/צילום מסך, חדשות 13

הבעיה בתיאוריות של שניכם שהן לא מצליחות להסביר את החלוקה העכשווית של "כן ביבי" או "לא ביבי" שהיא זאת שמביאה אותנו פעם רביעית לקלפי בעצם.

"אני מכיר בזה שמבחינת חלקים גדולים באוכלוסייה יש דיבור כזה. אני מכיר בפחד מפני אדם שמנהל בנק יותר מדי שנים, ואז יום אחד הוא ייקח כסף ויקנה לבן שלו בית. אני מכיר בשיכרון הכוח. ואני מכיר בזה שיש לו אישה בעייתית, ויש לו ילד רע. פשוט רע, שכל היום מקלל. אני לא יכול להתווכח עם קללות, אני לא אוהב את הסגנון. אני יכול להבין את השנאה כלפיו".

לא שונאים אותו אבל רק בגלל זה, באותה מידה אני יכול להגיד שיש לו עוד בן מקסים.

"מי, אבנר? הוא מתוק. יכול להיות שגם יאיר ילד טוב, אני לא מכיר אותו, לא פגשתי אותו בחיי. אני ביביסט מאוד חלש. את הגברת אני כן מכיר אבל היא כועסת עליי ולא מדברת איתי כבר 7 שנים בערך. עצבנתי אותה פעם כשאמרתי משהו בטלוויזיה. אז מה? אני לא עובד אצלה. אני לא משרת את משפחת נתניהו וביבי לא מעניין אותי. דיברתי איתו אולי שלוש פעמים. פעם כתבתי לו בדיחות שהוא התארח אצל ליאור שליין, פעם עשיתי איתו איזה שבת בצפת ופעם הביאו אותי אליו ללשכה בירושלים ועשיתי הופעת סטנד אפ והיה כיף. עליתי על הבמה עם בקבוק מים ריק ואמרתי לשרה: 'הבאתי לך שיהיה לך לאוסף, יש לי עוד מלא בבגאז'. לא יודע אם היום הייתי אומר את זה, כי הקָרְבְּנוּת הגיעה לשיאה שם".

יאיר נתניהו בריאיון לתקשורת אמריקנית - 11 יוני 2019. צילום מסך, צילום מסך
"ילד רע, פשוט רע, שכל היום מקלל". יאיר נתניהו/צילום מסך, צילום מסך

חוש ההומור של אריאלי תמיד מופעל. לא בטוח שהוא בכלל יכול לכבות אותו, גם אם ירצה. מדובר באַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ. זה הופך כל שיחה איתנו למהנה, גם כשהנושא על השולחן טעון, ומאידך, גורם לו לצבור לא מעט גלי שנאה, כשהוא בוחר להתבדח על דברים ש"אסור" לצחוק עליהם. כך למשל כשצייץ: "כל כך הרבה דורות ודווקא הדור שלנו זכה ביאיר גולן". בדיחה, אבל כזאת שלא כולם צחקו ממנה בטוויטר. בעיקר לא סגן הרמטכ"ל לשעבר שפנה לשר הביטחון וקרא לפיטוריו של אריאלי.

אתה לא חושב לפעמים שזה לא שווה את זה, שעדיף לשמור את הבדיחה לעצמך ולא להיכנס לסערת רשת שברור לך שהולכת להגיע דקה אחרי שתצייץ?

"אני מגיב נורא לתוקפנות רשת. פשוט נורא. אני הכי נעלב שאומרים לי 'שופר'. השימוש במילה הזאת פוגע בי ממש. אני מסיר עוקב. למה? כי 'שופר' זה אומר שאין לך מחשבות משלך, אתה אומר מה שאמרו לך להגיד. ואז, אחרי שתי דקות, אני מבין שבסגנון הזה אני מדבר על הצד השני".

מקבל את הטענה שהשימוש בכינוי "שופר של בלפור" הפך לשגור מדי. במצב הנוכחי כמעט כל מי שלא מבקר את נתניהו מקבל את הכינוי "שופר".

