לראשונה מזה 15 שנה, לדביר בנדק יש זמן פנוי, והוא, שכבר לא זוכר בכלל איך נראה, מרגיש או מריח המושג "פנאי", מוצא את עצמו ממלא את החסר באינסטגרם. "עד היום סירבתי להיכנע לעניין הרשתות החברתיות הזה, וגם היה לי הסבר די משכנע", הוא אומר. "פיתחתי תיאוריה שלמה על כך שפייסבוק זה זבל שאני לא רוצה להתחבר אליו, שאני לא צריך לראות את החברים שלי גם במחשב. היום אני מבין שזה פשוט היה פקטור של זמן, שלא היה לי. בסוף הלכתי על אינסטגרם, כי זה נראה לי נחמד ומצא חן בעיניי שגם לא צריכים לדבר שם. אני מודה שעכשיו אני קצת מכור".
אין צורך בעדותו הישירה של בנדק על היעדר הזמן הפנוי מספיק לזפזפ בשלט ולגלות שהוא עדיין נמצא בכל מקום. בשנים האחרונות הפך האיש הגדול הזה, עם העיניים הטובות וכישרון המשחק הנדיר, בעלה של השחקנית עירית נתן בנדק, לחלק בלתי נפרד משגרת המסך שלנו, על הדרך מנפץ את הסטטיסטיקות באשר לסיכויי הצלחתו של שחקן כבד משקל בתעשייה הישראלית המיניאטורית ומצומצמת הראייה, מוכיח סופית שגם אצלנו יש מקום לשחקנים איכותיים שאינם בהכרח דומים לעוז זהבי.
אם פספסתם אותו בסרט "סיפור גדול" או ב"טקסי דרייבר", בטח ראיתם אותו בפרסומות לבנק, שהסלוגן שלהן כולל את שמו או בשתי הסדרות האחרונות בכיכובו "סברי מרנן", שאת צילומי עונתה השנייה סיים לאחרונה, והאדפטציה הישראלית של "המשרד", גם היא חוזרת אוטוטו לעונה שנייה (ליתר דיוק ביום חמישי הבא, 13.12, בערוץ yes stars comedy), בה הוא צולל לנעליו הענקיות של ריקי ג'רווייס מהגרסה הבריטית המקורית ומגלם את מנהל המשרד הנרקסיסט והבוטה, אבי משולם. "אני טיפה נהנה מדי כשאני רואה את 'המשרד', אז אני צופה בזה לבד", מספר בנדק. "אני לא מהשחקנים האלה שיגידו לך, לכי תראי את ההצגה הזו והסדרה הזו שלי. אבל על 'המשרד' אני מוצא את עצמי אומר לאנשים שיראו את זה, כי כל כך חשוב לי. זה כל כך טוב".
למרות שהספיק לצבור קילומטרז' בלתי מבוטל על המסך, כשהוצע לו התפקיד הראשי, הוא מעט נלחץ. "התפקיד הזה, כמעט באותה מידה שרציתי אותו, פחדתי ממנו. אף פעם לא פחדתי לקפוץ למשהו, אבל כאן יש גאון אמיתי, ריקי ג'רווייס, שהוא בטח יותר גאון ממני, וכשראיתי את הסדרה הבריטית חשבתי שזה הדבר הכי טוב שראיתי בטלוויזיה. יש כאן סאבטקסט על סאבטקסט של דמויות. כשאתה אומר משהו אחד, מתכוון למשהו אחר וחושב על משהו אחר. יש גם סצנות שאתה אומר לאנשים דברים שלך תדע אם הם לא יפגעו מזה, כמו למשל כשאתה מדבר עם יוסי וואסה (שמגלם בסדרה את אבבה האתיופי ח.ג.) והדמות שלך יורדת על הדמות שלו בגלל שהיא אתיופית, ואתה לא יודע איך הוא עצמו מרגיש עם זה כשחקן. גם הבחירה בי לתפקיד הראשי היתה בחירה מאוד אמיצה. זה יכול היה להיות פלופ. גם ככה הדמות של אבי היא דמות קיצונית, אז לקחת גם את החזות שלו כקיצונית - זה סיכון".
מה כל כך קיצוני בחזות שלך, המשקל?
"לא סתם המשקל, החזות שלי היום היא חזות של מחלה, בקופת חולים אמרו לי לא מזמן שאני אוביס. זה לא סוד ולא משהו שלא דיברתי עליו בעבר, ואני מודה שעכשיו אני חושב ביני לבין עצמי לעשות עם זה משהו, פחות בגלל איך שזה נראה על המסך אלא בגלל שאני מתחיל להרגיש בגיל 43 שיש דברים מסוימים שנעשו לי קשים פיזית, ואני רוצה גם להיות מסוגל לרוץ עם הילדה שלי. זה לא אומר שעוד כמה חודשים תראי אותי עם גוף של מייקל לואיס, אבל אולי להוריד קצת".
בעוד שאיש לא חולק על העובדה ש"המשרד" היא מוצר איכותי ואנין, על הסדרה האחרת שבה מככב בנדק, "סברי מרנן", הדעות הן מנוגדות לגמרי. "את יודעת משהו? לא היתה לי אהדה כזו ברחוב מימיי, גם לא מפרסומות, שחשבתי שזה הטופ של האהדה ברחוב", אומר בנדק. "הרייטינג הפתיע גם את קשת, הם לא היו מעזים לנסות למכור את זה בירידים בינלאומיים אם לא היה את הרייטינג".
קשה לך עם הביקורות שהפכה את הסדרה לסמל לכל מה שנמוך בטלוויזיה?
"אני מרגיש שכל עניין הביקורות הזה איבד את הדרך קצת. כמעט בכל ביקורת טלוויזיה שתקראי היום תגלי שמדובר בריצוי עצמי של המבקר, או בריצוי של איזה פלח מסוים באוכלוסיה. אני מאשים אותנו, היוצרים, במצב הזה. כמו שאנחנו אשמים בהזניית התרבות באיזשהו מקום, כי ערבבנו בין בידור לבין תרבות וגרמנו לקהל לחשוב שמדובר בדבר אחד זהה. אז אותו הדבר קרה עם ביקורות. הרבה מהן לא ענייניות ומחטיאות את המטרה שלהן. פעם יכולת לשמוע אנשים אומרים 'אני תמיד קורא את הביקורות של ההוא', היום זה לא קיים. הביקורות ברובן כותבות שזה נמוך. נמוך, נמוך, נמוך. הבעיה היא שצריך להבחין בין הז'אנרים, יש ז'אנר שקוראים לו סיטקום ואנשים נורא אוהבים אותו. אז למה לא לקחת את זה כעובדה ולנתח את הסיבות שבגללן הקהל אוהב אותו? למה להגיד להם, 'אל תאהבו'? וגם לא בודקים מה היתה הכוונה ההתחלתית של היוצרים, בוחנים רק את התוצאות. כמו שאנחנו בוחנים מבצעים צבאיים, אנחנו בוחנים טלוויזיה".
ומצד שני, יש שיגידו שבגלל סדרות כמו סברי מרנן, הטלוויזיה הישראלית נראית כמו שהיא נראית.
"זו הגזמה פרועה. בסופו של דבר, אנחנו חינכנו את הקהל לכך שאם משהו הוא לא מצחיק, אז הוא גם לא טוב. אם משהו דורש מהם חשיבה או קריאה מוקדמת, אז הם לא נהנים. זו אשמתנו, של השחקנים והיוצרים. הקהל מתייחס ל'סברי מרנן' כמו שהוא מתייחס ל'חטופים' ול'משרד'. בשבילם זה טלוויזיה, לא חינכנו אותם להבחין בין הז'אנרים השונים".
