אם משפט הריאליטי הנפוץ ביותר בארה"ב הוא "לא באתי לכאן לעשות חברים", בישראל הראשון הוא כנראה "אני ראוי" על הטיותיו השונות, והבא הוא "אני כאן כדי לייצג" משהו משהו; ואגב, בזמן שאני מייצג אותו, לא אכפת לכם במקרה לצלם אותי מהפרופיל היותר מצודד שלי? הרבה משתתפי ריאליטי היו, הרבה מהם הימהמו לפני כניסתם לריאליטי את נאום מלכת היופי הרוצה שלום עולמי שלהם, ורובם נפלו בשלב התכל'ס. הם ייללו על תקציבים, קיטרו על תנאים, צרחו חצי סיסמא והלכו להיעלב בשירותים, ובעיקר היו מעצבנים. ואז הגיע סער.
סער סקלי נכנס לבית "האח הגדול", כמו רבים וטובים לפניו, מצויד בפאסון פעלתני ובאג'נדות אנרכו-שמאלניות. "חכה חכה", סיננו הנשמות הטובות (מימין ומשמאל), אלו שכבר ראו ריאליטי אחד או שניים בחייהם "הדחה ראשונה ואתה ודגל פלשתין שלך כבר בחוץ". ובכן הפתעה, אנחנו אחד עשר שבועות מאז תחילת העונה הנוכחית, נותרו רק שמונה משתתפים בבית וסער עדיין שם. אפילו הפטיש הציוני, צבי פורטל - שהובא כתוכנית חירום אחרי שערן, (להלן "ימני א'") התמוסס בחמידות מול כל אוושת קונפליקט עם סער - מצא עצמו מהצד השני של פורטל "האח הגדול", המום ומובס, כשרק חרחור "אני דווקא כן יודע מה זה פאשיסט" לגופו.
זה לא שסקלי שמר בלב הוא התווכח, הביע דעתו, לבש את החולצות הכי מרגיזות בגרדרובה שלו, סירב לשיר את ההימנון, ועוד העז לצטט את אלן גינסברג בפריים טיים. ובכל זאת, הוא לא הפך לשנוא כעדנה קנטי, למשל, שהחזיקה בדעות מאותה קצה קשת. מחוץ לבית "האח הגדול" ממשיכים טוקבקיסטים לנבוח, אבל שיירת סער ממשיכה לעבור בנחת שבוע, ועוד שבוע. יותר ממה שכל אחד יכול היה לשער, בטח יותר משסקלי האמין שישרוד בפורמט הלא סובלני ל"אחרים" בעצמו.
מוקדם לומר שסקלי ודומיו בתוכניות דומות, לא נחשבים על ידי הרוב המסמס להרבה יותר מקוריוז קיצוני של ההפקה, אבל את חבריו לתוכנית הצליח סקלי להפיס בטוב המזג שלו, בשלווה ובנועם ההליכות שלו שככל שצעקו מולו יותר, רק הלך והתבהר. איך בכל זאת הם הפסיקו לפחד והתחילו לאהוב? נראה שכשאינך מתייחס לעצמך כאל קריקטורה חד מימדית, קשה לבטל אותך ואת דעותיך. כל מי שצרח, ירק וזעם מול סער מצא עצמו, למרבה הפתעתו, נאכל על ידי הקריפטונייט השקט שלו ונכנע או שהוכנע החוצה על ידי המסמסים.
גם אנחנו לא נתייחס לסקלי כאל הסמול הסהרורי שניסו לגרום לנו להאמין שהוא מלבד היותו איש שמאל מוצהר, הוא גם היה הראשון לגרום להמונים להבין ולזכור שמדובר במשחק, ושלמשחק צריך שני משתתפים. כאשר נשבר לו מהצפצופים הצורמים שמעירים את משתתפי "האח הגדול" ומונעים מהם לספק את מנת הלחם והשעשועים לצופים, הוא הקציב לאח הגדול 10 פסילות. כאשר אסי וארז הכריזו שיש לסמס כדי "להציל" את סער, הוא תיקן בעדינות שזה לא להציל, אלא מקסימום "להשאיר" בתוכנית. בעוד שרוב המשתתפים והצופים קונים את האשליה בפיות שוקקים שרק מחכים שיאכילו אותם עוד סער סקלי יודע היטב שזו תוכנית, ומשתתפים, והפקה. בית היא מילה ששמורה למקום שגרים בו, ואח גדול הוא מי שחולק איתך דם.
מכאן לשם, אפילו הפקת "האח הגדול" לא מאמינה שזה קרה לה משתתף שלא שכח לשם מה הוא הגיע, ושכשהוא הוא אמר "מסר" וכולם נחרו בבוז משועמם, המשיך לזכור שלקח לעצמו תפקיד. תאהבו או תשנאו, תסכימו עם כל מילה או תחשבו שהוא עוכר ישראל כל זה ממש לא משנה בתמונה הגדולה. בתמונה הגדולה, סער סקלי הראה שאפשר להיות משתתף בתוכנית ריאליטי שמנתקת אותך מכל המוכר לך, מפמפמת את שיגעון הגדלות ומסובבת אותך עד שתסתחרר ועדיין, גם עד לצאתו אולי אפילו כבר היום בערב לא שכח את מה שכל כך הרבה נבחרי ציבור מקצועיים שכחו והגדיר מחדש מהו אינטגריטי.
האח הגדול: לכל הפוסטים בבלוג התוכנית של רחלי רוטנר
איך תצביעו הערב לסער? שתפו אותנו בפייסבוק