"אביב גפן, נשבר לנו הזין ממך. די, נמאסת. סתום את הפה". את המילים החריפות האלה לא כתב טוקבקיסט אנונימי, אלא עמוס אורן, מי שהיה כתב התרבות הבכיר של "ידיעות אחרונות" במשך שלושה עשורים. אלה לא היו מילים שהיינו רגילים לקרוא בעיתון באותם ימים, בטח לא כלפי אמן צעיר. השנה הייתה 1995, גפן היה בן 22 וחודשיים, והעיתון הגדול בישראל הקדיש לו כפולה תחת הכותרת "הפה הגדול של אביב הקטן". הכתבה האשימה את גפן בין השאר בגזענות, הומופוביה ובהיותו "ילד מסכן, שמבקש תשומת לב וזקוק לטיפול". אורן מצטט בכתבה מקורבים לאמן שמנסים, כביכול, להציל אותו מעצמו - ללא הצלחה. בין השאר נטען בכתבה שאפילו אמו, נורית גפן, מתחננת בפניו שישתוק, ונטען כי אמרה לו: "יש לך שירים יפים, אז תשיר. את הפילוסופיה תשאיר לאחרים". עמוס אורן חותם את הכתבה באזהרה "ידידותית" כלפי גפן, ומזכיר לו שהקהל הצעיר שלו יתבגר יום אחד "וגם הוא - מוקדם או מאוחר - יקיא אותך".
בעולם בו ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, אין ספק בכלל מי ניצח. אביב גפן יחגוג השבוע את יום הולדתו ה-50 בהופעת ענק בפארק הירקון בתל אביב, עם אורחים סודיים ועשרות אלפי מעריצים שממשיכים ללכת אחריו גם עשרות שנים אחרי אותה כתבה.
גפן עצמו ממש לא שכח את עמוס אורן. "אני התקיימתי משנאה. ידעתי מה הקהל שלי שונא, או מה שונאי שונאים, והייתי הולך על הראש שלהם יותר חזק", הוא סיפר בהרצאה בתקופת סגרי הקורונה, "כי השנאה הגבירה את הדו שיח. אמרתי לעצמי 'אביב זו שנאה, אבל זה עוצמתי ושווה ערך בדיוק כמו אהבה'. היה דיון סביבי… היה את יואב קוטנר שכתב ביקורות מאהבה, היה מישהו בשם עמוס אורן שקטל והרג אנשים, ואותי ביניהם. את מי הערצנו? את עמוס אורן. כי הוא שנא - ופחדנו ממנו. הייתה הופעה בערד. אני מול 12 אלף איש, עם גיטרה, מאופר כולי. קהל, זרנוקי מים, כולם באו בשבילי. על מי הסתכלתי? על עמוס אורן. רק שלא ישנא אותי בעיתון. התחנפתי אליו. וכשירדתי מההופעה לא הלכתי לא ללהקה, לא לתעויוט, לא למעריצים. באתי והתחבקתי איתו. רק שיאהב אותי, שלא ישנא אותי".
זו אנקדוטה קטנה שסוגרת מעגל, וכיף להסתכל עליה בדיעבד בפרספקטיבה של 30 שנות "דור מזויין". אם ממשיכים לחפש ציטוטים שנאמרו בהיסטוריה על אביב גפן, מעניין להיזכר כיצד הציג אותו דודו טופז בתכניתו בשנת 2000: "אם מותר לי להתנבא, בעוד הרבה שנים, כשייזכרו רק הטובים באמנים של ישראל, שמו יהיה אחד מהם". יותר מ-20 שנה אחרי, נראה שלפחות בדבר הספציפי הזה, דודו לא טעה.
חגיגות יום ההולדת ה-50 של אביב יצויינו, באופן טראגי, בתוך תקופת השלושים על מותו של אביו, יהונתן גפן. מבחינה אמנותית אביב ניסה, ואף הצליח, לצאת מצילו של אביו המפורסם. מבחינת דימוי ציבורי, זו הייתה עבודה קשה יותר. בשנים האחרונות, בעוד דעותיו של יהונתן נותרו נטועות עמוק בשמאל, אביב התמרכז מבחינה פוליטית, ואף הושיט ידיו לפיוס עם לא מעט ציבורים בישראל שבעבר תקף בביקורות קשות בשיריו. בגיל 50, אביב גפן הוא כבר לא "הילד המורד" שערער את המיינסטרים בשנות ה-90, אלא דמות שעבדה קשה כדי לחדור סוף סוף אל הקונצנזוס הישראלי.
לרגל יום ההולדת העגול, החלטנו לחזור ל-100 ציטוטים של אביב גפן מעשרות השנים האחרונות. חלק מהמשפטים נאמרו בריאיונות כתובים, חלק בטלוויזיה, חלק נאמרו לקהל בהופעות וחלק פשוט נכנסו לשיריו. אין מדובר כאן בניסיון פומפוזי להציג את "מצעד" הציטוטים הגדולים, אלא בניסיון להציג פשוט את הדרך שעבר אביב במהלך השנים דרך מילותיו שלו.
יש כמה ציטוטים שסותרים אחד את השני, אך אין בהם משום ביקורת. מותר לאדם לשנות את דעתו. מותר לאדם להודות שהוא הגזים, או פשוט טעה. עם התוצאות אי אפשר להתווכח: אחרי 30 שנות קריירה, הוא עומד לפני ההופעה הגדולה בחייו, בעוד המבקרים (הרבים) שקמו לו בחייו, נדחקו לתהום הנשייה. ייתכן, לאור העולה מהכתבה הזאת, שהמבקר הכי חריף של אביב גפן במהלך חייו, היה אביב גפן עצמו. וייתכן שהוא פשוט גאון שיווק מניפוליטיבי. קבלן של רגש, כפי שהוא מעיד על עצמו. קריאה נעימה ויום הולדת שמח.
1. "יש לי תקופות שונות. הייתה לי תקופה שכתבתי על טבע, [ועכשיו] זו תקופה שאני כותב על מריבות, אהבה, ולפעמים כשבא לי, אז אני כותב גם על שמחה"
בן 11, בתוכנית "שמיניות באוויר" של דליק ווליניץ בערוץ הראשון, 1985. טוליפ האגדי היה בין הראשונים לראות את אביב גפן בהופעה חיה, כשאביב ביצע באולפן שיר בשם "כולך בת 40", שכתב יחד עם אחותו שירה, לאמם נורית.
2. "אני כותב על חוסר הסובלנות בארץ. שירים חברתיים ופוליטיים. לא כל כך מבין בפוליטיקה, אך מנסה לבטא בשירים את מה שאני מרגיש. כל השירים שלי עצובים. אני בן אדם מלנכולי. אוהב להיות עצוב. זו השמחה האמנותית שלי"
בן 16, ריאיון למאיה בהיר ב"ידיעות אחרונות", בעקבות "תופעה" של בני נוער שמוותרים על תעודת בגרות, ועוברים ללמוד מוזיקה בבית ספר רימון ברמת השרון. בבוקסת צד מרואיין לכתבה גם יהונתן גפן, שמעיד בהומור אופייני: "מה לעשות שלילד שלי לא היה כישרון לתושב"ע?".
3. "שלום חנוך אמר שזה [האלבום 'זה רק אור הירח'] מזכיר לו את התקליט 'שבלול'. אלבום שבזמנו אף אחד לא קלט"
בן 18.5, מתוך ריאיון עם טל פרי ב"מעריב", לקראת יציאת האלבום הראשון, 1992.
4. "החלטתי שאם אני אלך לצבא, אני לא אראה דברים אחרים. רוב האנשים הולכים לצבא כי הם מבולבלים. הצבא שולח את המכתבים שלו לילדים צעירים. הוא אומר להם: בואו אלינו, והם הולכים. אם הצבא היה שולח את המכתבים האלה לחבר'ה בני 22, מי היה הולך?"
5. "בצבא אין אתגר, אין ריגושים. זה כלום. מה שאתה עושה, עשו לפניך ויעשו אחריך. אני יכול לתרום לחברה במוסיקה שלי... בגלל שסאדיסט אחד מוציא חוק, אני לא חייב להיות כפוף אליו. די, משעמם לדבר על הצבא"
בגיל 18.5, עוד לפני שהוציא את אלבום הבכורה שלו, גפן התייצב מול המראיין יובל ניר לכתבת שער במוסף "7 לילות" של ידיעות אחרונות. הכתבה שזכתה לכותרת "גפן הקטן ומלחמתו בעולם", זכורה יותר בזכות התמונה של גפן עם קסדה צבאית לראשו והכתובת "טוב למות בעד עצמנו" מרוחה על גופו הערום, דבר שהתכתב עם האמירות בעד השתמטות מהצבא שעלו בריאיון. זו הייתה החשיפה הגדולה הראשונה של גפן לציבור הישראלי הרחב, והיא סיפקה לא מעט ציטוטים ואמירות שעיצבו את דמותו של הזמר הצעיר בעיני הציבור, עוד לפני שרובם שמעו אפילו שיר אחד שהוא שר.
6. "עשיתי טעות כשפירטתי את האידיאלים שלי באוזני הציבור. במדינה יש צבא, ומישהו צריך לשרת בו. לא השתמטתי מצה"ל. רציתי להתגייס, אבל שוחררתי, כי יש לי בעיות בגב. לא שיקרתי, אלא טעיתי בכך שקשרתי את הבעיות הרפואיות עם האידיאלים שלי, שאותם לא הייתי צריך לפרט"
שלושה חודשים אחרי אותו ריאיון שעורר סערה, ובמקביל לצאתו לאור של אלבום הבכורה שלו, גפן שבדיוק חגג יום הולדת 19 חזר לידיעות אחרונות, והתראיין שוב ליובל ניר במטרה למתן את הדימוי שיצר לעצמו בכתבה תחת הכותרת "כמעט הרביצו לי". בריאיון הוא חושף בין השאר שנורית גלרון פנתה אליו וביקשה ממנו שיכתוב לה שיר, מה שיהפוך ללהיט גדול: "אתה פה חסר לי".
7. "זה לא חובה לחיות זה זכות להיות חיים - והחיים הם מסריחים"
לפי האגדה הידועה, השיר "מיליארד טועים" היה הדמו הראשון ששלח אביב גפן למפיק משה לוי, שהפיק לו את אלבום הבכורה "זה רק אור הירח". באלבום עצמו החצי השני של המשפט לא מופיע, אך בהופעות של גפן, מאז ועד היום, הקהל זועק את המילים הכואבות. גפן עצמו אגב, כבר לא מצטרף לקהל בשירה.
8. "בעוד קיבוץ נאנסת ילדה… ומי פה יטיף לי שיש אלוהים, ולמה הדתיים נראים מסוממים"
מתוך השיר "אלימות", שתוקף בין השאר את דור ההורים, את התקשורת, את הצבא ואת תרבות האונס, בצל האונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת, שהקורבן שלו, יעל גרינברג, הלכה לעולמה השבוע. השיר, שיצא ב-1992 באלבום הראשון, גם סימן את תחילת סיפור האהבה-שנאה של גפן עם אנשי הדת. בריאיון שנתן לניר יהב בוואלה! תרבות ב-2018 הוא התייחס למילים שכתב בשיר והסביר כי אלה "דברים שנכתבו מתוך בורות או כדי לעצבן, ועם הזמן זה כבר הפך לחרב פיפיות". ימים אחדים אחרי אותו ריאיון, הוא פתח את "נשף רוק" הענק בראשון לציון עם השיר הזה, בלי לשנות בו מילה.
9. "את 'הכל מתפורר' כתבתי יום אחד כשניגשתי לחלון בחדר וחשבתי אם לסיים את חיי. החלטתי שלא, ובמקום לקפוץ מהחלון כתבתי שיר. פתאום הבנתי, שיש שדה של תקווה, שכל זמן שהכנרת ישנה אני יכול להמשיך לחיות. מה שברור לי שלהיקבר, אני רוצה על הכנרת"
10. "ברור לי שלגיל 40 אני לא אגיע, כי משהו רע יקרה לי בדרך. אני רץ על היום על קווים אדומים. ברור לי שזה לא יכול לעבור בשקט. מישהו כבר ניסה לדקור אותי עם סכין, ובנס ניצלתי. לא היה זמר בן 20 שנחשף לעוצמות כאלה של שנאה והערצה. זה שורף את הבנאדם מאוד מהר"
11. "אני גם יודע שבצבא שומעים המון אביב גפן, ולמרות שניסו להציג אותי כמשתמט משירות צבאי, הצלחתי להיות אהוב בצה"ל. האנטי שלי הוא לא נגד החיילים, אלא נגד הממסד. אני אומר לחיילים שמותר, לעזאזל, להיות חלש. אני הייתי שם. אני המנהיג של החולשה"
בן 20, מתוך ריאיון לענת מידן ב"ידיעות אחרונות", ערב יציאת אלבומו השני "עכשיו מעונן" ב-1992.
