MF DOOM מגיע לישראל: מסע בעולם המופלא של הראפר החשוב

רשימות, מעצם טבען, הן שרירותיות, זמניות ובעיקר מצמצמות גוף עבודה רחב לרוב לעשרה רגעים בולטים ממנו, במקרה הטוב. במקרה של MF Doom, אחד שאוהב לייגע ולתעתע ברושמי הרשימות, בקהל, בעצמו ובטח בז'אנר מתועתע בעצמו כמו היפ הופ, זה כמעט בלתי אפשרי. בלתי אפשרי לסכם קריירה של אמן שעוד שמחפש ללא הרף דרכים חדשות, משחקי מילים שנעים מהזיות, סמטאות רחוב, זרמי תודעה מהבהבים שאיכשהו נופלים, מעשה מאיר אריאל בעברית, נונשלנט בגלישה, ג'ילה סטייל, פרוטופלסמה על ביט עצל ולעולם משתנה.

דום הוא חתיכת אמן, משתנה ככל שיהיה, זה תמיד הוא, לא משנה איך הוא יקרא לעצמו. בין משוררי ההיפ הופ החשובים של העשור האחרון, מין ליל ווין בקטן, או יותר נכון לומר, גרסה שמאלית קיצונית שלו. שניהם אגב חולקים מוסר עבודה לא הגיוני, משעובדים לאוטוסטרדת המחשבות שלהן שתמיד מתרגמות לשורות לא הגיוניות אבל זכירות, האחד כותב ספרים בהיפ הופ בקול מחוספס ובלוזי, השני צלופח סגול שמכניס פיתול סטלני וקטלני ללהיטי מיינסטרים. ולא נשכח רק פרט קטן אחד, דום לא ילד; הוא עושה את זה עוד משנת '88 ובנוסף להיותו אחד מהאבסטרקטים המרתקים על המיקרופון, הוא גם מפיק מוזיקלי עם זווית.

אז עד שליל וויין, עוד אחד שלא הגיוני לצמצמו בטופ-10, יגיע לכאן להופעה, הנה כרונולוגית ומבוססי טעם אישי, עשרת השירים של דום, שמגיע למועדון הבלוק בשבת (26 בנובמבר), להופעה נדירה בנוף ההיפ הופ המקומי. ברור שנותרו עוד מלא קטעים טובים בחוץ. לעזאזל, דום יכול בקלות למלא רשימת של טופ-30. ראו בזה מין דום למתחילים, המקומות מהם כדאי לגשת לבדיקה מדוקדקת יותר של גוף העבודה המפותל שלו. אתם מוזמנים להוסיף את אלו שמעיפים אתכם, לשתף זה כיף. שחררו כפתור. זו הולכת להיות חתיכת טיסה.

אמנם דום תיחזק קריירת היפ הופ עוד בסוף האייטיז, אבל רק עשור אח"כ, ב-99, הוא הביא את אלבום הבכורה שלו תחת השם המזוהה איתו יותר מכולם - MF Doom. על סימפול של שאדיי, דום, שקצת נשמע כמו נאס על סירופ, מתחיל לסמן את הטריטוריות בהן ירחף במהלך העשור הקרוב. ניגודיות, פלואו בלתי ניתן לעצירה, מספר סיפור והדרך בה הוא אומר אותו לא פחות חשובה מהמילים.

ואיזה מילים יש לו, יא ראבינן. כמו כל יצירה מורכבת, ניתן להתווכח עליהן שעות ועדיין כולם יהיו צודקים. אבל דום - הזוי, מסטול, מפרק ומפורק - יודע איפה הוא נמצא: בהיפ הופ, אותו הוא ומפרק עם ההצהרה אותה יקיים בעתיד:
Cut the crap far as rap
Touch the mic, get the same thing a Arab will do to you for stealing
What the devil? He's on another level
It's a word! No, a name! MF - the super-villain!

קלאסיקה, וגם אלבום מעולה.

סינגל שיציא ב-2002 בו דום, יש שיגידו ולאור ההיסטוריה שלו במידה רבה של צדק, שר שיר אהבה לאספלקריה רחבה של סמים בהם התנסה, כמו קורא להם בקיצורים של בחורות. כמו החומרים עליהם ואיתם הוא שר, מדובר בקטע בלתי ניתן לעצירה.

Follow the light. the light is your guide. תחת השם King Geedorah דום שיחרר בביג דאדא, לייבל ההיפ הופ של נינג'ה טיון, את האלבום המרתק הזה. כפי שעשו את זה בעבר, גם הפעם האנגלים נותנים לאמנים האמריקאים (השחורים בעיקר) לעשות את מה שהם מתקשים לעשות במכורתם: מה ואיך שבא להם. דום מפציץ כאן עם כינורות, סיוטים, הקול הזה, מחוספס ומסתורי והעולם המוזר הזה, עליו אתה מגיע ומבקש בקשה הגיונית – קח אותי אל המנהיג שלך.

