אם בתחילה חשבנו שיותר משונה, פומפוזי ומוחצן מלאה שנירר זה פשוט בלתי אפשרי, עם הזמן נחשפו שאר בנות "מעושרות" והוכיחו שבתחום החיבה לדרמה אף אחת מהן לא פראיירית, והפרקים האחרונים של "מעושרות" שנתנו מקום הולך וגדל לטלי סיני ריקליס, הוכיחו שהיא פשוט עשויה מחומר אחר. מצד אחד, מעורר הערצה עד כמה אישה בגילה יכולה להיות תזזיתית, מלאת שמחת חיים ואנרגטית. מצד שני, התופעה שהיא גורמת לתהות מי את ומה את בדיוק, מיסז סיני ריקליס?
סיני ריקליס היא תופעה שכמו הגיעה מפלנטה משל עצמה מצד אחד פייה של רצון טוב שמרחפת סביב בעלה ומרעיפה עליו חיבה ואהבה, מצד שני לא הצליחה להכחיש שאהבתה לגרוש שלה חורגת מגבול המקובל. לפעמים נדמה שכל כולה עשויה אור ופיזוזים וקפצוצים, ואז מגיע הסכסוך המשונה בן ארבעת אלפים השנה שהיא מטפחת מול לאה שנירר. ערימה של סתירות, פרכות ותמהוניות.
ואז הגיעו שני הפרקים האחרונים, בהם היא בוחרת שמלת כלה לחתונה ה"לא מנקרת עיניים" הנוספת שלה עם משולם ריקליס, ומטפחת אותו ומרקידה אותו ומושחת אותו במיני משחות, כל זאת מכיוון ש"הוא האיש המושלם עבור כל מדינת ישראל" ו"מגיע לו שמדינת ישראל תחזיר לו, ואני שמחה מאוד לייצג את מדינת ישראל". על זה מתווסף הציטוט האלמותי "כל שנייה שהאיש הזה רווה נחת - הרווח הוא כולו של מדינת ישראל".
האדם הסביר מוכרח לשאול אהמ, מה? אבל למשוך את כתפיו בתמיהה בתשובה. כי לא ברור איזה מין סיפור פנטסטי הוא זה שמפעיל את המנגנון הסיני-ריקליסי, ואיזו מין שליחות ציונית מטעם עצמה נטלה לעצמה הגברת, ואיפה נמצאת השגרירות הדמיונית ששלחה את סיני ריקליס להודות ולטפל במשולם ריקליס בשם כל מדינת ישראל. אבל אם זה המצב, וזה רק מטעמי ביטחון וסודיות שאין אנו יודעים את טיב אותה משימה סודית שאליה מחוייבת טלי סיני ריקליס אז תודה רבה לך בשם האומה. את עושה עבודה מצוינת ככל הנראה, והמשיכי כך.
ציטוטים נוצצים:
"אני הולכת לחפש בגדים לקנות. זה תרפיה, למה לא?" (ניקול ראידמן לא שמעה על יוגה)
"ריק הסתובב עד לפני שנתיים עם בנות בנות 25-30, וזה מה ששמר על הצעירות שבו" (טלי סיני ריקליס גילתה את התרופה לחיי נצח)
"הוא אומר לי כל בוקר טליק, אני בן 87. אבל אני לא רואה את זה" - (האופטומטריסט של טלי סיני ריקליס צריך להיות מודאג)
"אני צריכה לקנות למישל 'בייבי דיור', שלא תגיד שיש לה אמא זבל" (ניקול ראידמן מחלקת עצות להורות נכונה)
"למה הורדת את הסרט מהראש של מישל? אין דבר כזה 'נוח', יש יפה!" (ניקול ראידמן מעבירה גם את הקורס המעשי להורות)
"אם אני רואה את דמי מור, אני אומרת וואו! מה שיש לה גם אני רוצה" (לאה שנירר מכניסה את אשטון קוצ'ר למתח)
"אני לא נוהגת לשקר, אבל הסיפור הזה היה כולו מצוץ מהאצבע" (אפשר להוציא את ענבר שנהב מבית המשפט, אי אפשר להוציא את בית המשפט מענבר שנהב)
ושנירר היתה אומרת: