"האח הגדול": הטעם המחורבן של אביבית בגברים

לרגע הזה חיכה אביב אביביתוביץ' כל חייו. "אני בשידור חי?" בירר בקול רוטט מרוב נצח. כן. "כל המדינה רואה אותי עכשיו?" כן. "אז ערב טוב לכל המדינה שצופה בי!" קרא, ואז גמגם איזו חצי הלצה עם ניסיון לאופי, נתקע באמצע, שכח את הנאום שהכין, ניגש לדלת ואז רץ והתחבא מאחורי הספה, התחרט וקם לצאת. מיקרוקוסמוס של כל העונה הזאת בעשר שניות.

וכמה רגש האיש המבולבל הזה הוציא מאביבית. סנטרה רעד, ריסיה זלגו, פלאשבקים סחפו אותה בחזרה לתקופה בה שרו ביחד את "דרך המלך" באירוויזיון 89'. זכרונות מהתקופה שלהם בסינמה סיטי מתחם ה-VIP, פסגת חיי הזוהר שלה. דקה לפני היא עוד התלבטה בין רגב לערן - הראשון מדבר רק על עצמו, השני קונה קופונים באינטרנט - "אלוהים, האח הגדול!" זעקה, "למה אתה מביא לי כאלה אנשים קיצוניים?!". האח הגדול שמע לתחינתה (וגם די נתקע עם חורים בקאסט אחרי שכל מיני דיירים הלכו פתאום הביתה) ושלח לה את האקס אביב המסוקס, שכשהוא רואה קופון הוא אומר לו "הי, קופון, תתחפף!" כמו גבר אמיתי. אולי עכשיו, כשבעקבות הצפייה בתוכנית המשפחה שלו השתכנעה שאת אביבית לא מעניין הכסף בכלל, יוכלו השניים לחיות בהרמוניה, מאחורי הספה.

קים נלחם ברשע. לא תמיד ברור איזה רשע זה בדיוק, והאמת שהרשע היה ממש פה לפני רגע, כאן בפינה של המטבח וברח מתחת למקרר, אבל קים ימצא אותו ברגע שהוא יסיים להסתבך עם הגלימה. קים בטוח שהוא חי בעולם של מאסטרמיינדס מבריקים ואפלים: דודו, למשל, הוא ממש לא "טמבל עילג שמפחד מהכלב" לדבריו, אלא אסטרטג קפוא-דם שלמעשה דובר תשע שפות, ונוהג לרקום מזימות בינלאומיות בטירתו העתיקה כשהוא פורט על עוגב ולוגם ילדים. ורגב, רגב הוא לא סתם ילדון יאכטות זחוח, אלא דמות עטופת מסכות שתחתיהן מסתתרים סודות עמוקים מים. כולם צפים בעולמו המסעיר של קים, שם הוא מתרוצץ בחרב פלסטיק שלופה ותחתונים, מכה על ימין ועל שמאל, צועק קוואבנגה, נהנה מכל רגע.

מדי פעם, לופת קים את קותי בדרמטיות ומסנן לו: "אני נשבע בסבים שלי שגידלו אותי, שכשאתה תצא מכאן אתה תראה דברים שתרצה להתאבד" או "דודו ישב ממש כאן ואמר שהוא ימחץ אותך" (האמת היא שמילותיו המדויקות של דודו היו "בלולולאאעעעה לעועעללעע קותי", וקים פשוט פירש זאת לא נכון). בינתיים מלחמתו ברשע נראית בלתי מזיקה, אבל מתישהו חרב הפלסטיק הזאת הולכת להוציא למישהו עין.

כן, גם אני מעוניינת להעניק לעורי שיזוף בהתזה! פעם, פעמיים, שלוש, עד שלא ירשו לי להיכנס לקריית מלאכי. כן, גם אני מוכנה להפוך לתרנגולת, לכלב, לחומט, וששימי הדג העצוב ידביק לי כינוי מצחיק וידבר אליי באגרסיביות מינית. כן, גם אני מסכימה להופיע כגיי אייקון במאקו גאווה, במאקו תיירות, במאקו בית וגן לפעוטות הופ לולי. משימה של "להגיד רק כן" היא לא באמת קשה לאנשים שאמרו כן ונכנסו לבית האח הגדול. אבל העיקר שסופי משוכנעת שרק גזירת קצוות מופרזת מונעת ממנה מלהיות כוסית.

בענווה ובתקווה, ויתרו דיירי הבית על כרוביות הגורמה שלהם לטובת חיילי המולדת האמיצים. "בטח שניתן להם את האוכל, הם החיילים שלנו!" קרא יוסי בהתרגשות, מחה דמעת שוואייוואייה מעיניו, ואל תוך הבית פרצה חוליית ניצבים שעל כומתותיהם מתנוססת הכתובית "המציגים אינם חיילים", ושאבו לדיירים את כל האוכל. "אנחנו אוהבים אתכם!" בכה יוסי, שעה שפליטי חוג דרמה קרית אונו פיזזו בשירת "מי שמאמין לא מפחד" לצורך האמינות ואפילו הביאו מוחטה גברית. באף שלב לא הודיעו לדיירים שהם לא באמת הושיעו גיבורי מלחמה מרעב אלא סתם נתנו לכמה פרזיטים בחולצות ירוקות את כל שללם. ממש כמו לתרום לאגודה למען החייל.

"יומני היקר, עבר כבר זמן רב ועדיין קוראים לאחת מדיירות הבית 'פנונה', שארית של משימה לא ברורה מלפני שנתיים. האם מחכים שלמישהו יהיה אכפת ממנה מספיק כדי שאפשר יהיה לעשות משהו בנידון?"

"אני אשרוף אותו חי פה" (דודו לוקח קשה את זה שסער אמר לו לשטוף כלים)

"אתה רואה צל הרים כהרים"
"אל תגיד לי משפטים כאלה על צל ועל הרים" (קים ודודו והיה העקוב למישור)

"אני אשים את אימא שלי על האש אם אני משקר" (קים מתכנן לקנות להורים שלו האט-טאב)

"תגידי, את מטומטמת או שאת רק עושה את עצמך?" (קים מתעניין אצל סופי)

"מאז שברי וזיוה עזבו – התחיל האח הגדול. הבית מבעבע, מבעבע ועוד מעט יגלוש" (תמיר לא תמים באמת)

"אתם אוהבים את האח הגדול?"
"כן!" (בית האח, תחילת השבוע החיובי. גם אנחנו)

"האח הגדול": לכל הפוסטים בבלוג של רחלי רוטנר
"האח הגדול": בואו לדבר על הבלוג בפייסבוק שלנו