יממה לאחר הפצצה שלארס פון-טרייר הנחית על מוזמני פסטיבל קאן במסיבת העיתונאים לרגל בכורת עבודתו האחרונה, "מלנכוליה", השתדלו שאר המעורבים ביצירה לשדר עסקים כרגיל. נכון, הבמאי הוכרז כאישיות לא רצויה בריביירה והספונסר של המסיבה שהיתה אמורה להתקיים לרגל הגאלה של היצירה משך ממנה את תמיכתו והביאה לביטולה, אולם למרות זאת קיימו כוכבי הסרט את הראיונות לתקשורת בעליצות יוצאת דופן.
אולי הם עשו זאת מתוך אמונה אמיתית כי הסקנדל נופח מעבר לכל פרופורציה, ואולי מתוך מחשבה כי הפגנת חיוביות מצדם תפזר את ענני השליליות שהצטברו סביב הסרט. כך או כך, באותו יום חמישי שמשי בקאן, לא נרשמה כל מלנכוליה על פרצופיהם של שחקני היצירה הייחודית הזו, המתארת כיצד ההרס העצמי של כלה טרייה ומדוכאת הולך ומתגבר עד שהוא מצטלב בהרס קטלני עוד יותר זה של העולם כולו.
העליזות היתה גם מנת חלקו של סטלן סקרסגרד, המגלם בסרט את אחת הדמויות הגבריות המבחילות ביותר בקולקציית הטיפוסים מעוררי העוינות שברא פון טרייר המיזנטרופ: ג'ק, מעסיקה הפרסומאי של הגיבורה, המאשש את כל ההנחות השליליות על עולם השיווק ועל הקפיטליזם בכלל.
סקרסגרד הוא מבכירי השחקנים בשוודיה ובוודאי מן האמנים הסקנדינבים המובילים בהוליווד. בין השאר, כיכב באחרונה בשורה ארוכה של שוברי קופות, ובהם פרקים 3-2 של "שודדי הקאריביים", ב"מאמא מיה" וב"תור" (בקרוב הוא גם יופיע ב"הנוקמים"). הוא גם מוותיקי משתפי הפעולה עם פון-טרייר, ועבד עמו עוד ב"לשבור את הגלים" (1996) ולאחר מכן גם ב"רוקדת בחשיכה" וב"דוגוויל".
גם בשל יחסיהם הארוכים וההדוקים, היה לסקרסגרד חשוב במיוחד להגן על פון-טרייר. "כל העסק הזה מטופש להפליא", הוא אומר בראיון! לוואלה תרבות. "כולם הרי יודעים שפון-טרייר לא נאצי. כולם יודעים שהוא גדל כיהודי עד גיל 13. אנשים בימינו מתקשים להבדיל בין המילים ובין המשמעויות שלהם. הוא פשוט נתקע עם בדיחה ולא הצליח לצאת ממנה. הוא המשיך לדבר ולא מצא את הפאנץ', זה הכל. יש לנו בעולם בעיות הרבה יותר גדולות מזה שפון-טרייר משקר לגבי הנאציות שלו, אז למה לעשות מזה עניין? אולי פשוט אסור לאמנים להגיד כל דבר שהוא לא פוליטיקלי-קורקט? שהפסטיבל יפרסם להבא רשימת נושאים שאסור לצחוק עליהם, וזהו".
מיד לאחר מכן שולף סקרסגרד את הנשק האפולוגטי העתיק ביותר טיעון ה"כמה מחבריי הטובים ביותר". בהתאם לכך, הוא מספר כי "יש לי חברים יהודים רבים, וגם הם אמרו לי שמי שעושה מזה עניין הוא משוגע לגמרי. באמת, לא צריך לקחת את האמירות האלה יותר מדי ברצינות, וחייבים להבין שזה פשוט האופי של לארס. הוא תמיד אומר את מה שהוא חושב, וזה היה יכול להיות פוגעני, לו רק התכוון לזה. אבל הוא הרי לא מתכוון לזה, הוא אירוני, זאת האישיות שלו. תבינו אירוניה, אנשים".
