מעולם לא היתה סצנת מבחן אש מותחת יותר מזו של ענבל גבריאלי ואנה ארונוב אתמול. בדקות הארוכות של ליבוי הלהבה נקרעתי לשניים: מצד אחד, ענבל גבריאלי. הלוחמת שמנסה "לפתוח מחדש את המשחק", להפיל את ברית הטרללה-אנחנו-חמודים של איתי תורג'מן ולשסות בעולם את רובוט העזאמעזאם הקטלני הפועל על דלק מרוכז של עלבון. מצד שני, ציצים; לבו של בנזוגי יישבר בקרבו אם לא יוכל עוד לבהות בזוג היציב ביותר בתוכנית מקפץ בעליזות בכל משימת ריצה, ניתור או עמידה במקום. מי הצליחה? מי הודחה? מיד אחרי הפסקאות הבאות.
1. כי קודם צריך להיפטר מאיריס בר-און, ששבה משלושת ימי בידוד עם הראל מויאל עם רון בלב והרפס על השפה ובדיחה חדשה שהמציאה על פין. היא מתחרה על הזכות להישאר באי, במשימה שיבצעו עבורם ענבל ועזאם. איריס לא מספיקה אפילו לצעוק "פין אחד נכנס לבר" כשזו-ארץ שולף שוט ושואל אם הם "התנסו כבר בעבר בדבר כזה", כי כבר כמה שעות ששום דבר לא הזכיר לעזאם את הכלא והוא משתעמם. "כן! את הכלא!" הוא צוהל, ושוקע לתוך נוסטלגיית קילופי עור. איריס ממהרת לציין: "שוט יכול להכאיב אבל גם לענג!" שזה קצת נשמע כאילו היא נוזפת בעזאם על שלא השתמש בשוט כמו שצריך בשבי.
אבל הכלא מנצח את הסאדו, הכאב את העונג. ואיריס עוזבת אותנו שוב, צועקת מהאופק "אז הוא אומר לברמן, אבל ביקשתי שליש כוס, הבנתם?". עזאם מקבל עוד רמז לפסלון חסינות ששוב אין לו מושג מה לעשות איתו ולא מבין למה מחלקים לו כל הזמן דפים לצביעה בלי טושים. "אני גאה בך על הדרך שעשית פה", אומר גיא לאיריס, "את שורדת אמיתית". פאק, הדרך שהיא עשתה פה היתה לא למצוא פסלון ואז לא לקבל פסלון ואז לא להשתתף במשימה ואז לא להשתתף במשימה. שורדת אמיתית.
2. בשבט דאנג, משה פרסטר מתאקלם יפה בשבט, כלומר: גם לו נמאס מאיתי שגב. 900 הבדיחות הראשונות על הרוטציה בשבט ("היום אתה מנקה, חי חי חי, ככה זה ברוטציה, חי חי חי") אמנם היו קורעות, אבל בשלהי הפעם ה-901 חש פרסטר את מה שחשים כולנו בחודש האחרון: עדיף גיל ססובר.
3. איתי תורג'מן מה זה מבואס. הוא רוצה להשתובב עם החברים שלו בג'ונגל לבוש עלים ולצעוק "א-מאייה!", ולנהל את ברית הטרללה-אנחנו-חמודים שלו המבוססת על ערכים של אמת, צדק ולתת לאורח לשחק במחשב. אבל נתקעים לו בדרך כל מיני אנשים שמדכדכים אותו עם דיבורים על בריתות ואסטרטגיות. "אבל זה מבאס לי את המשחק!" הוא מיילל כשענבל מודיעה לו שהיא סיימה את דרכה בתוכנית. תורג'י חמוד מאוד, אין ספק, עם עיני הג'וק המתרוצצות שלו וטורבן האמבטיה שהתקין לעצמו מככל-הנראה-תחתונים, וגם ברכותינו על כל הסקס. אבל אלוהים, אתה ב"הישרדות". אתה לא רואה שהאורח הרים לך את המחשב?
