לטריני וסוזנה יש סט קבוע של הבעות פנים בתפקידן כסטייליסטיות, ובעיקר כשהן טובלות קצות אצבעות מטופחות בסחי הלבנטיני שלנו מעין עירוב בין גועל ושעשוע, אותו הן מנגבות לפעמים כדי לעטות משהו אחר שנע בין זחיחות לחמלה. אם הייתם צריכים הוכחה שהבריטיות ש"עשו את ישראל" לפני שנה, מביטות בנו כאנג'לינה ג'ולי מול כפר של ילדים אפריקאיים צמאים לליטוף, הרי לכם "טריני וסוזנה מרגישות בבית" שנחתה עכשיו בחבטה על לוח השידורים של ערוץ 10.
אחרי שהסתפקו טריזנה במייק אובר חיצוני לנייטיבז המטונפים שאנחנו, עכשיו הן חזרו עם מטרה שאפתנית יותר, וגמישת גבולות הרבה הרבה יותר הן ייכנסו לסלון הפרטי של משפחות ישראליות ממוצעות וייתקנו שניים מבני המשפחה החמה והידידותית על ידי קצת בגדים וכמה נזיפות שקוראים להן "אהבה קשוחה". טריזנה אמנם לא מטפלות משפחתיות משום סוג, אבל היי בכפר הקטן והאסיאתי שלנו כל מי שיש לו תעודת בגרות נחשב לפרופסור, לא?
ובכן, לא בדיוק. טריני וסוזנה טובות מאוד במה שהן יודעות לעשות, הן סטייליסטיות לא רעות בדרך כלל, עם גישה בלתי מתפשרת לגבי הלבשה תחתונה ותמיכה נכונה לחזה כפי שכל מי שעקב אחריהן בחיבה ב-BBC, בתוכניתן "מה לא ללבוש", יודע וזהו. כך שמה שקורה ב"טריני וסוזנה מרגישות בבית" הוא מין תרחיש אימים: מה היה קורה לו אלון גל היה מתנגש במשאית טקסטיל, וזה כל מה שהיה לו לעבוד איתו.
בפרק הראשון שלא במקרה נבחר להיות הפותח, קצת בשל הקראש המבוים של טריני במושא התיקון/הלבשה השבועי שלה פוגשות טריני וסוזנה את שרול וחנה, בן ואמו ששניהם עברו את מה שנקרא "החיים". שום דבר טרגי או דרמטי במיוחד, קצת גירושים, קצת השמנה ודיאטה, קצת חוסר כימיה עם אב הבית. אפילו לטולסטוי לא היה מה לעשות עם חומר הגלם הלא מרשים הזה. אבל, הו! רק תנו את המעט הזה לטריזנה ותראו מה הן עושות איתו. האמת היא שכלום, או ממש כמעט כלום.
במקום לדבוק במוכר, הישן והטוב לסוגו טריני וסוזנה מחלקות עצות במה שנשמע כמו השאריות שהחברה הטובה שלך מפזרת עליך בשעת מצוקה. כך אפשר לשמוע קלישאות מצלצלות אוזניים כמו "אתה גדלת בתחושה שלא מגיע לך"; "היא פיטמה אותך כדי שלא תעזוב אותה"; "את חייבת לקום ולצעוק אלו החיים שלי!". מה שכן, באנגלית במבטא בריטי, זה נשמע הרבה יותר סמכותי. אבל גם אם הייאוש בלונדונית נשמע יותר נוח הוא עדיין די מייאש.
לא משנה אם מדובר ב"סופר נני" שמגיעה לשבוע כדי לזרוק כמה חוקים שיתמוססו אל תוך ההרגלים הרעים, או ב"המראה" ששמה לה למטרה לקחת כונפות מוצהרות ולהפוך אותן לנסיכה-לערב-אחד - תוכנית טלוויזיה, גם אם שובצה תחת ההגדרה הגמישה מדי של "דוקו", היא לא הקרקע לשינויי חיים מהותיים, כאלה שדורשים ויתור על מה שהיה, והסכמה אמיתית להתחדשות והתעקשות. טריני וסוזנה מרגישות יותר מדי בבית, ונוטלות לעצמן יותר מדי חירויות. אף ז'קט חדש וזריקת בוטוקס לא ישנו את החיים לאף אחד, וכל זמן שכולם זוכרים את העובדה הדי בסיסית הזו, אפשר לחזור ולשים את טריני וסוזנה במקום הראוי להן שתי סטייליסטיות חמודות וחצופות. לא יותר, לא פחות.
מה חשבתם על "טריני וסוזנה מרגישות בבית"? ספרו לנו בפייסבוק