מורשת מוזיקלית היא חרב פיפיות. מצד אחד, היא מעניקה לך נתוני התחלה טובים בהרבה משל אמנים אחרים; מצד שני, זו קללה שלא עוזבת אותך. בקסטר דיורי, הבן של איאן דיורי האגדי, אותה דמות ניו ווייב משנות השמונים שהתואר "שנויה במחלוקת" היא אנדרסטייטמנט עבורה, מגיע להופעה בישראל כמעט עשרים שנה אחרי שאביו ולהקתו, הבלוקהדז, חגגו על במת קולנוע דן. דיורי ג'וניור כבר לא יכול לדבר יותר על אביו, וכנראה שעכשיו אחרי שלקח חלק בביוגרפיות שנוצרו אודותיו, בין היתר בסרט שיצא בשנה שעברה "sex&drugs&rock&roll" ואחרי שאלבומו השלישי במספר "Happy Soup" הוא סיפור הצלחה, הוא מחליט שהוא מתנער מהמשקל הזה. "אני לא יכול לדבר עליו יותר", הוא מצהיר בראיון לוואלה! תרבות. "זה פשוט משעמם אותי, כל כך הרבה כבר דיברו איתי עליו אני השארתי את זה בעבר. כל ההתעסקות בו כבר הגיעה אצלי למעין מנת יתר".
בקסטר אולי כבר לא מסוגל לדבר על אביו, אבל הרבה דברים הוא ירש ממנו. למשל, השיחה עמו נפתחת בשיחה על סיבוב החלק הראשון בסיבוב ההופעות שלו בליל אמש, והוא מספר בלי להתבלבל: "כן, סיימנו את ההופעה ומיד הלכנו לשתות באבי רואד. שתיתי יותר מדי, אני לא מרגיש כל כך טוב. אבא היה גאה. וכך, בקסטר תמיד היה בסביבת אביו, והושפע לטוב ולרע ממנה. לבייביסטר שלו קראו "חונקת הגופרית" וכבר בגיל צעיר הוא חלק אלכוהול ושאר מאלחשים עם אביו. ההנצחה הטובה ביותר של אותה תקופה היא העטיפה של האלבום הראשון של איאן, "New Boots and Panties" שם מצולמים שניהם.
בקסטר עצמו הבין מגיל צעיר שהוא לא כמו כולם: הוא עזב את בית ספר בגיל צעיר ולא הסתדר עם מסגרות. "העבודה הראשונה שלי היתה בחנות שעונים אבל אם אני זוכר נכון על היום הראשון גרמתי לשריפה בחנות", הוא מספר, ומגלה שגם עם החוק הוא לא בדיוק הסתדר: "הסתבכתי לא מעט עם שוטרים, אבל הסיפור המוצלח היה בגיל 11", הוא מגלה. "היה נראה לי משעשע להשליך צואת פרות מגשר על מכוניות רק שאף פעם לא היה לי מזל בפשע והמכונית הראשונה שזרקתי עליה היתה של שוטר שרדף אחרי ותיקל אותי".
מתישהו, כשנמאס לו להסתבך עם החוק, בקסטר הבין שהוא רוצה לעשות מוזיקה. זה קרה בשנות ה-20 לחייו, אבל לקח לו זמן רב עד שיצא אלבומו הראשון בגיל 31 ."איבדתי את הדרך בצורה מסוימת. התעניינתי ביצירה אבל לא הייתי מספיק טוב , לקח לי זמן להשתפר"
שני האלבומים הראשונים שלך עוררו עניין בתעשייה, אבל לא הגיעו לקהל הרחב. לקח לך שש שנים עד האלבום השלישי. חשבת כבר לוותר?
"בהחלט. בשלב מסוים חשבתי בכלל לעשות הסבת מקצוע לדייג"
ומה שונה עכשיו?
"האלבום הזה יותר קצבי ונגיש, אבל אסור לטעות - הוא לא בהכרח יותר שמח. הטקסטים בו דווקא מגיעים ממקום יותר אפל. מצד שני, אני מגדיר את האלבום הזה כפסיכדליית חוף ים".