12. "אתה בכלל לא מכיר אותי. אני דיברתי על דבר שנקרא עדר. כל הכפיים האלה זה נקרא עדר. אתה עושה פרסומת מהצורה שלך וזה כבר מגעיל אותי כל הסיסמאות האלה. [הקהל מגיב בבוז] ככה התחילה השואה, מהבוז הזה, ככה התחילה השואה"
בגיל 20 הגיע אביב גפן יחד עם חמי רודנר כנציגי הדור הצעיר להתארח בתכנית "פופוליטיקה" בערוץ הראשון, והזירה הפכה במהרה לדו-קרב אינטלקטואלי בין גפן הצעיר לבין טומי לפיד הוותיק והמוערך. כשלפיד האשים את גפן בכך שהוא "בסך הכל בחור יפה ומוכשר ששר יפה ועושה פוזה", גפן הגיב בלי להניד עפעף: "לכל אחד פה יש פוזה, גם לך יש פוזה של ארצ'י באנקר". המנחה דן מרגלית הודה בריאיון, שנים אחרי, שזה היה אחד הרגעים הכי עוצמתיים בתולדות התכנית. דקות מאוחר יותר בתכנית, אביב יתנצל בפני לפיד, ניצול שואה בעצמו, על הדברים שאמר.
13. "כשאני בא את נהיית חולה, וכשאת חולה אני תמיד בא"
מתוך "שיר הסמרטוטים". הילד בן ה-20 נותן הצצה מקסימה, תמימה וכואבת למשמעות של אהבה בעיניו.
14. "אנחנו דור מזוין!"
מתוך שיר הנושא של האלבום "עכשיו מעונן", שהפך למזוהה ביותר עמו. בהופעות, לפני הקודה המפורסמת בתולדות הזמר העברי, אביב לוקח פאוזה של שקט, לפני שהוא שואל את הקהל בזעם: "רוצים שינוי?! רוצים שינוי!?". מה שהיה בתחילת הניינטיז קריאת קרב של דור אבוד, הפך מאז בעיקר לזיכרון נוסטלגי, רגע לפני שנציגי הדור המזויין רצים לשחרר את הבייביסיטר.
15. "אם לא היה מוות, הייתי מזמן מתאבד בקפיצה, ירייה… אני שונא את התקווה בתקווה שישנו את התקווה... אני שונא את המוטציות שיושבות שם בכנסת, מחפשות למוות תירוץ"
מתוך "אני שונא", השיר שחותם את האלבום השני מ-1993, עליו אמר בריאיון: "בחלק מהשירים אני מתחבא, כאן נכנסתי בכל הייאוש למוח שלי, ושמתי הכל על הנייר בלי שום ורוד ובלי רכות".
16. "עומד על אמצע הגג ביום של חורף, ולא יודע אם כדאי או לא כדאי / ואין מה לעשות, הכל מתפורר, עשרה חודשים דיכאון ועוד לא מתעורר"
מתוך השיר "הכל מתפורר", 1993
17. "אם הבנתם מדבריי או משירים ששרתי שאני בעד התאבדות, זאת טעות חמורה שחייבת להיפתר עכשיו. בשבילי החיים הם ערך עליון. וכמובן שיש פיתרון קל שזאת באמת התאבדות, אבל הפיתרון לטווח הארוך שהוא הכי בריא זה כן להתמודד, ואפילו אני הולך לפסיכולוגית"
18. "כמו שיש פצע ויש יוד, יש פצעי נפש ויש פסיכולוגית. אין בזה שום בושה. אני וגם אתם וגם הקהל שלי אנחנו נגד כל סוג של אלימות, גם כשהאלימות היא נגד עצמך"
גפן בן ה-20 מגיב בריאיון לגבי גזית על כתבה של מנחם הורוביץ בחדשות ערוץ 2, לפיה לחדר המיון בבית החולים העמק בעפולה מגיעים בממוצע 4 נערים בשבוע, שניסו להתאבד בהשפעה משיריו של גפן. במחלקה לבריאות הנפש בבית החולים קראו לתופעה: "נפגעי אביב".
19. "גירה אותי לכתוב לה אלבום שלם, לראות את עצמי בגיל 70, יושב עם אילנה בכפר, מתחת לעץ התות, להתמוגג מנחת ולהגיד: 'את רואה את קרן הכט? אני המצאתי אותה'"
מתוך כתבתו של יואב בירנברג על אלבומה הראשון של קרן הכט, שכל שיריו נכתבו בידי גפן. זמן קצר אחרי ש"המציא את קרן הכט" הוא יטען שהיא הכישלון הגדול ביותר בחייו המקצועיים. עשרים שנה אחרי, בריאיון לשגיא בן נון ורועי בהריר-פרל במוסף "ז'ורנל" של עיתון מעריב, קרן הכט הגיבה: "אביב גפן בעט בי בכל דרך אפשרית", והסבירה שהוא ניסה לפגוע בה לאחר שלא נענתה לחיזוריו.
20. "אמא שלי, תני לי יד שלא אאבד / אבא שלי, תפוס אותי די חזק שלא ניפרד / לא רוצה לה-ת-א-ב-ד"
מתוך "התאבדות" שנכלל באלבומו השלישי של גפן, וצוטט על ידי אביב עוד לפני יציאת האלבום השלישי. בגיל 21 הוא פתח את המופע המרכזי של פסטיבל ערד עם השיר.
