בית התקליט עם הצמד ג'וג'ו וג'ורדאש

"הקשבתי להרבה ג'אז והרבה מוזיקה תעשייתית כשהייתי טינאייג'ר, אבל להקת קאן היא ללא ספק הגילוי הכי משמעותי שלי באותן שנים, והוא התרחש תודות ל'הפסקת עשר', תוכנית הרדיו של מיכל ניב. אלבום שמעורר השראה היום בדיוק כפי שהוא היה כששמעתי אותו לראשונה".

"אני מת על דאב-רגאיי. פגשנו את לי פרי במקרה בקופי שופ באמסטרדם לפני כמה שנים. אני התביישתי מידי לגשת אליו אבל גל שכנע אותי לעשות את זה. הדבר הראשון שהוא שאל אותנו היה 'אתם מוזיקאי ג'אז, נכון?'. הוא קצת טעה, אבל היה מספיק קרוב. מפיק שמעיף את המוח".

"הם ניגנו טכנו לפני שעיתונאים בכלל המציאו את המונח הזה. השפעה גדולה עלינו".

"אלבום סופר מעניין של מוזיקה אפריקאית-אירופאית-פוטוריסטית. אחת מהמציאות הכי משמחות שלי בחנויות יד שנייה".

"קשה לבחור לרשימה הזו קטע דיסקו אחד, אבל אי אפשר לטעות כשהולכים עם ארתור ראסל במיקס של לארי לבאן. קטע שנשמע מדהים. הלוואי ועוד 'מפיקי דאנס' היו לוקחים את עצמם בכזו רצינות".

"אחד מאלבומי הג'אז הראשונים שקניתי אי פעם. הייתי בן 14 ועד היום הזה הוא מהאהובים עלי. בשבילי זו נגינת ג'אז טהורה, הישר מהנשמה, ללא גימיקים. מונק הוא ככל הנראה הפסנתרן האהוב עלי ואני חושב שהוא אחד המלחינים הכי מעוררי השראה במאה ה-20. באלבום האינטימי הזה אפשר לשמוע אותו מנגן חי, רק הוא עצמו ללא ליווי, בפורמה הכי טובה שיש".

"זה האלבום הראשון מתוך הטרילוגיה שהפיק כריס בלאקוול (המייסד של 'איילנד', חברת התקליטים שהביאה את הרגאיי לאוזניים מערביות) לגרייס ג'ונס באולפני קומפאס באיי הבהמה (אחריהם באו 'נייטקלאבינג' ו'ליבינג מיי לייף' שגם להם יש סאונד וגרוב מדהים). אם לא מספיק שגרייס ג'ונס, אחת הזמרות והפרפורמריות האהובות עלי בכל הזמנים, נמצאת פה בשיאה, מנגנת לצדה אחת מלהקות הליווי הטובות ביותר שנאספו אי פעם, לעניות דעתי, כשחטיבת הקצב מורכבת מסליי ורובי ומוולי בארדו".

"אלבום נפלא אחד מיני רבים של הקולקטיב הנפלא הזה, ואחד המחוספסים ביותר שלהם, שגם פתח לי את הראש. יש כאן מהיופי והמיסטיות שמאפיינים את עולם הג'אז החופשי וביצועים פולחניים".

"כמו כל האמנים ברשימה הזו, קשה לבחור רק אלבום אחד של פלה קוטי, אז החלטתי ללכת עם זה שיש בו את השיר שלו שאני הכי אוהב, שהוא שיר הנושא. גרוב אפריקאי מהודק, היפנוטי ומדיטטיבי עם מסר פוליטי חזק! פלה והלהקה שלו לא מפסיקים להדהים אותי. האלבום הזה גם השפיע מאוד על התפיסה שלי של גיטרת קצב".

“מכיוון שרוב קטעי ההאוס והטכנו מופיעים על סינגלים ואי.פי'ז נפרדים, האלבום הזה הוא נקודת מוצא טובה להיכרות עם פועלו של אחד ממפיקי המוזיקה האלקטרונית האהובים עלי אי פעם – חואן אטקינס. זו אסופה של כמה מהעבודות הטובות ביותר שלו תחת הפסבדון אינפיניטי: לא מהעולם הזה, עמוק, ומאוד מוזיקלי. טכנו דטרוטי עתידני בשיאו”.

הצמד ג’וג’ו וג’ורדאש יופיעו יחד עם הדי ג'יי והמפיק הגרמני Move D ביום שישי (1.6) במועדון הבלוק בתל אביב, בערב שיחגוג שנתיים לבלוג תפו"ד של ניב הדס ועידית פרנקל

הבלוג תפו"ד: האוס, טכנו ותפוחי אדמה