שמעו בדיחה: שמעון פרס היה במעמד הר סיני וראה את משה יורד מההר עם אייפד. רוצים אחת יותר מצחיקה ובטוב טעם? ג'חנון, כמו שאוכלים אותו ככה הוא יוצא, זה סטארט-אפ תימני. רוצים עוד אחת? 210 שקלים לראש וגם אתם יכולים לצחוק בפה מלא.
המפיק הוותיק מיקי פלד והבמאי חנוך רוזן החליטו לקחת את הצופים במופע חנוכה השנתי שלהם הפעם מדובר ב"פסטיגל GAME ON" - למסע בתוך מחשב. בשל טעות של המורה החנון פישנזון (יהודה לוי) נקלעים הילדים אליאנה (תדהר) ותובל (שפיר) לתוך מחשב. מגה-בייט, בגילומו של עוז זהבי, מנסה לפרק אותם על מנת לקחת את ה-DNA שלהם ולהשתלט על העולם. העניינים מסתבכים, תוך כדי מפגשים עם דמויות ממשחקי מחשב, אבל המלצה של הספרנית מרים (מירי מסיקה) מחוללת תפנית בעלילה. לא נגלה את הסוף, אבל ניתן טעימה: מישהי עורקת ממחנה הרעים למחנה הטובים. הסיבה: היא לא מסכימה להיות סגנית של אף אחד. מן תירוץ שכזה.
קליפ הפסטיגל הרשמי:
נראה שריבוי של כוכבים שבאים מעולמות שונים הקשה על תסריטאי הפסטיגל ליצור עלילה מהודקת וקוהרנטית שבה כל אחד יושב במשבצת שלו, דבר שלעיתים יצר תחושה של שימוש בדמויות לצורך סידור עבודה ל-VIP של עולם הבידור הישראלי. איכות הסאונד הקשתה על הבנת מילות השירים, אבל אולי מוטב שכך לאור שיר כמו: "באיוונט שלי אתה רק מייבי בייבי/לחצתי על איגנור בכל זאת אני ליידי/בוא לכאן עכשיו ודי להיות תינוק/טאג מי בייבי תעשה לי פוק (דנה פרידר, שיר מספר שלוש).
ויש אחד יותר טוב, של מאיה בוסקילה, שיר מספר שש: "בוא לראות אותי מולך/בהצגה שלך/כמו שאתה אוהב
אקסטרה-ווגאנזה/בוא לראות אותי מולך/בהזיה שלך/כמו שאתה רוצה/אטה-מורגנה".
לך תסביר את המילים האלו לילדה בת חמש וחצי.
וזה הטייק של הפסטיגל על ג'ניפר לופז
בימים בהם מי שרוצה להרגיש ולהיראות מעודכן חייב לשלב את המילים פייסבוק, סמארטפון או אייפד בכל משפט שני, אפשר לוותר על הנדת ראש או צקצוק לשון אם המונחים הללו חודרים גם למופעי ילדים. ואחרי שמתרגלים לזה, ולמרות נקודות התורפה שהוזכרו לעיל, מקבלים מופע שחלקו הראשון היה מקצועי, מהודק, צבעוני וקולח. הריקודים השתלבו היטב עם השירים והתאימו לעלילה (השיבוץ של אנגרי-בירדס היה מדויק להפליא) והשימוש בתאורה ובשאר הפירוטכניקה נעשה באופן מדוד ומושכל, שלקח את החגיגה הזו קדימה. יפה ומרשים היה להיווכח איך כל זמר הצליח לשמור על סגנונו האישי בשיר ששר.
מירי מסיקה בפסטיגל:
אולם על המנה העיקרית הזו העיב הקינוח. במשך חצי השעה האחרונה של המופע עלו בזה אחר זה קטעי ריקוד, שירה ומשחק ללא שום קשר לוגי או אומנותי ביניהם שנראה לעין. רכבת ההפתעות הזו החלה בריקוד. מייד לאחריו עלתה מירי מסיקה לשיר את 'אם ננעלו' ולאחריה הגיש יצפאן מופע תפל בדמות חיקוי של שמעון פרס (הבדיחות על מעמד הר סיני והג'חנון באדיבותו). הגבות טרם חזרו למקומן ומופע ההצדעה לאריק איינשטיין יצא לדרכו.
מילא העובדה שההקשר לא ברור, תמוהה ההחלטה שבמקום לתת למסיקה, בוסקילה וליבי רן להוביל מחרוזת של קאברים לשיריו של איינשטיין, עיקר המופע היה רצף של קטעי וידאו מסרטים ותוכניות שבהן השתתף הזמר כשברקע מתנגנים שיריו בביצועו המקורי. הרקדנים רקדו על הבמה אני יכול להישבע שראיתי במרוצת השנים העמדה דומה לזו של "שיר השיירה" בעשר מסיבות חג וסיום בית ספר ורק מדי פעם הצטרפו הכוכבים לשיר בשורה או שתיים.
כדי להעצים את אווירת ה"איך נמשוך עוד עשר דקות" הופיעו חלק מהזמרים עם מיקרופון, בעוד שחלק לקחו את עניין הפליי-בק עד הסוף ועלו בלי שום אמצעי הגברה. מזל שאנחנו לא ציניקנים, עוד היינו עלולים לחשוב שכל מטרת החלק השני היא ההפסקה בת עשרים הדקות שקדמה לו, שם נרדף לבקבוק שתייה ב-12 שקלים וקרואסון יבש ב-15.
פסטיגל 2011: מאחורי הקלעים
פסטיגל 2011: כל אירועי חנוכה
פסטיגל 2011: הייתם? ספרו לנו בפייסבוק