"אני פשוט שואל איך יכול להיות ששונאים אותו כל כך? לא מדובר באיזה דיקטטור. איך שלא נסתכל על זה מדובר על בחור חיובי, מאוד אינטליגנטי, שההישגים שלו הם די בסדר. ובצד השלילי, אתה יודע, משהו מנותק, לא תקשורתי, מתנשא, אמריקני, לא מפה. אישה בעייתית שאי אפשר להתעלם מההתנהלות שלה. ביבי שחצן ותקוע אלף שנה במקום. אבל כל מה שאמרתי עכשיו לא מייצר דם בעיניים. אתה בא לבלפור ורואה אנשים עם דם בעיניים, אתה לא מבין מה הולך שם. או אנשים כמוך שמכנים אותו 'הנאשם מבלפור' בתקשורת".

זו לא שנאה. הוא באמת נאשם בפלילים והוא באמת מבלפור.

"אבל אני קולט אצלך שאתה ממש מת שהוא יילך לכל הרוחות. אתה לא לבד. ראיתי בבלפור איזה סטנדאפיסט שכתב ב'גב האומה', ויש לי ציפיות מכותבים קומיים. אתה לא מבין עם איזה דם בעיניים הוא מפגין שם. זה בנאדם שחייו טובים. היפסטר תל אביבי. לא היה לו יום בלי עבודה. זה לא יכול להיות. ביבי לא כל כך רשע. זה לא שהייתה מלחמה ובאו משפחות שכולות להפגין. אין איזו קריסה כלכלית. לא יכול להיות שהשנאה כל כך גדולה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון ויו"ר הכנסת יולי אדשלשטיין בערב גיבוש במעון ראש הממשלה. עמוד הפייסבוק של קובי אריאלי, אתר רשמי
"אני לא משרת את משפחת נתניהו וביבי לא מעניין אותי". קובי אריאלי במופע סטנדאפ בבית ראש הממשלה, 2015/אתר רשמי, עמוד הפייסבוק של קובי אריאלי

יש ניהול כושל של משבר הקורונה במשך שנה. יש מאות אלפי מובטלים. אנשים סובלים והם רואים בו אחראי.

"אפשר לבחון את זה, אבל זה התחיל לפני זה. יש שם חבורת אמיר השכלים. אנשים של 'אנחנו הבאנו, אנחנו בנינו'. ויש חבורות תל אביבים שפשוט זקוקים להפגנות. מין רומנטיקה של מחאה שגם מעצבנת אותי. איך שני מיליון אנשים מרגישים רע גם כשאין לזה באמת סיבה. מין 'אוי ויי' אשכנזי עמוק כזה שקמים בבוקר למציאות של 'מה יהיה?'. זה הכל הרבה לפני הקורונה. זה שנות דור. לפחות מאז המחאה של 2011.

"איך זה יכול להיות? הרי בשנתיים האחרונות היו הכי מעט נופלים, גם בצבא וגם בחברה האזרחית. הביטחון האישי נוסק לגבהים. אין לנו באמת אויבים, העסק סגור ודי מוגן. והכלכלה? לא אושר גדול כי באמת אי אפשר לקנות דירה אבל זה לא עומד להשתנות וגם אף אחד לא יכול להבטיח שזה ישתנה. איכשהו שורדים גם אם יש כיוונים לשיפור. מערכת הבריאות שלנו היא משהו שאני מאמין בו מאוד. אם אמא שלנו מקבלת התקף לב, היא תקבל טיפול באיכילוב, ואם יש לנו כמה שקלים אז אפשר לעשות גם פרטי. חינוך אפשר לקטר עד הבוקר אבל המערכות עובדות, ילדינו מוציאים בגרות 5 יחידות והולכים להייטק. אני מדבר על הקוטרים שמפגינים, לא על איזה אומלל בדימונה. בתוך המצב הזה, שהוא רגיל לחלוטין, אנשים רציניים לגמרי מדברים בטון כאוטי. ואני לא מבין את זה.