גם השם הזה, קשור איכשהוא לאותו ארכי נבל ממנו שאל Doom את השם והלוק הכובש. באלבום הזה (Vaudeville Villain מ- 2003) דום נותר רק על המיק והשאיר את ההפקה המוזיקלית לאנשים כמו Rjd2 ובעיקר ל- King Honey שהצטיין על ממתק הסול הזה. נסיכת האנדרגראונד הניו יורקית Apani B מצטרפת לסיפור שמתחיל כמו אחד של סליק ריק, ממשיך בטיול בגטו כמו נאס, לוקח פנייה שמאלה לסמטאות שגוסטפייס קילה אוהב לגלגל בהם עסקים ומשם ממשיך אל עבר לב ליבו של ויקטור ווהן, אחד מהפרסונות של אמן רב פנים עם מסיכה אחת.

חיבור שנעשה בגן העדן של סטלני וטהרני ההיפ הופ של שנות ה-2000. מאדליב, עוד אחד שאוהב משחקי זהויות ועובד בקצב מטורף ו-דום. זה היה קלאסיקה עוד לפני שיצא השיר הראשון ונותר אחד מאלבומי ההיפ הופ החשובים והמנצחים של העשור הקודם. כל שיר, אבל ממש כל שיר מכאן, הוא בומבה מגולגלת היטב, מהסוג שמספרים עליה כשאין על מה לדבר. קשה, מאד קשה לבחור רק שיר אחד מכאן לכן בחרתי שניים. הטייטל של הראשון די מסביר את עצמו. ובכלל הדוד קוואזימוטו תמיד היה נקודה רגישה בשבילי. מת עליו.

דום רושם תמיד את שמו באותיות גדולות. אני לא יודע אם זה קשור לשם של השיר. התעקשות על משמעויות היא לא חברה כשזה מגיע לאדם הזוי כמו דום. מאדליב בשיאו, מתיך במעבדה חומרים מסוכנים אל כאלו לא ידועים ומוציא כאן חגיגה של שתי דקות שאנשים לא מצלחים לעשות באלבום שלם. דום, אין מה לעשות, נשמע הכי טוב על הרפתקאות סאונד כאלו, מהטעם שיש באולפן מישהו שעלול להיות משוגע יותר ממנו.

קול קית' הוא בערך האבא, האמא והדוד של כל סטלני ההיפ הופ החוצניים שמתקשרים עם יישויות חיצוניות ואוכלים סטלות וגלקסיות על הבוקר. המפגש בינו ובין ממשיכו לא מתפספס ושוב נוצרת חווית היפ הופ הזויה, שגם בחורים קשוחים יכולים להתייחס אליה. אם למשל אנדרה 3000, עוד נצר למורשת Space is the place היה נכנס כאן, כנראה היינו מקבלים את ההוכחה הניצחת שחייזרים השתלטו על העולם.

האלבום השני תחת השם MF DOOM יצא ב-2004, עם השם והקונספט המנצח "Mm.. Food". דום המשיך את התנופה היצירתית שלו בעשור הראשון של ה-2000 והפציץ עם אלבום מעולה נוסף, שכל כולו מטאפרות מרהיבות של מאכלים, אותו הפיק כמעט לבדו, כשמאדליב תרם פה גם קטע אחד. קשה לבחור שיר אחד מהאלבום הזה. מעבר להיותו מופת היפ הופ, במידה מסויימת, השם המנצח שלו, תורם להיותו כאן. סופר!

כי חייבים להיט. ודיינג'ר מאוס, מפיק מחונן, משחק עם להיטים עוד מתוך שינה. סי-לו נותן כאן בפזמון מדבק, שמאוחר יותר גם הוא יגזור קופון מוזהב מידיו של היהודי עם האפרו. קרייזי שיט, ואחלה אלבום. "Sofa King" מתוכו הוא לא רק השיר הטוב באלבום, אלא דרך חיים שלמה.

זה לא סוד שגוסט, אגדת היפ הופ בקאליבר לא הגיוני, מעריץ את דום. הם שיתפו פעולה בשניים מאלבומיו של גוסט, שגם הזמין את דום להשתתף בהקלטות של הוו-טאנג, והדיבור על אלבום משותף שלהם התחיל עוד ב-2006. למרות שיצאו כבר הרבה שירים מעולים – בכל זאת שני סופר הירוז, תאומים סיאמיים משני קצוות העולם של המוזיקה הזו – האלבום המלא עדיין לא יצא. יש דיבור על ביף; אישית - לא קונה את זה. השניים חזרו להופיע השנה ושיחררו עוד כמה קטעים תחת השם DOOMSTARKS. הדיבור שזה עומד לצאת החודש. יא רבי.

הדיבור של השבועות האחרונים הוא על שיתוף פעולה בין ג'וני גרינווד, טום יורק ודום בפרויקט משותף. יש קטע אחד בינתיים שנעשה עבור יום הולדת עשר ללייבל Lex ושיתוף הפעולה החל עוד באי.פי האחרון שדום הוציא עד לכתיבת שורות אלו, "Gazzilion Ear" מ-2010. הרמיקס של יורק, עוד אחד שרואה אנשים מתים במקום בו פורחים פרחים, עותק נשימה.

MF DOOM בישראל: כל הפרטים
MF DOOM העיף אתכם? ספרו לנו בפייסבוק