21. "הייתי רוצח המון אנשים. אני מת לרצוח. יש כמה אנשים שאני ארצח בכיף, זאת אומרת, אם הייתי יכול ולא היה על זה עונש"
מפגש עם תיכוניסטים שצוטט ב"ידיעות אחרונות", 1994
22. "אני בנאדם מאוד משפחתי ומאוד חם והעולם הזה בנוי קודם כל על אהבה, אבל עברו בי מחשבות כאלה, וזה לגיטימי, וזו זעקה שלי לא דרך שום דבר אחר, אלא רק דרך השירים... הקהל בעצם מקבל בומבה של דיכאון אבל כמה לילות כאלה בחודש יוצרים כזה דיסק מבהיל"
23. "אני מאוד שלם עם החיים שלי. יש לי חיים מאוד מעניינים. אני לא בונה על הדיכאון. אני לא מאמין שאני אגיע לגיל 40 ואני אהיה בדיכאון. אני לא אחד שיחייב את עצמי כלפי הקהל שלי. אבל כרגע אני לא בדיכאון, אני רק שואל שאלות שאסור לשאול"
24. "יש לי שיר חדש. הוא נקרא 'אמא אני בדיכאון, אני מדמם, איפה את'. סתם, אני צוחק. אבל זה נשמע טוב, בומבסטי"
ריאיון לגידי גוב, בתכנית "לילה גוב" בערוץ 2, 1994
25. "והחיים הם מסריחים / האנשים מטומטמים / הדתיים דופקים פה את כולם"
מתוך "קבעתי עם האושר", 1994
26. "פרח עכשיו פורח והוא צורח / ילדים נובלים שם בשטחים"
מתוך "פרופיל 97", 1994
27. "כמעט כולם בכנסת מטומטמים אחד אחד. הם לבושים בחליפות תמיד מכופתרים, כדי שאנחנו לא נריח את הסירחון בפנים"
מתוך "הכי קרוב לבד", 1994
28. "משוררים מעבירים את החיים בצורה כואבת / נופלים אל תוך בורות שהם עצמם חופרים / משהו לא מצליח הם מתחילים בנפילה / הם לא יוצאים וישר נעזרים בשתייה. משוררים מעדיפים את החיים בצורה הישנה / עם העלים הירוקים אפשר בקלות לראות, את היונה הלבנה"
- מתוך "משוררים", שמאזכר שירים של אביו יהונתן, כמו גם את התמכרותיו, 1994
29. "יש לי אמונה באלוהים. יש לי כן ביקורת על החרדים, על הכבדים. הם מפחידים שאם אני לא אעשה את 'זה' הוא יעניש אותי. הם מאמינים באלוהים דרך הפחד, אני מאמין בו דרך האהבה"
30. "אין לי שום אמונה בכותל. אני מעדיף את הכנרת על הכותל. זה אבנים אחרי הכל. לעבוד אבנים, ולהיהרג בשביל אבנים, לפי דעתי זה פרימיטיבי. יהדות זה לפי דעתי הדבר הכי יפה בעולם, והעסקנים החרדים הם עובדים באלוהים ולא מאמינים בו"
ריאיון אצל דודו טופז, ערב יציאת אלבומו הרביעי "שומקום", 1995
31. "שלום שלום, המתים היו מתים לראות אותך היום, אבל האם אתה יכול לנקות את הכותל מהדם… שלום שלום, האם נסעת בקו חמש לפה היום?"
מתוך "שלום", שיצא בתקופת הסכמי אוסלו, ונתפס כסוג של "התפכחות" של גפן. בתוכניתו של דודו טופז בערוץ 2 ב-1995 הסביר גפן: "אני שמאלני ותומך מאוד בפרס וברבין. הם אנשים מאוד אמיצים, אבל כשאני קם בבוקר ורואה את בני עמי נהרגים, אני שואל שאלות: למה הם נהרגים".
32. "כי היונה כבר נחנקה עם הזית בגרונה, מי זה שם הולך שיכור זה ראש הממשלה"
"מתוך שיר הנושא של "שומקום". השורה נתפסה כביקורת חריפה על ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. גפן טען בתוקף שהוא תומך ברבין, ואף הצביע לו, אך ללא הועיל, ושני עורכי דין אף הגישו בקשה לצו מניעה נגד השמעת השיר באמצעי התקשורת. מלשכתו של רבין יצאה הודעה: "אין זה מכבודו להגיב על השיר הזה".
33. "כשאני פותח את הפה שלי, 'ידיעות' מוכרים כפול. לימדו אותי שאם אין לי מזה אחוזים אז לשתוק"
34. "יוצר או מבצע? יוצר. אני לא מבצע. יש לי קול מהתחת אני חושב. אני זייפן. באמת. אין לי קול ערב. אבל אני כן עם עצמי - אני שר את שיריי הכי טוב יותר מכל אחד"
גפן בן ה-22 בתכנית "בשידור חי" עם דן שילון. במעגל ישב גם רה"מ רבין, שהתגלגל בצחוק מדבריו.
35. "קהל של בבונים"
יולי, 1995. כל הארץ סערה בעקבות דבריו של גפן בעקבות האסון הכבד בפסטיבל ערד, בו נמחצו למוות שלושה בני נוער. מעדויות במקום עלה כי גפן היה היחיד שביקש להופיע כרגיל (הופעתו הייתה אמורה להיערך יומיים אחרי האסון), אך הפסטיבל בוטל. האמירה החריגה, גם יחסית לגפן של אותן שנים, הצליחה להשכיח שרק ימים קודם לכן התראיין ברשת ג' וכינה את זאב נחמה "חתיכת זיון טוב". ב-2006 הוא יסביר: "כשאמרתי בערד שהקהל מורכב מבבונים, התכוונתי שרוב הקהל, או חלק מהקהל, הם בבונים. זו התנסחות של פוליטיקאי רע".
36. "תודה רבה"
4 בנובמבר 1995. אביב גפן מודה ליצחק רבין, אחרי שאמר לו בסיום עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל: "תודה לך, שרת נהדר". גפן נפרד מראש הממשלה בחיבוק ונשיקה, והיה כנראה האחרון לעשות זאת בימי חייו. המתנקש יגאל עמיר אמר למאבטחים שהוא "הנהג של אביב גפן", וכך הצליח להישאר בשטח שאמור היה להיות סטרילי. השיר "לבכות לך", אותו ביצע בעצרת, הפך לקינה שמזוהה עם רצח רבין מאז.
37. "רצחו שלום בכיכר, ראיתי מול עיני איך הוא נגמר, והתברר שאיש דתי בלי אלוהים, ראה יותר מדי שלטים, ועוד חייך במעצר, מתי אתם תבינו כבר?"
מתוך "מרד הדמעות" מאלבומו החמישי, "המכתב", 1996
38. "אני רוצה לומר לכם שרוב האנשים, המורים, המפקדים ושאר האנשים המבוגרים - יש להם טיפת זלזול אליכם. אתם קטנים. אבל דעו לכם שבגלל שאתם קטנים... רק אני ואתם יכולים להביא את ישראל לשינוי אמיתי. ודעו לכם שכל מה שיקרה בעתיד של ישראל תלוי רק בנו"
הופעה ראשונה בהיכל התרבות בתל אביב, 1996
39. "בישראל הגעתי לשיא, אין לי לאן לטפס יותר. באירופה הייתי רוצה להתחיל מאפס. הייתי רוצה לשנות את האווירה של שנות ה-90"
רגע אחרי יום הולדת 23 שלו, אביב גפן מתאם ציפיות בריאיון ב-MTV אירופה לעדן הראל לקראת פתיחת הקמפיין האירופי שלו, 1996.
40. "אני מתבייש בממשלה ובראש הממשלה [בנימין נתניהו], ואני מתבייש שהאדם הריקני הנבוב הזה מייצג אותי"
41. "צריך לארוז מזוודות ולברוח מכאן, לפחות לארבע שנים ואני מדבר בשיא הרצינות. אין כאן דמוקרטיה. אני בין האנשים היחידים שאומרים את דעתם. בשביל זה אני כאן, להילחם ולומר את דעתי. יש גבול כמה אפשר להילחם נגד אדם שהעם בחר בו [נתניהו], ולכן אני מציע ללכת מכאן"
ריאיון לליאור מילר, לרגל בחירתו לזמר השנה של "מעריב לנוער", 1996.