"יש כאן בכי אמיתי של 'ארצי שינתה את פניה'. הגענו לנקודה הזאת שזה לא רק ניצחון בקלפי של 'האחרים'. אני לא רוצה להשתמש בביטוי 'ישראל השניה' של אבישי אז אני אקרא לזה: 'אלה שלא בנו את המדינה'. מהגרים, דתיים, חלק מהמזרחים".

בוא, בסוף בקלפי מנצח מיליונר אשכנזי מקיסריה.

"באופן מסורתי מנהיג הימין הדתי הוא שמאלני חילוני. מנהיג המזרחיים הוא אשכנזי. מנהיג הדתיים הוא חילוני. מה זה חילוני? ביבי הוא הדבר הכי חילוני בכנסת. הוא יותר חילוני מעופר כסיף. הוא אוכל שפנים חיים עם הפרווה, באמת, ומישהו אחר משלם על זה.

"מה שקרה זה שמאז שהבוס חזר לשלטון לפני 12, הוא התחיל לייצר אווירה שהוא לא מתכוון ללכת. ואז ב-2011 עם המחאה החברתית התחילה פסיכוזת ביבי משוגעת, שבה השמאל החליט שהוא לא הולך לוותר על זה, בשיניים ובציפורניים, כמו שהיה בוושינגטון לפני שבוע. 'אנחנו הולכים להשתולל, כמו שמאלנים כמובן, בכתיבת שירים, לא עם כסאח'. הטריק שנבחר היה לעשות דמוניזציה של ביבי. השמאלנים האמינו שהם יכולים לערבב את היוהרה הזאת, ואיכשהו לקחת את השלטון. אני לא אומר שישבו בחדר סגור יאיר לפיד, דרוקר ונוני מוזס ותכננו את זה, אבל עכשיו שאני אומר את זה, זה נשמע מאוד הגיוני".

בגדול אתה מתאר את הקמת "יש עתיד". אין פגם בלהקים מפלגה כדי לנסות להחליף שלטון בצורה דמוקרטית.

"בשולחנות האלה של הקמת 'יש עתיד' אני הייתי, זה באמת היה מאוד דומה לזה. אבל עכשיו אנחנו נמצאים בסוף התהליך הזה. בשנת 2021, אישה תמימה עם סדר יום רגיל, שגרה ברחוב כורש בתל אביב ולא חסר לה כלום, ונעים לה, קמה בבוקר עם תחושה חמוצה ונוראה של אסון באוויר. היא נכנסת לאוטו, נוסעת לירושלים עם חולצה שחורה וזועקת במלוא גרונה 'הון, שלטון, עולם תחתון'. הציר הזה הוא משהו שאני לא יכול לראות אותו. אני רואה פה שקר, וגוזמה, ומניפולציה, ובלאגן שלא מגיע לנו בכלל. היינו יכולים לנהל עכשיו את ישראל בצורה רוגעת לחלוטין אם השמאל היה מוותר על הג'יהאד המטורף וחסר הפרופורציות האלה, ואם הימין לא היה עונה לו. מבחינתי השמאל תוקף והימין מגיב, אין כאן באמת שני צדדים. בוא נקח אותי כימין, אני לא מבין מה נפל עליי".

שרה נתניהו חתימת הסכם נורמליזציה שלום בחריין איחוד האמירויות. splash
ניתקה את הקשר לפני שבע שנים בגלל בדיחה לא מוצלחת. שרה נתניהו/splash

אבל זה כבר מזמן לא רק השמאל שנגד ביבי. זה בוגי, זה ליברמן, זה בנט, זה סער.

"סער זו שאלה מאוד מעניינת. סער זה ימין בגלל שהוא שונא ערבים והוא 'אַף שַׁעַל'. אבל מה זה נקרא ימין? בחלוקה החדשה של ישראלים/יהודים, תל אביב/ירושלים, ישראל הראשונה/שניה, אני לא יודע איפה לשים את סער. הוא בחור מאוד חילוני, מאוד תל אביבי עירוני, אני לא יודע איפה לשים אותו, מצטער".