גם במהלך הצילומים לארס פותח את הפה הגדול שלו, או שהוא שומר את הפנינים שלו למסיבות עיתונאים?
"הוא כל הזמן ככה. כמעט ואפשר לומר שיש לו טור?ט. הוא אף פעם לא מצנזר את הדברים שלו, אבל אין לי בעיה עם זה, כי מאחורי הברוטליות של השפה, מסתתרים רגשות עדינים. חוץ מזה, אני מחזיר לו. הוא קורא לי 'חור תחת', אני עונה לו 'יא בן זונה'. אני לא חושב שמישהו רגיש יכול לעבוד איתו, אבל בשבילי זה כיף".
לאור מהירות ואכזריות התגובה שלו, אתה לא מפחד עד מוות לעשות טעויות בזמן הצילומים?
"להפך! לארס מעניק לך חירות מלאה לעשות טעויות. הוא נותן לך את התחושה שהכל זה משחק של ניסוי וטעייה, וזו תחושה נהדרת. העבודה איתו אינה תהליך אינטלקטואלי, היא ממש כמו משחק של ילדים, שבו כל הזמן מנסים דברים. לפעמים זה עובד ולפעמים לא, אבל בסופו של דבר זה יעיל ביותר, וזה תמיד ככה איתו, עוד מימי 'לשבור את הגלים'".
"לשבור את הגלים" היה המפגש הראשון עם פון-טרייר הן של הקהל הרחב בישראל והן של סקרסגרד, והוא זוכר עד היום את טבעו המשונה של מפגש זה.
"קיבלתי בזמנו את התסריט וישר אמרתי 'וואו, זה סיפור שאני יכול להתחבר אליו, כי זה לא סתם סיפור על מישהו ששולח את רעייתו למיטות של אחרים, אלא הרבה מעבר לזה'", הוא משחזר. "אז הלכתי לפגוש את לארס בבית שלו בקופנהגן, וכשצלצלתי בדלת פתח לי אותה בהיסוס איש רועד. הוא נשא אליי עיניים, כי אני גבוה יותר, ואמר לי 'אני מפחד ממגע פיזי'. אז חיבקתי אותו, שיפסיק לרעוד. מאז אנחנו אוהבים זה את זה. אני גם זוכר שעל הספה שלו שכבה הלנה בונהאם-קרטר, שהיתה אמורה לככב בסרט, תפקיד שבסוף אמילי ווטסון קיבלה. הלנה פרשה כי לארס הלחיץ אותה. בעיניה ובעיני רוב האנשים הוא היה אז מין דני מוזר, והם לא ידעו איך לאכול אותו. היום היא מתחרטת על כך שלא הלכה עם הפרויקט עד הסוף".
מאז ועד "מלנכוליה" יש מכנה משותף אחד לעבודה שלך עם לארס - אתה תמיד מגלם דמויות לא סימפטיות.
"אני לא חושב שהדמות ב'לשבור את הגלים' אינה סימפטית. היא בסך הכל רוצה שאהבת חייה תמשיך בחיים שלה, אין שום דבר רע בזה. אבל כן, הגברים של פון-טרייר הם לא תפארת האנושות, וזה בגלל שהוא לא ממש משקיע בהם. הגברים שלו מפגרים בדיוק כמוהו. בדומה לאינגמר ברגמן, הוא מתעניין יותר בנשים. הוא יודע שאם אתה רוצה להראות את הממד המעודן ועתיר החמלה והחסד של העולם, אתה חייב לעשות את זה דרך דמויות נשיות. גברים לא מסוגלים לעשות כך, כי זה בניגוד לאופי שלהם. חוץ מזה, הם גם שחקנים פחות טובים מנשים".
לאחר ניסיון לברר מדוע סקרסגרד חושב כך, עובר השחקן הוותיק, שכפתורי חולצתו פתוחים, לפנטומימה. "למה גברים הם שחקנים פחות טובים מנשים? בגלל הזכריות שלהם", הוא אומר, ועושה תנועה שנראית כחיקוי של בבון מיוחם.
