"The Voice" בדרך לפרק את "כוכב נולד"
יחד עם קולות הצהלה שמגיעים ממשרדי הזכיינית קשת לקראת עליית "האח הגדול" והרייטינג העצום שהריאליטי צפוי להביא איתו, מתערבבים גם קולות של פחד: רשת תעלה ב-7 בינואר את "The Voice" ולפי הפרומואים שמציפים את ערוץ 2, נראה שגם ברשת הבינו שזו פחות או יותר ההזדמנות היחידה שלהם לשבור את "כוכב נולד" ולהוריד אותה על הברכיים.
וכמו שזה נראה הם הולכים על המשימה הזו בכל הכוח: הפרומואים ערוכים באופן שמדגיש היטב את היתרונות של פורמט "The Voice" על פני "כוכב נולד", במיוחד בישראל: בעוד "כוכב נולד" נתפסת כתוכנית של מאמי ו"לא נורא נשמה", "The Voice" נתפסת כמו פורמט מרענן, מגניב, נטול פניות ועם רוע שלעולם לא יהיה לצביקה הדר ושות'.
לאור הפרומואים, הליהוק של אביב גפן לצד שלומי שבת ושל שרית חדד לצד רמי קליינשטיין נראה כמו רעיון כל כך הרבה יותר טוב מהעיניים המצומצמות של צדי צרפתי, הקור של יאיר ניצני והדמעות הלא נגמרות של מירי מסיקה. "The Voice" נראה כמו שואו טלוויזיה והדבר האמיתי, בעוד ב"כוכב נולד" ממשיכים להתעסק בילדים בני 9.
מה יש לראות כשחולים? יהורם גאון
הדיון סביב עתיד הטלוויזיה החינוכית מעט שכך, אבל אין ספק שמתישהו מישהו בלשכת ראש הממשלה יבין שכתיבת סופרלטיבים לפרזנטציה של דן כנר זה רק צד אחד של המקצוע, ויחזור לבחוש בה. באספקט הזה, דבר לא השתנה הטלוויזיה החינוכית חייבת להישאר פתוחה, אבל לא בגלל למרות תוכניות כמו "גאון של אבא". ב"גאון של אבא" יהורם גאון משוחח עם ילדים (לא להתבלבל עם "בית ספר למוסיקה", שם הוא משתתף במפעל מכוער אחר) ועם חיה מוזרה בשם "תשבי", אותה מגלם דור צווגנבוים, פעם שחקן מוכשר ונהדר והיום חיה שמדברת עם יהורם גאון.
אם פעם תענוג של תלמיד שיודע לחבר שני משפטים בעברית היה הטלוויזיה שאיתה הוא נשאר בבית, "גאון של אבא" לא מתחרה עם המוצרים של ערוצים בסדר הגודל של "לוגי" ו"הופ", ובוודאי לא שווה דבר לגילאים מבוגרים יותר. היא שריד של אנכרוניזם שרואה בילדים רכים יצורים עם רמת אינטליגנציה של ביצה מקושקשת. היא מסוג התוכניות שמביך בתור הורה לחשוב שהילד שלך רואה אותם ושעדיף ללמד אותם לצחוק מ"רוק 30" מאשר להשאיר אותם מול זה. אם אלו התכנים החינוכיים של הטלוויזיה החינוכית, אולי לא צריך לסגור אותה, אבל יש מה לדבר על רפורמה.
"glee" בעונה הגרועה ביותר שלה
אפילו נבחרת המעודדות הנמרצת ביותר של "glee" מוכרחה לשמוט את הפונפונים שלה אל מול העונה האיומה הנוכחית. בפרקים הראשונים עוד קיווינו לטוב, אבל אם יש משהו שריאן מרפי (ניפ/טאק) מוכיח זה שהוא אדם שמבריק לעונה אחת ואז מבלה את שאר הזמן בלמתוח את הטריק האחד שלו.
איפה בכל זאת יכולה היתה "glee" להשיב את האמון של הצופים? פרקי חג מולד הם בדיוק חלון ההזדמנויות מלא הרצון הטוב והקסם שבו סדרות יכולות להמציא עצמן מחדש או להתרסק. כל מי שהחזיק אצבעות לקראת מה שאמור להיות פרק גולת הכותרת של העונה, קיבל תבשיל פושר ומוחמץ ירוד נאמברים, מאולץ ומעושה, ומלא בכריסמס-ספיריט מזוייף עד רמת בחילה. בכאב לב נגיד יכול להיות שעדיף שלא נראה את קורט, פין ורייצ'ל מגיעים לקולג', וניפרד מהם בזיכרון הימים הרעננים יותר. נעשה הכל כדי שלא נגיע לסיטואציית דילן והמפרצים מ"בברלי הילס 90210".
מספויילרות
למה בעצם אנחנו סובלים את הפרומואים שאנחנו מוצפים בהם כל הזמן בטלוויזיה? הם נמצאים כדי לסקרן, להזכיר לנו מתי משודרת התוכנית, ולתת לנו טעימה מדודה של "למה כדאי לכם להישאר מול המסך במקום לחיות את חייכם". זה הדיל, הוא ברור לכל הצדדים.
אז איך בכל זאת יכול להיות שאחרי שב"מעושרות" מותחים אותנו כבר שבועות ארוכים עם הסכסוך הסודי והמטופש של לאה וטלי, הפרומו של השבוע גילה בדיוק את הפאנץ' ליין. ולא סתם גילה אותו, אלא הדגיש וחשף בדיוק את המהלך אליו, כדי שאף אחד לא יישאר עם הספק שהוא יכול פשוט לוותר על הפרק.
לא ברור אם נדרש כאן אומץ גדול יותר של ערוץ 10 או אמון במוצר הטלוויזיוני המצליח והנצפה שלו, אבל כמו שטריילרים לא אמורים לחשוף את סוף הסרט, גם פרומו לא יכול לקלקל את הפאנץ' של פרק כל כך מצופה. גם כך האמון שלנו במין האנושי הולך ומתפורר תנו לנו לפחות את ההסכם הג'נטלמני האחרון הזה.
"חטופים", "דקסטר" ואמנות סיום העונה
קודם כל ושיהיה ברור: זהירות, ספוילר.
סיום העונה של "The Killing" הציף בעיה לא קלה לסדרות בעונות בכורה: "The Killing" הביאה סיפור מרענן ואינטליגנטי, אבל כזה שלא ניתן היה למתוח עוד דקה נוספת. אבל הלחץ והרייטינג עשו את שלהם, והסוף נמתח באופן שהוציא את המעריצים מדעתם.
"Homeland", "חטופים" האמריקאית, עמדה בפני סיטואציה דומה: העלילה עצמה נבנתה באופן מרשים, אינטליגנטי ואפילו מבריק, אבל כבר נודע כי הסדרה זכתה לעונה נוספת ומאידך - אי אפשר למתוח את הצופים יותר: מישהו פה יהיה חייב לוותר.
"Homeland" בחרה בדרך ביניים סבירה: ברודי לא התפוצץ, הכלים לא נשברו וכולם ייפגשו לסיבוב נוסף בעונה הבאה. הסוף נומק בצורה סבירה ונראה שלצד ההישגים האחרים שלה, "Homeland" גם השיבה את האמון ש-"The Killing" איבדה כנראה לנצח. מצד שני, סוף העונה של "דקסטר" היה נראה כמו פח אחד גדול, עד שבאו 10 השניות האחרונות והפכו את הציפייה לעונה הבאה לאינסופית. שהנוסע האפל יגיע וייקח אותנו כבר.
גם לכם יש הערות על טלוויזיה? שתפו אותנו בפייסבוק