תארו לכם את "The Voice", התוכנית שמשגעת את ישראל בשלושת השבועות האחרונים עם 40% רייטינג, ללא שלומי שבת, מהזמרים המצליחים בישראל ואחד מארבעת המנטורים בתוכנית. שבת, כמו ברוב הקריירה שלו, השתלב עד כה בתוכנית באופן טבעי לגמרי, כאילו נועד לשם תמיד אבל זה לא היה פשוט: שבת חשש מאוד מהדרישה להעביר ביקורת על מתמודדים, ובשלב מסוים אף רצה לפרוש. כאן בדיוק המקום להבין למה מיכל וייסברג, מנכ"לית חברת ארומה-מיוזיק שחוגגת ארבע שנים להיווסדה, היא מהגורמים המשמעותיים במוזיקה הישראלית.
"שלומי היה בפאניקה", היא משחזרת בראיון בלעדי לוואלה! תרבות. "הוא לא היה מסוגל להתמודד עם זה שהוא צריך להעיף אנשים. הוא אפילו רצה לפרוש".
עד כדי כך?
"היה לנו נורא קשה וזה הגיע לידי דמעות. הוא אמר לי 'הילדים האלה, זה החיים שלהם אני צריך לבוא ולהגיד להם שפה זה נגמר וזה לא מספיק טוב. איך אני יכול?'"
ומה ענית לו?
"שזה העולם, שכולנו היינו במצב הזה ושצריך לשמוח שנתת להם צ'אנס ואת החשיפה. הבטחתי לו שבעתיד נארח אותם בהופעות שלו. מה לעשות, זה האיש וזה מה שאני עוברת איתו. שלומי בקשר עם כאלה שהוא הדיח. זה האיש".
שלומי שבת הוא הדוגמה הבולטת ביותר לאופן שבו ארומה מיוזיק הפכה לגורם משפיע במוזיקה הישראלית. שבת, כמו הראל סקעת, הוא אמן שמוציא את אלבומיו דרך ארומה מיוזיק, שלמעשה עומדת מאחורי המפעל שלו שמכניס מיליוני שקלים בשנה מהופעות (אותן היא מנהלת חלקית), מכירות בחנויות ותמלוגים מזכויות דיגיטליות. שבת הגיע לארומה מיוזיק כאמן אהוב אך לא ממוצה, ותוך מספר שנים הגיע למעמד האבא של המוזיקה המזרחית, אבל זמר שגם אביב גפן מסוגל להיות חברו הטוב ביותר.
דמותו וכישרונו הבלתי מבוטלים של שבת הם כמובן הסיבה המרכזית להצלחתו, אבל גם וייסברג נמצאת שם מאחורה, כשסיפורה האישי הוא חלק מסיפור גדול יותר על תעשיית המוזיקה של המאה ה-21, זה של חברות התקליטים הקורסות וחנויות הדיסקים הנעלמות. וייסברג, תיכף בת 40, היתה שם כמנהלת הרפרטואר של הד ארצי כאשר זו היתה בשיאה ועזבה בדיוק בזמן לארומה מיוזיק, שמייצגת את העידן החדש. "הייתי מאוד מתוסכלת", היא משחזרת. "עבדתי עם כל האמנים הכי בכירים, שזכו בכל הפרסים. ההחתמות האחרונות שלי היו אברהם טל, ריטה ורמי ואמרתי לעצמי 'מה עכשיו?'. הרי כמה שאני לא אקרע את התחת, והיתה לנו את המחלקה הישראלית הכי מפוארת, עדיין היינו במצב שפתחנו דו"חות וישבנו עם המנכ"ל ובא לי למות. התסכול שלי הגיע מכך שכלפי חוץ היינו הכי מצליחים, ולא היה אמן במדינה שלא רצה לבוא אלינו, אבל המצב של השוק הכתיב אחרת. זה היה מתסכל מאוד".
וייסברג עזבה את הד ארצי, לקחה שנת חופש שנמשכה שלושה חודשים, כיאה לפרפקציוניסטית. לאחר מכן ניהלה אמנותית את מועדון רדינג 3 שבדיוק הוקם. תוך כדי היא שמרה על קשר הדוק עם חברה הטוב, סמנכ"ל המכירות לשעבר של הד ארצי, בני מנשה, שעזב את החברה, הקים את "ניהול פלוס" עם המפיק יואב גרוס והחל במגעים לפתיחת חברת מוזיקה עם מותג ארומה-ישראל. בזיכרון המשותף של השניים היה שיתוף פעולה ראשוני מסוגו עם ארומה: כשאביב גפן עזב את הד ארצי לטובת חברת הליקון, הוא התחייב להוציא אוסף אחד תחת הד ארצי והאוסף הזה יצא דרך ארומה. מכאן, הדרך היתה קצרה לשיתוף פעולה שמוביל לכך ש-112 סניפי החברה הם פלטפורמה מוזיקלית לכל דבר, כשווייסברג היא המוציאה והמביאה מול האמנים, קיר הבידוד שלהם לרעשי הרקע של תעשייה במצוקה.
