ותודה לבנות
1. כבר מיליון פרקים שאנחנו תקועים עם אותה רביעיית אנה-ענת-בוקי-שגב נצחית. לא ברור איך זה קרה, אבל התמהיל האנושי הזה לא מרפה מהמסך. שוב אנה וענת מקטרות על הספסל, בוקי מקלל ושגב מצחקק עם כולם בעוד האף הצרוב שלו נושר ממנו קליפות קליפות. רביעיית הגמר שלנו כבר מותשת, אבל עוד רגע מתקפלים הביתה, אז חבל למות עכשיו. בטח כשלפניהם עוד החווייה הכי מדהימה בכל תולדותיה של "הישרדות": העפת פנסים סיניים. יה!
שידורי יום הזיכרון מתחילים, והרביעייה נזכרת בדמעות במשתתפי העונה שהלכו לעולמם. עולמם בווילת המושבעים. "היא הלכה מאיתנו מוקדם מדי", נאנח בוקי כשהוא נזכר ביוליה, ובראשו עולה פלאשבק ובו הוא מחזיק אותה תלויה מהצוק והאחיזה שלהם נשמטת והיא צועקת "תמשיך בלעדיי בוקי כי החיים זה הדבר הכי חשוב" והיא נופלת בהילוך איטי לתוך עדר דוהר של אנטילופות והוא צועק "לאאאאא" ומסביב יש הד "זכור... זכור..." ונופלים עליו עלים. כמה קשים הזכרונות! הרביעייה מעיפה פנסים סיניים לזכרם שנופלים אחרי שני עצים, כמסמלים את 15 דקות התהילה של המשתתפים, ואחר כך מתגודדת לגרופ-האג מרגש. בוקי מנשק את כולם, שגב מנדנד עם בדיחה אחרונה לעונה (נקווה) על "דורון מלך האי". במרחק, איכר תאילנדי צורח "הצילו נפל עליי פנס סיני אני נשרף". היום האחרון במשחק מתחיל.
2. שגב ניגש מיד למלאכה. הכוח בידיים של ענת ואנה, בגלל שרשרת החסינות של ענת, והוא לא מתכוון לטבוע בסירה שבוקי הפליץ בתוכה, גם אם הפלוצים האלה חיממו אותו לפעמים. הוא משכנע את אנה וענת ששלושתם יצביעו בוקי, מדלג סביבן כמו במבי בן יומו ומטפטף להן בעדינות "שיואו איזה חמוד אני" ו"שיואו איזה מבאס בוקי" כדי להיות בטוח שהן לצדו. "איך הוא לא מתבייש", זועם בוקי, "הוא על הגב שלי הגיע לפה". הוא מנסה להוציא משגב תשובה ברורה, האם הוא איתו או לא, אבל שגב מתפתל וממלמל ומסתכל לצד השני ומסרב לענות כמו שצריך. בוקי, שלמד פעם את רזי שפת הגוף, מסיק ששגב זומם עליו ומתחיל לזמר את שיר ההדחה הקבוע שלו "אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש". יכול להיות שהפעם הזקנה מהמסדרון סוף סוף תנפח את נשמתה?
משימת הפרס כה מיוחדת, עד שלכבודה חוזרים מהאי ליבשה. אחר כך נגלה מדוע, רק נרמוז בקריצה שעל האי אין חנייה. והפרס הוא... מגש קרקרים וערכת חוט דנטלי מתנת בזק בינלאומי! סתם, הפרס הוא שברולט חדשה, כי רגע לפני הסוף אף אחד כבר לא יתלהב מנשנושים זולים, וצריך להעיר את הצופים בבית שמדי פעם ממלמלים מתוך שנתם "כוסומו, רביעיית אנה-ענת-בוקי-שגב עדיין שם?".
3. לאחר שכולם מתפעלים מהפרס, הם קופצים אל הים למשימה האחרונה איזה בליל מתיש של לשחות, לשחרר מקלות, לבנות מדרגות, לטפס, להיעמד זקופים, לקחת שרשרת, לשחות חזרה, לפתוח מנעולים. שגב, שקודם רייר על השברולט (מאז הניינטיז הוא מתנייד על סקייטבורד וכובע מצחייה הפוך) טובע ברירו ונשאר להיחנק ליד העמוד שלו. אנה, מתברר, בכלל לא יודעת לשחות והיא מפרפרת איפשהו באופק בסגנון שנקרא "השפן המבולבל". בוקי, כרגיל במשימות, מחוץ לפריים לגמרי, מקטר לעצמו "אם לא תורג'י השחצן הזה הייתי שוחה יותר מהר". הדרך סלולה לניצחון נוסף של ענת, והיא אוספת את שרשרת המפתח ושוחה חזרה לחוף. אבל אז זוארץ זועק את השאלה הבלתי-נשכחת "ענת, איפה השרשרת שלך?" ועד שהיא חוזרת לקחת אותה, דווקא אנה - שלא יודעת לא לנהוג ולא לשחות והיא בכלל חושבת שאוטו זה סוג של סלסלה ענקית ממתכת לחתלתולים - מנצחת במשימה. "איזה טמטום", נושפת ענת בתסכול, "הייתי בודקת לשניה אם השרשרת עליי והפרס היה שלי".