די נו קובי, גדעון סער זה לא ימין?

"אני לא יודע, אני אומר כחבר שלו. הוא אמנם שומר שבת, אבל לא יודע איפה לשים אותו".

הבנאדם רצה לסגור את המרכולים בשבת בתל אביב, זה די מובהק באיזה צד הוא של כל חלוקה לתבניות. הוא פשוט אנטי-ביבי, כנראה מאותן סיבות שאתה טוען שאתה לא מבין. כנ"ל בנט.

"בנט הוא ימין מובהק. הפוך. הוא המועמד הראשון של ישראל השניה. בחור דתי מהסניף בחיפה. פשוט ביבי עשה לו עוול נורא. אני מצדיע לו. אני עם בנט, לגמרי. העוול שביבי עשה בלהשאיר את ימינה בחוץ בגלל סכסוך משפחתי זו ההאשמה היחידה שאני מוכן להדביק עליו שיש בו מן האלמנט של תחושת בעלבתיות קצת מופרזת. אני לא סולח לביבי על זה".

אתה אולי לא תסלח לו, בנט סולח לו כל פעם מחדש.

"כן. בנט תלמיד שלו, מעריץ שלו ובן אמיתי של המחנה. הוא שונא אותו אישית, אבל לא מעבר. אני חושב שבנט צריך להיות בממשלה. אין באמת ביבי אישי, אני נשבע לך, מדובר בסמל. האיש הגבוה הזה עם התספורת הכחולה שעומד בראש הימין, זה הכל".

אתה לא יכול להגיד שזה לא אישי כשהסיבה היחידה שבנט לא בממשלה היא עניין אישי ולא ענייני ובטח שלא אידיאולוגי.

"זה לא ביבי, תאמין לי, זאת היא. זה לגמרי היא".

הצהרה של גדעון סער, 8 בדצמבר 2020. ללא, אתר רשמי
"ימין? לא בטוח שהוא סגור על המחנה". גדעון סער/אתר רשמי, ללא

אז אני אעזור לך להבין את הדברים שאתה אומר שאתה לא מבין. חלק מהחרדה שיש לאנשים מהמשך שלטונו של נתניהו הוא שיש אישה, עבריינית פלילית שניצלה כספי מדינה, שבין אם זה נכון או לא נכון נתפסת בחלקים נרחבים בציבור כלא יציבה - ועל פיה ראש הממשלה מקבל החלטות פוליטיות כמו לא להכניס את "ימינה" לממשלה.

"עובדתית, אני מודה, זאת בעיה. אבל תראה, כמו שאני אומר על בן כספית, הוא 25 שנה עובד על פרויקט ביבי, ובסוף יש לו שורה אחת: 'אשתו משוגעת'. אנחנו לא יכולים להושיב על זה את הכל, אני מצטער. היו בהיסטוריה כאלה דברים. יש לי בעיה כפולה, קודם כל עם זה שהיא בעייתית ועם זה שהוא נתון להשפעתה שעות רבות ביום. אבל אני מוכן להישבע, לשים את עין שמאל שלי, היותר טובה, שאין שום ישראלי שמסתכן בגלל ששרה היא מי שהיא. אין איזושהי בעיה תקציבית או מהותית בגללה. יש הרבה בעיות התנהלות שקשורות אליה. אז מה נעשה? נהרוג אותה? אי אפשר. צריך לבחון הישגים, איפה אנחנו נמצאים.

"ובכלל, ביבי פשוט לא כל כך חשוב כדי להיות מושא שנאתם של שני מיליון איש. מי הוא? מה הוא? התחרפנתם. באמת. כולו ביבי. זה לא באמת סטאלין ולא לנין. הוא סמל, הוא לא בנאדם בכלל, הוא כלום, הוא נקלע לסיטואציה. זה האיש עם המבטא הטוב באנגלית שנמצא שם וכולם יורים בו חיצים וככל שיורים בו יותר חיצים האוהבים שלו כך יותר מקיפים אותו. כך תסתכל על זה, זה יגרום לך להירגע מאוד ואז תשכח גם משרה. כי לסמל אין אישה ובני משפחה".

אבל זה לא רק היא. אנשים לא רוצים מנהיג נגוע בשחיתות. לא משנה אם זה ראש ממשלה או "סמל" כמו שאתה אומר. אתה רוצה שאספר לך סיפורים אישיים שלי בוואלה מתיק 4000?

"אני מאמין לך לכל מילה, ויש לי הרבה סיפורים כאלה. אני חושב שמה שעומד עכשיו על השולחן זה האם נתניהו מושחת ברמה שצריכה להוציא ישראלים מהבית. לדעתי זה לא הסיפור".

62 מנדטים שהצביעו "רק לא ביבי" חשבו שזה בדיוק הסיפור, בטח אם זה משפיע על קבלת ההחלטות שלו.

"איזה משפיע? הוא נאשם נואש. הוא עומד למשפט כאחרון העבריינים, הוא לא משפיע על שום דבר, צריך לסמוך על זה. ואם אתה שואל אותי, הוא יורשע".

או שהוא ימצא דרך להתחמק ממשפט, שזה חשש אמיתי.

"הדרך היחידה שהוא לא יעמוד למשפט זה אם האויבים שלו יכרתו איתו ברית ויתנו לו חסינות. זה דבר מטורף לחלוטין, על זה אפילו אני אצא להפגין. זה לא נורמלי.

"הדבר היה צריך להיבלם יום לפני הגשת כתבי האישום. התיקים שנויים במחלוקת, העבירות לא ברורות. צריך להקל במקרים של פוליטיקאי עבריין, ולא להפך, מתוך הגנה על הדמוקרטיה, לא הפוך. כדי שמערכת המשפט לא תהיה כלי שרת בידי אינטרסים פוליטיים ולא להפך, זו תפיסתי.

"אני לא חושב שמנדלבליט נפגש באותו הלילה עם רביב דרוקר ונוני מוזס וסגרו דברים ועישנו ג'וינט. לא זה הסיפור. יש כאן אינטרסים פוליטיים מאוד ברורים של מחנה אחד, שנפגשו עם עודף המוטיבציה המובנה בפרקליטות ועם התקשורת המטונפת שלנו שהיא תל אביבית מכף רגל ועד ראשה".

קובי אריאלי , ינואר 2021. ראובן קסטרו
"אם ביבי יתחמק ממשפט, אני אצא להפגין". קובי אריאלי/ראובן קסטרו

חיכיתי לטענת "התקשורת שמאלנית".

"התקשורת לא שמאלנית, היא תל אביבית. היא תקעה גם את אולמרט בזמנו, כשהוא היה ב'קדימה'. אני לא אוהב את התקשורת שלנו. היא בעייתית. היא אמנון אברמוביץ'. כל אלה יצרו תמונה שלא נוחה לי, הישראלים רבים כמו חיות עכשיו, וזה ריב מיותר לגמרי".

זה בדיוק העניין. אתה ואני, שאנחנו לא מאותו שבט, אתה מישראל השלישית ואני מהשישית, יכולים לשבת יחד עם רביב דרוקר ועם נפתלי בנט ולשתות יחד ולדבר ולהתווכח ולהישאר חברים והכל יהיה סבבה. מי שיוצר את הפילוג ואת השנאה ברמה הנוכחית זה ביבי עצמו ולא הוויכוח האידיאולוגי בין ימין לשמאל.

"הטענה הזאת שהיא טענה מובילה, היא טענה על סגנון, לא על מהות בסופו של דבר. המהות שלו כ'מסית' ו'משסה' וכל המילים האלה אני בכלל לא מקבל. יש איזו דוגמה וחצי לעניין הזה. יש פה איזה נטייה לבלבל בין זה שהוא מפיק הנאה ומפיק תועלת מזה שישראלים רבים אחד מהשני".

הוא לא?