"כל הרעיון של הלייבל הוא שמדובר בחברת תוכן למוזיקה, וזה משהו שהרבה אנשים לא מבינים", מסבירה וייסברג. "אנחנו נמצאים בכל חנויות המוזיקה, אבל גם ב-112 סניפי ארומה, שהם היתרון האדיר שלנו. אנחנו מפיקים, אני עושה את העבודה עם האמן מאל"ף ועד ת"ו. זה התענוג שלי את עידן עמדי, למשל, לקחתי כשהיה בוסר ועשיתי איתו דרך. לאט לאט הורדתי לו את הפלייבק בהופעות, עבדתי איתו ועד השקת האלבום הוא עמד כמו שצריך. עכשיו כשאנחנו קרובים לאלבום זהב וכל ההופעות שלו מלאות, אני גאה בזה".
תהליך הפיכתה של ארומה מיוזיק לחברת מוזיקה לגיטימית לא היה קל. מאז שיתוף הפעולה האסוני בין משינה לסלקום, כל קישור בין אמנות לחברה מסחרית מיינסטרימית בנוסח ארומה נועד לעיקומי אף וביקורות. וייסברג המנוסה לא נבהלה: "זה לקח זמן לא לגרום לזה להישמע כמו קללה, אבל כיום אמנים מבינים שאין עוד מקום שייתן להם יחס כזה", היא מספרת. "הראינו להם שאין שום עניין כאן מלבד המוזיקה ולדאוג לאמן. הרי ארומה לא רוצים להרוויח מכל הסיפור הזה, ואין מצב שימכרו קפה ודיסק במבצע. עברי לידר אמר פעם בפאנל שערכתי שצריך להגיד תודה על כל מדף שיכבד את המוזיקה שלנו והוא צדק".
זה מעניין, ארומה מיוזיק הוא מהלייבלים היחידים שלא חיפש זמר מזרחי פר אקסלנס, מה שגם שלומי שבת מודה שהוא לא.
"האמת? הכי בכנות: אני פשוט פחות מבינה בז'אנר הזה. כשהגיעו פניות מזמרים בתחום, אמרתי להם 'חבר'ה, אני לא מבינה בזה. באלבום הקודם של שלומי, 'שתדעי', היינו צריכים לבחור את מה שאני ושלומי קוראים לו 'שירי מלחמה', כלומר השירים הקצביים. הבאתי את המוזיקאי דורון מדלי שיעזור לי לבחור, כי אין לי ניסיון עשיר בזה".
זה משהו שחסר לך?
"באמת שלא. ארומה מיוזיק זה סוג של בוטיק. אין לנו הרבה אמנים. יש כאלו שאני הולכת איתם דרך, כמו שלומי, הראל סקעת ועידן עמדי. יש כאלה שהם פר פרויקט כמו מוניקה סקס, שאני לא יודעת אם זה ימשיך או לא, למשל".
זה משעשע יש אנשים שנורא הפריע להם שמוניקה סקס מוציאה אלבום בחברת מוזיקה של קפה. נשמע כמו משהו שיהלי סובול יכתוב עליו טקסט עוקצני.
"תראה, סליחה על חוסר הצניעות אבל אנחנו עושים עבודה מדהימה בלשמור על האמנים. אנחנו לא מכריחים אותם, אבל הם מקבלים כבוד שאף אחד אחר לא יכול לתת להם אותם. לא תראה מבצע של קנה סנדוויץ' ותקבל דיסק. יש 112 סניפים בארץ ישראל שמשמיעים מוזיקה ישראלית ומקרינים קליפים ומקבלים פרסום בכל העיתונים. איפה עוד יש דבר כזה?".
אחד מרגעי המפתח של ארומה מיוזיק טמון בפרשה המוזרה והכאובה של הראל סקעת. אז, לפני כשלוש שנים, הוציאה הד ארצי עם וייסברג ומנשה בחברה, צו מניעה נגד סקעת ועצרה אותו מלהקליט שירים חדשים. זאת לאחר שנודע להם כי עבד באולפן ללא אישורם, על אף שהיה חתום בחברה. במהלך הזמן שעבר מאז, הקים מנשה את ארומה מיוזיק ולאחר מכן וייסברג הצטרפה אליו. השניים, שהיו חלק מתהליך העבודה על אלבום הבכורה המצליח מאוד של סקעת, הפכו לסוג של בוררים בסכסוך והביאו לפשרה: סקעת יוציא את הדיסק בארומה מיוזיק, והוא יופץ על ידי הד ארצי. "הייתי הנבגדת לכאורה", משחזרת וייסברג. "בסוף עשינו את זה ביחד. הורדנו את הד ארצי מהמשפטים, נתנו להם לעשות את ההפצה ומאז כולם השלימו והם שמחים ומאושרים".
