בעיקרון לצפות ב"היפה והחנון" זה קצת כמו להזמין בטייק אווי את אותה המנה שאתה כבר מכיר אתה יודע שלא תיפול איתה, יודע שגם אם לא תהיה רותחת היא תהיה סבירה, אתה גם יודע שטעם חדש לא תגלה כאן.
החנונים כרגיל ממלמלים משהו על אלקטרונים ופרוטונים כשהם נדרשים להציג את עצמם. מתוודים בביישנות שמעולם לא ישבו באוטובוס ליד בחורה, ונעים על הטווח שבין מוטציות המרכז לאמנות הפיתוי כמו אולג בעל הלו?קס והקשת התמוהה בשיער, לבין גישת בנות-זה-איכסה שמפגין נמרוד המתנגד לדיאודורנט או מגע אנושי. עד כאן, עולם הריאליטי סובב על צירו הקבוע והנוח: חנונים הם חנונים הם חנונים - מ.ש.ל.
האלמנט שיהפוך את "היפה והחנון 3" למאכל קיצוני מזה שהורגלתם אליו בדיאטה הטלוויזיונית שלכם, הוא דווקא "היפות" אם עד עכשיו היה ברור שלתוכנית לא קוראים "הסתומה והחנון" כדי לתת למשתתפות ליהנות מהספק, והעונה השנייה סיפקה כמה וכמה משתתפות שהמתיקות וטוב הלב שלהן הצליחו להאפיל על הרדידות המחשבתית המסוימת שלהן, הרי שבעונה הזו הטמטמת כבר שוברת שיאים חדשים ומטרידים מאוד.
בכל עונה יש את הבחורה שמאמינה שנפנופי שיער הם תחליף לעובדות, ושמגוננת בתוקף על זכותה לבורות, רדידות וגסות רוח; לפעמים יש אפילו שתיים כאלו, אחת מהן לא הולכת לשום מקום בלי בובת הפרווה או קמע מטופש ושרירותי אחר. בשאר ה"יפות" אפשר לאתר פה ושם תכונות שהופכות אותן לאנושיות, חביבות, נעימות או לפחות נוגעות ללב. זה לא ממש המצב בעונה השלישית של "היפה והחנון"; אם מדובר בתעלול עריכה קיצוני, אז יש לברך את יוצרי ומפיקי התוכנית על היכולת לייצר דרמה, אבל אם לאו מדובר בבנות הטיפשות ביותר בעולם.
נבדיל רגע בין חוסר ידע ובין טיפשות חסרת הידע, מסיבות כאלו ואחרות, עתידה להבין בשלב כזה או אחר שחסר לה משהו שיש לאחרים. היא תנסה להשלים אותו, ברמה כזו או אחרת אם זה יפריע לה מספיק. קשה להאמין, עם כל הכבוד והרצון לתת אשראי, שמי מבנות "היפה והחנון" תמצא עצמה במסלול לדוקטורט וזה בסדר גמור. מה שהופך את משתתפות העונה הנוכחית עם כל ההכללה שבעניין, אף אחת לא הצליחה להבדיל עצמה מן המאסה לטיפשות ממש, זו השמחה והגאווה הריקנית שבה הן נושאות את דגל בורותן, צרות האופק והשטחיות שלהן.
עם כל כמה שהאוזניים והקרניות נצרבות מלצפות בשיר ישר (הבלונדה שנראית ומתנהגת כמו טוראית בנג'מין) מצייצת בתשובה לשאלה האם השואה התרחשה לפני או אחרי מלחמת יום הכיפורים "שיואו, איזה מסכנים, קודם הם צמו ביום כיפור ואז לקחו אותם לשואה"; נורא יותר לראות עד כמה הנשים הצעירות המשתתפות בתוכנית חוגגות בפיאסטה בלתי נגמרת את הנחת הכוסית שניתנה להן על ידי החברה. מותר להן להיות טיפשות כי הן מספיקות אטרקטיביות חיצונית, ומהרגע שזה נודע להן הן הפכו את זה לכרטיס הביקור.
בסופו של דבר, למרות שהגברים המשתתפים בתוכנית הם כביכול מושא הלעג הראשוני של "היפה והחנון", הם יתגברו במידה כזו או אחרת על הביישנות והסגירות שלהם וכנראה יגיעו להישגים מרשימים בזכות האינטלקט שלהם. הבנות, לעומתם, יסחטו עד כמה שאפשרי את הלימון המכווץ והזמני של היופי שלהן, ויסתמכו עליו כדי לפלס דרכן בחיים. העולם שידר להן מספיק פעמים שלא חייבים לפתוח ספר אם רק יש לך ליפגלוס בהישג יד, שהקליפה שלהן תפצה על כך שהן חלולות מבפנים. במקום לצייד אותן בסקרנות ובענווה מסוימת, ציידו אותן בגסות, תוקפנות, דחייה של כל מי שאינו הן, ושחצנות שמקורה בתחושה שמגיע להן.
"היפה והחנון" תמיד הילכה על הקו הנכון והבריא של ריאליטי טוב לב כזה שלא לוקח את עצמו ברצינות גדולה מדי, לא משפיל את המתמודדים בו, ומעודד באופן עקרוני סובלנות רבה יותר. כך אפשר היה לצפות בתוכנית, ולא להרגיש שהריאליטי מזהם אותך בקלקול המובנה שבו. התוכנית אולי עודנה כזו, ויש לקוות שעוד תעמיק את החריש הזה בפרקים הבאים כדי לייצר קונטרה חזקה מספיק למשתתפות בה. יש משהו מעורר בעתה בקלות והנוחות שבה אנחנו כצופים, והנשים המשתתפות עצמן מוכנים לחבק כל כך בחום את הדימוי של היפה והסתומה. לכו תשכנעו אותן שזה פוגם ביופי שלהן.
"היפה והחנון 3" - מה אתם חשבתם? ספרו לנו בפייסבוק