נינט טייב ורותם אור: תנו למוזיקה לדבר

מסיבת השקה לעונה החדשה של "כוכב נולד" זה לא מקום לתקלט בו איגי פופ, אבל את הסט שלה פתחה נינט טייב עם "Don't Sit Down Cause I've Moved Your Chair" של ארקטיק מאנקיז, ואכן כמה כיסאות של בכירים בקשת נפלו באותו רגע, והתרסקו לגמרי כשהמשיכה ל-"I Wanna Be Your Dog" של איגי והסטוג'ס, אבל זו נינט טייב 2012, כפי ש-"What Are You People" ו-"I C U", שני הסינגלים מתוך אלבומה המתקרב של טייב באנגלית, מייצגים אותה ומבדילים אותה לא רק מהנערה ששרה לפני עשור "ים של דמעות" בחוף ניצנים, אלא גם מזו שעשתה את "קומוניקטיבי", רגע המהפך שלה בתרבות הישראלית.

אלא שיש משהו בריא יותר בגישה לטייב, לאור שני הסינגלים ולקראת האלבום. מצד אחד, עצוב לראות עד כמה מעצבי דעת קהל מסרבים באיזו משיחיות דתית לקבל את היכולת של אדם לשנות את טעמו, לעדכן אותו ולהפוך אותו לחלק משלהם; מצד שני, טייב באמת משוחררת הפעם לבנות את עצמה ואת הקהל שכן מתאים לו להאזין לרוקנרול שמגיע עמוק מהבטן המפורסמת במדינה. השירים הראשונים מ-"Sympathetic Nervous System" מראים שנינט אולי פחות מעניינת את הקהל הרחב של "כוכב נולד", אבל עבור אחרים – היא נמצאת שם והקריירה שלה תצעד בכיוון הזה: אלבום באנגלית, אחריו אלבום בעברית, נסיעה לחו"ל, הצלחה אפשרית וגם כישלון: כל אלו נמצאים במרכז עכשיו עבור טייב, והשאר – קמפיינים להלבשה תחתונה, סדרת טלוויזיה, אירועי השקה – הכל רעשי רקע, וכך גם עבור הקהל החדש שטייב צברה לעצמה בין "קומוניקטיבי" לאלבום החדש.

האלמנט המרשים באמת משני הסינגלים החדשים הוא התפיסה המוזיקלית של טייב את הרוקנרול שלה, מעין גרסה חכמה ואלגנטית למה שהיה קרוי פעם "מוזיקת M2" על שם הערוץ האהוב והשפעות ג'ק ווייט, פי ג'יי הארווי וארקטיק מאנקיז שעפות מהשירים. "I C U" הוא פשוט סינגל רוקנרול פנטסטי, עם ריף גיטרה שלא מעט אמני לבונטין 7 למיניהם היו מוכרים את האייפוד שלהם עבורו ואילו "What Are You People" מופק ברמה שהיתה משתלבת היטב ב-Third Man Records של ג'ק ווייט. ושוב, קשה להימנע מהמחשבה שאם לא השם "נינט טייב" היה מוטבע על השירים האלו, הם היו מקבלים יחס אחר לגמרי: התעלמות של הרדיו המסחרי מצד אחד וחיבוק חם של המבקרים מצד שני.

כשייצא האלבום המלא בסוף מאי, סביר להניח שהדיון המתיש סביב ה"אותנטיות" של טייב יתעורר מחדש, אבל זה יהיה באמת פספוס עמוק. לפעמים, המוזיקה אומרת הרבה יותר ממה שהאמן מסוגל – או צריך – להסביר מה הוא ניסה להגיד. ב-"What Are You People" טייב שרה ש"להעמיד פנים רק יהפוך את המצב לגרוע יותר", והיא צודקת: אין שום קשר בין ההווה של טייב לעבר שלה, ואין טעם להעמיד פנים שהיא נשפטת באופן נקי. עכשיו, כשזה על השולחן, אפשר להקשיב למוזיקה – והיא מצוינת.

בשורה התחתונה, אלבום הבכורה של רותם אור, "Hard Magic" יוצר בלוק חוסם של יוצרות מעולות שהוציאו השנה אלבום ובהאזנות ראשונות, הוא מועמד מוביל גם לתואר אלבום השנה ואם לא – לפחות אלבום הבכורה של השנה. אפשר לנתח במשך שעות את המורכבות המוזיקלית שעוטפת את האלבום, שאין בו טיפה של בוסר ורק עוד ועוד מחשבות על צליל, קול והשילוב שביניהם.

נראה שאור, שהפיקה את האלבום בעצמה (להוציא את "Covers" המבריק שהופק על ידי נדב רביד), הימרה בכל הכוח על הגשמת חלום מוזיקלי שלה, כלומר אלבום שבאמת יהיה בו את כל מה שרצתה: לופים, קולות מוכפלים, סימפולים, כתיבה מתוחכמת ואינטליגנטית ואלטרנטיבה אמיתית לשבלוניות שבה מתאפיינת המוזיקה הישראלית. כותרת שיר הפתיחה וגם השיר עצמו, "This is What You Came For", מייצגים את הגישה הזו היטב: לא באתם בשביל משהו שהוא פחות מהדבר האמיתי – ורותם אור היא הדבר האמיתי.

אור, כמו לא מעט יוצרי אינדי אחרים, מגיעה לאלבום הבכורה שלה אחרי כמעט שמונה שנות יצירה והסתובבות במעגלי האינדי הישראלים. זמן כה רב בין הטלת הביצה לבקיעתה יכול להוות מכשול אמיתי בפני השירים, כי אין תחליף להתפוצצות וההתלהבות של ההתחלה. אבל כפי שהמוזיקה של אור דורשת יותר מהמאזין, כך גם היצירה שלה לא תלוית זמן שכזה. אם כבר, הפער בין הבגרות של "Hard Magic" לאי.פי שהוציאה אור בראשית הקריירה שלה, הוא תהומי לטובת האלבום. "Untitled", למשל, שהולחן למילים של המשורר וו.ה אודן, מציג שיר קל לעיכול יחסית, שמשתנה תוך כדי תנועה 3-4 פעמים וכל קרוס בו נעשה בצורה חלקה מהקודמת לו עם ריף גיטרה אקוסטית מוביל שמנתב את התנועה כמו ג'י.פי.אס של גרמנים. קטע פנטסטי אחד מתוך כמה שיש באלבום שמראים כמה מחשבה הושקעה בשירים האלו.

"העניין הוא לא החזון, אלא להפיץ את החזון", מצטטת אור אלמוני ב-"Human Being" המעולה. החזון של אור ב-"Hard Magic" דווקא חשוב, אבל גם הפצתו לא פחות חשובה. ישראל איננה המקום הטבעי עבור החזון של אור, וספק אם המצב ישתנה אי פעם. עכשיו אפשר ליהנות ממנו מקרוב וכמו במקרה של נינט – חבל לוותר על ההזדמנות.

האם תתנו צ'אנס לנינט החדשה? שתפו אותנו בפייסבוק