דיוויד בלומנפלד, יהודי קנדי מטורונטו שגדל והתחנך בארצות הברית, החליט להגיע לארץ עם תחילת אינתיפאדת אל אקצה. למה? כי תדמית ישראל בעולם שכנעה אותו לפקוד את המקום כצלם סטילס ולעבוד ברשות סוכנויות הידיעות. מאז הוא כאן כבר עשור, ועכשיו סרטו הדוקומנטרי "חפלה של כדורסל" משודר בבכורה בערוץ yes דוקו. "באינתיפאדה הרגשתי חסר אונים וחסר תקווה, ורציתי לעשות משהו שיפיח ויגלם תקווה. זו היתה האידאולוגיה שלי", הוא מספר.
בלומנפלד מגולל את סיפורם של שני ילדים, עאדי ואלמוג, ערבי ויהודי, הנפגשים הודות למשחקי כדורסל משותפים הנמשכים שלושה ימים אינטנסיביים. הסרט כולל ראיונות עמם ועם משפחותיהם, תיעוד המשחקים והתפתחות מערכת היחסים ביניהם. "הסיפור הגיע אליי", כך מגדיר בלומנפלד את רקיחת העלילה. "פגשתי ילדים יהודים וערבים במסגרת עבודה עם הליגה נגד השמצה, בדרום ובצפון, וגיליתי שספורט יכול לחבר ביניהם, גם אם הם לא מודעים לאספקטים הפוליטים". הוא מתאר את העבודה עם הילדים כ"תהליך מאוד כן. הם לא התחילו כחברים הכי טובים, אבל כמו שאחד הילדים אמר, כל דבר גדול מתחיל כדבר קטן".
"כמה שבועות לפני הצילומים התחלנו לחפש ילדים", נזכר, "הלכנו לכל הערים הקטנות וחיפשנו ילדים שהם open minded, שרוצים שינוי, ושיש להם כבר מטען כבד הנוגע לסכסוך. כשפגשתי את אלמוג, הקיבוץ נוה-אור בו גדל היה תחת השפעת פוסט-מתקפת טרור, ואילו חבר של עאדי נהרג באוקטובר 2000 באינתיפאדה".
לתדהמת הצופים ולא לתדהמתו של בלומנפלד, המשפחות גם הן שמחו לשתף פעולה. "האימהות, בעיקר, היו פתוחות לדיאלוג. המשפחות שמחו שהילדים שלהם עושים משהו פרודוקטיבי, כמו כדורסל, ומשהו 'קצת יותר', כמו הידברות". אמא של אחד הילדים אשר השתתפו בפרויקט ההתחלתי מרובה המשתתפים, גם שלחה מכתב מרגש בו היא מספרת שבנה בן ה-16 הושפע מאוד מן החוויה, כי מעולם לא התנסה בהידברות. "ילד כזה", אומר בלומנפלד, "יהיה בעוד כמה שנים בצבא ויוכל לשנות דברים".
ולמה דווקא כדורסל? כאן מכניס בלומנפלד את השורשים האמריקאים. "כדורסל הוא ספורט שמתגבש ומתחדד על ידי קבוצה", מסביר, "הוא מאוד פיזי, ואתה צריך לסמוך על מי שאתה בקשר איתו בתוך הקבוצה. גם אני מתאמן בו, ובארצות הברית הכדורסל הוא הספורט הפופולרי ביותר, הרבה יותר מכדורגל". הוא חיפש לינקים משותפים בין הילדים, שהם חסרי מעטה פוליטי באשר הוא, וישר הגיע אל מוסד ה-NBA. "הוא מחוץ לישראל וכך נטול רקע פוליטי, מה ששירת את האינטרסים".
"אמנם לא גדלתי כאן", הוא מתנצל למשמע השאלה בנוגע להתערבות החיצונית אותה הוא לכאורה מבצע בסרטו, "אבל הייתי באינתיפאדה וראיתי את הזוועות והטרור. אני מבין בזה קצת יותר מהאמריקאי הטיפוסי, כי חקרתי את הנושא, אבל העובדה שאני בא מחוץ לישראל ומביא איתי נקודת מבט חיצונית, יכולה להיות לפעמים הרבה יותר מועילה ובונה. זה נכון שצריך ללמוד את ההיסטוריה, אבל לפעמים מועיל גם להיות אאוטסיידר".
בכיסו של בלומנפלד נמצאים כמה פרויקטים עתידיים שעוסקים, איך לא, בהיסטוריה של עם ישראל מאספקטים שונים: על הסבא שעלה מפולין, על סטריאוטיפים ועל זיכרון, לדבריו. "אני חושב שזה מעניין אותי", אומר, "כל סרט פה נוגע בזה או משתדל, במופגן, להתעלם מזה. אני מעדיף לדבר".
"חפלה של כדורסל" ישודר ב-yes דוקו ב-14/2 וב- V.O.D
"חפלה של כדורסל" - האם תצפו? ספרו לנו בפייסבוק