בית החיות - 1978
במשפט אחד: קומדיה שעוסקת באינטריגות שבין בתי האחווה בקולג'ים האמריקאים והפכה את ג'ון בלושי לאייקון.
בעוד משפט: אחד הסרטים הראשונים ששמו ללעג את מוסד האחווה בקולג' ונחשב לאחד המניפסטים הכי מצחיקים בתולדות הוליווד, עד היום.
מדד החתיכות: בחורות במראה וינטג'י לבושות אולד סקול כולל תסרוקות מושקעות? סטייל.
מדד האלכוהול: מורכב. אם הייתם צופים בו היום הייתם נוחרים בבוז למראה כמויות האלכוהול שצורכים כוכבי הסרט, אבל בתקופה בה יצא, הוא נחשב ל"סרט שתייה" שקידם את תרבות צריכת האלכוהול בקולג'ים אלפי שנות אור.
מדד הסקס: יותר כמו מדד הסקס אפיל. אווירת מיניות מתפרצת אמנם מרחפת באוויר רוב הזמן, אבל בניגוד להיום, נותרת מרומזת ברובה. כך למשל, כשהחברים עורכים מסיבות טוגות, הבחורות אשכרה מגיעות בטוגות ולא בביקיני שמתכתב עם טוגה בצורה מעורפלת, כפי שנהוג היום.
האם הסרט עומד במבחן הזמן: כן! כן! כן! ועוד הפעם כן. תסריט טוב לעולם לא יכול להתיישן.
יחצ"ן המסיבות - 2002
במשפט אחד: וואן ווילדר לומד בקולג' כבר שבע שנים, כשאביו מפסיק לממן אותו, הוא נאלץ להתאפס על החיים ואפילו מוצא אהבת אמת בדרך.
בעוד משפט: עוד סרט בכיכובו ריאן ריינולדס שמעלה את התהייה מה יש בבחור הזה שהפיל גם את סקרלט ג'והנסן וגם את בלייק לייבלי. ברצינות, מה יש שם?
מדד החתיכות: די גבוה, אם לוקחים בחשבון שריינולדס מביא איתו את הגוף שלו, וטרה ריד את הפנטזיה הבלונדינית הזולה.
מדד האלכוהול: קיים, אבל יותר אצל הבנים. ריד היא כמובן קדושה מעונה ולא נוגעת בשטויות האלה. בסרט כלומר, במציאות היא חברת כבוד באלכוהוליסטים אנונימים.
מדד הסקס: (ספוילר) רק בסוף מתאחדים ריינולדס וריד, עד אז אנחנו בקושי מקבלים משהו.
האם הסרט עומד במבחן הזמן: לא ממש. אפילו "אבא גנוב" עושה רושם יותר רלוונטי ממנו.
סיפורו של וויל האנטינג - 1997
במשפט אחד: וויל האנטינג המחונן עובד כשרת בקולג', עד שיום אחד כשרונו מתגלה וחייו משתנים.
בעוד משפט: הסרט שהעניק לבן אפלק ומאט דיימון, שגם מככבים בו, את פרס האוסקר לתסריט הטוב ביותר והביא לעולם את הברומאנס ההוליוודי הראשון.
מדד החתיכות: מאט דיימון? חתיך. בן אפלק? חתיך. רובין וויליאמס? חזרה למציאות.
מדד האלכוהול: ובכן, זה סרט על אלגברה, לא על מסיבות.
מדד הסקס: מאט דיימון עושה גיחה אצל מיני דרייבר, סקסי זה לא.
האם הסרט עומד במבחן הזמן: סיפור על אדם קטן שמצליח לבלוט מעל למערכת בירוקרטית תמיד ירגש. הדבר היחיד שעלול להתיישן בטירוף זו התסרוקת של מאט דיימון.
נוצות סוס - 1932
במשפט אחד: פארודיה על החיים בין כותלי האוניברסיטה והפגנת בוז לכל מה שמריח כמו ממסד.
בעוד משפט: עוד פיסת אמנות מבית היוצר של האחים מרקס, שכבר בשנות ה-30 של המאה שעברה הבינו שקולג' זה חומר מצוין לבדיחות.
