גשם של אבק.
הנשים טורחות באסיפת השיער, הגברים מרימים פניהם מעלה, פותחים את הפה בתואנה רומנטית וסופגים את האובך בלשונם. שריד אחרון לאוראליות הגברית הנעלמת.
איש גבוה ורזה מוצא מחסה מתחת לגגון של חנות. הוא נשען על הקיר, גם כן בשם הרומנטיקה, ומקפל ברכו. באותו היום בילה דקות ארוכות על אסלה בבית ידידה, שם עיין בספר-דק של אושו. הוא לא ביקר בפונה, הוא לא עשה צבא, אבל הוא התרגש.
הבסיס הרוחני בספר, שקע בדרך פלא בתבונתו וקיבל עכשיו ביטוי בגשם. מבחינתו, כל השלב הבא היה פגישה אקראית עם בחורה רזה וגבוהה שנמלטה גם היא מהגשם. אך במקום, החיים זמנו לו התאבדות חד פעמית. אם היה קורא את כל הסדרה היה אולי יכול לצפות את הבאות מראש. המחבוא מן הטבע הביא אותו להיכרות עם אדם יוצא דופן. גבר. זר.
שני גברים יושבים על ספסל לח בשדרה לא מספיק חשוכה.
הבחור הגבוה מדבר אנגלית רצוצה, האיש הזר מדבר איתו במבטא צרפתי. הוא לא יהודי.
הישראלי מדרבן את הגוי ללכת עימו להשתכר, הצרפתי משתף פעולה. הוא נכנע.
פליק פלאק חייו מתקפלים.
"לאנשים מעניינים יש נטייה לבחון את הגבולות", כך הסבירה לו אימו בימים שחלפו. אמו היא אישה הטורחת בכל הזדמנות להראות כי היא אישה חושבת. היא חיברה לא מכבר מאמר לעיתון פופולארי תחת השם, "תעזבי את העיר מניפסט לנערות שלובשות בגדי מעצבים".
איש מהקרובים לה לא טילפן לומר מילה טובה. גם בשבוע שאחרי לא התפרסמו באותו העיתון מכתבים למערכת. כאילו לא היה, כאילו לא חשבה.
הבחור ואימו שתו קפה ואכלו עוגיות קינמון. עבורו, אימו נותרה ליידי גודייבה, גברת אינטליגנציה, המובילה את מעריציה ביער של חכמה. היא סיפרה לו מילדות איך ישבה בצעירותה עם אינטלקטואלים בשוויצריה, ואיך שוקיה התעגלו בנשיות. אביו לעומת זאת, סלד מנהנתנות, ועסק תדיר בבניין הארץ.
כפעיל בימין הרוויזיוניסטי, הקניט את אישתו ההוללת, כי רק רפרפה בכותרות העיתון בזמן שלגמה שוקו. בחברון לא היתה, לא במצרים ולא במוצא.
עכשיו, היא מגשפנקת את בנה על תאוות בשרים הומו-ארוטית ומרגישה מודרנית ויפה אך יודעת כי הגיע עת דינה. היום היא כותרת מדופדפת, ולאומיות גבירותיי היא מילה גסה בהחלט.
בין-הדם לעצמות, בין-הדם לעור, נכתבת שירה
בני בגין צועד בשדרה,
צעדיו בטוחים, הומוריסטיים: סאן טרופה - כאן טרופית.
הוא מרגיש ערפל מאזין לכרכרות מיטלטלות, מרחוק
מחכה שנים, עד יעבור זעם, ואז יחזור
יש כאן רגע של קודאק למרגלות הר תבור
*** מערכת וואלה! תרבות מבקשת להבהיר כי רב הקשרים בין המדור למציאות מקריים ושקריים, וכי כל אסוציאציה מסוכנת היא על אחריות הקורא בלבד***