ירדנה ארזי חותמת את שנת הקאמבק שלה, שכללה אלבום אולפן ראשון מזה 15 שנים, עם אוסף משולש לכל להיטיה, מתוכו יוצא היום (שני) הגרסה המחודשת ל"שוב בתמונה" שכתב יאיר לפיד ללחן של רמי קליינשטיין. על ההפקה המוזיקלית אמון דור דקל (חובבי ציון), שחוזר לשתף פעולה עם ארזי אחרי שעשה את הגרסה הקודמת לשיר ב"עוד נגיע" בשנת 2007. "דור היה הכתובת הברורה", אומרת ארזי. "אבל תהליך יצירת הגרסה הזו לקח חודשים, כי לא מדובר במדע מדויק ובעצם היה צריך לברוא את השיר מחדש".
איזו גרסה את אוהבת יותר בסופו של דבר?
"לשיר יש בעצם שלוש גרסאות, כולל גרסת הבמה של אורי זך ואני מודה שעכשיו אני דלוקה על הגרסה האחרונה, כי אני כזו מתקדמת הלאה".
מצד שני, יש את האוסף החדש, שיש איתו תחושת סיכום.
"אני לא מרגישה שזה זמן סיכום, אבל אני מודה שעריכת אוסף מאלצת אותך לעשות את זה. לרוב אני אדם שהולך קדימה אני לא עושה סיכומים והולכת אחורה, אלא קמה בבוקר וחושבת על הדבר הבא. אבל התעסקות באוסף בהחלט הכריחה אותי להיות נוסטלגית קצת".
ומה גילית על עצמך?
"בואנ'ה, עשיתי המון דברים. האמת היא שגיליתי, בעיקר דרך ההקשבה לשוקולד מנטה מסטיק, שפעם השקיעו הרבה יותר בשירים. פעם עבדנו כי לא עלה בדעתנו לקבל כסף, עבדנו מתוך אהבת הדבר וכשחושבים על זה הקדשנו זמן לניואנסים ולדברים הכי דקים. היום אני מבינה שהשקעתי בתקליטים שלי מאוד. אלוהים, השקעתי המון ועשיתי המון דברים שברובם שאני מאוד שלמה איתם ואפילו גאה בהם מאד".
הגרסה החדשה מנסה לשים את השיר בהקשרים קצת יותר מודרניים. את מקשיבה לפופ מהזמן האחרון?
"אני מודה, אני אצא מהארון ואגיד שאני לא באמת מקשיבה לזה. אני יותר מחוברת לאקטואליה מאשר לדברים האלו. אני כן שומעת מוזיקה כמו כל אדם, אבל אני לא מרוכזת בזה, אלא חשופה לזה כמו כל אדם. אני אוהבת מוזיקה, לא הכי מעודכנת בזה".
הזכרת אקטואליה, איך את בענייני אריאל?
"אני אופיע באריאל אם אתבקש. אני יכולה להבין כל עמדה, אבל באופן אישי אני אופיע באריאל. אני לא חושבת שתושבי אריאל הם שונים. זה יישוב שהוקם על ידי המדינה, הנשיא פרס עומד מאחוריו והוא אחד מיוזמיו וכולנו מכבדים את הנשיא פרס. אני לא חושבת שתושבי אריאל צריכים לקבל יחס שונה".