42. "אני פותח את העיתון ובעמוד הראשון כתוב 'אביב המליץ לעזוב את הארץ'. ובעמוד השלישי אני קורא: 'ביבי נפגש אתמול עם ערפאת'. זה צריך להיות הפוך, אני חושב. אני לא כזה חשוב, תאמין לי, אני מכיר את עצמי"
43. "תשמע, אני הייתי עד לרצח. לא רק אני, להקה שלמה ודור שלם. כולם. והנרצח חיבק אותי ונישק אותי דקה לפני שהוא נרצח, והרוצח אמר שהוא המאבטח שלי. ואני לא אכחיש, אני מרגיש חרא"
ריאיון בתכנית "סוגרים שבוע" אצל יאיר לפיד ב-1996, בה הוא התבקש להתייחס לכך שקרא לצעירים לעזוב את ישראל.
44. "זה לא כל כך חשוב לי להוכיח כל הזמן. אנשים שניזונים מרכילויות ושמועות, אני לא חייב להם שום הסבר. אני שלם עם עצמי"
גפן מסביר ליאיר לפיד מדוע הוא לא מבהיר לאנשים שטוענים שהוא השתמט מצה"ל שהוא דווקא ניסה להתנדב לצבא וסורב. בתגובה לדברים, פרסם העיתונאי הבכיר נחום ברנע תחקיר קצר ופרסם אותו בטורו תחת הכותרת "החייל האמיץ". לפי ברנע, המכתב שהציג יאיר לפיד בתכניתו היה ערוך, ולמעשה גפן ביקש להתנדב ללהקה צבאית טרם נמצא בלתי כשיר לשירות - אך איים להתאבד אם יגוייס לצה"ל. בבקשה נוספת לערעור על הוועדה שמצאה אותו כשיר לשירות, גפן איים בשנית בהתאבדות אם יגוייס לצה"ל, והביע דעתו כי יהיה זה חוסר אחריות לגייסו. לפי מנהל הגיוס, גפן לא ביקש להתנדב לצה"ל לאחר שנמצא בלתי כשיר לשירות.
45. "אין עוד אמן ישראלי היום שתורם לחברה כמוני. שלום חנוך ואריק איינשטיין לא אומרים הרבה לקהל היום. שלום חנוך אמר פעם. אני תורם תרומה חברתית ענקית שיבינו אותה רק בעוד עשרות שנים. רק הדור הצעיר מחובר ומבין אותה עכשיו. אני מדבר על אהבה ושלום"
ריאיון למקומון ישראלי בלונדון, 1997
46. "נכבוש את השלום, ולא את השטחים, בואו ננסה, עד שיהיה טוב"
מתוך "שיר תקווה", שנכלל באוסף "ירח מלא" משנת 1998. לימים יציע גפן להחליף את ההמנון הלאומי "התקווה" בשיר הזה
47. "זהו סוף העולם, סוף העולם. זה התחיל כשהפסקנו לחלום, כשהפסקנו כבר לקוות"
מתוך "סוף העולם", הדואט עם ברי סחרוף שהופיע באוסף "ירח מלא" ב-1998
48. "בוקר טוב איראן השדרן מודיע. איך פחדנו שהיום הזה יגיע. כל האנשים התחילו להזיע, כשראו פתאום את החופש עף"
השיר "בוקר טוב איראן", מתוך האלבום השביעי של גפן, "חלולים". לקראת צאת האלבום נתלו שלטי חוצות ענקיים עם המילים "בוקר טוב איראן" ברחבי הערים, במה שהתברר בהמשך כקמפיין פרסומי לאלבום, שהיה הראשון של גפן (מאז האלבום הראשון) שלא הצליח מסחרית. בריאיון לניר יהב בוואלה! תרבות ב-2018 אמר גפן כי "זו הייתה החלטה מודעת לגמרי. יש אלבומים שקוצרים פירות מיד, ויש אלבומים, כמו 'חלולים', שזורעים זרעים לשנים קדימה".
49. "אין קנאה במשפחה? לא ממש, כל אחד יודע במה הוא טוב יותר. אבא לא מצפה ממני לטקסטים נוסח אלתרמן, אני לא מצפה משירה לשירי מחאה, ושירה לא מצפה מאבא למיצג בן זמננו. כל אחד יודע בבירור את הטריטוריה שלו. מגיל צעיר מאוד הבנתי ששירה היא האיכותית מבין שנינו"
ריאיון שאביב גפן ערך עם עצמו (!) ב"ידיעות אחרונות" לקראת צאת אלבומו השמיני, "לילות לבנים" ב-1999
50. "רומיאו ויוליה לנצח אז בואי נקפוץ מהבניין. זה יעלה לנו דקה אחת של סבל אז אל תעשי מזה עניין"
מתוך "רומיאו ויוליה", מהאלבום "לילות לבנים", 1999
51. "מביטים למעלה ונושאים תפילות, כשבינתיים שוכחים שהמשמעות לחיות היא לשאול את השאלות ולענות"
מתוך הדואט עם אריק איינשטיין, "יומן מסע", מתוך האלבום התשיעי שנשא את אותו שם, 2000
52. "האימה, האיבה, שירים של מלחמה, ושנאת אחים שבכל יום גוברת. עורי עור, מולדת חשוכה"
השיר שפותח את האלבום "יומן מסע" משנת 2000 היה מבוצע בהופעות בהתחלה עם המילים "מולדת חשוכה" בפזמון, אך בגרסה המוקלטת המילים השתנו ל"מולדת אהובה". לימים, בתקופת הקורונה, זה יהפוך לשיר הפיוס של גפן מול הציבור החרדי.
53. "שרת החינוך אני תלמיד מחורבן אבל יש לי מוסר ולזה לא צריך שיעורים… עובדיה יוסף גם אני מאמין אבל לא עד כדי לנצל אנשים מסביב"
מתוך "מה הם רוצים מאביב", שיר שלא נכלל באף אלבום אולפן של גפן, אך הפך לסטייפל בהופעות מאז 2001, אז נכנסה למשרד החינוך לימור לבנת.
54. "אם חיילים שיושבים ברצועת עזה ירצו לראות אותי בהופעה, שיבואו לצוותא"
מתוך ריאיון בעיתון "גלובס" ב-2001, בעקבות הוראה של קצין חינוך צבאי דאז אלעזר שטרן, שקבע שאין להזמין את אביב גפן להופעה בפני חיילים.
