פול סיימון "Graceland"
"האלבום הזה לנצח יזכיר לי את אבא שלי ואת ילדותי. במשך כמה שנים, זה היה האלבום היחיד שהתנגן בוואן המשפחתי שלנו. היינו נוסעים לים בכל יום ראשון, עם חלונות פתוחים, הקולות שלנו מתערבבים עם הקול של פול סיימון. זה נשמע אז כל כך שונה מכל דבר אחר, ועד היום, עבורי, זה אחד האלבומים הכי חשובים, אלבום שלא מפסיק להפתיע".
אליזבת קוטן "Shake Sugaree"
"מישהו נתן לי את האלבום הזה לפני שנים, והוא שינה בשבילי הכל. אליזבת קוטן הייתה אלמונית עד שהגיעה לשנות ה-60 של חייה. היא הייתה גיטריסטית מדהימה שניגנה עם גיטרה הפוכה ביד שמאל, מצפון קרוליינה. נגינת הגיטרה שלי מושפעת ישירות מהניסיון לחקות את נגינת הגיטרה שלה".
לאונרד כהן "Songs of Leonard Cohen"
"קשה לבחור תקליט אחד של לאונרד כהן, אבל האלבום הזה הוא אולי הקלאסי מכולם. אין עוד כותב שירים בעולם שמעורר בי השתאות והערצה כמו לאונרד כהן. לא הייתי אותה כותבת שירים בלעדיו".
גיליאן וולש "Time the Revelator"
"אין שום דבר שוויצרי בקול או בנגינת הגיטרה שלה, אבל השירים שלה עוצמתיים ונצחיים. גיליאן וולש מצליחה לבטא משהו אמיתי לגבי אמריקה, והקול שלה אמפתי וכן".
ניק ג'יינה "A Narrow Way"
"ניק ג'יינה הוא חבר וכותב שירים מדהים מפורטלנד. בשלב זה הוא עדיין לא מאוד ידוע, אבל יש לי תחושה שבעוד 50 שנה אנשים יגלו את המוזיקה שלו וידברו על השירים שלו. הדימויים, הדמיון והכנות שלו גורמים לי לרצות להיות כותבת שירים טובה יותר, ואדם טוב יותר".
לורה גיבסון תקיים שתי הופעות בישראל: ב-9 באוקטובר באוזןבר בתל אביב, וב-10 באוקטובר באוגנדה בר בירושלים.
מה חשבתם על ההשפעות המוזיקליות של לורה גיבסון? דברו על זה בפייסבוק