סקרסגרד ממשיך לרומם את האווירה גם כשאנו פונים לממד המדכא ביותר בסרט העובדה שהוא מתאר את סוף העולם. מה היה עושה אם בדומה לגיבורי "מלנכוליה", היו נשארים לו כמה ימים או אפילו רק כמה רגעים לחיות? "זה לא היה מטריד אותי במיוחד", הוא אומר, "הייתי ממשיך כרגיל ומשתדל ליהנות כמה שיותר".
אתה חושב שהסמיכות ל-2012 היא שהביאה את פון-טרייר לעשות את הסרט הזה דווקא עכשיו?
"אני אף פעם לא מתייחס ברצינות לאלו שקובעים תאריך לסוף העולם. למה לך לחשוב על 2012? יש עכשיו קבוצה שטוענת כי היקום יבוא לקיצו בעוד ארבעה ימים, כלומר ב-23.5. ביום הזה נראה עד כמה נבואות הזעם שלהם מוצדקות".
אם יש צדק בדבריהם אז מבחינתי זה יהיה דרמטי במיוחד - מדובר בתאריך יום ההולדת שלי.
"באמת? נהדר. זאת תהיה מתנה נפלאה בשבילך. תוכל להסתובב ולהגיד 'הו, כמה טיפוסי, העולם נחרב ביום ההולדת שלי'".
בוא נניח שהעולם באמת לא יושמד ונדבר על העתיד. קודם כל, יש את " Nympomaniac", שלהצהרתו של פון-טרייר יהיה הסרט הבא שלו, ובכיכובך. זאת הלצה נוספת שלו או שזה באמת קורה?
"לא לא, זה באמת קורה. וזה באמת יהיה סרט על פורנו שיהיה בו הרבה סקס, אבל תמצאו בו גם הרבה פילוסופיה, אז זה לא משהו ללכת ולאונן עליו".
עוד משהו עתידי בקרוב נראה אותך גם בעיבוד האמריקאי ל"נערה עם קעקוע דרקון" השוודי. הרהרת לפני שהסכמת לשחק בסרט? לא קצת חורה לך שהוליווד מנכסת לעצמה כך יצירות של בני לאומך?
"לפעמים זה לא לרוחי, אבל רק במידה שהם לוקחים משהו ומשטיחים אותו לגמרי. לאור העובדה שלעיבוד הזה אחראים תסריטאים בסדר הגודל של סטיב זייליאן ובמאי בשיעור הקומה של דיוויד פינצ'ר, אני לא חושב שזה יקרה. ההתלבטות היחידה שלי לגבי הפרויקט נבעה ממשהו אחר".
ממה?
"מזה שבהתחלה פינצ'ר אמר לי 'שתדע, זה לא יהיה כיף'. הוא הזהיר אותי שנעשה ארבעים טייקים בכל פעם. חשבתי על זה ואמרתי לו שזה לא מפריע לי, כי נדאג לכך שכל אחד מהארבעים הללו יהיה כיפי, וכך היה. פינצ'ר חסר רחמים ומתיש אותך, אבל זה טוב, כי הוא מוציא ממך דברים חדשים כל הזמן. אני אוהב את זה שהוא מעביד אותך 17 שעות ברצף. אני מעדיף את זה על הבמאים שמייבשים אותך שלוש שעות בין צילום לצילום".
לסיום, כדי שאחזור הביתה בשלום, אני חייב לשאול אותך איך זה לעבוד עם בנך אלכסנדר, כוכב "דם אמיתי", בין השאר, שמופיע לצדך בסרט כחתן של הגיבורה.
"הא, טוב, אלכסנדר כבר מזמן גנב ממני את תואר סמל המין של הקולנוע השוודי, ועכשיו גם עקף אותי בסיבוב ונהיה הסקנדינבי הכי לוהט בהוליווד. הוא גם שחקן טוב יותר ממני, ואני שמח מזה. טוב לדעת שהאבולוציה של משפחת סקרסגרד מתפתחת בכיוון החיובי. זה היה עצוב ומטריד אם אלכסנדר היה יוצא פחות חטוב ופחות מוכשר ממני".
סקנדל פון-טרייר בקאן - איך בכלל זה התחיל?
"מלנכוליה" של פון-טרייר טוב ליהודים?
"מלנכוליה": איפה ומתי רואים?