דן מרידור, חבר ב"תשיעיה", אמר אמש לחדשות ערוץ 10 שהוא תמך לחלוטין בחיסול מפקד הזרוע הצבאית של החמאס. עמנואל רוזן, שישב באולפן, סבר שזו עדות לקונצנזוס הנדיר סביב מבצע "עמוד ענן", אבל גיא זהר, שהגיש את המשדר, פתר את ההכרזה במילים, "התותחים עוד רועמים לא ציפינו למשהו אחר".
ובאמת לא ציפינו למשהו אחר. לא ציפינו לתגובה אחרת של החמאס, לא ציפינו למילים אחרות מביבי וברק, לא ציפינו לתמונות אחרות מהשטח ואפילו לא ציפינו לטקסטים שונים מפי מנהיגי המחנה שהיה ידוע בעבר כשמאל - שלי יחימוביץ', יאיר לפיד ושאול מופז, שערכו ביניהם מקצה תחרות ידידותי בקטגוריית "מי הכי שמח על החיסול". שידורי הטלוויזיה בערוצים המסחריים ליוו ערב סוער ברמת המקרו, אבל ברמת ההתרחשות בזמן אמת, שום דבר מפתיע או מסעיר לא קרה, והיי, בתחילתו של מבצע, זה דבר טוב.
מטבע הדברים, בסיטואציה לאומית בוערת שכזו כולנו נדבקים אל המסך, וטוב שיש מי שמדבר איתנו משם אבל לערב כזה יש כללי טקס, וזה לא ממש משנה אם אתה קושמרו או גיא זהר. אפילו "מצב האומה", שהקליטו אמנם מעברון סמלי שהתכתב עם החיסול, שידרו פרק שברובו הוקלט מראש, כנראה מתוך ההכרה שאין באמת דבר חדש לומר (באופן מפתיע, אגב, התכנים המוקלטים של הפרק התכתבו בצורה די ישירה עם המבצע).
אבל מי שהקשיב היטב לשידורים אתמול בכל זאת יכול היה להבחין בשינוי, גם אם סמלי. כש"עופרת יצוקה" יצא לדרך, אי אז בערוב ימי אולמרט ורגע לפני בחירות - כלי התקשורת התנהגו בדיוק כמו מרידור, יחימוביץ', לפיד ומופז אתמול: הם התיישרו לימין המבצע וסיפקו קול פטריוטי בלתי מעורער ובלתי מערער. השידורים של אתמול לא היו חתרניים וקיצוניים מאוד, ובכל זאת, הנימה של התקשורת הייתה שונה ומובחנת באופן ברור מהנימה של הפוליטיקאים. המשדר בערוץ 10 וגם, אולי יותר במפתיע, זה של ערוץ 2, העזו להעלות בקול רם את השאלה הפוליטית המסקרנת: האם זאת מלחמת בחירות? האם יכול להיות שאינטרסים פוליטיים זרים מלווים את המבצע הזה? לא ברור אם זה סימן לתהליך התבגרות של מהדורות החדשות בטלוויזיה, או סתם עוד סימפטום של אובדן האמון המוחלט שלנו במערכת הפוליטית אבל לשמוע אנשים כמו קושמרו תוהים בזמן אמת על האינטרס הישראלי ליציאה למבצע זה, לכל הפחות, מרענן.
מה חשבתם על השידורים אתמול? דברו על זה בפייסבוק