זמן "מד מן": דון דרייפר הולך ודועך

כדאי להתחיל את הפרק במחזה שרואים דון ומייגן במהלך הפרק, "אמריקה הורה" (פרטים על כך – ב"קטנות"), בו אדם הופך לחולה מבהייה בפרסומות בטלוויזיה. זהו מהלך קלאסי של "מחזה בתוך מחזה". בראש ובראשונה הוא משליך על דון, אבל עוד נגיע לכך. מעבר לכך – זהו רמז לתמה המרכזית של הפרק: התחזות. כולם שחקנים במחזה של חייהם, מתחזים למשהו אחד כדי להסתיר משהו אחר. ליין מתחזה למנהל נדיב, ג'ואן מתחזה לאשה נשואה, פול ולקשמי מתחזים למוארים, הארי מתחזה לחבר טוב. ודון? דון מתחזה לאיש פרסום, כשבפועל הוא משתמש במשרד כמיטה שניה.

על אף החוט המקשר הזה, זהו פרק שבו התמה המרכזית אינה נוכחת באופן בולט. כל קו עלילה פועל באופן עצמאי עם מעט השלכות זה על זה, בניגוד למה שראינו בפרקים הקודמים.

ליין, האיש שיודע היכן כל סנט נמצא, הופך פתאום למנהל כספים נדיב. בפועל, כמובן, זוהי התחזות, ומה שמדאיג אותו הוא מס ההכנסה הבריטי שעליו לשלם. במקום לבקש מחבריו השותפים הלוואה, הוא מבצע סדרה של הונאות: הוא משקר לבנק בעזרת התחזיות של הארי לתחום הטלוויזיה כדי להשיג הלוואה. הוא משקר לשותפים כאילו יש להם עודף בחשבון, כשמקורו הוא למעשה אותה הלוואה. הוא משקר לאשתו כשמסביר לה למה אינם יכולים לנסוע ללונדון. והחמור מכל – הוא מזייף את חתימתו של דון. כעת, כמו לכל הדמויות המרכזיות במד מן, גם לליין יש סוד שעליו להסתיר.

ג'ואן, לעומת זאת, נחשפת בקלונה, סודה נחשף. ולא, לא מדובר ביחסיה הגרועים עם בעלה, אלא משהו חשוב הרבה יותר: ב-1966 בניו יורק, העילה היחידה האפשרית להגשת בקשת גירושין היא בגידה. העובדה שהמסמכים מגיעים למשרדה, והסצינה שבה היא דוחה את עזרתו של רוג'ר בגידול הילד, מעידים על כך שגרג יודע שבגדה בו. שהילד שלה הוא ממזר. זה הסוד שמגילויו חוששת ג'ואן. זה מה שמוציא אותה מדעתה וגורם לה להוציא את זה על פקידת הקבלה.

זה גם הקשר בין הסיפור של ג'ואן לסיפור של ליין. ליין, כאמור, הפך לאדם בעל סודות. אבל הסיפור של ג'ואן מוכיח, כמו סיפורים אחרים כבר: ב"מד מן", סודות סופם להתגלות. הסוד של ליין יכול להעלים אותו מ-SCDP. מתי הסוד יתגלה? בהתחשב בחוסר היכולת של ליין לשחק, להתחזות, להעמיד פנים – זה עשוי לקרות עוד בעונה הזו. יש לנו עוד שלושה פרקים לגלות.

דווקא קו העלילה סביב הדמות המשנית יותר, ושמהלכו לא משפיע כמעט בכלל על שאר הדמויות בחברה, היה הדבר המעניין ביותר בפרק. ראשית, הופעה ראשונה של תרבות המזרח של הסיקסטיז בסדרה. המנעד התרבותי בפרק הזה הוא הרחב ביותר– מגברים בכובעים בברים אפלים, א-לה פיפטיז, ועד גברים עם צמות וקרחות של הארי קרישנה.

גם כאן כולם מתחזים. פול (בהופעה ראשונה מאז סוף העונה השלישית) מתחזה למאמין של הארי קרישנה, כשמה שהוא רוצה באמת זו את אמא לקשמי. לקשמי מתחזה לאהובתו של פול, כשמה שהיא חושקת בו היא יכולת הגיוס שלו. לאור הסטירה שנתנה להארי, קשה לומר גם שהיא מוארת במיוחד. בכלל, דמותה של לקשמי היא אחת הפלקטיות והשטחיות שהופיעו במד מן: זונה מכורה לסמים, שהפכה לשאנטי-שאנטי. אחרי שהיא שוכבת עם הארי, המסקנה ברורה: זונה נשארת זונה.

וגם הארי מתחזה. שימו לב למהפכים שחלים בו: בהתחלה הוא מתחזה לחבר של פול, בלי שום כוונה אמיתית לעזור לו. לאחר מכן הוא מנסה בכל זאת לבדוק אם התסריט שלו לפרק של "מסע בין כוכבים" שווה משהו. לאחר מכן הוא שוכב עם אהובתו של פול – ואז משקר לו לגבי התסריט, נותן לו כסף ושולח אותו ללוס אנג'לס.