זה נראה כאילו גזרתם קופון. כעסו עליכם.
"לא היינו עד כדי כך מתוחכמים. הלוואי והיה אמן שאפשר היה להגיד עליו שהוא כ-זה ביצת זהב, שאני אתכנן כזה מהלך. בוא נגיד שיכולתי לקחת עוד אמנים אליי אם הייתי רוצה לפתוח אז במלחמה עם הד ארצי".
מה אמרת להראל בשיחה על זה? תפסת אותו ואמרת לו שזה יכול להרוס לו את הקריירה?
"הוא היה גמור מבחינה נפשית הוא הרי לא עשה את זה בזדון והוא לא הבין את ההשלכות של מה שקרה. באנו אליו ואל מנכ"לית NMC שקנתה את הד ארצי, פנינה אדרי, ואמרנו שזה פשוט לא מתאים לגרור את זה לבית משפט. הראל אמר את מה שיש לו להגיד והם אמרו וניסיתי לא להתערב".
האלבום השני יצא לא הרבה אחרי. זה נראה כאילו החומרים יצאו רק כי פשוט נמאס לחכות.
"הראל היה בשל להוציא את האלבום הבא וכולם רצו לעשות את זה. עשינו את זה על הצד הטוב ביותר זה היה חשוב להראל, שהיה ילד ולא הבין מה קורה. אני לא מקנאה בו על הימים האלה".
על קירות חדרה הצנוע של וייסברג במשרדי "ניהול פלוס" ברמת החייל, תלויים תקליטי זהב בולטים מלמעלה מ-15 שנים בתעשייה הישראלית. על הרקע הזה בולט במיוחד אלבום הזהב ל"צימאון" של שלמה ארצי, אלבום שצמחו סביבו מיתולוגיות אודות השקעה חסרת תקדים של למעלה ממיליון שקלים. לוייסברג יחס מיוחד לשלמה ארצי: היא החלה את הקריירה שלה למעשה כמפיקה שהד ארצי שכרה עבורו, ומשם עבדה עמו במשך רוב שנותיה בחברה. "הוא היה בית הספר שלי", היא מספרת. "הוא אחד האנשים שהכי השפיעו על החיים שלי. למדתי ממנו הכל".
מצחיק שבחרת לתלות דווקא את "צימאון" ולא תקליטים אחרים.
"העטיפה מוסיפה פה לצבעוניות".
המיתולוגיות על האלבום הזה נכונות? מיליון שקל?
"מה זה משנה כמה יצא או כמה נכנס? הוא מוכר? הוא מוביל במשך 40 שנה? הוא לא צריך לתת הסברים לאף אחד. אף אחד לא מצליח לשחזר את ההצלחה שלו, אין דברים כאלה, גם לא בעולם".
יש לך מושג למה הוא מתעכב כל כך עם החומרים החדשים שלו?
"האמת שאין לי מושג. אני יודעת ששלמה הוא כמוני, פרפקציוניסט. הוא מוזיקאי בחסד ואחד האנשים היותר טובים שקיימים בעולם הזה. הוא לא צריך למהר לשום מקום".
וייסברג ממשיכה את המסע על הקיר: אלבום זהב לקרן פלס, אמנית שלדבריה איש לא רצה להשמיע בהתחלה על אף הדימוי שנוצר לה; אלבום זהב לבועז שרעבי שנחשב סוס מת ו-וייסברג הימרה עליו בכל זאת; "רמזים" של ריטה שהגיעה אחרי שנים בהליקון, סינרגיה ועוד. תמונה אחת קטנה של בעלה ושני ילדיה, ועשרות אלבומי זהב, וכולם הם המשפחה שלה. "בסופו של דבר, אני הכי גאה במשפחתיות של המקום הזה. שלומי שבת מסיים צילומים של 'The Voice' ב-22:30 ומגיע לפרגן לעידן עמדי בהופעת הבכורה שלו. הוא יגיע בלי שאני אבקש ממנו, ולא כי צריך סלב. הם עושים את זה כי הם יודעים שאצלנו הם לא מתלכלכים, וככה זה יישאר. אנחנו מתעסקים אך ורק במוזיקה".
ארומה מיוזיק: דיסקים בבתי קפה זה לגיטימי לדעתכם? ספרו לנו בפייסבוק