כבר כמה חודשים טובים שטרנד הליפסינק לצלילי "Call Me Maybe" של קרלי ריי ג'פסן, מסרב לדעוך. מאז ספטמבר בשנה שעברה, עת שוחרר הסינגל בקנדה, הוא מפמפם באוזנינו בעקביות הראויה לשטיפת מוח מתוחכמת. אלא שבעוד שהמנוני קיץ זוהי תופעה שבאה והולכת מדי שנה (ע"ע פארטי רוק וכל שיר ברזילאי רפיטטיבי שאפשר לעשות איתו זומבה), במקרה של קרלי ריי מדובר במפלצת גדולה יותר המ?ם האולטימטיבי המכונה גם ליפסינק.
זה התחיל מג'סטין ביבר. קטליזטור עם 99 אחוזי הצלחה לכל טרנד רשת והמנטור הקרייריסטי של ג'פסן. הוא וחבריו המפורסמים, סלינה גומז, אשלי טיסדייל ושאר בני נוער עם פלוס מאוד גדול בבנק, הציגו את גרסת הליפסינק שלהם לשיר, הכוללת שפמים קטנים, כובעים חמודים ובננות בתור מכשירי טלפון. הקליפ צבר באופן לא מפתיע מיליוני צפיות (מעל ל-43 מיליון ברגעים אלו) והפך את ג'פסן באחת לכוכבת רשת ומצעדים. היא הוחתמה בחברת תקליטים חדשה ושחררה בשנית את הסינגל, הפעם בארצות הברית. אפקט ביבר עשה את שלו.
אלא שעם כל הכבוד לנוכחות הביברית ולהשפעה החיובית שלה על פרסום ברגע, אין להפחית מערך הליפסינק כזרז לא פחות חשוב לעלייה מיידית לתהילה. וכראייה, מיד אחרי גרסת ביבר וחבריו צצו שלל גרסאות של אוניברסיטאות וקולג'ים ברחבי אמריקה, כמו זאת של אחוות קולג' בניו ג'רזי או הפרויקט הוויראלי של סטודנט בכיתת "יזמות ומדיה חברתית" באוניברסיטת סירקיוז. אחריהן הגיעו גם קייטי פרי עם גרסה (לא מוצלחת) משלה, משטרת האופנה של ערוץ E!, עם אורחים מפורסמים, קבוצת הבייסבול של הרווארד ואפילו גרסה של אנשים רגילים מהשורה, ללא ייחוס מעמדי או השכלתי. ומשם בחזרה אל היפים והנכונים, הפעם להקת Fun בביצוע קאבר לייב ברדיו, צוות העובדים של הסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס, מלכות היופי של דונלד טראמפ מלפססות בביקני והמעודדות של המיאמי דולפינס חוסכות גם הן בבגדים.
גם הפארודיות לא אחרו לבוא באופן טבעי למדי. טיי זונדיי, כוכב היוטיוב הידוע יותר בזכות השיר הנפלא "Chocolate Rain", ביצע את השיר בקולו הנמוך במיוחד; האנשים המדהימים מאחורי "ברק דאבס" העניקו לעולם גרסה נוספת בביצועו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה; הבחורה המלחיצה ששרה את "Girlfriend" של ג'סטין ביבר הכתה שוב בתפקיד קרלי ריי; The Key Of Awesome לא אכזבו אף הם עם פארודיה משעשעת ואל תפספסו את גרסת חיות המחמד. לבסוף, קרלי ריי ג'פסן בעצמה, ביצעה את השיר בגרסת ג'ימי פאלון והרוטס בלייט נייט של פאלון ברשת NBC ויש רק לקוות שסגירת המעגל הזאת היא אכן הסוף.
מימדי התופעה, המוזיקלית והדיגיטלית כאחד, מעוררים את התמיהה לגבי סודו של המם הוותיק והשחוק ביותר ברשת. מדוע הוא שב פתאום אחרי הפוגה (לטובת קאברים אמיתיים של אנשים מוכשרים) ואיך זה שכוכבת אלמונית אחת עם שיר פופ נחמד וממוצע הצליחה לעשות ממנו קריירה?
תשובה ודאית לשאלה הזו כנראה שלא נמצא בעתיד הקרוב, בעוד האינטרנט והממים בפרט הם נושא מחקר מרתק אך בתחילת דרכו. אבל העובדה בפועל היא שהליפסינק הוא תופעה עתיקה הרבה יותר ועד כה הוכיחה את עצמה שוב ושוב. בין אם בימים ההם, ב-1986, בהם צ'בי צ'ייס ביצע ליפסינק לשירו של פול סיימון "Call Me Al" (לאחר שהאחרון הביע חוסר סיפוק מהקליפ המקורי), בין אם בתחילת דרכו של המים באינטרנט, ב-2006, כשנער הנומה נומה סחף מיליונים לצפות בביצוע שלו ללהיט הרומני ובין אם במקרה של הקנדית האלמונית, קרלי ריי ג'פסן, שזכתה למעמד שללא תופעת הליפסינק לא בטוח שהיתה בו.
בסוף היום המם הזה בניגוד לאחרים הוא פשוט וקל לביצוע: הוא לוכד את הכיף של מי שביצע אותו (גם אם לא תמיד בחן, שזה בונוס), הוא קל לצפייה (ולעתים אפילו בגדר חובה) וברוב המקרים מכיל פוטנציאל קומי שנולד מהניגוד שבין הסאונד לתמונה. בעוד שממים אחרים ידרשו מכם כישורי פוטושופ או עריכה, הליפסינק דורש מכם להיות משוחררים ומטופשים כמה שיותר. וכן, ג'סטין ביבר יכול תמיד לעזור.
הילית וולברג היא מנהלת אתר Flix
לכל הפוסטים של "נערה גולשת"
מכירים עוד גרסת ליפסינק מוצלחת לשיר? שתפו אותנו בפייסבוק