55. "כרגע המצב הוא קשה אבל אני רוצה לומר עוד פעם שלא ננהל משא ומתן תחת אש, יש לנו צבא חזק, הכי קל זה ללכת לעוד קרב. אני הייתי בהרבה קרבות, ואם יידרש ללכת לעימות נדע ללכת לעימות, אנחנו רוצים שלום אבל אם נלך למלחמה אנחנו נקבור אלף והם יקברו 50 או ההפך"
מתוך מערכון בתכנית "זו ארצנו" בערוץ 2, בו שי גולדשטיין ודרור רפאל ראיינו את אביב גפן בתפקיד ראש הממשלה, שעונה לכל השאלות בצורה הכי קלישאתית.
56. "אני מאמין שמוזיקה יכולה לשנות את העולם. אני מאמין שעוד כמה שנים אני יכול לרוץ להיות שר החינוך. כן, יכול להיות שאני ארצה. אני מרגיש שאני מדבר ללב של אנשים הרבה יותר משרת החינוך העכשווית [לימור לבנת]"
בריאיון לטל גורדון בתכנית "תוצרת הארץ" בערוץ הראשון, 2002
57. "צד אחד הוא הטרור והצד השני הוא המתנחלים. אני מרגיש שההתנחלויות הפקירו אותי וגם אותך מאחורי איזשהו קו. אני מרגיש שכרגע אנחנו הולכים ונפגעים בכלל לא באשמתנו. אני חושב שהם די דומים, כי שניהם הפקירו אותנו, את כל העם הזה"
ריאיון אצל ניסים משעל על השיר "פושעים חפים מפשע" שביצע יחד עם תאמר נאפר.
58. "קיבלו אותי מאוד רע כי הופעתי עם איפור ושמלות. בישראל יש לנו תפיסה מאוד מאצ'ואיסטית, ואני הייתי הביסקסואל הגדול על הבמה. בישראל אין לנו גלאם רוק, ואין לנו דיוויד בואי או מישהו כזה כי אנחנו בפיגור של 50 שנה"
59. "אני מרגיש שאני המורד היחיד בישראל. אני מדבר נגד הממשלה שלי, נגד הכיבוש, נגד המתנחלים... השטחים הכבושים הם כמו סרטן בגופה של ישראל... סירבתי לשרת בצבא, וזה היה מאוד קשה מכיוון שאני האחיין של משה דיין, שהיה שר הביטחון"
מתוך ריאיון לכתב העת הבריטי, Designer Magazine, לקראת צאת אלבום הבכורה של הצמד "בלאקפילד" שגפן הקים יחד עם סטיבן ווילסון, 2004
60. "אני ועוד הרבה אנשים כמוני סגרו את הטלוויזיה להרבה זמן. אני מסתכל בטלוויזיה וזה דוחה אותי... זה תת רמה. אני בערב רואה טלוויזיה ואני מתבייש"
ריאיון לשלי יחימוביץ', חדשות ערוץ 2, 2004
61. "'כוכב נולד' זה כל כך בזוי, כל כך רע... היא אולי מבדרת את רוב העם, אבל יש מיעוט כמוני שבעיניו זה סוג של השפלה, והם מאבדים אותי כצופה. 'כוכב נולד' זה בושה, פשוט בושה. זה מסרס כל מקוריות, כל חדשנות, כל אמירה"
61. "צדי צרפתי, האידיוט הזה, מעביר ביקורת על מישהו? מה, הוא היה בהופעה של רדיוהד לאחרונה? הוא ראה את הביץ' בויז לאחרונה? הוא מבין בכלל מהחיים שלו? זה נורא. לא הייתי נותן לו להיות מדריך ריקוד בחוף הלידו בטבריה, אז הוא פתאום נהיה השופט של המוסיקה בארץ?"
ריאיון למגזין "סופשבוע" של מעריב, 2004
62. "זה יום של טמטום למוסיקה הישראלית. זמרים צריכים לקבל את מעמדם בעבודה קשה. יש מקום לכולם, אבל אני מאמין שצריך ליצור ולעשות רוק ומוסיקה טובה ולא ללכת לתחרויות טיפשיות שעושים בהן מוסיקה דוחה... צוות השופטים לא מבינים כלום באמנות"
בתכנית הריאליטי "הבלוג" ב-yes, ששודרה במקביל לגמר "כוכב נולד 2" ב-2004. שמונה שנים לאחר מכן גפן הצטרף כמנטור לתכנית הריאליטי "The Voice" של רשת, ונשאר בתכנית למשך ארבע עונות, לאחר מכן עבר לקשת והשתתף בריאליטי "אביב או אייל", בהמשך יחזור לרשת ויצטרף כשופט לתכנית "אקס פקטור ישראל".
63. "אנחנו מתייחסים לפלסטינים כמו חרא… אם אמא שלי הייתה במחסום, והיו דוחפים אותה, שואלים אותה שאלות ומכריחים אותה להתפשט וצועקים עליה אז אולי הייתי המחבל המתאבד הבא. אני מבין את ההרגשה"
64. "בואו נחזור לקווי 67' ונחזיר את כל המתנחלים - חיים או מתים ונתחיל מחדש"
מתוך כתבה במגזין Q הבריטי, 2005
65. "אני יכול להבין חייל שמאבד שליטה כשזורקים עליו אבנים, וביום שקרה הלינץ' הנוראי רציתי לירות לכל ערבי בראש, אבל האמת היא שכשראיתי תמונות שאחותי צילמה במחסומים התביישתי שאני יהודי. השנאה זאת הטבעת הכי הדוקה שיש והיא עשויה מברזל שאי אפשר להתיך"
66. "דודי משה דיין הצטלם ליד הכותל ונהיה גיבור בינלאומי, רק חבל שבזמן שהוא סידר לעצמו כמה זיונים שווים הוא גם דיכא חיים של עם שלם"
67. "סבתא שלי ואני בילינו המון יחד וישנם דברים שאף אחד מלבדה לא ידע. כשהתחלתי להתפרסם היא עבדה בחנות הספרים סטימצקי והבהירה לכל אחד שרכש ספרים שהיא "סבתא של אביב גפן", ולפעמים הוסיפה בצעקה כשהלקוח כבר עזב את החנות, "ודרך אגב, הנכד שלי לא הומו!""
68. "כל החיים מכינים אותך לכישלון, כשבעצם ההצלחה מפחידה ומזיקה יותר מכל כישלון… הפרסום זה דבר בזוי וממכר יותר מכל סם אחר. לשמור על רמת פרסום גבוהה כל הזמן זה דבר שוחק וממכר. אמנים אחרים לא יגידו לכם, אבל אנחנו נרקומנים של פרסום"
מתוך האוטוביוגרפיה "ילדי יום ראשון", 2005
69. "אני רוצה מאוד להלחין את ההמנון של ישראל, מגיע לנו המנון יותר טוב. הלחן לא טוב, לא קליט, לא עובר גלגלצ. אני מוכן לכתוב המנון יותר טוב בחינם. זה פדיחה, תיירים מגיעים לישראל ושואלים את עצמם 'מה זה הדבר הזה?'. אם אולמרט גבר - שייקח את ההצעה"
70. "קורץ לי להיות שר החינוך. במיוחד כשאני רואה את לימור לבנת… חוויתי פעם תופעה על טבעית. ראיתי ראיון עם לימור לבנת בטלוויזיה והייתה לי זקפה"
ריאיון לרביב גולן, ידיעות אחרונות 2006
71. "גאון ואבא נפלא. מהצל של הכעסים שלי, הוא הפך לאור הגדול שלי... חלק מההתבגרות זה לסלוח, וסלחתי. גם אני כאבא אעשה המון טעויות"
מתייחס לאביו, יהונתן גפן, בריאיון עם תימורה לסינגר ב"גלובס", 2006
72. "להיות שמאלני נחשב לקללה… לקולגות שלי, האמנים, השמאל הפך די קוץ בתחת. ללכת ימינה זה טיפה יותר ימכור"
ריאיון ל"פגוש את העיתונות" עם דנה ויס, 2010
73. "אז תהיה מלחמת אחים, סו פאקינג וואט. אני אתייצב ראשון"
ריאיון לנבו זיו, מוסף "7 לילות" של ידיעות אחרונות, 2010
74. "יותר מזכות דיבור וחגיגת השפע, אני מרגיש עכשיו חובת שתיקה"
מתוך הסינגל "יש שמיים מעליי", הדואט עם אביתר בנאי, 2012
75. "השיר מדבר על סוף העולם, לא ידעתי כמה אפשר עוד להחריב אותו"
תגובתו של השופט אביב גפן לביצוע של המתמודד יאיר לוי לשיר "סוף העולם", בתכנית The Voice, רשת, 2013
76. "לכל אחד בלב יש איזו דלת ורק שלי נשארת סגורה"
מתוך "מסתובב", הדואט עם מתי כספי שנכלל באלבום "סדקים", 2014
77. "להגיע לחיילים באמצע המלחמה ולחוות את זה שהם שואגים לי את כל המילים של השירים שלי - היה משהו גדול שנשבר כאן מבחינתי… אין ברירה אלא להסיר לפני הכל את האיום מעל הילדים שלנו. אחרי זה נתווכח ונצא לרחובות"
ריאיון לרז שכניק במוסף "7 לילות" לש ידיעות אחרונות, במהלך מבצע צוק איתן ב-2014, בו גפן הכריז על "התפכחות כואבת" מבחינתו.
78. "למרות מה שמנסים לעשות למעלה בממשלה - אתם ואני, אני ואתם, אנחנו חברים. אנחנו גרים בישראל כולנו, ובאתי לכאן בגלל זה. זה פתח אדיר לתקווה בעיניי. ככה מתחילה מערכת יחסים של אהבה... אנחנו עם אחד שעובר תקופות לא קלות ביחד, אבל כולנו בסוף ביחד"
אחרי שנים שהצהיר שלא יופיע בשטחים, הצטרף אביב גפן אל חנן בן ארי והופיע איתו בהתנחלות אלקנה, 2019
79. "עם השנים אתה קצת מקהה, והאומנות הופכת לשיווק. מניפולציות. אף אחד לא יגיד לכם את זה - האמנים זה קבלני רגש. אנחנו תופרים לכם הכל, ואתם אפילו לא יודעים את זה. אתם מקבלים מוצר 'מרגש', אבל הוא סינתטי. הוא עשוי בקור בתנאי מעבדה"
80. "בשנת 1992 הטור שלי הופסק מרוב אלימות, הטור היחיד בהיסטוריה של ישראל שהופסק, בגלל שרגמו אותי באבנים, תפוזים, ביצים, ירקות כי הייתה שם שנאה, וזה היה חזק. כולם דיברו על זה, כי אהבה זה דבר לא מסחרי. שנאה זה דבר מסחרי"
81. "הייתה לי גיטרה קטנה שקיבלתי מדיוויד ברוזה, קצת שבורה, ועליה נכתבו עשרות שירים יפים... היום אני לא יודע כמה גיטרות יש לי בבית... פעם הייתה לי גיטרה שבורה שהפיקה שירים שלמים. היום יש לי גיטרות שלמות שמפיקות שירים, בואו נודה, לעתים גם שבורים"
82. "כל השנים טיפטפו לי שנאה, בלי כוונה, לא היה לי סיכוי, לא יכולתי להיות מישהו אחר"
83. "ביבי נתניהו החכים והבריק, להפעיל את הפצצה המלוכלכת שנקראת 'השנאה' בינינו. הוא לקח את הרימון יד של השנאה, שם באמצע - כאן דתיים, כאן חילוניים, מזרחיים, אשכנזים - אתם עומדים מסביב ואני מפעיל את הרימון"
84. "עמית סגל גדל עם אבא, חגי סגל, פעיל במחתרת היהודית. האם לעמית סגל היה סיכוי להיות פריק שמאלני? אין סיכוי... הוא נולד להיות עמית סגל ואני נולדתי להיות אביב גפן. הכל שקר. אין בחירה. אני מאמין באמת שאין בחירה"
מתוך ההרצאה "החיבוק החסר" שערך ב"זאפה" במהלך סגר הקורונה, 2020
85. "אני הולך עם הילדים שלי בחגים ובימי שישי לבני ברק. הם בחרו באלוהים, אני במארק צוקרברג. הם לא על גוגל, הם לא תמיד זמינים ומעודכנים, ואסור להאשים אותם בזה"
מתוך הופעה ללא קהל באמפי שוני, ששודרה בקשת 12 במהלך סגר הקורונה, 2020
86. "אני יורד מההופעה ורואה על הטלפון שלי, לא מגזים, 420 הודעות. מישהו העביר את המספר שלי בבני ברק לכל התושבים. 'תודה רבה שאתה חושב עלינו', 'יש תקווה לישראל'. אני קורא את ההודעות ובוכה. זה הרג אותי"
87. "שנים למדנו לשנוא את האחר. אפילו אני הייתי חייל במשחק הזה. פתאום ראיתי אותם מולי, עם הכיפות והלבוש. איך השתניתי בקורונה? ככה השתניתי. זה הרגע שלי. שאני עושה הכל עכשיו כדי לחבר ולאחד"
ריאיון לדנה ויס ב"חדשות סוף השבוע" בערוץ 12, 2020
88. "החלום שלי הגדול ביותר, אמיתי, זה להרגיש שיש אלוהים. אני מייחל לעצמי שפעם אני באמת אאמין. מהלב. אני לא שקרן, יש הרבה אנשים שיגידו שהם מאמינים באלוהים אבל יאכלו שרימפס בהיחבא - אני לא כזה. אני אתאיסט, אני עוד לא הרגשתי את אלוהים, אבל אני מעוניין"
ריאיון ללינוי משעלי באתר "סרוגים", 2020
89. "להיכנס לפוליטיקה? לא יודע מה יקרה איתי. אי אפשר לדעת. אבל זה לא 'לא מתאים' לי. אני פעיל כרגע בדרכי, אבל זה חתיכת עולם, כשאתה נכנס לשם אתה די צריך לנטוש את המוזיקה... אני שוחר שלום כמו רבין, ואני ממזר כמו ביבי"
מתוך ריאיון לשלומי שבן בתכנית "חי בגימל מהיכל התרבות" בכאן 11, במהלך סגרי הקורונה של 2021
90. "תודה רבה לך אדוני ראש הממשלה… אני גאה מאוד בישראל, שאיחדנו כוחות גם אם אנחנו חלוקי דעות, אבל אנחנו מביאים את התרבות שוב לישראל וזו בשורה ענקית בעיניי. ישראל תהיה הראשונה לפתוח הופעות וזה לא מעט"
מכריז על מתווה חדש לעולם התרבות לצדו של רה"מ נתניהו במהלך סגרי הקורונה של תחילת 2021. נתניהו ניצל את המעמד כדי לעשות פראפרזה לשירו של גפן ואמר: "אנחנו דור מחוסן". ההכרזה זכתה לביקורות קשות מצד חלק מהאמנים שטענו שאף אחד לא בחר בגפן כדי לייצג אותם. "אף פעם לא האמנתי לאותנטיות של צווחת גפן, אבל אין ספק שכעת הוא לגמרי מזוין", כתב עליו רוגל אלפר בעיתון "הארץ".
91. "כולנו עם אחד, המוות נוגע בכל אחד מאיתנו. יש ערבות הדדית וכבוד הדדי, ואעשה ככל שביכולתי לחבר בינינו. 'ואהבת לרעך כמוך' - זו שורה שצריך לשנן בעל פה, גם אם אדם לא מאמין במה שאתה מאמין, גם אם הלבוש לא תואם את הלבוש שלך"
92. "אמשיך להתנגד לכל אלה שאומרים שזה לא חלק מישראל. בישראל יש הרבה זרמים וגוונים, יש לי כבוד גדול מאוד לכל אדם שמאמין באלוקים והולך על פי חוקיו ואמונתו, זה שיעור מאוד גדול גם להכיל ולכבד את האחר"
תגובתו של אביב גפן לאסון בהר מירון בו נהרגו 45 בני אדם ונפצעו מעל ל-100. התגובה נתפסה כתשובה לתגובתו של העיתונאי ירון לונדון שאמר: "אינני עצוב כי אנחנו לא בני אותו עם. זה כמו אסון בסין"
93. "אתה לא חושב שזה מוזר שמכל חברי "הביטלס", פול הוא היחיד שעדיין חי? הוא אף פעם לא חי על הקצה"
94. היינו כל כך מלאים בעצמנו, בריטואל הקבוע הזה של הניינטיז… היינו כל כך עסוקים בעצמנו שלא ראינו כמה אנשי חושך גדלו פה. כמה הם גוברים עלינו במספרים. כמה אלוהים היה חזק בשיכונים ובשכונות העוני... היינו כל כך שבעים, והם היו כל כך רעבים"
95. "ישראל זה בעצם סיפור גירושים אחד גדול ומכוער. התביישנו לקרוא לעצמנו חלק מהם. אז ה'הם' התנתק והתרחק עוד ועוד מאיתנו. האידיאולוגיה שלהם הייתה שיכאב לנו כמו שכואב להם"
96. "אני זה הכדור הרביעי של יגאל עמיר. הכדור הזה שלא עושה רעש, הכדור הזה שלא משאיר כתמי דם. כדור שקט, כדור שהפיל את הירח"
מתוך הסדרה "שנות הירח" ששודרה בהוט, 2021
97. "פעם הונעתי משנאה בעולם של אהבה, היום אני מונע מאהבה בעולם של שנאה. בקורונה התביישתי שהחילונים הפרידו את עצמם מהחרדים… אמרתי לעצמי שאני חייב לשים לזה סוף… עברתי מסע לא פשוט, והגעתי להבנה עמוקה שאני ואחיי, אתם, הופרדנו להרבה שנים בגלל בורות שלי"
98. "ניסיתי לשאת חן בעיני הקהל שלי ודיברתי מתוך בורות. אני רוצה לבקש מכם סליחה. אני כאן מתוך אהבה"
נאום לקהל במהלך הופעה בהתנחלות בית אל, 2022
99. "אין בושה בקיום המסורת היהודית"
לפי דיווח של רן בוקר ב-ynet, זו הייתה תגובתו של אביב לכך שהגיש שאלת רב בנוגע להשתתפותו בחגיגות יום העצמאות בזמן השבעה על אביו, יהונתן
100. "המוות הוא דף ריק, האותיות נעלמות ואין שורות, סתם דף חלק שדוהה, ומצהיב ונקרע. היו הרבה שדים שעמדו בינינו כמו שק אגרוף. היו פסקי זמן שדיממנו בזירה, אבל אתה היית הגיבור שלי, האהבה הכי עצובה שלי. התגעגעתי אליך מהיום שנולדתי ואתגעגע אליך עד יום מותי"
ההספד שנשא לאביו, יהונתן, בבית העלמין בנהלל, 2023
אפילוג
קשה להתעלם מהסמיכות הסימבולית בין מותו של יהונתן גפן לחגיגות ה-50 של בנו. נראה שאחרי כל כך הרבה מילים שנכתבו עליו (ועוד ייכתבו עליו) לא היה אף אדם שהגדיר יפה יותר את אביב גפן כמו אביו. וכך, מן הראוי, לסיים את הכתבה הזאת. עם מילים שכתב יהונתן על בנו בן ה-12, בטורו השבועי בעיתון "סופשבוע" של מעריב, בשנת 1985:
"הוא כבר יודע שהמולדת היא לא הדבר החשוב ביותר, אלא האדם. הוא לא רוצה להיות מאיר הר-ציון אלא בוב דילן. הוא הומינסט ממדרגה ראשונה, הוא נגד כל המלחמות. כבר בגיל 10 הוא הצהיר שלעולם לא יתגייס, ושום צבא לא יראה אותו. אין ספק שהוא הסרבן הנמוך ביותר בעולם".
סייע בהכנת הכתבה: רונן אליאס