תצטרך להסביר את זה.
"זו מעין הגנה על תקופה בבריטניה שצוירה על גבי גלויות. זה ההיפך מפסיכדליה קליפורנית . הרי הבריטים יפים לבושים יתר על המידה. זו מעין הזרקה של בריטיות לתוך הרעיון של פסיכדליית שמש וים".
האלבום שהוקלט באיביזה אכן משמר ניחוח בריטי, אלא שגם אווירת האי והים לא הצליחו להוציא מתוך בקסטר את יצר ההרס העצמי וההשתטות שיש בו:" עשינו כל מיני שטויות שם" , הוא מספר. "ניסיתי להקליט קולות על צמרת של עץ. האמת שבכלל לא זכרתי שזה קרה מרוב שהייתי הפוך. רק אחרי שזה מישהו הראה לי צילום" בקסטר אולי לא זוכר את ההקלטות, אבל את הצלחת האלבום הוא חווה יומיום. הוא בן 40 בדיוק היום, והוא נמצא בנקודה בה הוא מגיע להכרה ראויה. תחנות הרדיו מנגנות , התקשורת מחבקת,הקהל אוהב ובלא מעט מצעדי סוף שנה הוא מועמד לאלבום של 2011. "זה נחמד", אומר דיורי , "מהרגע שאתה מתחיל אתה רק רוצה לגדול וזו הרגשה טובה שאחרי כל הזמן והעבודה הקשה זה מצליח. אבל אני עדיין רוצה להיות יותר גדול מעבר לזה. אני מרגיש שהאלבום לא נמצא במספיק במצעדים של סוף השנה, הלוואי והוא היה יותר. בישראל אוהבים את האלבום? צעירים אוהבים אותו?"
בטח שכן.
"הו, נחמד לדעת".
כבר ביקרת בעבר בישראל.
"כן הייתי כאן לפני כמה שנים בביקור פרטי . קורים דברים מעניינים פה, חלק אהבתי וחלק לא הבנתי. האמת שאני קצת מבולבל מישראל .אני אוהב את האספקטים ההיסטוריים של המקום ,אבל הכל מלווה במעין מתח והרגשתי שאם אתה לא מפה, אז חלק מהאנשים מסתכלים עליך בעין מסוימת, אתה קצת מרגיש בחוץ".
אומרים שיש לחץ גדול על אמנים בריטיים שלא להופיע כאן. אפילו אומרים שדיימון אלברן מנהיג את זה.
"האמת שנושא החרם לא עלה ואף אחד לא אמר לי כלום. יותר מזה, הייתי אתמול בערב במסיבה עם דיימון אלברן והוא לא הזכיר את זה"
למרות כל השטויות שהוא עשה ועדיין עושה, בקסטר דיורי עדיין רחוק מאביו, שיצר ההרס העצמי שלו היה כה מפותח כך שמלבד למלא עיתונים במעלליו, הוא גם פגע לעצמו בקריירה, שלא שווה לשיאה עד למותו מסרטן בשנת 2000 והוא בן 57 בלבד. כיום, לדיורי בעצמו יש ילד, שהוא מסתכל עליו ובוודאי תוהה האם גם אותו ישאלו כשיהיה גדול על אביו המוזיקאי. "הבן שלי לומד במעין בית ספר רוקנרול עם ילדים להורים יותר מגניבים, כמו ליאם גאלאגר מאואזיס, ככה שאני לא הכי אטרקציה שם. נכון לעכשיו, לא ממש שואלים אותו עליי. האמת שנראה לי שהוא נהנה שאני רחוק מהבית".
בקסטר דיורי יופיע ב-4 בינואר במועדון הזאפה בתל אביב. ניתן לרכוש כרטיסים באתר מיסטר טיקט.
בקסטר דיורי בוואלה! Music
תלכו להופעה של בקסטר דיורי? ספרו לנו בפייסבוק