בשיחה עם רפי רשף, דוד ביטן מגיש פיץ' ביזארי לרימייק של "איך פגשתי את אמא", וחושף בלי להתכוון עד כמה השחיתות הישראלית מושרשת עמוק
למרות שלל סימני שאלה אתיים ומוסריים ואף שברור כי זה לא הולך להיגמר טוב, התקשורת הישראלית ממריצה את הציבור לנסוע לדובאי וליהנות מכל רגע. זה נגמר, בין השאר, בפינוי למלונית ובסגר שלישי
טקס המשואות הופך לפולחן אישיות של ראש הממשלה נתניהו, שבורח מכבוד ומן המצלמות, אבל אלה מתעקשות לרדוף אחריו
התרבות הישראלית נשארת סגורה רוב השנה - בתחילה באופן רשמי, לאחר מכן דה-פאקטו. האיתותים הסותרים של הממשלה והפאניקה שמייצרת התקשורת לגבי אפשרות של סגרים נוספים תורמת לרתיעה שקיימת בקהל מלכתחילה, והציבור מדיר את רגליו מהאולמות
הפוליטיזציה המטורפת של גלי צה"ל כמעט מסתיימת בקריסת התחנה, שניצלת ברגע האחרון. הפי אנד? אולי רק עד השנה הבאה
הפקת "האח הגדול" ברשת 13 מלהקת את אלימלך קשתי, אף שהיה מידע על עברו המפוקפק, והוא מודח רק בעקבות לחצים כלכליים מצד המפרסמים
קורין גדעון מנצלת את "היום המאושר בחייה" כדי להתנגח באיכילוב בפוסט שהיא בעצמה הודתה לאחר מכן כי היה מעט סר טעם. לפחות החלון קיבל סוף כל סוף את הכבוד התרבותי שמגיע לו
ערוץ 20 מפרסם סרטון הודיה לראש הממשלה היוצא. הקהל מסרב לשתף פעולה ולא יוצא למרפסות כדי למחוא כפיים
ירון אברהם נחפז לפרסם כי מירב מיכאלי נסעה לארצות הברית ל"נסיעה פרטית ושערורייתית". רגע לאחר שהבלון התנפח, התבררו הנסיבות האמיתיות של המסע, ולכתב הנלהב נותר רק להתנצל
נדיר שחברת כנסת מהספסלים האחוריים של האופוזיציה מצליחה ליישר קו עם דונלד טראמפ, אבל גלית דיסטל אטבריאן רושמת את ההישג הזה, וטוויטר מסמנת כ"תוכן שעבר מניפולציה" את הציוץ שלה על כך שביידן נרדם לכאורה במהלך הפגישה עם בנט
קמיל פוקס יותר מרומז לכך שיש הכרעה ברורה ודרמטית בסיבוב הרביעי של הבחירות. חדשות 13 עוזרים לו להדהד את מה שמתגלה כבלוף, ומכתים את השם הטוב שהסוקר בנה לעצמו בעמל ובצדק. חבל
תחקיר של כאן 11 חושף חשדות לפיהן דניס ומישל, כוכבי רשת וכוכבי "הצינור", ניצלו את פרסומם כדי להוליך שולל ולעקוץ מאות קורבנות תמימים. הניסיון שלהם ללמד סנגוריה על עצמם אצל חברם משכבר הימים גיא לרר רק מעצים את המבוכה
תחקיר של "הארץ" חושף עדויות על מסורת מתמשכת של "התעלמות, השפלות והטרדות מיניות" בכאן. מנגד, תחקיר של "זמן ישראל" חושף עדויות על "השפלות והתעמרויות" מצד מי שהיתה עד לא מזמן עורכת "גלריה", ליסה פרץ
ערוץ 20 רוקד על גופתו הטרייה של חבר הכנסת המנוח סעיד אלחרומי ושמח לאיד על מותו. הוא ממהר להתנצל על כך ולשנות את הניסוח
וקובי פינקלר, אלמוני לקהל הרחב אך כתב צבאי בערוץ 20 ויו"ר תא הכתבים הצבאיים, מתאכזב בשידור חי מכך שלא חזינו במותם של המוני ערבים ישראלים. הוא מודח מתפקידיו מיידית
עמית "ברודווי" סגל, שהוא לעומת זאת הפרשן הפוליטי המוביל בישראל, מתאכזב מכך ש"פורעי לוד ופורעי בת ים לא סופרים את מתיהם" (וכן, גם הוא התנצל על כך בשלב מסוים). לא נורא, אולי בפעם הבאה
מותו הטרגי של הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל הופך בלייב להתגוששות פוליטית מכוערת
אמנון אברמוביץ' מבטל ומקטין את ההסכם הדרמטי עם פייזר ומציג אותו כ"לא יותר מזיכרון דברים, שיביא חיסונים בעוד 13 חודשים וחצי, וגם אז יהיו בעיות שינוע וכדומה"
מירי רגב מתעלה על עצמה פעם אחר פעם, אבל מגיעה לשיאה עם הציוץ הזה. מעציב לחשוב מה היא מכינה לנו בשנים הבאות
ההסתה המתמשכת נגד התקשורת הישראלית מתפוצצת עם גל של איומים נגד אנשי תקשורת, שלעתים מתממשים בשטח
תחקיר של האתר "פוליטקלי קוראת", בעקבות פוסט של כתבת וואלה! אופיר סגרסקי, חושף את ההודעות מעוררות החלחלה שכוכב ויוצר "חזרות" ארז דריגס נהג לשלוח לנשים ולנערות. לאחר מכן, מתפרסם ב"הארץ" תחקיר ברוח דומה על שמיל בן-ארי, מכוכבי המשנה של הסדרה
תחקיר של לילך וולך ב"המקום החם בגיהנום" חושף עדויות של לא פחות מעשרים נשים, המעידות כי הסופר והעיתונאי יצחק לאור פגע בהן מינית. באיחור של ארבעים שנה, מו"ל הארץ עמוס שוקן מצייץ בתגובה כי הוא יפסיק לפרסם בעיתון
כאן חדשות משדרים ריאיון עם אביעד משה, החשוד בניסיון לרצח זוגתו שירה איסקוב (ואז ממהרים להתנצל ולמחוק כל זכר אליו)
אושיות תרבותיות בעלות שם יותר או פחות, בראשן אושרת קוטלר, מתי כספי ואורנה פיטוסי, מתעקשות לתרום כל אחת בדרכה למאבק נגד קמפיין החיסונים
באחד הרגעים המזעזעים בתולדות הטלוויזיה המקומית, כאן 11 מעבירים בשידור חי לינץ' שפורעי בת ים מבצעים באין מפריע באזרח ערבי. על משקל השיר של גיל סקוט הרון, נותר רק לומר: המהפכה לא תועבר בשידור חי, אובדן צלם האנוש כן
תזכורת: הרגעים המביכים של תש"פ