4. בכלל, מנודי טיניום ענבל, עזאם ומיכל מעדיפים לבלוע דיונוני מעיים מאשר את הבולשיט שברית הטרללה-חמודים מאכילים אותם. דברים שלמדנו אתמול: לתוספת חדשה לשבט לא אומרים "אנחנו נחשוב על זה יום ונודיע לך" כשהיא מבקשת להצטרף לברית. ועזאם, שממלמל רדוף כל היום "כבוד, כבוד, אני צריך עוד כבוד! איפה יש כבוד?", אל תגידו לו "איזה חמוד" ותשלחו אותו לקשט קוקוסים כמו הילד המפגר של הכיתה שצריך תעסוקה. תלמדו מענבל, שאמרה לו בהוד "אתה לוחם אמיתי!", וחיברה המנון לאומי קצר שמתאר את עלילות הגבורה המפוארות שלו ("לפני כמה שנים נשבית / אחרי כמה שנים שוחררת / סוף"). כך גייסה גם את מיכל וגם את עזאם לתרגיל ההפיכה הנועז שלה. אך אבוי.
5. אך אבוי, ההמשך: במועצת השבט המותחת הכול התפוצץ. העלבון של עזאם ("אינני איש קוקוסים! אני אדם!"), התסכול של מיכל, הטירוף של ענבל. תורג'י עוד ניסה להזכיר לכולם את הערכים של ברית הטרללה-חמודים שלו אבל המרד כבר יצא לדרכו. תיקו בין אנה לענבל שולח את השתיים למבחן האש המצמרר וכולם עצרו את נשימתם, בגלל העשן. צ'ק צ'ק צ'ק, שופשפו האבנים. "טפלי באש! טפלי בה!" צעק עזאם. אך ענבל, כמה סמלי, היתה מצוינת בלהבעיר את האש אך לא בלטפל בה. החוט של אנה צנח, חברי ברית טרללה הריעו, וענבל גבריאלי עשתה את דרכה מפויחת אל אי התקווה. הראל מויאל, באשר אתה שם, תתחבא.
הטיפ של בוקי:
בחוץ משתולל קאטפייט לוהט ואתה רוצה להרוויח את שתי הבחורות? חבק ממושכות את חזה של האחת, ובמקביל הצבע על השנייה והכרז: "תחבקי אותי! אני בצד שלה". השנייה תעריך את עמידתך לצדה, ומהראשונה סתם הרווחת חיבוק שלא במקום. לילה טוב.
מילה מהמודחת:
בסך הכול, להיות מתמודדת ב"הישרדות" זה בדיוק כמו להיות פוליטיקאית: האוכל חרא.
ומנחה "רוקדים עם כוכבים" היה אומר:
הציטוטים:
"המשחק נפתח מחדש" (ענבל במשפט חזק וחד פעמי)
"מאוד אהבתי את הסרט הזה, 'הקומדי סטור'" (אושרי כהן, שחקן קולנוע, מתנשא על איתי שגב)
"אני שחקנית על במה. אני שחקנית בקולנוע. אני שחקנית בטלוויזיה. אני שחקנית!" (יוליה פלוטקין בסיכום הקריירה)
"המשחק נפתח מחדש" (ענבל בעוד משפט חזק וחד פעמי)
"תביא לי כליה של מחבל, אני אוכל גם אותה" (תורג'י מנסה לפצות על אי שירותו בצה"ל)
"תורג'י... יצאת טונה" (גיא זו-ארץ מחייה קאצ'פרייז כושל מ"ארץ נהדרת")
"המשחק נפתח מחדש" (ענבל בעוד משפט חזק וחד פעמי)
"אני לא איש קוקוסים!" (עזאם מעדיף להישאר עם תדמיות הגימיק המקוריות שלו)
"כלל האנושות הוא: 'הקם להורגך, השכם להורגו'" (ענבל מותירה אותנו עם חומר למחשבה. והמשחק נסגר מחדש)