מדד החתיכות: איך אפשר לעמוד בפני השפם המדהים של גראוצ'ו?
מדד האלכוהול: האחים מרקס נולדו שיכורים כלוט, או לפחות ככה זה נראה בסרטים שלהם, כך שגם אם לא נראה אלכוהול על המסך, הוא לחלוטין נמצא שם ברוחו.
מדד הסקס: סקס זה לחלשים, אנשים פה מתעסקים עם סאטירה אם לא אכפת לכם.
האם הסרט עומד במבחן הזמן: לחלוטין כן. האחים גראוצ'ו, הארפו וצ'יקו הם כמו יהלומים - לנצח.
לא רק בלונדינית - 2001
במשפט אחד: צעירה קלת דעת נרשמת ללימודי משפטים באוניברסיטת הארוורד ומוכיחה לכולם שלא כל בלונדינית היא מטומטמת.
בעוד משפט: הסרט בו ריס ווית'רספון מנסה להוכיח שגם בנות עם צ'יוואווה מיניאטורית בתיק של לואי ויטון יכולות להיות איינשטיין, ממש כמו בחיים.
מדד החתיכות: מי שבעניין של ריס ווית'רספון יהנהן בהתלהבות. כל השאר קצת פחות.
מדד האלכוהול: בסרט, ווית'רספון אולי נראית כמו פריס הילטון, אבל לא באמת מתנהגת כמוה.
מדד הסקס: עדיף שפשוט תגגלו פריס הילטון ותבואו על סיפוקכם.
האם הסרט עומד במבחן הזמן: פחות ממה שקיווינו.
הרשת החברתית - 2010
במשפט אחד: סיפור נסיקתו המטורפת של מארק צוקרברג, האיש שהקים את פייסבוק, ובסופו של דבר קצת השתלט על העולם.
בעוד משפט: הסרט שצוקרברג אמר שהוא ממש סבבה איתו אבל בעצם בכה כשאף אחד לא הסתכל.
מדד החתיכות: גבוה מאוד. אנדרו גרפילד, ג'סטין טימברלייק ורוני מארה, או מיי! ולדודות המעודכנות יש את ג'סי אייזנברג.
מדד האלכוהול: אלכו- מה? הפעם הראשונה שמארק צוקרברג ראה את המילה אלכוהול היתה כשהומצאה אפליקציית חלוקת המשקאות בפייסבוק.
מדד הסקס: נקמת היורמים זה יופי של קונספט, אבל חוץ ממין אוראלי מאוד מרומז בשירותים, לא באמת קיבלנו שום דבר.
האם הסרט עומד במבחן הזמן: פייסבוק, בדיוק כמו התסריט של ארון סורקין, היא תאגיד שיורה לכל הכיוונים בשיא המהירות ולא נח לרגע. אז עכשיו הוא עדיין סופר רלוונטי, אבל בעוד עשר שנים? אנחנו לא חותמים על זה.
חוקי המשיכה - 2002
במשפט אחד: עיבוד לספרו של ברט איסטון אליס ("אמריקן פסיכו") שעוסק בחבורת סטודנטים מפונקים על רקע מסיבות פרועות, סמים וסקס.
בעוד משפט: הסרט בו דוסון לירי (ג'יימס וואן דר ביק) מפסיק להיות דוסון לירי ונכנס לתפקיד של שון בייטמן, סוחר סמים חלול וקודר.
מדד החתיכות: גבוה במיוחד: קייט בוסוורת' ושאנין סוסמן במלוא תפארתן, כמו גם האשה שלימים תהפוך להיות גברת טימברלייק, ג'סיקה בייל.
מדד האלכוהול: נאמר זאת כך, הדמויות קמות שיכורות בבוקר והולכות לישון שיכורות בלילה.
מדד הסקס: בסכנת התפוצצות. עם סמים, בלי סמים, עם בנות ועם בנים.
האם הסרט עומד במבחן הזמן: מתוך הנחה שאלכוהול וסמים תמיד יהיו אבני בניין חשובות מאין כמוהן בקולג'ים אמריקאיים, התשובה היא כן. ובטח שיותר מדוסון קריק.