"מפיק הרבה תועלת! תקשיב, הוא יושב על כסאו בגלל המתקפות נגדו. ברור לגמרי. הוא יושב וצוחק. לא בטוח שהוא מודע לזה אפילו. הוא כל כך מניפולטור ופוליטיקאי שאולי הוא חי את זה בתת הכרה".

אתה רואה סרטונים שהוא מפיץ ברשתות החברתיות, אם זה "הערבים נעים בכמויות" או סתם קורא לערוץ טלוויזיה ישראלי "אל ג'זירה". זה לא מלבה שנאה?

"תראה, אם אני הייתי מדברר אותו, אז חצי שנה אין שום תגובה. רק 'חג שמח', 'שנה טובה' וזהו. יש לנו דגם מזעזע ממדינה אחרת איך זה עובד כשלמנהיג יש טוויטר קל מדי. טראמפ איבד אותי השבוע, הייתי עם דונלד בן פרד 4 שנים והוא איבד אותי בשעה. קחו אותו, תאשפזו אותו עכשיו, אני לא רוצה יותר לראות את הפרצוף הזה. ביבי נופל בזה לא אישית. זה הצוות, הילד, והחברים שלו. הוא יכול היה לוותר חצי שנה על תגובות אתה לא יודע מה זה היה עושה. נפלאות".

המהומות בוושינגטון | תומך נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ לאחר פריצתו למבנה גבעת הקפיטול 6 בינואר 2021. GettyImages
"דוגמא מזעזעת ממדינה אחרת למה שקורה כשלמנהיג יש טוויטר קל מדי". ההסתערות על גבעת הקפיטול/GettyImages

בפועל עולה ראש ממשלה בפייסבוק ובטוויטר ואומר לאזרחי המדינה לא לצפות בערוץ 12 בגלל שהם הפיקו איזו סדרה עם HBO, כשברור שכל מה שהוא רוצה זה לסתום את הפה לכמה עיתונאים שלא באים לו טוב. אתה מדמיין עוד מדינה שזה יכול לקרות בה?

"אתה גם לא מדמיין מדינה בעולם שיש בשידור חי התפרצות זעם של אשתו שהיא בוכה. יש דברים קיצוניים לשני הצדדים. הוא מרגיש נרדף. תחושת הנרדפות של ביבי נמשכת 25 שנה, היא יומיומית, היא 24/7. הקָרְבְּנוּת ברמות אשכנזיות שאתה לא מבין בכלל. הוא קם קורבן והולך לישון קורבן. כל הפוזה שלו מכף רגל ועד ראש זה 'תראו מה זה, תראו מה אני עושה להם ותראו איך הם מדברים עליי'. זו חווית חיים. כשהוא מנסה לשכוח מזה לשתי דקות הגברת מזכירה לו את זה, ובצעקות. אם שניהם איכשהו מצליחים לרגע לשכוח מזה, אז הילד יושב ומצייץ על זה. זו החוויה שלנו, ואת זה אני לא יכול לפתור. אנחנו יכולים לנסוק שנינו למעלה ולהסתכל על זה ממבט על ולדעתי אתה ואני מגיעים ל-80% הסכמות".

נסכים גם בסוגיית "הנאשם מבלפור"?

"למה שאחד כמוני לא יגיע לתובנה הפשוטה הזאת שכן ביבי לא ביבי, אם עצם הנוכחות שלו גורמת כאן למדונים אז שיילך לכל הרוחות. זה ברור לי. ברור שככה גם אני מרגיש. כל מה שאני רוצה זה שהוא יתעייף קצת. יקבל איזה ציסטה ברגל שלא באמת מסוכנת אבל דורשת ממנו טיפול. יש דברים כאלה. באיזושהי דרך שלא תהיה כניעה לאיזו מאפיה של אלדד יניב, אבל שהוא ייצא מהחיים הפוליטיים".

או שנאחל לו בריאות איתנה ושהוא יוחלף בבחירות דמוקרטיות, למשל על ידי מועמד מהימין כמו סער.