על ריאליטי, אגב, אין בכלל מה לדבר איתו. "אני מאמין שיש הכרח לשמור על אפלה בחייו של שחקן. בשבועיים האחרונים פנו אליי מ'האח הגדול VIP', מ'מחוברים' ועוד משהו שאני כבר לא זוכר. אני לא מתחיל אפילו להסביר להם שהסיבה העיקרית שאני מסרב היא כי אני באמת מאמין שזה לא המקצוע שלי, ושאני גם אחבל בו. אין שום סיבה שאנשים ידעו מי זה דביר. בראיונות כמו זה אני יכול להחליט מה בדיוק אני בוחר להגיד לך. אני מאמין ששחקנים צריכים להיות דמות נקייה כמה שיותר, וגם ככה יש שההשתתפות בפרסומות עושה את זה - למרות שאני לא ממש מסכים כי גם שם אני מגלם דמות".
ריאליטי יכול להקפיץ אותך לתודעה, אם מתעורר הצורך.
"שמעי, ראיתי 'הישרדות', זה לא מוציא אף אחד טוב, אז למה להשתתף בכוח בריאליטי שמוציא ממך דברים שהם נגזרת של המצב? אתה מורעב על איזה אי ונעשה עצבני ורב עם כל העולם, זה לא אתה ביומיום שלך. מעבר לכך שאני בסדר עם הביקוש שיש לי היום, ואני לא יכול לחשוב לעשות סדרת מציאות כדי שאולי הביקוש שלי יעלה בעוד שנה. אני באמת חושב ששחקן צריך לשמור על איזה ניקיון, כדי שהוא יוכל לעבור מ'סברי מרנן' ל'משרד', שני הז'אנרים הכי שונים בעולם. זה משהו שגם אני לא חשבתי שאוכל לעשות".
לפני כחודשיים פרש בנדק מתפקיד לא פחות חשוב שתחזק בשנים האחרונות יו"ר איגוד השחקנים שח"ם, במסגרתו הצליח לשפר משמעותית את תנאי העסקתם של אלפי שחקנים. את הכתר ירש אוהד קנולר. "לקח לי זמן למצוא מחליף", הוא מספר. "הרבה שחקנים חוששים שתפקיד כזה יכול לפגוע בהם ולהזיק להם, אבל זה בדיוק להיפך. אני בטוח שקנולר יעשה עבודה לא פחות טובה ממני, חשוב שאנחנו נדאג לתנאים של עצמנו, אחרת ינצלו אותנו בלי למצמץ בכלל".
בהתחשב במצבה העגום של התעשייה, לא מתחשק לך להגיד לשחקנים צעירים 'עזבו, לכו למקצוע אמיתי'?
"כשעוד הייתי היו"ר, הייתי מגיע לבתי ספר למשחק כדי לרתום את הסטודנטים לאיגוד, וכשאני פוגש אותם אני אומר להם את האמת - שהסטטיסטיקה נגדם, שאחרי שנה חצי מהם יפרשו ואחרי חמש שנים שמונים אחוז כבר ינשרו. בגלל זה הם צריכים לנצל היום את כל הפלטפורמות שיש, ויש המון כאלה, כי המצב בשוק לא פשוט בכלל".
הוא לא היה פשוט גם כשאתה יצאת לשוק, ובניגוד לכל הסיכויים, הצלחת מאוד.
"את יודעת מה הדבר הכי חשוב בעיניי? שאסור לעזוב פלטפורמות ישנות כי לדעתך הפלטפורמה החדשה יותר ראויה או רווחית. בגלל זה, כשאתה עושה הצגה בתמונע ומקבל תפקיד בהבימה, אסור לעזוב את תמונע. כשאתה משחק בטלוויזיה ומקבל תפקיד בפיצ'ר, אסור לעזוב את הסדרה. אתה חייב לזכור כל הזמן שיש כל מיני סוגים של פלטפורמות, ולשמור על הכושר שלך בכל הפלטפורמות. את רואה? אם היה לי פרופיל בפייסבוק הייתי עושה מזה סטטוס".
מצפים לעונה החדשה של "המשרד"? דברו על זה בפייסבוק