אבל כולם יוצאים זוכים, כי מרשים להם לנסוע באוטו שתי דקות מסביב לרחבה כמו בקליפ של "FRIDAY", וענת נוהגת ברכב שלעולם לא יהיה שלה. משום מה, ההגה גם בצד ימין, כך שלא ברור על איזה כביש הם מתכוונים איתו לנהוג בארץ. בעצם זה לא משנה, כי אנה לא יודעת לנהוג בכלל, וחתלתולים אפשר לאכסן בכל צד שהוא.
4. מועצת השבט האחרונה עומדת בסימן "בלה בלה בלה ובוקי מודח". לא ממש בונים כאן היום על קונפליקט אחר. המושבע הטרי תורג'י נכנס, נטול זקן, וזוארץ מקניט "איזה ילד הסתנן למועצת השבט". אבל אנה מחייכת, היא מזמן לא ראתה כך את אהובה, שלא מבעד למסך של זבובים. "מזל שיש חיים אחרי המשחק", היא מסמיקה, "שאחר כך נוכל ללכת אחד ליד השני לפחות". סק-סי!
המערכה האחרונה של בוקי. "אני מוטרד הערב, כי אני הולך להיות המודח הבא", הוא מכריז, "ולא בגללי אלא בגלל אדם אחר במשחק". הוא נזכר בערגה בחברות המקודשת שלו עם שגב, בכל הפעמים שצחקו יחדיו ולחצו ידיים, והנה עכשיו הוא מכר אותו, אחרי כל מה שהוא עשה למענו, ושגב מגלגל עיניים בצד. הוא לא זוכר שהם היו חברים כאלה קרובים, ובכלל הם לא לחצו ידיים אלא הוא נפל לתוך היד שלו בטעות, והוא גם לא ידע על גניבת הפסלון כי בוקי גילה לו חצי מזה בבוקר וחצי בצהריים. "הגניבה של הפסלון גם לא היתה מהלך שלנו אלא שלך", הוא אומר, "גם אני יכולתי לגנוב פסלון ולא עשיתי את זה". "בוא נסכם שהכל בזכותך", קורא בוקי בעלבון, ושגב צועק בחזרה "לא רוצה", וענת מחייכת: "זה כמו זוג שנשוי שישים שנה". "עושה רושם שהערב הם מתגרשים", אומר זוארץ בעצב. לאאא.
רגע, לתורג'י יש עוד משהו שנון להגיד על הגניבה של הפסלון. הוא לא היה כאן כשכולם החליטו שכבר לא קוראים לבוקי "גנב" ולא עודכן שמיצינו, כך שהוא הכין מליצה שלמה על איך בוקי צריך לעשות את סיורי עולם הפשע שלו על עצמו או וואטאבר. ויש לו גם בקשה לענת ואנה: להדיח את שגב ולא את בוקי, "כי הוא הגנב האמיתי". וגם כי יותר יצביעו לו בגמר אבל זה נשמע פחות מרשים. שגב נראה קצת בהלם, אבל מתאושש במהירות כי הגיע הזמן להצביע לבוקי, כלומר מעניין למי הוא יצביע.
5. בלה בלה בלה ובוקי מודח. "אני מתנצל בפני מי שסבל מהנפיחות שלי", הוא אומר את מילותיו האחרונות שייחקקו לנצח על לוח לבנו, והולך משם בהדרת כבוד, כנראה כדי לכתוב סטטוס מביך על הרגשות שלו בפייסבוק. שלישיית הגמר מתחבקת ושגב לוחש תודה לבנות. לא, תודה לך, שגב. תודה לכולכם, לעזאזל.
ומנחה "רוקדים עם כוכבים" היה אומר:
ציטוטים:
"היו לנו עליות ומורדות אבל זו אהבה, אהבת אמת" (אנה על תורג'י. "הישרדות", עשית זאת שוב!)
"בוקי עוד יכול לעשות כסף אם הוא יגנוב לי גם כליה" (ענת עדיין מייללת על הגניבה)
"אם הייתי יודע איך לעמוד על העמוד הייתי מנצח" (שגב ממורמר)
"אני לא מאמין אפילו לעצים" (שגב נפגע מיותר מדי עצים בחייו)
"איך זה שונה להיות כאן בלעדיו?" (זוארץ ונפלאות הדקדוק העברי)
"זה חסר לנו מאוד" (אנה עונה לו בשפתו)
"מאז שהודחתי אתה לא קורא לי יותר תורג'י" (תורג'י עושה לזוארץ רגשי)
"אתה לא ראוי להיות שם מזמן" (תורג'י מטיח בשגב. מילים קצת קשות)
"...גם 20 מיליון שקל לא יעשו אותך גבר" (תורג'י ממשיך להטיח בשגב. טוב, אלה באמת מילים קשות)
"...ולקחת את הקקה ולא מרחת עליו לכה ובסוף מרחת אותו על כל הפנים!!!" (טוב, הגזמת)