"אני אומר לך שבאופן רשמי אני עם בנט, לא צחוק, אמיתי. משהו בסער, בהתבטאויות שלו, ובהצהרה 'אני לא אשב עם ביבי', אומר שגדעון לא לגמרי סגור על המחנה".

בסדר, אז הצהיר. יש אחד שגילח את השפם שלו כדי להבטיח שלא יישב עם ביבי.

"מה שקורה בשמאל זאת בכלל בדיחה. ההרפתקאה עם גנץ זה משהו שיתאמצו לשכוח עוד שנים. איזו פאדיחה. זה לא יאמן. יש פה מאפיין שמאוד מעניין מבחינת האנרגיה שלו. הימין הוא רוב שמדבר בטון של מיעוט. הוא לא מצליח לסגל לעצמו טון של רוב, ולא ג'נטלמניות של רוב ולא אדיבות של רוב ולא כלום. והשמאל הוא מיעוט שמדבר בטון של רוב, שהוא לא מצליח להשתחרר מזה שהוא כבר לא בעל הבית. זה אנומלי וזה יוצר מהומה. הכל ייפתר בסוף, זה בטוח, אבל שנינו עם סוכרת, אז השאלה אם נראה את הסוף הזה".

קובי אריאלי , ינואר 2021. ראובן קסטרו
"הכל ייפתר בסוף, השאלה אם נראה את הסוף הזה". קובי אריאלי/ראובן קסטרו

דווקא בצל ההצלחה הגדולה של "שטיסל", מעניין לדבר עם קובי אריאלי על הפער בין החברה החילונית לחרדית שנפער מחדש בצל משבר הקורונה. אנשים רואים את העסק שלהם נסגר, את הילדים שלהם בוהים בתקרה והולכים לאיבוד בזום, ומצד שני רואים את החתונות ההמוניות במגזר החדרי ואת הילדים שהולכים לתלמודי תורה תוך כדי התעלמות מהחוק.

"אני לגמרי איתך. אין לי מה לענות על זה", מגיב אריאלי בכנות צנועה, "תשמע. על הרב קנייבסקי ותלמודי התורה והאדמו"רים והטישים וכל זה… באמת שאין לי מה לענות חוץ מלהשפיל את הראש בבושה ולהעביר נושא. אין לי שום תשובה לזה. למה המשטרה לא באה? זה עניין פוליטי, וזה ביבי. אני לא מבין מה השאלה בכלל. אם באמת הייתה תפיסה של מחנה שיש בין מרכיביו זהות אידיאולוגית והייתה שותפות אמיתית, אז ביבי לא היה מתייחס לחרדים כמו, סלח לי, דוגמה קצת קיצונית, אבל כמו לבדואים בפזורה. בוא לא נתעסק איתם, עזוב. יש להם חוקים משלהם, בוא לא ניכנס לזה. ביבי היה צריך להודיע בשבוע הראשון שמוסד שיפתח את שעריו לא יזכה למימון בשנה הבאה בצו חירום. היום אתה מקבל צווי חירום בקצב אש. הוא לא עשה את זה, במקום זה הוא ניסה לדבר יפה עם ליצמן ודרעי וזה לא החזיק חצי דקה. זאת השאלה הפוליטית".

התהפכו היוצרות, ועכשיו אני צריך להגיד שזה לא רק ביבי אשם. גם למנהיגים החרדים יש פה אחריות.

"זה אנרכיזם חרדי בסיסי שמלווה אותנו 70 שנה ואפשר לדבר עליו. ברמה האידיאולוגית אין שום צידוק בעולם. מכאן אפשר לעבור לרשימת לימודי הזכות של הסנגור, וזה שבמצב הנוכחי אי אפשר לקיים חוקי קורונה במתכונת הנוכחית שאומרת 'עוצרים שרשראות הדבקה באמצעות בידוד החולה מהעולם' לתקופה כזאת או כזאת. אי אפשר להכיל את זה על בני ברק, נו. זה 15 אנשים בבית אחד, טירוף מוחלט".

