לא כל הופעה מתאימה לערב שלמחרתו מתקיים יום עבודה רגיל, כפי שיש הבדל בין בירה אחרי העבודה ללילה של דרינקים. מראש, בקסטר דיורי מציע את חבילת ההופעה המושלמת לאמצע השבוע: השירים שלו לא בטמפו גבוה מדי, אבל הוא כן מזיז ומניע; העיבודים וההפקה המוזיקלית לא עשירים ומתוחכמים מדי, אבל הם מלאי גרוב ונשמה שמראים שכישרון לצליל הוא בהחלט עניין גנטי. אפילו בלבושו, בקסטר דיורי פשוט נראה כמו לא מעט מהקהל בהופעה שלו הוא פשוט בא מהעבודה.
כך, דיורי פתח את ההופעה עם"Francesca's Party" ומיד האנמיות המובנית שיש בלא מעט משיריו התחלפה בראשים שמתנועעים בקצב מדוד בלי חשש לסחרחורת, לפי קצב הריף של הגיטריסט המעולה שלו. בהופעה, השירים של דיורי בשריים וחמים בהרבה מגרסתם האולפנית, הרבה בגלל להקת הליווי המצוינת שלו, שלצד הגיטריסט כוללת מתופף, בסיסט וקלידנית יפהפייה שמביטה בהערצה בגבו של דיורי שמפלרטט עם הקהל בטבעיות של שחקן. בנוסף, קולות הרקע שלה ושל גיטריסט ההרכב נתנו קונטרה ראויה לשירים בהם דיורי נטה לדקלום, כשממילא קולו הוא בעיקר יפה ונעים, אבל לא חזק במיוחד. אבל בקסטר דיורי לא צריך לצעוק וגם לא להרים את הקול. יש לו, לדיורי, בקצה הציפורן את המפתח שמניע בובות תאגיד כמו אלו שבאו להופעה שלו. והבובות לא הפסיקו לחייך.
דיורי הלך ותפס תאוצה עם "Isabel" ו-"Claire" המעולים מאלבומו השלישי והאחרון, "Happy Soup", שהיו לא יותר מחביבים בגרסאות האולפן ואילו בהופעה נשמעו כמו הרווח שבין הבריט-פופ לאר אנ' בי הלבן שהתפוצץ ב-2011. בין לבין, דיורי הוא בדרן כמעט מושלם, עם בדיחות לא מעיקות מול הקהל הזר; כך בלטו לטובה שני מהלכים חשובים שלו אחד, שימת זין מרגשת על חוקי העישון והדלקת סיגריה באולם והשני סירוב לומר ולו מילה אחת בעברית מאונגלזת ומפוצצת מבטא.
דיורי, וזו המסקנה מהטקסטים המצוינים שהוא כותב וגם מההופעה הכובשת שמרפאה את חוליי אלבומיו מלאי הכישרון אך חסרי המחץ, נשמע כמו בן אדם שפשוט כיף לבלות איתו, לצאת איתו לדרינקים, לדבר איתו על בחורות ולחלוק איתו צרות על צ'ייסר וויסקי. נשים, מהצד השני, יתאהבו מיד בבן אדם שרחוק מלהיראות כמו דיוויד בקהאם, אבל הכריזמה שלו סובבה כ-400 אנשים במועדון הזאפה בתל אביב מבלי לזוז יותר מ-20 סנטימטר מהבלטה שלו על הבמה.
בסופו של דבר, בקסטר דיורי הוא לא בדיוק אקט גדול ברשימת המופעים האיכותיים שרצים כיום בעולם; לא במה מרכזית בגלסטונברי וגם לא הדבר הגדול הבא ל-2012. דיורי הוא עוד מוזיקאי שמנהל קריירה סבירה בסצנה שיכולה להכיל אותו ולהביא אותו לסיבובי הופעות ברחבי העולם פלוס אלכוהול חינם. דווקא בשל כך, ההופעה של דיורי בישראל היתה כל כך מוצלחת: אמן בלי קהל מעריצים חזק בארץ הגיע בתחילת ינואר קר, נתן שעה וחצי מצוינות וכולם הלכו הביתה מרוצים. בעולם המועדונים, הג'אז והמטאל, זוהי השגרה. בעולם הרוק והאינדי-רוק בישראל, מדובר בסוג של נס.
בקסטר דיורי בישראל: אהבתם? ספרו לנו בפייסבוק