המחזאית והתסריטאית ענת גוב הלכה היום (ראשון) לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. גוב נפטרה ימים ספורים בלבד לפני יום הולדתה ה-59. היא הותירה אחריה את בעלה, השחקן והזמר גידי גוב, שלושה ילדים ושתי נכדות. הלוויתה תתקיים מחר בשעה 13:00 בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. לבקשתה של גוב ובניגוד לנהוג, ארונה לא יוצב על במת התיאטרון לפני הלוויה.
החברים ואנשי הבמה מגיבים לפטירתה של ענת גוב
גוב, שנולדה בשם ענת מיבר, החלה את דרכה בעולם הבידור בלהקת הנח"ל בשנת 1971, שם השתתפה בתוכנית "הפלנ"חניק", וגם הכירה את בעלה. עם שחרורה מהצבא, לאחר תקופה קצרה כשחקנית ביצעה הסבת מקצוע והחלה לעבוד כתסריטאית, בעיקר בתוכניות טלוויזיה בכיכובו של בעלה כמו "זהו זה", "כן מה?!" ולאחר מכן "לילה גוב".
בשנת 1993 כתבה מחזה ראשון שעלה בתיאטרון החאן, "אהבת מוות". לאחר מכן החלה לכתוב מחזות באופן קבוע לתיאטרון הקאמרי, לרוב בבימויה של חברתה הקרובה עדנה מזי"א. מחזותיה, ביניהם "חברות הכי טובות", "ליזיסטרטה 2000", "עקר בית", "אוי, אלוהים", "משפחה חמה" ו"סוף טוב", זכו כולם להצלחה גדולה והועלו מאות פעמים. בנוסף, כתבה גוב לתיאטרון הבימה את העיבוד הבימתי לסרט "הלהקה".
בשנת 2011 עלה המחזה האחרון פרי עטה, "סוף טוב", המתחקה אחר סיפורה של מטופלת במחלה אונקולוגית. על מחזה זה זכתה בפרס ניסים אלוני למחזאות לשנת 2011. עם עליית המחזה חשפה גוב את דבר מחלתה לציבור הרחב, ובראיון ליאיר לפיד בתוכנית "אולפן שישי" הכריזה כי החליטה שלא לקבל טיפולים כימותרפיים. "ברגע שאראה את הסרטן גם מבחינה פיזית אני אגיד יפה שלום. המוות לא מפחיד אותי", אמרה.
גוב היתה ידועה בין היתר בדעותיה השמאלניות ובמעורבותה הציבורית, ואף השתתפה בניסוח אמנת כנרת, שמטרתה ליצור מכנה משותף לזרמים שונים בציבור הישראלי. בשנת 2012 זכתה בפרס רוזנבלום לאומנויות הבימה מטעם עיריית תל אביב.