קורדרוי 18: ברוס ספרינגסטין עם אלבום כואב וחודר כל ציניות

אתה לא ממש בא עם ציפיות לאלבום חדש של ברוס ספרינגסטין, תהיה אהבתך אליו גדולה ככל שתהיה. הרף הוא גבוה מדי, בלתי עביר; העבר המפואר, הנצחי, המיתי, לא מאפשר כמעט מקום להווה; ואת הפנטזיות על מוזיקה חדשה של הבוס שתדחוק הצדה ולו לרגע את הדם החדש שמבעבע מכל קצוות יקום הרוקנרול, למדת לדכא מזמן. ובאמת, שנים ארוכות שספרינגסטין, להוציא כמה שירים בודדים, לא סיפק את מה שכל כך צריך שהוא יספק. מוזיקה חשובה באמת, בעלת משקל, שאומרת משהו על הכאן והעכשיו ולא רק מנפנפת בסיסמאות שאובמה יכול לגזור ולהדביק לקמפיין.

ואז מגיע אלבום כמו "Wrecking Ball". חשוב לומר: לא מדובר בקלאסיקה של הבוס. כאמור, הזמנים השתנו, ומי בכלל יודע להגדיר מהי קלאסיקה. אבל מדובר באלבום הטוב שלו מזה שנים, אלבום חזק מתחילתו ועד סופו, מגוון מוזיקלית (נגיעות איריות, גוספליות, אפילו קצת היפ הופ – שלא הוא עושה, תודה לאל), שמסמן וי על כל הדרישות האולי חצופות שרק לפני רגע דרשתי: חשוב, משמעותי וכו'. הביקורת המלאה והמלומדת הרבה יותר על "Wrecking Ball" תפורסם בוואלה! תרבות בימים הקרובים, לא תפספסו אותה, אני רק אומר שהאלבום הזה טוב אלי. הוא מעורר מחשבה, עצב וגם תקווה. ספרינגסטין זועם, מאשים, נוקב, מדויק. הוא שוב מספר את סיפורו של האדם העובד, שנכתש תחת רגליהם של בעלי ההון (המילה "בנקאים" חוזרת לא פעם), אבל גרסת 2012 של הסיפור הזה כואבת הרבה יותר, והיא חודרת כל ציניות. באין מוזיקאי ישראלי שה/מרים את הכפפה, ואחד כזה לא נראה באופק, ספרינגסטין מספק פה פסקול מעודכן לחיים שלנו כאן בימים אלו, פסקול למהפכה שאולי תגיע שוב בקיץ.

הנה שני שירים נבחרים מתוך האלבום, אבל עשו לעצמכם טובה: תקשיבו לכולו.

חוץ מהאלבום של הבוס, זה השיר שהכי אהבתי השבוע. הוא לקוח מתוך האלבום השלישי של הקנדים, "The End Of That", שיצא השבוע. יש לי הרגשה שכמו האלבום של shearwater (אלבום השנה שלי עד כה), הוא ילווה אותי לא מעט בחודשים הקרובים. וכן, יש פה קצת ארקייד פייר.

הנה שיר חדש, קצת אחר מהרגיל – וזו מחמאה - של ארקטיק מאנקיז. הם הוציאו אותו סתם כך, לא קשור לאלבום כזה או אחר, ואף תפרו לו קליפ שמקפיץ את כל העסק.

שני קטעים מתוך "Zoo", האלבום החדש של ההרכב הקליפורני שייצא במרץ, כיכבו פה בשבוע שעבר, הנה עוד מנה מעולה.

ההרכב האווירתי מבולטימור יחזור במאי עם אלבומו השני, " Nootropics", וזה קליפ חדש לסינגל הראשון מתוכו.

חפירות רשת על הסינגל החדש של הלהקה משיקגו גילו לי שבזמן אמת פספסתי משהו שחבל היה לפספס, ועכשיו למי יש זמן להשלים. ננסה לסגור פערים כשייצא האלבום החדש,
"Beware and Be Careful". זה יקרה באפריל, עד אז הנה "חורף", גם להורדה.

לפני שבועיים כתבתי כאן על האי.פי החדש והדיסטורשני של A.P.T.B.S הניו יורקים, "Onwards To The Wall". עכשיו הצמד S.O.S.B, הניו יורקי אף הוא (למרות שכאן נגמר הדמיון בין ההרכבים), מפגיז עם רמיקס אייטיזי לקטע המצוין מתוך האי.פי. האלבום השלישי של הצמד, "Ghostory", יצא אתמול.

החמישיה מניו ג'רזי, שאלבומה האחרון, "Days", כיכב ברשימות הסיכום של 2011 (הגם שלא בקורדרוי), מוציאה את השיר שפותח את האלבום כסינגל, ומצרפת לו בי-סייד אביבי לחובבי הז'אנר, שמזכיר קצת בקצוות את אליוט סמית'.

עוד בקטגוריית האביב אפשר למצוא את הסינגר-סונגרייטר, שבשנים האחרונות מוכר בעיקר בתור הפרטנר של זואי דשאנל ב-She & Him, ומוציא אלבום חדש, "A Wasteland Companion", באפריל. זה השיר השני שהוא משחרר מתוכו.

תכלס, בחיים הקודמים שלו נואל גאלאגר היה מכה אנשים כמו כריס מרטין, וגם זה כקינוח אחרי סשן טינופים. אבל בחיים החדשים שלו ככוכב רוק מפויס, הוא גם מזמין את מרטין לנגן איתו לייב על הבמה וגם מחבק את דיימון אלברן. וכל זה קורה באותו ערב חגיגי של טקס הבריטס. רכיכה.

אין כזה דבר יותר מדי שינז, למרות שעמוק בפנים מקננת בי התחושה המעיקה שהאלבום החדש והכה מצופה שלהם, "Port of Morrow", יהיה קצת מאכזב. עד שנדע, הנה הקליפ היפה והמרגש שג'יימס מרסר אירגן למה שכרגע מסתמן כשיר הכי טוב שיהיה באלבום.

רגע לפני סיום, קבלו את ג'ימי פאלון עושה אדי ודר ולוקח את הקלאסיקה של פרל ג'אם למקום קצת אחר. מקום קצת אחר = מחווה לסנסציה של הניו יורק ניקס, ג'רמי לין.

ממש ביום שבת חגג האלבום השישי של פנתרה, "Vulgar Display of Power", יומולדת 20. מה, לא נחגוג איתו? בטח נחגוג. "וולגר" שטף את המגרש עם הצגת מטאל שהיתה גם ברוטאלית וגם מלודית, ונכנס להיסטוריה בתור אחד מהאלבומים הגדולים של הז'אנר. אלבום משפיע, חשוב, פורץ דרך. ישמור האל על פיל אנסלמו. נאחל מז"ט עם שיר האהבה העדין הזה.

קורדרוי: לכל הפוסטים בבלוג הרוקנרול של מני אבירם
קורדרוי: עוד רוקנרול? שתפו אותנו בפייסבוק