לאחר שסיים גאי פירס לעיין בתסריט של "ארץ יבשה" ולהבין איזה סוג דמות הוא עומד לגלם בסרט הפשע ההיסטורי, הוא הגיע מיידית למסקנה אחת: יהיה עליו לגלח את הגבות.
הסרט, שביים ג'ון הילקוט, עוסק באחים המבריחים אלכוהול בתקופת היובש, ופירס מגלם בו את סוכן ה-FBI שנלחם בהם. בתסריט, שכתב לא אחר מאשר ניק קייב, מדובר בדמות מוקצנת, מעוותת ובעיקר משונה להפליא מבחינה נפשית, והשחקן חיפש דרך להחצין זאת. "לא היתה דרך טובה יותר לעשות כן מאשר לגלח את הגבות ולעשות גם גלח בשיער", הוא מספר במפגש עם קבוצת עיתונאים מצומצמת מיד לאחר הקרנת הבכורה של "ארץ יבשה" במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל קאן. "זו היתה ההחלטה היחידה שקיבלתי בעצמי, בלי להתייעץ עם ג'ון. הוא די נבהל כשהוא ראה את התוצאה".
"ארץ יבשה" הוא סרט ברוטלי גם ביחס לאלימות המתעצמת של הקולנוע העכשווי, וגם הדמות של פירס היא כזו. אך בשיחה עמו, אין לכך כל זכר. השחקן הבריטי-אוסטרלי חמוש במשקפיים, מדבר בשקט ובאופן כללי נראה יותר כמו איש רשות מסים מיושב בדעתו מאשר כסוכן פדרלי סדיסט. מה עוד, שקשה לו לבלוט לעומת טום הרדי המשחק לצדו, מתראיין בסביבה באותה שעה ועושה זאת באגרסיביות מלחיצה עוד יותר מאשר בהופעתו כביין ב"עלייתו של האביר האפל".
אז אכן, פירס הוא שחקן ותיק בהרבה מן התגלית הטרייה יחסית. אמנם, הוא יכול לרשום לעצמו הופעות בנכסי צאן ברזל דוגמת "ממנטו" ו"סודות אל.איי"; השתתף בשניים מזוכי האוסקר של שלושת השנים האחרונות - "מטען הכאב" ו"נאום המלך"; הופיע השנה בשובר הקופות "פרומתיאוס"; ובקרוב, בין השאר, גם יהיה אחד הרעים ב"איירון מן 3". אך למרות כל זה, בלתי אפשרי מבחינתו ליישר קו עם האנרגיות של הרדי, ואין לו בעיה להודות בכך ולבטל את עצמו בפניו. "טום הוא השחקן המרגש ביותר של השנים האחרונות. הוא יוצא מן הכלל, ומביא לתפקידים שלו עוצמה, מטען וכוח ברמות שלא ייאמנו. הוא פשוט תופעת טבע, שקשה עד בלתי אפשרי להתמודד עמה".
עם זאת, הרדי ופירס יחדיו עדיין לא משתווים למידת המוניטין שיש לניק קייב, שהוא אולי השם המסקרן ביותר בפרויקט, גם מפני שרק לעתים נדירות אנו זוכים לפגוש את יצירתו במסך הגדול. עם זאת, פירס כבר זכה לגלם דמות פרי עטו של המוזיקאי-תסריטאי: במערבון האוסטרלי "ההצעה" (2005), שגם אותו ביים הילקוט. לפיכך, יש לו יכולת לנתח מהי טביעת אצבעו הקולנועית של האמן הוורסטילי, והוא עושה זאת בשמחה. "אי אפשר שלא להרגיש כאן את החותם של ניק", לדבריו. "אני חושב שיותר מכל, זה בא לידי ביטוי בשילוב הרגיל אצלו בין חספוס ואלימות לבין ממד רומנטי מובהק. אין אצלו טיפה של בולשיט, ובכל זאת הכל אצלו פואטי".
כמו ב"ההצעה", אתה שוב עובד כאן עם קייב כתסריטאי ועם הילקוט כבמאי. על הראשון כבר דיברנו איך היית מגדיר את האופי של השני?
"הוא במאי טוב ובעיקר ברומטר טוב. יכולתי לסמוך עליו שיעצור אותי אם אלך רחוק מדי. כמו כל שחקן, גם לי יש נטייה לחטוא לפעמים במאמץ יתר, אז טוב שיש מי שיבלום אותי".
אפשר להניח שמה שמשך אותך ל"ארץ יבשה" היה קודם כל השמות של קייב והילקוט אבל במקרים אחרים, והרי לא חסרות לך הצעות, מה עומד מאחורי בחירת התפקידים שלך?
"יש את השילוש הקדוש: האופי של הדמות, האיכות של התסריט, השם של הבמאי. אבל לפעמים, האמת, הכי קל זה פשוט להחליט לפי כמות הכסף שמציעים לך. כן, אני לא מתבייש להודות בזה, אין שום דבר רע בלקבל החלטה אמנותית בהתאם לכסף ששמים על השולחן. בכל מקרה, זה לא החלטות שבאות בקלות. לפעמים אני חושב על דברים חודש-חודשיים וכבר הולך להגיד כן, אבל אז אומר לא".
לפחות מבחוץ, נראה שאתה חווה כעת את אחת התקופות הפוריות בקריירה שלך. גם אתה מרגיש ככה?
"כן, בהחלט, ואני גם שואל את עצמי אם זה בגלל משהו שעשיתי או שזה בגלל שהיקום החליט לפנק אותי. האמת, אני חושב שזה פשוט בגלל הדינמיקה של הוליווד. זה הכל עניין של מומנטום. כולם רוצים לקחת מישהו שבדיוק היה במשהו מצליח. אז בגלל שעשיתי משהו מצליח, ישר לקחו אותי לעוד משהו, ובגלל שגם הוא הצליח, לקחו אותי גם למשהו אחר, אבל מה יקרה אם פתאום אעשה משהו שלא יצליח? לא ייקחו אותי למשהו אחר, והתקופה הטובה הזו תיגמר".
"ארץ יבשה": איפה ומתי רואים?