תסתכלו עליהם ותראו אותנו
האלבום הכי חשוב של הרגע שהוא גם טוב מוזיקלית כמובן הוא החדש של הצמד השיקגואי Local H. כן, עוד צמד גיטרה-תופים עוצמתי שלא הכרתי, ולא שלא היו לי 17 שנים, שישה אלבומים ואינסוף סופרלטיבים כדי להספיק לעשות את זה. אבל לא בוכים על רוקנ'רול אבוד, ועכשיו, בטיימינג מעולה, מגיעה הזדמנות פז. Hallelujah! I'm a Bum"" הוא שעה Pאנקית מדויקת, חכמה ומזמינה על המצב החברתי והפוליטי בארה"ב 2012, אלבום שמשוחרר בכוונה לקראת הבחירות לנשיאות והמאבק בין אובמה ורומני. סקוט לוקאס ובריאן סנט קלייר נוטים, אולי כצפוי, לצד הדמוקרטי של המפה, אבל לא חוסכים ביקורת גם מהנשיא המכהן ומתפקוד הממשל שלו.
"הללויה" מצייר תמונת מצב קודרת ונטולת תקווה של ההווה ולא ממש משרה אופטימית לקראת העתיד, כשברשימת האשמים מככבים מערכת החינוך, הפוליטיקאים, וול סטריט, מדיניות ההפחדה וכמובן גם כל הישראלים סליחה, האמריקאים שמוכנים לאכול את החרא הזה. תקשיבו לאלבום הזה, ולו רק בגלל שיש כל כך הרבה קווים מקבילים בין שם לכאן, ואילו אנחנו עוד לא זכינו למקבילה רוקנרולית שיודעת לזקק את כל מה שקורה בישראל 2012 בצורה אינטליגנטית וסוחפת כזאת. תשיגו את "הללויה", תדפיסו את המילים, ופנו את הזמן לנסיוב אנטי-הדחקתי, לא ש-Local H חושבים שמשהו הולך, או בכלל יכול, להשתנות.
"מחפשים את כל הסיבות למה, אנחנו רצים במקום עד שאנחנו מתים... אף פעם לא תנצח"
"טיסת לילה לפריז. אתה מעדיף לעזוב מאשר להפסיק לראות. סיימת עם מלחמות בעיוורים. סוג של כניעה. שתיים בלילה והדבר האחרון שאני שומע ממך: אל תחיה חיים לא אמיתיים"
"עוד פברואר, חגורות מתהדקות, אבא מפחד. עוד פברואר, כל כך יותר גרוע מינואר. קצת אהבה ומזל"
וודס - "It Ain't Easy" / "Something Surreal"
קראו לי מתאהב סדרתי, אבל רק שבוע חלף, ואת מקומו של "Bet on Sky" של דינוזאור ג'וניור בתור האלבום שאני הכי אוהב עכשיו תפס "Bend Beyond" של וודס. האלבום השביעי בשבע שנים של הלהקה מברוקלין קצת מפצה על האכזבה הקלה מהחדש של באנד אוף הורסס ומציע פולק חכם, רגיש ומדויק. 12 שירים, חצי שעה, וכמה מהרגעים הכי יפים של התקופה האחרונה, הגם שהקודרים. הפער בין קול הפלצטו של ג'רמי ארל והגיטרות השמשיות, לבין הטקסטים הלא לגמרי אופטימיים, הוא אחד מהדברים שהופך את וודס ללהקה מיוחדת.
Tomahawk "Stone Letter"
הקול של מייק פאטון. הייתי עוצר כאן, אבל ארחיב למען הדורות הבאים: טומהוק, הסופרגרופ שהגרון של פיית' נו מור חבר בה, חוזרת מהדממה של שש שנים עם אלבום חדש בשם "Oddfellows", שייצא בינואר 2013. זה הסינגל הראשון מתוכו, והוא כיף חיים. הגיטריסט של טומהוק, דואיין דניסון, יחזור גם ממש תיכף ב"פצצה מהעבר".
Yellow Ostrich Ghost
שיר חדש וממש יפה של ההרכב הניו יורקי, מתוך אי.פי חדש. לאלכס שאף נמאס ממישהי, אבל קשה לו להיפרד.
Divine Fits Would That Not Be Nice
אחד מהאלבומים הכי מפתיעים של 2012 הוא הבכורה של דיוויין פיטס, "A Thing Called Divine Fits", וזה קליפ חדש לשיר מנענע מתוכו.
Bloc Party "Kettling"
זה לא השיר הכי אהוב עלי מתוך האלבום האחרון והמעולה של בלוק פארטי, אבל הוא הסינגל החדש שלהם, ולכן יש גם קליפ.
Kings of Leon and Eddie Vedder "The Bucket"
נדמה שאדי ודר לא מפספס אף הזדמנות בתקופה האחרונה לתת גיחות אורח לבמה בזמן הופעות של זמרים והרכבים שהוא מחבב ולהלהיט את האווירה. הרשימה נכון לעכשיו: טום פטי, ברוס ספרינגסטין, ג'יי-זי, הגאסלייט אנת'ם ובשבוע שעבר גם קינגז אוף ליאון, אותם חיזק בביצוע לא רע בכלל לאחד השירים החזקים שלהם. עוד משהו שקשה לפספס: ודר נהיה יותר ויותר דומה לאבא של רוזי לארסן מ"דה קילינג".
פצצה מהעבר
הג'יזס ליזרד היו אמנם גיבורי אנדרגראונד בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, אבל החבורה זכתה בעיקר לביקורות אוהדות ולאהבה מלהקות חשובות אחרות, למשל נירוונה, ופחות להצלחה מסחרית. עשרים שנה בדיוק חלפו מאז הוציאו ההרכב מטקסס את אלבומם השלישי "Liar", שהפיק להם סטיב אלביני, אחר כך הגיעו עוד שלושה אלבומים, איזה איחודון קצרצר, וזהו. הלטאה של ישו כבר לא (סגירת מעגל: הגיטריסט שלה עדיין עמנו, ומכבב בטומהוק). הנה אחד מהשירים היותר מוכרים שלהם. זהירות, הארדקור.