כל הבעיות האלה אובייקטיביות, אבל הן פתירות, פשוט לא נראה שנעשה שיח לא מצד הממשלה ולא מצד הההנגה החרדית למצוא פיתרון שיאפשר לנהל שגרת קורונה גם בשכונות חרדיות.

"הסיפור הזה של האידיאולוגיה הוא מאוד מאפיין דווקא את הצד החסידי. משהו בראש של האדמו"רים החסידיים. בחודשיים הראשונים שהם ראו את הנערים בבית מחפשים בטלפון דברים שאסור, פתאום משהו נכנסה להם חרדה איומה בראש שתוך שנה כל אלה לא נעשים חילונים אלא מתנצרים. הסיפור הוא שמדובר בחברה שההשקעה שלה בשימור היא 90% מהאנרגיה. שימור שימור שימור. זה מה שחרדים עושים. שלא יפלו. ופתאום הקורונה הזאת דפקה הכל ופתאום הייתה חרדה קיומית, בעיקר אצל החסידים אבל ככל שהתקדם הזמן גם אצל הליטאים זיהו סכנה, והתחילו דיווחים אז הופה, יש סוגיה אידיאולוגית, חינוכית. באותו זמן במקומות אחרים בישראל פרחו כפטריות אחרי הגשם כל היורם לסים ומכחישי קורונה ו'הכל פוליטי' וכל מוצאי שבת הפגנה בבלפור של 15 אלף איש. כאן נכנסתי לקונפליקט כימני. מבחינה פוליטית צריך לומר שהיו בבלפור כמה שפחות אנשים, מבחינת קורונה אתה צריך להגיד שהיו שם כמה שיותר. אז נתקפתי בעניין מספרי אז אני סוגר על 15 אלף. אני גר שם. האמת שהיו שם הפגנות שהיו גם הרבה יותר מ-30 אלף, תאמין לי".

קובי אריאלי , ינואר 2021. ראובן קסטרו
"פוליטיקה? אולי יושב ראש הכנסת". קובי אריאלי/ראובן קסטרו

איך אתה חושב שתיראה סוף הקריירה של נתניהו? נראה גייסות של ביביסטים עולים על בית המשפט העליון כמו שראינו את תומכי טראמפ כובשים את גבעת הקפיטול?

"מה פתאום. אין גייסות, אין חיילים. כאלה דברים קורים מאהבה, לא משנאה. אין אהבה לביבי. יש רק הגנה עליו, עלבון, קיפוח, פחד מהצד השני. עזוב. אני לא אחראי על חולירות שמרימים יד או אקדח, אני לא לוקח אחריות. משוגעים יש. אבל זה לא אמור להיות. להרשיע את ביבי זה חלק מחוקי המשחק. שיילך לכלא, שיהיה בריא. אני אכתוב טור פרידה ממנו. אני חושב שזה שיתוף פעולה של המערכות עם אינטרסים פוליטיים אבל אנחנו מדינת חוק, ומה שבית משפט קובע אנחנו מכבדים. חוצמזה, שמע, אנחנו מדברים על אירוע שיקרה עוד 15-16 שנה, מתן גזר הדין. עד אז יימאס ממנו עד כאן. שיירחם עלינו ולא ימשוך את המשפט הזה הרבה שנים. אנא, אנא, אנא".

אתה תידרדר בסוף לפוליטיקה?

"אני מפחד להגיד 'לא' כי אז יצטטו לי את זה כשאני כן אהיה באיזו מפלגה. אני לא יכול להגיד שזה לא מעניין, יש קונסטלציות. אבל אם כבר פוליטיקאי, אז לַהֲגָן, לא תפקיד ביצועי, אולי יושב ראש הכנסת, כי יש לי פנטזיות על הנאום בהר הרצל".

הבאת לעונה השניה של "שטיסל" את הסיפור היפה ששולם רואה בפנקס של השדכנית שהיא כתבה עליו שתי מילים: "אוכל ומעשן". איך היית מסכם את קובי אריאלי בשתי מילים?

"אוכל ומדבר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    13
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully