בית התקליט עם קאט קופי

"יכולתי לבחור בכל אלבום של פייבמנט, אבל זה באמת העיף לי את המוח בגיל 18, כשעזבתי את הבית לראשונה. יש פה כל כך הרבה שירים יפים וההרגשה המשוחררת על סף ה-Pאנק מספרת את כל הסיפור".

"אני זוכר את הפעם שחבר השמיע לי לראשונה את התחלת האלבום: כשתבנית התופים המנוכרת והגיטרה נכנסו זה היה כמו לשמוע רוק בפעם הראשונה".

"אני לא חושב שידעתי משהו על דאנס לפני האלבום הזה, אם להיות כן לגמרי. הייתי עסוק מדי בלהקשיב לפייבמנט".

"עדיין אחד האלבומים האהובים עליי. אחרי 'מון ספארי' המתוק כמו סוכר, האלבום הזה נראה לי מאד אדג'י ומתעמת. יש לו את ההפקה הכי מעניינת שיש והרגעים הכי פסיכדליים בכל אלבומי הלהקה".

"קניתי את האלבום הזה בקסטה, בשביל המכונית הראשונה שהיתה בבעלותי. זו היתה מכונית ישנה עם נגן קסטות ומצאתי את הקסטה הזו במחיר של 50 סנט, אני חושב. הקשבתי לזה נון-סטופ עד שהיא נשברה. אני הכי אוהב את שיר הנושא".

"אני חושב שזה התקליט שהשפיע על כולם. יש כל כך הרבה להקות שעדיין ממשיכות לדהור על הגל של האלבום הזה, גם 10 שנים אחרי שיצא. שלמות של פופ-רוק".

"אני אוהב את האלבום הזה ואת האלבום 'Here Come The Warm Jets'. לאלבום הזה יש עטיפה יפהפיה".

"הייתי אובססיבי על הטוקינג הדס כשהייתי בערך בן 11, כשכל החברים שלי האזינו לגאנז אנ' רוזס. להורים שלי היה עותק של הסרט 'Stop Making Sense' וצפיתי בו שוב ושוב ושוב, ואז קניתי אלבומים שלהם והתמכרתי".

"ניל יאנג הוא עוד אמן שהייתי אובססיבי לגביו כשהייתי מאוד צעיר. היה לי המזל לראות אותו מנגן שירים מהאלבום לפני שנתיים. היה אגדי".

"לאלבום הזה היתה השפעה מאוד גדולה על 'Zonoscope', האלבום האחרון שלנו. יש כאן כל מיני דברים מדהימים, שירי פופ מוזרים בצד אחד ופסקול אמביינט בצד השני. מעריצים של האלבום צריכים גם לצפות בסרט של ניקולס רוג, 'האיש שנפל מכוכב אחר'".