האם המהלך האחרון של הארי טוב או רע? האם התנהג כחבר או נעץ סכין בגבו של פול? מצד אחד, הוא שולח אותו אחר חלום שאין כמעט סיכוי שיגשים. זו הונאה. מצד שני, הוא מרחיק אותו מלקשמי ומכת הקרישנה, אחרי שחשף את ההתחזות של כל הנוגעים בדבר. אני בוחר באופציה השניה, אבל כל אחד יכול לפרש זאת כאוות נפשו.

כרגיל, הכל מתנקז לדון. אנו רואים פה שני צדדים של הגיבור המרכזי של "מד מן". הראשון הוא דון המנחם את ג'ואן באצילות, בעדינות, מבצע אפס טעויות. זה ברור: דון יודע כמה דברים על סודות שמתגלים. הוא גם יודע עוד כמה דברים על גירושים. אבל יותר מכל כדאי לשים לב לנונשלנטיות והטבעיות בה הוא שרוי בזמן הסצינות עם ג'ואן: בבר אפל, עם כובע על הראש, או כשהם לוקחים את הג'גואר לסיבוב בסצינה ג'יימס בונדית. זהו העולם הישן, ודון חש בו כל כך טוב.

דינג דונג. העולם החדש דופק בדלת, או למעשה – מחכה לו בביתו. דון נעלם מבלי להסביר. מה שעבד לו עם בטי, הופך לחתיכת סיפור עם מייגן. העולם הישן מתנגש עם העולם החדש שלה. למעשה, לכל אורך הפרק דון ומייגן מתכתשים. זה התחיל במחזה והמשיך בארוחת הערב אחרי האיחור של דון. סצינה אחת מדגימה זאת נפלא: דון ומייגן בדירתם. דון בצד שמאל של המסך, מוזג לעצמו משקה, גבו למייגן. מייגן בצד ימין של המסך, מביטה בו. וביניהם – עולם שלם. עולם שמשתנה.

אבל מה שעומד למבחן אינו היחסים של דון ומייגן. המחזה, שמציג באור נלעג ולא מוסרי את עולם הפרסום, הוא שגורם לדון לחוש אי נוחות. זוהי המטרה המרכזית של תרגיל ה"מחזה בתוך מחזה". בארוחת הערב, אומרת לו מייגן: "פעם אהבת את העבודה שלך. אהבת אותה לפני שבכלל היכרת אותי". במהלך הפרק דון לא מתלהב מהאופציה החדשה מול ג'גואר. פיט אפילו אומר זאת: "אם הייתי מספר לך על כך בדצמבר שעבר, היית מזנק על ג'גואר".

מה שעומד למבחן, אם כן, הוא היכולת של דון לחזור לעצמו, להיות מנהל קריאייטיב מבריק. לחזור ולהוביל את החברה, במקום לנמנם צהריים על הספה. האם קו ישר עובר מהמחזה דרך ארוחת הערב ועד הנאום חוצב הלהבות של דון לעובדים בסוף הפרק? האם המחזה ומייגן הקיצו את דון מתרדמתו? או שסצינת הסיום היא עוד מחזה, עוד התחזות, אחת מיני רבות בפרק הזה.

בכל עונה של "מד מן" היה קו עלילה אחד שהלך איתה לכל אורכה. בשלישית היה זה פירוק הנישואים של דון ובטי. בעונה הרביעית – ההתמודדות של דון עם היותו גרוש. בעונה החמישית קשה היה עד כה לשים אצבע על קו עלילה מרכזי. הנה אחד כזה: העונה הזו היא סביב דעיכתו המקצועית של דון. שקיעתו בארץ הנוחות והאדישות. האם הוא יצליח לצאת מזה? יש לנו עוד שלושה פרקים לגלות.

• המחזה שדון ומייגן רואים, "אמריקה הורה", הוא, כמצופה ממד מן, אמיתי לחלוטין. זהו מחזה אבסורד שתוקף את תרבות הצריכה וחושף את הריקנות שבחיים המודרנים. או במלים אחרות – נציג נאמן של תרבות הנגד של הסיקסטיז. המחזה מורכב משלושה מחזות שונים, כל אחד בן מערכה אחת. המחזה שבו צופים דון ומייגן הוא השלישי, "TV". זהו החלק שראה גם חוקר התקשורת המפורסם מרשל מקלוהן, ויש הטוענים שהשפיע רבות עליו. את המחזות כתב ז'ן קלוד ון-איטלי, והנה ראיון איתו בוול סטריט ז'ורנל מהשבוע.

• התסריט שכתב פול ל"מסע בין כוכבים", על "תסביך נגרון" איננו אמיתי, אבל יוצרי הסדרה כן תיכננו פרק עם עלילה דומה: האנטרפרייז מגיעה לכוכב בו אנשים לבנים הם עבדים של שחורים. ד,ר מקקוי וסגן אוהורה נוחתים בו, וכולם משוכנעים שמקקוי הוא עבדה הנאמן של אוהורה. דיפורסט קלי, שמגלם את ד"ר מקקוי, אמר זאת בראיון לספר של דיוויד ג'רולד.

"מד מן" משודרת ב-HOT 3 מדי יום שבת

זמן "מד מן": כל הפוסטים בבלוג של גדי להב
"מד מן": איך תסתיים העונה? ספרו לנו בפייסבוק